תוכנית אופקים חדשים: ללמוד יהדות כתרבות ולהשפיע במערכת החינוך

היהדות נוכחת בכל חלק מחיינו. היא העבר והעתיד, היא עתיקה וחדשנית, היא נוגעת בנימי הנפש הפרטיים והסמויים ביותר, אך משפיעה עלינו גם כקהילה וכעם, ולכן פניה השונות באות לידי ביטוי גם בפוליטיקה ובציבוריות.

בתוכנית "אופקים", אנחנו מבקשים להיות אקטיביים, לקחת אחריות ולהשפיע על פניה של היהדות בישראל, על עתידה, על העתיד שלנו כאן, ביחד. אבל כדי לקחת אחריות צריך להכיר, להבין, לדעת. ככל שנבין את הדברים לעומקם נוכל גם להשפיע ולהעביר את זה הלאה לדורות הבאים. בבתי הספר הממלכתיים ייקבע שיח היהדות בדורות הבאים. האם הוא יהיה מעמיק או רדוד, מרתק או משמים, ביקורתי או שטוח, מיטיב או מרחיק? לנו יש את הכוח לשנות.

בתוכנית לומדים במסלול דו-חוגי: בחוגים למקרא או לפילוסופיה יהודית ותלמוד, ובחוג נוסף מהפקולטה למדעי הרוח. תלמידות ותלמידי התוכנית מקבלים פטור מלא משכר לימוד לתואר ראשון ולתעודת הוראה בתנ"ך או במחשבת ישראל, ובנוסף מוענקת מלגת קיום חודשית נדיבה. לצד תוכנית עשירה של הכנה להוראה, עם חניכה צמודה וניסיון מגוון ממיטב המדריכים והמדריכות, נקיים לאורך השנה גם פעולות חוץ-לימודיות, סיורים, הרצאות וביקורים באתרים יהודיים חינוכיים ועכשוויים.

אם אתם מצטיינים ומצטיינות ויש לכם דחף לחדש, להשפיע ולעבוד יחד כדי לקדם את החזון של יהדות כתרבות – מקומכם איתנו!

 מה נִלמד?

אנחנו רוצים לצלול אל היהדות בכל מופעיה, לעומקה ולרוחבה, אורות וצללים. להכיר את העושר, את ההקשרים ההיסטוריים, את השורשים של המגמות השונות, את השינויים וההתפתחויות, אנחנו רוצים ללמוד ללמוד.

נרצה להבין את היחס אל הזר במקורות, את מעמדן המשתנה של נשים, את שורשי תרבות המחלוקת ואת היחס לריבוי דעות. אנחנו מבקשים לקרוא את המקורות היהודיים בגובה העיניים, ולשם כך נחוצה היכרות ישירה, מכלי ראשון, ללא צורך במתווכים. כך נחדש גם את ההתרגשות למקרא השירה הנפלאה של המקרא והעת החדשה, ונגלה פנים חדשות אצל הרמב"ם ומרטין בובר.

נחשוב באופן היסטורי: נלמד את עליית הנבואה והחוק, על התגבשות ספרות החוכמה והכיתות, על השפעת תרבויות הסביבה: המזרח הקדום, העולם ההלניסטי והרומי, המוסלמי והנוצרי. ננסה להבין את האופן שבו החילון והמודרניות שינו את פניה אל היהדות. מהן המגמות החדשות שעלו במאה העשרים והעשרים ואחת. נחשוב כיצד הפכה היהדות להיות מה שהפכה, ומה היא יכולה להיות?

ולא רק תכנים מעניינים אותנו, אלא גם, ובעיקר, מנגנוני הפעולה שמאחורי המסורת: דרכי הפרשנות היהודית למיניה, איך נוצרו קאנונים ומי קבע מהם, מתי ואיך הפכה היהדות לחוק וכיצד נוצרה קודיפיקציה, כיצד מגדירים את גבולות הלגיטימיות של דעות, ועוד ועוד.

המבט היהודי החדש יכול וצריך להיות נחלתם גם של חילונים וגם של דתיים. שם המשחק הוא העמקה ואחריות, ויציאה מן השטחיות. כוחו של הלימוד הביקורתי באוניברסיטה הוא שאין בו משוא פנים והוא קורא את הכול, אורות וצללים.

איך נלמד את הדורות הבאים?

אנחנו מספקים לתלמידות ולתלמידי התוכנית את הכלים לחשיבה, כדי שיוכלו לקחת את הידע העשיר שצברו, לעבד אותו ולהתחבר אליו ממקום אישי ומשמעותי, כי רק ככה אפשר להעביר אותו ביעילות לדור הבא. הבוגרות והבוגרים שלנו מרגישים בני בית בתרבות היהודית, שכוללת שיר של יהודה עמיחי, לצד הלכה של בית הלל, קטע הגות של א.ד. גורדון לצד סיפור קבלי בספר הזוהר, נבואה מספר עמוס ויצירה תרבותית של הקיבוץ בראשית הציונות. לבית הזה יש חלונות, ובוגרות ובוגרי התוכנית שלנו יודעים לפתוח אותם, להיות "יהודי חלוני", כדברי המשורר בארי צימרמן, ו"יהודיה חילונית", שחלונות התרבות היהודית שלהם פתוחים אל תרבויות העולם.