זמן איראן מס' 52

זמן איראן מס' 52 ● 17 ביולי 2014

השלטונות דנים למוות, משפחות מעניקות חנינה: הוצאות להורג וחנינה ברפובליקה האסלאמית

ד"ר רז צימט*

הוצאתו להורג של צעיר איראני, שנמנעה ברגע האחרון, עוררה לאחרונה סערה תקשורתית באיראן ובמערב. חבל התליה כבר היה כרוך סביב צווארו של בלאל כאשר אמו של קורבן הרצח בגינו נידון למוות התקרבה לרוצח בנה לעיני אלפי צופים, סטרה בפניו והעניקה לו חנינה שהצילה אותו ממוות. שבע שנים קודם לכן רצח בלאל בדקירות סכין את עבדאללה חסין-זאדה במהלך תגרת רחוב בעיר רויאן שבמחוז מזאנדראן בצפון איראן. בימים שקדמו להוצאה להורג הופעלו על הורי הנרצח לחצים כבדים על מנת לשכנעם לחון את הרוצח. עאדל פרדוסי-פור, מגיש תוכנית הטלוויזיה האיראנית הפופולרית "90" התקשר לאבי הנרצח וביקש ממנו לחוס על חייו של בלאל. כוכב הכדורגל לשעבר, עלי דאא'י, פנה אף הוא בבקשה דומה לאב, שמשמש כמאמן כדורגל. בסופו של דבר התרצה האב, אך אשתו עמדה בסירובה לחוס על חיי הרוצח. ימים ספורים טרם ההוצאה להורג ראתה האם, סאמרה עלי-נז'אד, בחלומה את בנה שנרצח מבקש מבנה הקטן, שנהרג בתאונת אופנוע שנים ספורות קודם לכן, לומר לה שלא תנקום את מותו וכי הוא נמצא במקום טוב. בראיון שנערך עמו אמר אבי הנרצח כי החלום שכנע את האם למחול לרוצח בנה (iranianuk).

ההלכה האסלאמית מחלקת פשעים לשלוש קטגוריות: חדוד, שעניינם פשעים נגד אלוהים שאין עליהם חנינה; דיאת, שעניינם פשעים נגד בני-אדם שניתן להטיל בגינם קנס כספי (דיה); וקסאס, שעניינם פשעים נגד בני-אדם שהענישה עליהם היא מידה כנגד מידה (ראו גם זמן איראן מס' 19, 1 באוג' 2010). ההלכה השיעית קובעת עונש מוות בגין רצח בכוונה תחילה. בהתאם לכך קובע חוק העונשין האיראני כי ליורשו החוקי של הקורבן (ולי-י דם) יש הסמכות להחליט האם לדרוש את גזר דין המוות. במקרים בהם מוכנים היורשים לחוס על חיי הרוצח ולוותר על עונש המוות, כצוצאה מכך העבירה מופחתת להריגה ובית המשפט מוסמך "להמתיק" את העונש למאסר או לקנס כספי.

גל חנינות מצד משפחות קורבנות רצח

בחודשים האחרונים דיווחה העיתונות האיראנית על גל חנינות (בח'שש) שהוענקו על-ידי משפחות נרצחים למי שהורשעו ברצח בני-משפחתם ונידונו למוות. בחודש אפריל 2014, בעיר בנדר עבאס, שלחופי המפרץ הפרסי, העניקו בני משפחתו של צעיר, שנרצח בשנת 2000, חנינה לרוצחו דקות ספורות טרם הוצאתו להורג. הרוצח ירה בצעיר למוות לאחר שחשד בו כי קיים יחסים אסורים עם בתו אותה ביקש להשיא. לאחר הרצח נמלט הרוצח ונעצר רק כעבור 11 שנים. אחיו של הנרצח סיפר כי עד לערב שקדם להוצאה להורג היו בני-משפחתו נחושים שלא לחון את הרוצח, אך כאשר אמו ראתה את חבל התליה על צוואר הרוצח, היא חסה על חייו. בראיון עימו פנה האח למשפחות נוספות שאיבדו את יקיריהן וקרא להן להעניק חנינה לרוצחים. רבים מהרוצחים לא התכוונו, לדבריו, לבצע את המעשה והותרתם בחיים מאפשרת להם לספר את סיפורם לאחרים ולהשפיע בכך באופן חיובי על אחרים. זמן קצר לאחר ביטול ההוצאה להורג, הביע סגן התובע הכללי בבנדר עבאס תקווה כי מקרים כאלה יעודדו משפחות נוספות להעניק חנינה לרוצחי יקיריהן (magiran).

מקרים דומים של חנינות בסמוך להוצאות להורג מתוכננות התרחשו בחודשים האחרונים בערים נוספות. בעיר נישאפור שבמזרח איראן העניקה משפחתו של נרצח בן 18 חנינה לצעיר שהרגו בסכין. בביג'אן שבכורדיסתאן העניקה משפחה חנינה לרוצח בנה בהתערבות דרשן תפילות יום השישי, שטען כי ההלכה האסלאמית רואה במחילה ערך מוסרי גדול ביותר עבור המאמינים  (magiran). בכפר פתחאבאד שבמחוז ח'ראסאן רזוי בצפון-מזרח איראן העניקו הוריו של צעיר בן 17 חנינה לרוצחו בן ה-22. אבי המשפחה אמר כי לא רצה שמשפחה נוספת תדע רגעים קשים וכואבים כפי שחוותה משפחתו (tnews). באראכ ניצלו חייו של נידון למוות בזכות התערבותם של בכירים במחוז, ובהם המושל, סגן התובע הכללי, דרשן תפילות יום השישי ומנהלי הכלא המרכזי ששכנעו את משפחת הקורבן לחון את הרוצח (asriran).  דובר הרשות השופטת והתובע הכללי, ע'לאם-חסין מחסני אז'האי, עדכן לאחרונה כי חייהם של 358 בני-אדם שנידונו למוות ניצלו בשנה האיראנית שעברה (2014-2013) בזכות חנינה שהוענקה להם על-ידי משפחות הנרצחים (asreiran).

אירועים אלה ודומיהם יוצרים אווירה ציבורית המעודדת משפחות של נרצחים להעניק חנינה לרוצחיהם. במקרים מסוימים אף מופעל לחץ ציבורי על משפחת הקורבן להסכים לחנינה. בחודש מאי השתתפו אלפים מתושבי העיר רואנסר שבמחוז כרמאנשאה בתהלוכה שנועדה לשכנע את בני-משפחתו של אמיד מראדי, צעיר שנדקר למוות על-ידי חברו במהלך ויכוח שפרץ ביניהם בשנת 2008, לחוס על חיי רוצחו. לקראת הוצאתו להורג המתוכננת פנתה מועצת העיר לבני המשפחה וניסתה לשכנעה לוותר על עונש המוות. במקביל פנתה המועצה לתושבי העיר להתאסף ליד קברו של קורבן הרצח על מנת לקרוא למשפחתו לחון את הרוצח. בתהלוכה שנערכה מקבר הנרצח לבית משפחתו השתתפו, בין היתר, סוחרים, פעילים חברתיים, אנשי דת ואומנים מקרב תושבי העיר. בני המשפחה הסכימו להיפגש עם נציגי התושבים, אך ציינו כי הם זקוקים לזמן נוסף על מנת לקבל החלטה בעניין (asreiran). בתגובות שהתפרסמו באתר "עצר-י איראן" בעקבות האירוע ברואנסר הביעו רוב הגולשים תמיכה ביוזמת תושבי המקום וקראו למשפחת הנרצח למחול לרוצח בנם. אחד הגולשים כתב, כי התאספות אזרחים על מנת לבקש מחילה עדיפה על פני התקהלות לצורך צפייה בהוצאות להורג פומביות. כמה מהגולשים הביעו, עם זאת, הסתייגות מתהלוכת תושבי העיר בטענה שאין זה ראוי להפעיל לחץ נפשי או פיזי על משפחת הקורבן (asreiran). 

	התקהלות תושבי רואנסר בקריאה לבני משפחת נרצח לחון את רוצחו, מתוך shahrvand

גם העיתונות האיראנית התגייסה לעידוד התופעה. במאמר שהתפרסם ב-18 במאי בעיתון השמרני "ג'אם-י ג'ם" תחת הכותרת: "קסאס הוא זכות, החנינה היא מתוקה" נכתב, כי עונש הקסאס הוא מוצדק לצורך הרתעה ומהווה זכות מוחלטת של בני משפחת הקורבן. החנינה עדיפה, עם זאת, על פני הנקמה. ניתן להבין משפחות שאיבדו את יקיריהן ואינן מסוגלות לסלוח לרוצח ואין מקום לכפות עליהן הענקת חנינה, אך אם הן סולחות בכל זאת, הרי שיש בכך מעשה יפה המבטא את מידת החסד והרחמים הטמונה באסלאם (jamejamonline).

התגברות ההוצאות להורג, ביקורת ציבורית גוברת ותגובת השלטונות

גל החנינות מתרחש על רקע עליה במספר ההוצאות להורג באיראן בשנה האחרונה שהובילה לביקורת ציבורית גוברת. איראן ממוקמת במקום השני בעולם (לאחר סין) במספר ההוצאות להורג ועל-פי נתוני "מרכז התיעוד של זכויות האדם באיראן" (IHRDC) מראשית 2014 ועד אמצע מאי השנה, הוצאו להורג באיראן 280 בני-אדם, 97 מהם הורשעו ברצח (iranhrdc). על-פי נתונים רשמיים בשנת 2013 הוצאו להורג 373 בני-אדם. מספר המוצאים להורג על-פי נתוני ארגוני זכויות האדם הגיע ליותר מ-665. רוב המוצאים להורג הואשמו בעבירות הקשורות לסחר בסמים, אך כ-150 מבין המוצאים להורג הואשמו בעבירות רצח שאיפשרו למשפחות הנרצחים לוותר על עונש מוות (iranhrdc).

מדיניות ההוצאות להורג מעוררת בשנים האחרונות ביקורת גוברת הן מצד ארגונים בינלאומיים והן מצד פעילי זכויות אדם בתוך איראן. מאז בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות גברו הציפיות לשינוי המדיניות בנושא זה, אך מספר ההוצאות להורג לא פחת, כאמור, ואף גדל. בעקבות כך התפתח בחודשים האחרונים שיח ציבורי ער בנושא זה, בעיקר ברשתות החברתיות, תוך דרישה גוברת לצמצם את התופעה בהתאם לנורמות בינלאומיות מקובלות. 

בסוף 2013 השיקו כמה פעילי זכויות אדם איראנים, ובהם: המשוררת סימין בהבהאני, נשיא אוניברסיטת טהראן לשעבר, ד"ר מחמד מלכי והעיתונאי לשעבר, מחמד נוריזאד, מערכה הסברתית המתנהלת בעיקר ברשת הפייסבוק בדרישה לביטול עונש המוות באיראן. דף הפייסבוק שהושק תחת השם: "צעד, צעד לביטול עונש המוות" זכה עד כה ליותר מ-11 אלף תומכים והוא מפרסם עדכונים שוטפים בנוגע להוצאות להורג במדינה (Facebook). בעקבות ההתארגנות הציבורית בעיר רואנסר טען ד"ר מלכי כי יוזמת התושבים משקפת שינוי בהשקפת הציבור האיראני ביחס להוצאות להורג והביע תקווה, כי המאמצים לביטול עונש המוות ייאלצו בסופו של דבר את השלטונות לבחון מחדש את מדיניותם בנושא (roozonline). 

על פניו נראה, כי הביקורת הגוברת מבית ומחוץ אינה מביאה לשינוי בגישתם של שלטונות איראן ביחס למדיניות ההוצאות להורג. בפברואר 2014 אף סגרו השלטונות את העיתון הרפורמיסטי "אסמאן" לאחר שפרסם מאמר ביקורתי ביחס לעונש הקסאס שהוגדר על-ידי המרצה למדעי המדינה, פרופ' דאוד הרמידאס באונד, כ"בלתי-אנושי". בעקבות סגירת "אסמאן" הזדרז עורכו להבהיר כי פרסום הדברים נבע מטעות טכנית ולא שיקף את עמדת העיתון (mashreghnews). בתוך כך הגן מחמד ג'ואד לאריג'אני, ראש "מטה זכויות האדם" ברשות השופטת לאחרונה על מדיניות עונש המוות הנהוגה בארצו והדגיש כי קרוב ל-80% מההוצאות להורג קשורות למאבק במבריחי סמים. גם התובע הכללי, ע'לאם-חסין מחסני אז'האי, הגן על מדיניות הענישה וציין כי איראן אינה מוכנה להסכים לכך שמדינות המערב יכפו על יתר מדינות העולם את תפישותיהן התרבותיות ביחס לזכויות אדם (ISNA).

ניכר, עם זאת, כי הביקורת הציבורית הגוברת אינה נעלמת מעיניהם של שלטונות איראן ומשפיעה על נכונותם של בכירים ברשות השופטת לבחון מחדש היבטים מסוימים במדיניות ההוצאות להורג. כך, למשל, קרא אז'האי בכינוס של "מטה זכויות האדם" ברשות השופטת, שנערך ב-6 במאי, לבחון מחדש את מדיניות הענישה ביחס לעבירות סמים ולשקול הטלת עונשי מוות רק על ראשי רשתות הברחת הסמים. האפשרות לחנינה מצד המשפחות במקרים של עבירות מסוג קסאס מאפשרת לרשות השופטת הזדמנות ייחודית להשפיע על יישום החוק באופן שיספק מענה לדרישה הגוברת לצמצם את מספר ההוצאות להורג אך יעלה בקנה אחד עם ההלכה האסלאמית. בפגישה עם שר החוץ האוסטרי הגדיר מחמד ג'ואד לאריג'אני את הקסאס כ"פסיקה אלוהית", אך הדגיש ששלטונות איראן פועלים בדרכים שונות ומסתייעים בארגונים אזרחיים על מנת לשכנע קרובי משפחה להעניק חנינה לרוצחים (Fars News).

גל החנינות מצד משפחות קורבנות רצח, הלחץ הציבורי על משפחות אלה לחוס על חייהם של הנידונים למוות והביקורת הפנימית הגוברת על מדיניות ההוצאות להורג מבטאים שינוי בתפיסה הרווחת בחברה האיראנית ביחס למדיניות זו. שינוי זה עשוי לבטא, בין היתר, הבנה ציבורית רבה יותר לנסיבות המיוחדות ולמצוקות הכלכליות והחברתיות המעודדות מעשי פשיעה ורצח.

אף כי נראה שאין בכוחו של הציבור להביא בשלב זה לרפורמה במערכת המשפט, הוא יוצר לחץ גובר על שלטונות איראן לבחון מחדש את מדיניות ההוצאות להורג. עידוד מתן חנינות מצד משפחות הקורבן במקרים של עונשי מוות בגין עבירות רצח מייצר הזדמנות עבור השלטונות לנקוט בגישה סובלנית ואנושית יותר תוך התבססות על התפיסה האסלאמית ביחס למידת הרחמים. הדבר מאפשר לרשויות הרפובליקה האסלאמית הקשובים במידה מסוימת לביקורת הבינלאומית והפנימית בנושאי זכויות אדם, להימנע בחלק מהמקרים מהוצאות להורג מבלי לחולל רפורמה בחקיקה הנתפסת על-ידם כבעייתית במיוחד.

*ד"רז צימט הוא עמית מחקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.  

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S )

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il

טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 52 ● 17 ביולי 2014

©כל הזכויות שמורות