מה הבוגרות והבוגרים שלנו עושים אחרי התואר

בתוכנית "אופקים" אנחנו מכוונים ללימוד שיש עמו עשייה. העשייה החינוכית מכניסה דריכות מיוחדת ללימוד האקדמי והופכת אותו לרלוונטי ונוגע, והלימוד האקדמי המעמיק הופך את העשייה החינוכית למנומקת ומגובשת.

 

במסגרת תעודת ההכשרה להוראה, הסטודנטים והסטודנטיות שלנו זוכים לחוות את ההוראה מקרוב, ללמד בכיתות אמיתיות ועוברים הכשרה מעמיקה ופרטנית, כך שכשהם מגיעים ללמד, ארגז הכלים והניסיון שלהם עשירים באופן מיוחד.

 

הבוגרות והבוגרים שלנו ממלאים תפקידים משמעותיים במערכת החינוך ובמוסדות תרבות שונים. חלקם גם ממשיכים לתארים מתקדמים באקדמיה. אבל הכי טוב לשמוע אותם ממקור ראשון:

 

 גילוי של תרבות ספרותית, פילוסופית ותרבותית אדירה

 

אסף גמזו, בן 39, עובד כיום כמנהל החינוכי של יונייטאד, חברה לתועלת הציבור שעובדת לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות, בעיקר דרך הכשרות מורים, פיתוח תוכן, תהליכים בית ספריים ורשתות עמיתים.

 

"הלימודים נתנו לי חוויה של עלייה – לא לארץ של אדמה, אלא עלייה לרפובליקה ספרותית, פילוסופית ותרבותית, שבה נהייתי אט אט בן בית."

 

חוויה בלתי נשכחת מהלימודים:

"יותר מחוויה מסוימת אחת, זכורה לי תחושה של גילוי. גדלתי כילד חילוני ישראלי, עם אהבה גדולה לספרות, פילוסופיה ואומנות. בתודעה שלי, לא היה לעברית או ליהדות מה להציע לי בהקשרים הללו, כיוון שכל מה שראיתי לנגד עיני הוא מה שרוב בוגרי מערכת החינוך הממלכתית רואים – את התנ"ך, ואז קפיצה (על פני רובה המוחלט של התרבות היהודית) ישר אל הלאומיות, ציונות, שואה ותקומה והקמת מדינת ישראל. התרגלתי ללכת לענקי תרבות באנגלית." 

 

"בלימודים גיליתי שיש תרבות עצומה, עם אלפי ורבבות כתבים מרתקים, שהיא לא רק "שלי" מבחינה היסטורית, אלא שגם יש לי גישה לשונית לחלקים גדולים ממנה, הכתובים בעברית. כך, הלימודים נתנו לי חוויה של עלייה – לא לארץ של אדמה, אלא עלייה לרפובליקה ספרותית, פילוסופית ותרבותית, שבה נהייתי אט אט בן בית."

 

מה חשוב לי להעביר לדור הבא שאני מלמד?

"שתרבות יהודית/עברית/ישראלית היא מה שאנחנו מחליטים שהיא – היא תלויה במעשינו, בחירותינו ובהחלטותינו. היהדות מלאה בדברים נפלאים – ערכים, סיפורים, מחשבה והגות. וככל תרבות, יש בה גם דברים מכוערים – גזענות, עליונות, מיזוגיניה וצרות דעת. אבל לא להכיר את התרבות הזו, על כל גווניה, זה בזבוז של מרחב משמעות ועצמאות בשביל כל אחד מאיתנו. אל לנו לוותר על אוצרות תרבות שנגישים לנו, שהם חלק ממה שעיצב את המרחב שבו אנחנו חיים היום, לטוב ולרע, ולתת לאחרים לקבוע עבורנו מהי תרבותנו, מהו העבר שלנו ומהו העתיד."

 

מסר לסטודנטיות ולסטודנטים העתידיים של התוכנית:

"זו הזדמנות לשנות ולעצב את העתיד שלכם, של החברה הישראלית והעם היהודי. ממליץ לכם לאחוז בהזדמנות בכל הכוח."

 

 

 תחום שעושה אותך אדם טוב יותר

 

עדי בילסקי עדני היא שחקנית קולנוע ותאטרון ומורה למחשבת ישראל בתיכון (ואימא ל-4). 

 

"נפתחתי לעולם תוכן שלא הכרתי ובו מצאתי לא את התשובות שחיפשתי כל חיי, אלא את השאלות שחיפשתי כל חיי."

 

חוויה בלתי נשכחת מהלימודים:

"הלימודים באיזשהו אופן שינו לי את החיים. נפתחתי לעולם תוכן שלא הכרתי ובו מצאתי לא את התשובות שחיפשתי כל חיי, אלא את השאלות שחיפשתי כל חיי. מהו צדק? מהי אהבה? למה יש דתות? מהו ה'? מהם חיים ששווה לחיות אותם? חוויה בלתי נשכחת היא טיול ליומיים לירושלים, שבו עלינו להר הבית."

 

מה חשוב לי להעביר לדור הבא שאני מלמדת?

"חשוב לי להעביר את היכולת לגעת במקומות וטקסטים כל כך רגישים וממקום פתוח, ליבראלי, שמכיר באחרות של האחר ואפילו מקדש את המחלוקת, כמנוף צמיחה." 

 

מסר לסטודנטיות ולסטודנטים העתידיים של התוכנית:

"זה תחום שמעבר לרמה האינטלקטואלית הגבוהה, עושה אותך אדם טוב יותר."

 

 

דור העתיד הוא התקווה לעולם טוב יותר

 

הוד זגורי ויטנברג, בן 32, למד בתוכנית אופקים בין השנים 2013-2016. "למדתי לצד תעודת ההוראה במחשבת ישראל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה יהודית. המשכתי, תוך כדי חינוך כיתה ועבודה, לתואר שני בפילוסופיה יהודית, וכיום אני ממשיך גם לתואר שלישי. שניהם בהנחיית פרופסור רונית מרוז בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב."

 

"התוכנית פתחה לי מרחבים רעיוניים ואינטלקטואליים, ואני זוכר כמעט כל קורס וכל שיעור כחוויה אינטלקטואלית בלתי נשכחת."

 

חוויה בלתי נשכחת מהלימודים:

"כל השנים שלי באוניברסיטה ובתכנית אופקים היו בלתי נשכחות. התכנית פתחה לי מרחבים רעיוניים ואינטלקטואליים, ואני זוכר כמעט כל קורס וכל שיעור כחוויה אינטלקטואלית בלתי נשכחת. הדבר נכון גם לגבי הקורסים הייעודיים של התכנית וגם כמובן לשאר הקורסים אשר את רובם למדנו כל חברי התכנית יחדיו, ממש כמו כיתה. אבל כמובן שמעל כל החוויות, החוויה הזכורה לי ביותר והמשמעותית ביותר שלי בתור סטודנט בתכנית הייתה הבוקר הראשון שבו נכנסנו לכיתות ללמד. כיום, כשאני מחנך ומורה כבר שבע שנים, קל לשכוח את השיעורים הראשונים שהעברתי בחיי, אבל האמת שאלו היו הרגעים הראשונים שלי של מגע עם כיתה, של העברת ידע, שלי עומד מול בני נוער, ולפתע מתרחש נס גלוי בדמות דיונים סוערים והבנה של ידע פילוסופי בתוך שיעור בתיכון."

 

מה חשוב לי להעביר לדור הבא שאני מלמד:

"חשוב לי להגיד תמיד לבנות ובני הנוער שאיתם אני עובד ואותם אני מחנך ומלמד, הדור שלי והדור שלפני לא ממש מצליח להפוך את העולם לטוב יותר, לנקי יותר, לבריא יותר... יש הצלחות, אבל בגדול די הרסנו את העולם. אם יש תקווה לעולם אחר ובעיקר לחברה ישראלית טובה יותר, סולידרית, עם הרבה יותר חמלה והרבה פחות תחרות ואגו - אז היא בידיים של בני הנוער. הלוואי שיצליחו."

 

מסר לסטודנטיות ולסטודנטים העתידיים של התוכנית:

"אני משוחד, כי באמת ששלוש השנים שלי בתכנית היו שנים יפות של גילוי, למידה ופריחה ברמת פיתוח המחשבה שלי, ולמעשה התכנית התוותה לי את הדרך לפיתוח האני המקצועי שלי כמורה. אבל מעבר לחוויה האישית שלי, המסר שלי למי שמתעניינות ומתעניינים בתכנית היא שעל אף כל מה שאומרים בתקשורת, מורה הוא מקצוע מדהים, לעבוד עם ילדים ובני נוער עדיף בכל רמה על עבודה עם עולם המבוגרים הציני, ובאמת שעולם החינוך הישראלי צמא לחבר'ה צעירות וצעירים מלאי מרץ שייכנסו אליו ויכניסו בו להבה. בהצלחה!"