סמסטר ב תשפו
קורסים בפורמט היברידי
בקורסים ההיברידיים, חלק מהשעורים מוקלטים מראש ללמידה א-סינכורנית וחלק מהשיעורים מתבצעים באופן פרונטלי בכתה. שיעור חדש ייפתח כל שבוע ותוכלו לצפות בו בכל עת, בחלק מהשיעורים ישנם תרגילים שיש לבצע, לכן חשוב לצפות במהלך השבוע, על מנת שלא ליצור פערים ולפספס את מועד הגשת התרגילים.
הוראה וטכנולוגיה בעידן הידע
פרופ' ארנון הרשקוביץ | מס' קורס 0609-1004-01
הקורס יעסוק בשימושים שונים של טכנולוגיות תקשוב (תקשורת מחשבים) בתהליכי הוראה. הטכנולוגיה יכולה לספק הזדמנויות רבות להעצמת תהליכי הוראה מסוגים שונים - למשל, בבית הספר, באוניברסיטה, בצבא, בארגונים מקצועיים ובמסגרות בלתי-פורמליות. בתוך כך, הטכנולוגיה מזמנת גם אתגרים משמעותיים למורים - למשל, מן הבחינות האקדמית, הפדגוגית, החברתית והטכנית. במהלך הקורס נציג מודלים לשילובים מוצלחים של טכנולוגיה בתהליכי הוראה, ונדון בקשיים שבמימושם. מעל רוב הדיונים בקורס תרחף השאלה: טכנולוגיה ופדגוגיה - מי מכשכשת בזנב של מי?
מבוא לבלשנות : בונים תאוריה
פרופ' איה מלצר - אשר | מס' קורס 0609-1015-01
כיצד אנו מצליחים להפיק ולהבין, מדי יום, אינספור משפטים מורכבים שלא שמענו לפני כן? בקורס זה נתחקה אחר היכולת הלשונית האנושית, המאפשרת לנו לדבר ולהבין זה את זה. בקורס נתחיל לפתח תיאוריה בלשנית: מערכת כללים היוצרת משפטי השפה העברית.
בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בבניית תיאוריה של המערכת התחבירית. נדבר על כללי גזירה, תפקידים תמטיים וקריטריון התטה, וטרנספורמציות. במהלך חלק זה, גם נביא עדויות ניסוייות (פסיכובלשניות ונוירובלשניות) לכמה מן ההכללות התיאורטיות: קיומם של צירופים תחביריים, תכונות תמטיות וקריטריון התטה, טרנספורמציות ועקבות.
בחלקו השני של הקורס נדגים את ממשקי המערכת התחבירית עם רכיבים שונים של הידע הלשוני: הממשק עם המערכת המושגית, מערכת ההיסק, מערכת ההקשר ומערכת הצליל.
הארכיאולוגיה מהי?
פרופ' יובל גדות | מס' קורס 0609-1017-02
קורס היברידי הנעזר בשיטות ההוראה מתקדמות בכדי לעסוק במהותה של הארכיאולוגיה בת-זמננו וחקר העבר כדיסציפלינה בין תחומית המשלבת בין מדעי הרוח למדעי הטבע והמדעים המדויקים. הקורס נחלק לארבע יחידות תוכן עיקריות:
מהותה של הארכאולוגיה: דרכי התפתחותה של הארכאולוגיה מעיסוק של חובבים למדע מגובש, זרמי מחשבה בארכאולוגיה ומגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי, התפתחות שיטות המחקר. חלק זה ישלב למידה עצמית ולמידה בכיתה.
אתר והממצא הארכאולוגיים: טבעו של המידע הארכאולוגי, שיטות המחקר בשדה, שיטות לתיארוך היסטורי ושיטות תיארוך מהמדעים. בחלק זה יעשה שימוש בחוויית VR בכדי להכיר את האתר הארכאולוגי.
פרשנות ארכאולוגית כמדע בין-תחומי : יחסי אדם והסביבה (בעלי החיים, הצומח, האקלים), סחר ומגע בין תרבות, הארגון החברתי, הכלכלה הקדומה ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות. חלק זה ימחיש את תרומת המדעים לפרשנות הארכאולוגית. הלמידה תתבסס על שילוב למידה עצמית ומפגשי יישום וחקר משותפים.
ארכאולוגיה ועיצוב תודעת העבר בחברות בנות זמננו: נעסוק בתפקידה הפעיל של הארכאולוגיה בחברה ובפוליטיקה העכשיו, מקומם של המוזיאונים ואתרי העתיקות, סחר העתיקות וזיופים, ארכאולוגיה קהילתית וציבורית.
מטמורפוזות: גלגולים ומוטציות בספרות עולם
פרופ' אורי ש. כהן וד"ר טדי פסברג | מס' קורס 0609-1019-01
מה הקשר בין שלגיה לפרח הנרקיס? איך התגלגלה מפלצת בעלת עין אחת משירת הומרוס לאושוויץ של פרימו לוי? איך הגיע אותנפשתים הבבלי למסך הקולנוע?
קורס זה יעקוב אחרי גלגולים של יצירות מופת ספרותיות, מהעת העתיקה דרך מגיפת המוות השחור ועלילות אלף לילה ולילה ועד לנטפליקס ומדינת ישראל של ימינו.
לסילבוס המלא>>
להיות פלסטיני: ספרות, היסטוריה ושאלת הזהות
ד"ר מנאר מח'ול | מס' קורס 0609-1011-01
קורס זה מתמקד בשאלת הזהות הפלסטינית בישראל מאז 1948, דרך קריאה אינטר-טקסטואלית בספרות. הקורס מציג שיטת דיון ביקורתית ועוסק בקורפוס נבחר ובו יצירות מאת מחמוד דרוויש, ע'סאן כנפאני, כמאל סלאמא, אנטון שמאס ואחרים. הקורס דן גם בשאלות תיאורטיות הנוגעות לזהות ולספרות באופן כללי, וגם לתהליכים היסטוריים ופוליטיים בהקשר הפלסטיני-ישראלי מאז 1948. השיעור מציג באופן מיוחד את סוגיית ה"התפתחות" (אבולוציה) ומצבי הריבוי של הזהות הפלסטינית מתוך קטעים נבחרים בתולדות הרומן הפלסטיני. הקורס מבקש לכן להציע קריאה וניתוח של טקסטים פרי עטם של יוצרים פלסטיניים המהווים גם מצע לשאלות היסטוריות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות חשובות, שעודן מבקשות תשובה.
דרישות הקורס:
הקורס יועבר בשפה הערבית, וישנה דרישת קדם של ידיעת השפה הערבית
חיות מחמד: היסטוריה ותרבות
ד"ר קוגמן טל | מס' קורס 0609-1022-01
