המשטר באיראן נגד "הרפואה האסלאמית" בצל הקורונה

זמן איראן מס' 70 | 6 במאי 2020

ד"ר מרים נסימוב*


 

ההתפרצות של וירוס  COVID-19 ובעקבותיה התפשטותה המהירה של מגפת הקורונה באיראן בפברואר 2020, אילצה את הרשויות במדינה להתמודד עם תופעת לוואי הולכת ורווחת של מרפאים אלטרנטיביים שהציעו רפואות ושיקויים המבוססים להגדרתם על "רפואה אסלאמית" כמזור למחלה. ב-4 באפריל נעצר איש הדת מורתֶזא כֻּהָנסאל לאחר שהציע לחולי קורונה שיקוי מבוסס על רפואה אסלאמית בשם "בושם הנביא" (עטר-י פ'יאמבר). ברשתות החברתיות התפרסמו סרטונים בהם נראה כהנסאל מקדם את מרכולתו בבתי חולים בהם מאושפזים לכאורה חולי קורונה, וזאת בעודו משמיע באוזניהם דברי לעג על הרופאים הממוסדים שקצרה ידם מלהושיע. כותרות נוספות קצר מעצרו של מהדי סבילי, שנקט בשיטה מתוחכמת מעט יותר מעמיתו כהנסאל. בסרטון שהוא העלה לרשת, קרא סבילי לעמיתיו ברחבי המדינה להיענות לאתגר של "המרפא המשוטט" (טביב-י דואר), ובמסגרתו לבקר חולי קורונה שמתגוררים בסביבתם ולהציע להם טיפולים המבוססים על עקרונות הרפואה האסלאמית, ואגב כך גם לפקוח את עיניהם באשר לאוזלת היד שמפגינה הרפואה הקונבנציונאלית בהתמודדות עם המגיפה. מעצרו של סבילי הגיע לאחר הפצת סרטון ברשת שבו הוא משבח את הסגולות הרפואיות של שתן גמלים לטיהור הגוף, ולאחר מכן מתועד לוגם נוזל צהבהב מתוך כוס זכוכית בעודו ניצב ליד גמל.

 

סרטונים אלה ודומיהם עוררו מגוון תגובות ברשתות החברתיות ומחוצה להן, וגררו התייחסות חריפה גם מצד הממסד הרפואי באיראן ומצד בכירים בממסד הדתי שהזהירו מפני הסכנות החמורות הגלומות בתופעה. איש הדת הבכיר, האיתאללה נאצר מכּארֶם שיראזי, יצא בהצהרה בה הוא כפר בקיומו של קודקס רפואי שיכול להיקרא "רפואה אסלאמית". הוא אף גינה את מי שללא כל השכלה או הכשרה ראויה מציג עצמו כבעל ידע שכזה. הצהרתו של שיראזי היא ביטוי נוסף  למאמצים שנעשים מאז ראשית שנות האלפיים מצד הממסד הדתי לדכא את תופעת האסלאם העממי. חרף התגובה התקיפה של הרשויות נגד שני המרפאים המוזכרים, ולמרות שמדובר באירועים חריגים ויוצאי דופן, פעילותם מתרחשת על רקע פופולאריות גואה של הרפואה העממית והמסורתית ברפובליקה האסלאמית. מצד אחד, משבר הקורונה והחרדה הציבורית שהוא עורר בציבור הרחב, היווה שעת כושר לפעילותם של מי שביקשו בשם הרפואה העממית, או זו המכונה כיום "רפואה אסלאמית," להציע פתרונות פלא לטיפול במגיפה המסתורית. מן הצד השני, נסיבות המשבר חייבו את הרשויות ברפובליקה האסלאמית לפעול על מנת לרסן את פעילותם של אותם גורמים, ולהבטיח שליטה גדולה ככל האפשר במידע ובמדיניות הטיפול בחולי קורונה.

 

רפואה עממית, רפואה מסורתית (או איראנית) ורפואה אסלאמית הם שלושה תחומי ידע נפרדים בשיח הטיפולי-רפואי באיראן, למרות שההבחנה ביניהם אינה תמיד חד משמעית ואף תתכן ביניהם חפיפה. בתחום הרפואה העממית נעשה לרוב שימוש בתרופות צמחיות ובין סממניה המוכרים ביותר הוא השימוש בזרעי הצמח "השבר הלבן" (המוכר בשם המדעי Peganum harmala). בזרעי צמח זה, שנודע באיראן בשם אספָנד, נעשה שימוש במסגרת טיפול בשורת מחלות ומיחושים, ביניהם טיהור אוויר והסרת עין הרע. שימוש רווח נוסף הוא בפרחי צמח העכנאי (הידוע בשם המדעי (Echium, שמהווה בסיס לטיפול בשורה של תחלואים כמו אבנים בכליות והצטננות.

 

הרפואה המסורתית (traditional medicine), המכונה לעיתים גם רפואה איראנית, מסתמכת על מסורת עתיקת יומין שמקורה בגדולי הרפואה של ראשית ימי הביניים, הבולטים בהם: אבו בכר מוחמד אבן זכריה אל-ראזי (854 – 925 לספה"נ) ואבו עלי חסין אבן סינא (980 –  1037 לספה"נ). החל מראשית שנות האלפיים, עובר תחום ידע זה תהליך של מיסוד והכרה רשמיים, בדומה לתמורות שחלו במעמדה של הרפואה האלטרנטיבית, בעקבות תמיכה של ארגוני בריאות בינלאומיים בשילוב הרפואה הסינית וההודית כתחומי רפואה משלימה לצד זו הקונבנציונלית. בשנת 2007, אף נפתחה פקולטה לרפואה איראנית (דאנשכדה-י טב-י איראני) באוניברסיטה למדעי הרפואה של טהראן, ומני אז נוסדו פקולטות דומות  באוניברסיטאות נוספות ברחבי המדינה. לצד פקולטות אלה, חל גידול במספרן של מרפאות המציעות טיפולים רפואיים משלימים ומניעתיים והמחלקה לרפואה איראנית שפועלת במשרד הבריאות, אמונה על עידוד וקידום ההכשרה בתחום זה במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה.

מקור: פארס-ניוז

 

תחום הידע שמזוהה עם "רפואה אסלאמית" מבוסס על הקוראן ועל המסורת האסלאמית ובמסגרתו מיוחסים לטקסט הקדוש באסלאם כוחות ריפוי-מאגיים גם כן. באוגוסט 2019 נערכה בטהראן וועידה בינלאומית ראשונה מסוגה שהוקדשה ל"רפואה איראנית-אסלאמית" והשתתפו בה, לדברי המארגנים, מומחים משלושים מדינות. לקראת קיום הוועידה, הפנה המארגן הראשי שלה, חסין רָואזאדֶה, מכתב לנשיא חסן רוחאני שבו עלתה בקשה להקים רשות ארצית לרפואה אסלאמית עצמאית, שלא תהיה כפופה למשרד הבריאות.

 

רָואזאדֶה ושניים מעמיתיו, חסין חָ'יראנדיש ואיתאללה עבאס תָבריזיָאן, המכונים בפי חסידיהם "אבות הרפואה האסלאמית", הם הבולטים ביותר בקידום תחום זה ברפובליקה האסלאמית. מאפיין בולט בפעילותם של השלושה הוא התנגדותם לרפואה המודרנית, אותה הם מכנים לעיתים "רפואה ציונית", אשר לדעתם מכוונת להחלשת האומה האיראנית. התבטאויותיהם הרדיקליות של השלושה, עוררו לא פעם ביקורת עזה מצד גורמים שונים בממסד הרפואי והמדעי המקומיים וכן בתקשורת האיראנית. במאמר שכותרתו: "מדוע אני מתנגד לרפואה מסורתית-אסלאמית?" ציין ההיסטוריון איתאללה רסול ג'עפריאן, חבר האקדמיה האיראנית למדעים, כי מטיפי "הרפואה האסלאמית" מעמידים את המדע ואת האסלאם זה כנגד זה ובכך מחזקים את הטענות המסולפות כאילו הדת מנוגדת למדע.

 

בכתבת תחקיר שהתפרסמה בעיתון אבתכאר תחת הכותרת "הרפואה במאכלת האש של האמונות הטפלות," עלתה הטענה כי עלייה חדה שחלה במחירי התרופות, בעקבות מדיניות הסנקציות הכלכליות הבינלאומיות נגד איראן, היא בין הגורמים העיקריים לפופולאריות ההולכת וגדלה של "הרפואה האסלאמית". חוסר היכולת הכלכלית של רבים מהאזרחים לעמוד בעלויות הגבוהות של טיפולים רפואיים לצד העלות הגואה של התרופות, המשיך והסביר העיתון, מביא רבים באיראן לתור אחר מזור במלכודת של אמונות טפלות. לצד זיהויה של הרפואה האסלאמית עם אמונות טפלות, נשמעת התנגדות גם מצד העוסקים ברפואה המסורתית-האיראנית. אלה מקפידים להציג את תחום הידע שלהם כרפואה משלימה, ולא כשיטה שבאה להחליף את הרפואה הקונבנציונלית או לכפור במדע הרפואה המודרני.

 

ימי הקורונה זימנו שעת כושר יוצאת דופן לרפואה המסורתית לתחומיה. סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות ימים ספורים לאחר שהתגלו באיראן המקרים הראשונים של מגפת הקורונה, תיעדו אנשים שמטהרים מסדרונות של בתי חולים בזרעי צמח "השבר הלבן". אחד מהסרטונים מתעד אחות רפואית האוחזת בכלי שממנו מתמר עשן, בעודה מציינת: "אנחנו יוצאים למלחמה בקורונה עם ה"אספנד". במקביל לסרטונים כאלה, התראיינו באמצעי התקשורת מומחים לרפואה איראנית והרחיבו על מידת היעילות של צמחים אלה ואחרים בטיהור הגוף והבית, ובאופן כללי תרומתם לחיזוק המערכת החיסונית. לעומתם, המטיפים לרפואה אסלאמית, ביניהם רואזאדה, יצאו בקריאות הרגעה לציבור וטענו כי לשיטה הרפואית שהם דוגלים בה פתרונות זמינים ומידיים לטיפול במחלה. הפופולאריות של המרפאים והסכנה בחלק מהרפואות שהציעו, היו ככל הנראה בין הסיבות שהביאו את הרשויות במדינה לנקוט קו תקיף נגד מטיפי "הרפואה האסלאמית". ביטוי לכך ניתן בהצהרה שמסר שר הבריאות לעיתונות, שבה הוא גינה אותם כ"מתחזים/שרלטנים חסרי השכלה וגונבי דעת שבמסווה של רפואה אסלאמית ואיראנית" תוקפים בצורה חסרת רחמים  את גופו ונפשו של הציבור ורומסים ברגל גסה את מדע הרפואה במדינה.  


*ד"ר מרים נסימוב היא רכזת התכנית לחקר יהודי איראן בישראל במרכז אליאנס ללימודים איראניים ומרצה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.


 

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם    ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 70 6 במאי 2020

©   כל הזכויות שמורות 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>