תוכנית אופקים חדשים: ללמוד יהדות כתרבות ולהשפיע במערכת החינוך

היהדות נוכחת בכל חלק מחיינו. היא העבר והעתיד, היא עתיקה וחדשנית, היא נוגעת בנימי הנפש הפרטיים והסמויים ביותר, אך משפיעה עלינו גם כקהילה וכעם, ולכן פניה השונות באות לידי ביטוי גם בפוליטיקה ובציבוריות.

המעשה החינוכי הינו תמיד בגדר בחירה מקצועית וערכית רבת ערך. אולם בשנים אלה, נוכח המציאות בישראל, מתחדדת אף יותר השליחות הטמונה בבחירה זו - בתוכנית "אופקים חדשים", אנחנו מבקשים להיות אקטיביים, לקחת אחריות ולהשפיע על פניה של היהדות בישראל, על עתידה, על העתיד שלנו כאן, ביחד. שאיפה זו דורשת לקיחת אחריות, וככל שניטיב להכיר, להבין, ולדעת את הדברים לעומקם - נוכל גם להשפיע ולהעביר אותם הלאה לדורות הבאים. 
בבתי הספר הממלכתיים כבר עתה ניקבע שיח היהדות, הזהות היהודית ומקומה בזהות הישראלית בהווה ולדורות הבאים. האם הוא יהיה מעמיק או רדוד? מרתק או משמים? ביקורתי או שטוח? מקרב או מרחיק? לנו יש את הכוח לעצב את השיח הזה ובכך להשפיע על פניו.
 
בתוכנית לומדים במסלול דו-חוגי: בחוגים למקרא ופילוסופיה יהודית ותלמוד (השילוב המומלץ), או באחד מאלו לצד חוג נוסף מהפקולטה למדעי הרוח. תלמידות ותלמידי התוכנית מקבלים פטור מלא משכר לימוד לתואר ראשון ולתעודת הוראה בתנ"ך או במחשבה יהודית (מחשבת ישראל), ובנוסף מוענקת מלגת קיום חודשית נדיבה. 
לצד תוכנית עשירה ומעמיקה של הכשרה להוראה, הכוללת חניכה צמודה בהתנסות הקלינית (חלק ההכשרה המעשית) ממיטב המדריכים והמדריכות, נקיים לאורך השנה גם פעולות חוץ-לימודיות, סיורים, הרצאות וביקורים באתרים יהודיים חינוכיים ועכשוויים.
 
אם אתם מצטיינים ומצטיינות ויש לכם דחף לחדש, להשפיע ולעבוד יחד כדי לקדם את החזון של יהדות כתרבות – מקומכם.ן איתנו!

 מה נִלמד?

אנחנו רוצות.ים לצלול אל היהדות בכל מופעיה, לעומקה ולרוחבה, לבחון את האורות והצללים שהיא מטילה. להכיר את העושר, את ההקשרים ההיסטוריים, את השורשים של המגמות השונות המצויות בה, את השינויים וההתפתחויות - אנו מבקשות.ים ללמוד כיצד ללמוד. 

נרצה להבין את היחס אל הזר במקורות, את מעמדן המשתנה של נשים, את שורשי תרבות המחלוקת ואת היחס לריבוי דעות. אנחנו מבקשות.ים לקרוא את המקורות היהודיים בגובה העיניים - ולשם כך נחוצה היכרות ישירה, ממקור ראשון, ללא צורך במתווכים. 

נחדש את ההתרגשות למקרא השירה הנפלאה של התנ״ך והעת החדשה, ונגלה פנים חדשות אצל הרמב"ם ומרטין בובר. נחשוב באופן היסטורי: נלמד את עליית הנבואה והחוק, את התגבשות ספרות החוכמה והכיתות, את השפעת תרבויות הסביבה: המזרח הקדום, העולם ההלניסטי והרומי, המוסלמי והנוצרי. ננסה להבין את האופן שבו החילון והמודרניות שינו את פניה של היהדות. נבקש לברר - מהן המגמות החדשות במחשבה היהודית שעלו במאה העשרים והעשרים ואחת? נחשוב כיצד הפכה היהדות להיות מה שהפכה, ומה היא יכולה להיות? ולא רק תכנים מעניינים אותנו, אלא גם, ובעיקר, מנגנוני הפעולה שמאחורי המסורת: דרכי הפרשנות היהודית למיניה, איך נוצרו קאנונים ומי קבע מהם, מתי ואיך הפכה היהדות לחוק וכיצד נוצרה קודיפיקציה, כיצד מגדירים את גבולות הלגיטימיות של דעות, ועוד ועוד.

המבט היהודי החדש יכול וצריך להיות נחלתם גם של חילונים וגם של דתיים. שם המשחק הוא העמקה ואחריות, ויציאה מן השטחיות. כוחו של הלימוד הביקורתי באוניברסיטה הוא שאין בו משוא פנים והוא קורא את הכול, אורות וצללים.

איך נלמד את הדורות הבאים?

אנחנו מספקים לתלמידות ולתלמידי התוכנית את הכלים לחשיבה, כדי שיוכלו לקחת את הידע העשיר שצברו, לעבד אותו ולהתחבר אליו ממקום אישי ומשמעותי - מתוך אמונה שרק בדרך זו אפשר להעביר אותו ביעילות לדור הבא. הבוגרות והבוגרים שלנו מרגישים בני בית בתרבות היהודית, שכוללת שיר של יהודה עמיחי, לצד הלכה של בית הלל, קטע הגות של א.ד. גורדון לצד סיפור קבלי בספר הזוהר, נבואה מספר עמוס ויצירה תרבותית של הקיבוץ בראשית הציונות. לבית הזה יש חלונות, ובוגרות ובוגרי התוכנית שלנו יודעים לפתוח אותם, להיות "יהודי חילוני", כדברי המשורר בארי צימרמן, ו"יהודיה חילונית", שחלונות התרבות היהודית שלהם.ן פתוחים אל תרבויות העולם.