פרופ' נדין קורפטי-צור - התוכנית לתרבות צרפת

 

 

 

 

  1. ספרי לנו מהו המחקר שמעסיק אותך בתקופה זו.

אני חוקרת סיפורי מסעות שמופיעים בממוארים (ספרי זיכרונות) שנכתבו בצרפת הטרום מודרנית (במאות ה־16 וה־17). הממוריאליסטים היו לרוב גברים נושאי משרות, אך היו ביניהם גם נשים ממעמד חברתי גבוה, אצילות לרוב. סיפור המסע בתוך הממואר הינו סוגה בתוך סוגה ולכן הוא מאפשר לבחון שאלות פואטיות, כגון תפקוד הסוגה האחת ביחס אל השנייה, מעבר מסוגה לסוגה, הזיקה ביניהן והשפעות הגומלין. נוסף על שאלות פואטיות, אני בוחנת שאלות הקשורות לכתיבה אוטוביוגרפית: הצגת ה'אני' ביצירה. טענתי היא שברגע שהממוריאליסט מתרחק ממרכז הכוח שבו הוא תלוי (החצר ו/או השליט), מתרחשים שינויים משמעותיים בתפיסת הפרט ובייצוגו. הממוריאליסט פורש כנפיים, הופך אדון לעצמו, מגשים את עצמו תוך כדי מילוי המשימה. סיפור המסע נע בין דו"ח פעילות המתמקד ביעדי המשימה והכתוב בלשון יבשה ורזה, לבין סיפור הרפתקאות שבו הפרט קשוב ליעדי המשימה ומתבונן על העולם האחר והזר שסביבו. במרחב החדש של המסע, תפיסת האני משתנה, במפגש עם האחר. הייחודי והאוניברסלי מתכתבים ומולידים תובנות חדשות בתפיסה ובייצוג הפרט בעיני עצמו. מחקר זה עוסק גם בממוארים שנכתבו על ידי נשים, ואף על פי שמסעות נשים באותה התקופה נדירים יותר, אלה שנכתבו מאפשרים לבחון את יכולתה של האישה באינטראקציה עם העולם הזר לה לצורך מילוי משימה מורכבת. מכאן ניתן לערוך השוואה במשמעות ובתיאור המסע לפי המגדר. המפגש עם הזרות מוליד אצל הנוסעים גיבוש ערכי הכולל למשל צמיחת תודעה לאומית ותרבותית חדשה תוך כדי למידה, התבוננות אמפירית, והפקת תועלת אישית, פוליטית וחברתית.  

  1. מהי הוראה בשבילך וכיצד את מנסחת את היחס שבין הוראה למחקר? 

הוראה לא פחות חשובה לי מן המחקר ואני משתלדת להביא לכיתה, ובמיוחד לסמינרים, את פירות המחקר שלי. בסמינרי מאסטר ניתן להציג לסטודנטים שדה מחקרי, גם אם התוצאות עדיין לא פורסמו. כיוון שכך, ניתן להדגים כיצד בונים שאלות מחקר, כיצד משתמשים במחקרים הקיימים ונעזרים בהם על מנת לחדד את התרומה הסגולית של מחקר חדש.

מטרת הוראה היא גם הכשרת דור חדש של חוקרים וליווי הסטודנטים בצעדים הראשונים שלהם בתחום זה.  

  1. כיצד את רואה את העתיד של מדעי הרוח?

כולי תקווה שמדעי הרוח ימשיכו לפתח את הכיוון האינטרדיסציפלינרי (רב תחומי) ובמיוחד את לשלב ידיים עם מדעי החברה. שכן אלה תורמים רבות לשאלות החמות של מדעי הרוח כגון מגדר, מיעוטים ויחסי כוחות בין אליטות חדשות ואליטות ישנות, חקר התרבות, הדתות ועוד. נוסף על כך, המהפכה הדיגיטלית לא פסחה על מדעי הרוח ופתחה אופקים מרתקים, כגון נגישות גדולה לטקסטים, מאגרי מידע, תקשורת טובה יותר בין החוקרים וחשיפת המחקר.

  1. מי התיאורטיקן/ית שהכי השפיעו עלייך ומדוע?

מיכאל בכטין עם התאוריה על האסתטיקה הגרוטסקית וקריאתו את רבלה, אך גם ההיסטוריון דני קרוזה העוסק בחקר הדמיון בתחום מלחמות הדת בצרפת.

  1. איזו מגמה משמעותית ומסקרנת אתה מזהה בתחום המחקר שלך בשנים האחרונות?

אני עוסקת במלחמות הדת בצרפת, תחום שהתחדש עד מאוד בעשורים האחרונים. בראייה מרקסיסטית שניסתה לבחון את מלחמות הדת קודם כול כתופעה חברתית, כמלחמה בין אליטות חדשות לישנות, עד לתפיסות שהתפתחו אצל היסטוריונים המבקשים להגדיר את הדת כחלק מהמערכת התרבותית ועד המחקרים העכשוויים של ההיסטוריון הצרפתי, דני קרוזה שבוחן את התופעה מנקודת מבטה של היסטוריה רעיונית וחקר הדימויים. כך ניתן להחזיר את חשיבות הדת למלחמות הדת תוך התייחסות לחומרים מגוונים ביותר המאפשרים לשחזר את העושר התרבותי של צרפת באותה התקופה: ממוארים, מכתבים, שירה וספרות.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>