קורסים
קורסים פרונטליים
אפשרות זאת פותחת מגוון מקורסי הבחירה בלמידה פרונטלית של הפקולטה למדעי הרוח, ולקבל עליהם הכרה בנקודות זכות לתכנית שאר רוח.
מבוא לפילוסופיה הודית
ד"ר רועי צהר | מס' קורס 0618-1042-01
בשיעור נצלול אל מבני העומק של המחשבה הפילוסופית בהודו, דרך עיסוק בשאלות מרכזיות בתורת ההכרה, המטאפיזיקה, הפילוסופיה של הנפש ושל הלשון, וביחס לשאלת משמעותם של הקיום והסבל האנושי. על רקע מבחר טקסטים מהמחשבה ההודית הקלאסית, וברורם של מושגי יסוד כגון "מוקשה," "קארמה," ו"דהרמה," נדון בשאלת אפשרותה ותיקופה של ידיעה למול ספקנות טוטאלית, באפשרות קיומו של "אני" מתמשך ובעל זהות מובחנת, במעמדו וקיומו של עולם חיצון, ובשאלת משמעותו של הסבל האנושי, כפי שנדונו במשנתן של אסכולות פילוסופיות כגון הניאיא, המיממסה, היוגה והאדוויטה-ודאנטה, ובאסכולות השונות של הבודהיזם בהודו.
חינוך מודע מגדר
ד"ר הדר נץ | מס' קורס 0723-2017-01
תפיסות מגדריות מתגבשות אצל הילד.ה בין היתר במסגרת ובהשפעת מערכת החינוך. נשות ואנשי חינוך, כמו כל בני האדם, נוטים לפעול מתוך אידאולוגיות דומיננטיות באופן בלתי מודע. מחקרים מראים שנשות ואנשי חינוך מאמינות.ים כי הן.ם מיישמות.ים חינוך שיוויוני בעוד שהלכה למעשה המצב מורכב בהרבה. מטרת הקורס הינה להעלות את המודעות לנושא של מגדר בחינוך, לבחון פרקטיקות מינניות סמויות ולתת כלים לקידום פרקטיקות שיוויוניות ומודעות מגדר.
טכנולוגיה חברה ותרבות
ד"ר דן מקסים ממלוק | מס' קורס 0723-2100-01
במהלך העשורים האחרונים שילוב טכנולוגיות בחינוך בארץ ובעולם לווה בהבטחות גדולות למהפכה חינוכית, קידום חשיבה יצירתית, ביקורתית והשבחת תהליכי הוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת. קורס זה יתמודד עם שאלות ביקורתיות הנוגעות לשילוב של טכנולוגיה וחינוך תוך התייחסות לתאורטיקנים מרכזיים שעמדו על הקשר שבין טכנולוגיה, חברה ותרבות (כגון, היידגר, פוקו, פינברג ודון איידי). אחת מהסוגיות הנדונות ביחס לעידן הדיגיטלי עוסקת ביכולת שלנו לפתח תודעה אזרחית מושכלת בעידן הדיגיטלי. קורס זה יבחן כיצד הנחות מרכזיות ביחס לטכנולוגיה ופיתוחים טכנולוגיים משפיעים על האופן שבו אנו תופסים ידע, על תהליכי הוראה ולמידה, ועל האופן שבו אנו יכולים לסייע לתלמידים לפתח אזרחות דמוקרטית בעידן דיגיטלי.
מבוא להיסטוריה חברתית
פרופ' ברק און | מס' קורס 0622-2001
יפורסם בהמשך
צמיחתה של סיפורת עברית מודרנית: קווי יסוד
ד"ר דינה ברדיצ'בסקי | מס' קורס 0680-1001-01
קורס המבוא סוקר את צמיחתה של סיפורת עברית מודרנית מספרות ההשכלה במזרח אירופה ועד להתבססותה של ספרות עברית בארץ ישראל. נעמוד על מגמות פואטיות מרכזיות בתקופה המדוברת ונקרא כמה מן היצירות הבולטות שנכתבו בה. פרקיו העיקריים של השיעור: הסיפורת המשכילית; יצירתו של ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים); סיפורת "הבודד העברי" במפנה המאות אצל מ"י ברדיצ'בסקי; המודרניזם של אורי ניסן גנסין; י"ח ברנר וספרות העלייה השנייה; הריאליזם הלירי של דבורה בארון; תחילת יצירתו של ש"י עגנון.
מבוא לפילוסופיה של הדת
פרופ' נחמה ורבין | מס' קורס 0618-1016-01
האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ. הללו רואים באמונה הדתית מחויבות ראשונית לאל או לצורת חיים מסוימת, אשר אינה נשענת על היגדים עובדתיים הניתנים לבחינה רציונלית.
חילוניות תחת מתקפה: מבט על הרטוריקה של החילוניות בצרפת ובישראל
ד"ר קרן סדון | מס' קורס 0662-2654-01
כיום, החילוניות היא מהסוגיות המרכזיות והנפיצות בשיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי בישראל ובצרפת. מושג זה, שעד לא מכבר נתפס כמובן מאליו, כ"שקוף", מצוי כעת במשבר. סביב סוגיה זו, מתנהלים דיונים, מחלוקות ופולמוסים חריפים, שלהם השלכות חברתיות משמעותיות וקונקרטיות על המרקם החברתי המשותף בשתי המדינות. מהי חילוניות ומה מקומה בחברה? העמדות השונות מבקשות כל אחת לשכנע בצדקת דרכה. נבקש להכיר את המודל הצרפתי הייחודי לחילוניות (ה- Laicit?) ואת החוק הצרפתי משנת 1905 אשר כונן הפרדה בין דת ומדינה. בחינת המודל הצרפתי עשויה לשפוך אור על אפשרות מהלך דומה בישראל ובו בזמן להאיר את הבעייתיות של אותה תפישה בקונטקסט רב תרבותי. נשאל מהן הגישות השונות ביחס לחילוניות בישראל ובצרפת ומהם ביטוייהם בשיח? איך מתבטאים באינטראקציות ערכים כגון חופש הביטוי, השוויון, חופש מדת וחופש לדת, ומהם הטיעונים המצדיקים כל עמדה? באיזה אופן מתקיים דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה (חילונים ודתיים)? מטרתנו היא ניתוח רטורי של הדיונים והפולמוסים בשיח הציבורי והתקשורתי בסוגיית החילוניות הבוערות (חופש הביטוי, שוויון, עיצוב המרחב הציבורי, שכנוע, 'הדתה' בקמפיינים, והפולמוסים שאלה מעוררים, ועוד).
ממיתוס לאוונגרד
ד"ר אביב לבנת | מס' קורס 0662-2648-01
מיתוס ואוונגרד הם שני מודוסים של חשיבה ופעולה יוצרת הנראים על פניהם כמושכים בכיוונים מנוגדים. הראשון נטוע מעבר למהפכה המדעית, במרחבים מיתולוגיים קדומים של ימי העבר והאחר מושך תדיר קדימה, במרוץ בלתי פוסק של התחדשות. ובכל זאת, הם מקיימים בעידן המודרני מגעים מרתקים שמקרינים גם על השדה היהודי המתחדש. באיזו מידה ואופן ניתן לחשוב אותם כמנגנונים משלימים בפעולה היוצרת האנושית העכשווית? כאלה אשר תופרים את השדה של הזהות המתחדשת בפרגמנטים רב תרבותיים המאפשרים עמדה יוצרת משוחררת יותר למרכיבי הזהות הלאומיים?
הקורס יתמקד במיתוס הרב תרבותי של טווס הזהב וישרטט מעוף מיתולוגי בין תרבויות המזרח הקרוב והרחוק, הגנוסטיקה, הנצרות והאיסלם בואכה העת החדשה, עת טווס הזהב הפך לסמל יהודי מתחדש בפואטיקה של היידיש. גדולי משוררי וסופרי היידיש המודרניים, כמו גם אמנים יהודיים בראשית המאה ה20 ביטאו את המוטיב ביצירותיהם. נתבונן בטווסים ונשאל מהו סוד הנצחיות אותו הם נושאים על נוצותיהם?
ילדים ויצירתיות: המקרה של המדיה
ד"ר יובל גוז'נסקי | מס' קורס 0662-1964-01
קורס בין-תחומי אשר יעסוק בשאלת היצירתיות, תוך התמקדות בתרבות המדיה של ילדים. המושג "יצירתיות" נקשר ברומנטיקה לילדים ולאמנים. מאז מחשיבה תרבות המערב את גילוייה ותוצריה. בתחילת הקורס נעסוק בהגדרת המושג "יצירתיות", כפי שהובן בהיסטוריה וכפי שהוא מובן היום, ונבחן את זיקתו למושג "ילדות": האם "הילדות היצירתית" היא מיתוס?
בהמשך נשאל כיצד נמדדת יצירתיות, והאם ניתן לפתח אותה או ללמוד אותה.
לאחר הדיון המושגי הבסיסי, נגדיר מספר פרמטרים מרכזיים המקושרים ליצירתיות כחידוש, השראה, עשיה, התאמה וקבלה. נבחן פרמטרים אלה כפי שהם באים לביטוי בפלטפורמות מרכזיות בתרבות הילד כיום: הטלוויזיה, המחשב, האינטרנט, הרשתות החברתיות והגיימינג. האם ילדים היום שייכים לדור ה-C (Creativity)?
עמדות שונות טוענות שהטלוויזיה, המדיה הדיגיטליים והאפליקציות פוגעים או לחילופין מעודדים את היצירתיות של הילדים. בקורס נדון בטענות אלה תוך התייחסות פרטנית למדיה שונים ולתקופות שונות, כמו למשל בתקופת הקורונה.
