קורסים
קורסים בפורמט היברידי
בקורסים ההיברידיים, חלק מהשעורים מוקלטים מראש ללמידה א-סינכורנית ולק מהשיעורים מתבצעים באופן פרונטלי בכתה. שיעור חדש ייפתח כל שבוע ותוכלו לצפות בו בכל עת, בחלק מהשיעורים ישנם תרגילים שיש לבצע, לכן חשוב לצפות במהלך השבוע, על מנת שלא ליצור פערים ולפספס את מועד הגשת התרגילים. ח
הוראה וטכנולוגיה בעידן הידע
פרופ' ארנון הרשקוביץ | מס' קורס 0609-1004-02
הקורס יעסוק בשימושים שונים של טכנולוגיות תקשוב (תקשורת מחשבים) בתהליכי הוראה. הטכנולוגיה יכולה לספק הזדמנויות רבות להעצמת תהליכי הוראה מסוגים שונים - למשל, בבית הספר, באוניברסיטה, בצבא, בארגונים מקצועיים ובמסגרות בלתי-פורמליות. בתוך כך, הטכנולוגיה מזמנת גם אתגרים משמעותיים למורים - למשל, מן הבחינות האקדמית, הפדגוגית, החברתית והטכנית. במהלך הקורס נציג מודלים לשילובים מוצלחים של טכנולוגיה בתהליכי הוראה, ונדון בקשיים שבמימושם. מעל רוב הדיונים בקורס תרחף השאלה: טכנולוגיה ופדגוגיה - מי מכשכשת בזנב של מי?
עניין של חיים ומוות : רפואה ובריאות בתקופת הטרום מודרנית
פרופ' מירי שפר-מוסנזון | מס' קורס 0609-1009-01
"הבריאות מעל הכל", נכון? אבל מהם בעצם בריאות, היגיינה וחולי? מהו הטיפול הרפואי שמעביר אותנו ממצב של מחלה לבריאות? מחלה, החלמה ובריאות הן חוויות אוניברסאליות אבל הן גם לא אחידות. רפואה היא מדע שמושפע במיוחד ממציאות חברתית, תרבותית ופוליטית. ההתמודדויות עם מגיפת הקורונה, למשל ההתייחסויות למסיכות, לחיסונים ולסגרים, המחישו לנו את מגוון התפיסות והפרקטיקות שמעצבות את הבחירות שלנו בכל הקשור לבריאותנו.
כך בהווה וכך גם בעבר. בקורס נבחן את האופן שבו אנשים ונשים, מטפלים ומטופלים, הבינו חולי, בריאות וידע רפואי מהעת העתיקה ועד המאה ה-18. הקורס מתמקד באופן שאינו בלעדי במזרח התיכון ובאגן הים התיכון, אך במהלכו נלמד גם על רופאים, מחלות וחולים ממזרח אסיה ומאירופה בתקופות הטרום-מודרניות. ממקרים אלו נלמד על קשת הידע הרפואי ועל מגוון צורות היישום הקליני בתקופות היסטוריות קודמות. נוכל להבין כיצד נוצרו הרפואה ומערכת הבריאות המוכרת לנו היום מתוך מכלול של הצלחות ותגליות אבל גם כישלונות.
להיות פלסטיני: ספרות, היסטוריה ושאלת הזהות
ד"ר מנאל מח'ול | מס' קורס 0609-1011-01
קורס זה מתמקד בשאלת הזהות הפלסטינית בישראל מאז 1948, דרך קריאה אינטר-טקסטואלית בספרות. הקורס מציג שיטת דיון ביקורתית ועוסק בקורפוס נבחר ובו יצירות מאת מחמוד דרוויש, ע'סאן כנפאני, כמאל סלאמא, אנטון שמאס ואחרים. הקורס דן גם בשאלות תיאורטיות הנוגעות לזהות ולספרות באופן כללי, וגם לתהליכים היסטוריים ופוליטיים בהקשר הפלסטיני-ישראלי מאז 1948. השיעור מציג באופן מיוחד את סוגיית ה"התפתחות" (אבולוציה) ומצבי הריבוי של הזהות הפלסטינית מתוך קטעים נבחרים בתולדות הרומן הפלסטיני. הקורס מבקש לכן להציע קריאה וניתוח של טקסטים פרי עטם של יוצרים פלסטיניים המהווים גם מצע לשאלות היסטוריות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות חשובות, שעודן מבקשות תשובה.
דרישות הקורס:
הקורס יועבר בשפה הערבית, וישנה דרישת קדם של ידיעת השפה הערבית
הבית והמשפחה בספרות
פרופ' איריס מילנר | מס' קורס 0609-1014-01
הבית, במעמדו הקונבנציונלי כמקום משכנה של המשפחה, נתפס בדרך כלל כמרחב מוגן, המפריד בין החוץ המאיים לפנים האינטימי, המוכר, המנחם. מיתוס המשפחה "כ"חיק" גן-עדני מתקיים בזיקה עמוקה לתפישה נורמטיבית זו של הבית. ואילו הספרות היפה חושפת לעיתים קרובות זרמים תת קרקעיים החותרים תחת יציבותם, המתבררת כמדומה, של הבית והמשפחה.
הקורס יעסוק בנרטיבים אלטרנטיביים לסיפור הבית והמשפחה, בדגש על ייצוגיהם בסיפורת העברית המודרנית, אך גם במופעיהם בספרות העולם. נקרא טקסטים המעמידים בספק את הברית המשפחתית ("דם סמיך ממים"), ואת האהבה, הנאמנות והמסירות ללא תנאי השוררים בה לכאורה. הפרכת מיתוס הבית והמשפחה תידון בזיקה לסוגיות חברתיות ופוליטיות, ובהן, בהקשר הישראלי, כינון הבית הישראלי המשותף במסגרת "כור ההיתוך" ? ותהליכי ה"משא ומתן" על תנאי היתכנותו של בית זה.
עם היצירות שנקרא בקורס נמנים בין השאר סיפורים קצרים מאת עמליה כהנא כרמון, רונית מטלון, יהושע קנז, יעקב שבתאי, אהרון אפלפלד, א.ת.א הופמן, טוני מוריסון. כן נקרא את הנובלה שבעה מאת אברהם בלבן.
מבוא לבלשנות : בונים תאוריה
פרופ' איה מלצר - אשר | מס' קורס 0609-1015-01
כיצד אנו מצליחים להפיק ולהבין, מדי יום, אינספור משפטים מורכבים שלא שמענו לפני כן? בקורס זה נתחקה אחר היכולת הלשונית האנושית, המאפשרת לנו לדבר ולהבין זה את זה. בקורס נתחיל לפתח תיאוריה בלשנית: מערכת כללים היוצרת משפטי השפה העברית.
בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בבניית תיאוריה של המערכת התחבירית. נדבר על כללי גזירה, תפקידים תמטיים וקריטריון התטה, וטרנספורמציות. במהלך חלק זה, גם נביא עדויות ניסוייות (פסיכובלשניות ונוירובלשניות) לכמה מן ההכללות התיאורטיות: קיומם של צירופים תחביריים, תכונות תמטיות וקריטריון התטה, טרנספורמציות ועקבות.
בחלקו השני של הקורס נדגים את ממשקי המערכת התחבירית עם רכיבים שונים של הידע הלשוני: הממשק עם המערכת המושגית, מערכת ההיסק, מערכת ההקשר ומערכת הצליל.
קשב ולמידה
פרופ' לילך שלו | מס' קורס 0609-1018-01
בתחילת הקורס יינתן רקע קצר על מודלים ותופעות קלאסיות בקשב. יוצגו שני מודלים עדכניים של קשב שמתייחסים לקשב כמערכת קוגניטיבית רב ממדית. נתנסה בקצרה במספר פרדיגמות להערכת תפקודי קשב, נלמד כיצד תפקודי קשב באים לידי ביטוי בלמידה בחיי היומיום. לאחר מכן, נבחן יחד את השאלה האם וכיצד ניתן לאמן תפקודי קשב תוך היכרות עם - ושימוש באפליקציית אימון קשב (Computerized Progressive Attention Training (CPA. לבסוף, נעבוד יחד על יישום הידע שנלמד בקורס לפרקטיקות יומיומיות בשאיפה לשפר את יעילות הלמידה בהתחשב באתגרי קשב שונים.
ארכיאולוגיה מהי?
פרופ' עידו קוך | מס' קורס 0609-1017-02
קורס היברידי הנעזר בשיטות ההוראה מתקדמות בכדי לעסוק במהותה של הארכיאולוגיה בת-זמננו וחקר העבר כדיסציפלינה בין תחומית המשלבת בין מדעי הרוח למדעי הטבע והמדעים המדוייקים. הקורס נחלק לארבע יחידות תוכן עקריות:
מהותה של הארכאולגיה: דרכי התפתחותה של הארכאולוגיה מעיסוק של חובבים למדע מגובש, זרמי מחשבה בארכאולוגיה ומגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי, התפתחות שיטות המחקר. חלק זה ישלב למידה עצמית ולמידה בכיתה.
אתר והממצא הארכאולוגיים: טבעו של המידע הארכאולוגי, שיטות המחקר בשדה, שיטות לתיארוך היסטורי ושיטות תיארוך מהמדעים. בחלק זה יעשה שימוש בחווית VR בכדי להכיר את האתר הארכאולוגי.
פרשנות ארכאולוגית כמדע בין-תחומי : יחסי אדם והסביבה (בעלי החיים, הצומח, האקלים), סחר ומגע בין תרבות, הארגון החברתי, הכלכלה הקדומה ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות. חלק זה ימחיש את תרומת המדעים לפרשנות הארכאולוגית. הלמידה תתבסס על שילוב למידה עצמית ומפגשי יישום וחקר משותפים.
ארכאולוגיה ועיצוב תודעת העבר בחברות בנות זמננו: נעסוק בתפקידה הפעיל של הארכאולוגיה בחברה ובפוליטיקה העכשיו, מקומם של המוזיאונים ואתרי העתיקות, סחר העתיקות וזיופים, ארכאולוגיה קהילתית וציבורית.
