הקורסים שלנו

לדרוש.
ללמוד.
ללמד.

במסגרת תוכנית הלימודים שלנו, אנחנו רוצים לצלול אל היהדות בכל מופעיה, לעומקה ולרוחבה, אורות וצללים. להכיר את העושר, את ההקשרים ההיסטוריים, את השורשים של המגמות השונות, את השינויים וההתפתחויות, אנחנו רוצים ללמוד ללמוד.

 

בידיעוני התוכנית ניתן למצוא מידע אודות קורסי התוכנית:
תוכנית דו-חוגית בפילוסופיה יהודית - אופקים חדשים, מקרא ופילוסופיה יהודית - תשפ"ד
תוכנית דו-חוגית במקרא - אופקים חדשים, מקרא ופילוסופיה יהודית - תשפ"ד

 

הנה כמה מהקורסים שתוכלו ללמוד אצלנו:

 

 צדק חברתי בתנ"ך ובעולם העתיק

 

מרצה: פרופ' יונתן בן-דב

 

ספרות המקרא מגלה רגישות חברתית ומוסרית, ומהווה מופת להתחשבות בעני, בחלש ובזר. בקורס נלמד גילויים שונים של אידיאל הצדק: בחוק ומשפט, בדברי הנביאים, בסיפורים, במזמורים ובספר איוב. נסביר כיצד אי-צדק נובע משימוש לרעה בכוח, שהיה נפוץ במציאות של חברות עתיקות, וכיצד המקרא שואף לרסן את בעלי הכוח. המלך ושריו היו מחויבים להנהיג משפט וצדקה בארץ, והנביאים הוכיחו בחריפות את כל מי שכשל במילוי חובה זו. התורה מחילה את חוקיה על "הגר והאזרח", ומגדירה כללים של שמירה על העבד, העני והיתום. התנ"ך לא המציא את אידיאל הצדק, שהיה מעוגן היטב בשיח המשפטי של המזרח הקדום, מאות ואלפי שנים לפני המקרא, וגם אותו נלמד בקורס. במהלך הקורס נלמד ייצוגים שונים של הצדק, על ידי סוגים שונים של מחברים מקראיים.

 

 


 

 

 סדר הטבע במקרא

 

מרצה: פרופ' יונתן בן-דב

 

כל חברה וכל תרבות אנושית ינסחו לעצמן בצורה מפורשת או מובלעת תפיסה של סדר הטבע. לרוב, העולם יסודר כשורה ארוכה של ניגודים, שהדינמיקה ביניהם היא המקיימת את העולם. התפיסה הזו מהווה תשתית לכל המרכיבים האחרים של התרבות האנושית: הפוליטיקה, המוסר, הפולחן, המיתולוגיה ויחסי חברה וכלכלה. בקורס נשרטט את המבנה של סדר הטבע בחלקים שונים של התנ"ך, ונראה עד כמה הוא מרכזי בכולם. נכיר תיאורים של סדר הטבע בתרבות העתיקה של בבל ואשור, שישמשו עבורנו הדגמה ומקור להשוואה לחומר המקראי. נעסוק במקורות מתוך ספרי התורה, הנבואה, התהלים וספר איוב, ונשים דגש על תפקידיהם של המלך והמקדש בכינון סדר העולם.

 


 

 

 מתחים בתרבות ישראל בראי הספרות והאמנות

 

מרצה: ד"ר אשר אלבו

 

באיזה אופן משתקפים מוקדי המתח של העם היהודי ביצירות של הספרות והתרבות העברית? בקורס נבחן את השתקפותם של מוקדי מתח אלה דרך קריאה בטקסטים ספרותיים מרכזיים ובמופעי תרבות נוספים כגון קולנוע ומוסיקה. בקורס נעסוק ביצירות מופת מרכזיות מתוך הספרות העברית משלבי גיבושה ועד יצירות תרבות ואמנות עכשוויות, לרבות המתחים התרבותיים המשתקפים בהן. הקורס ישלב מפגש עם הבמאי רן טל יוצר הסרט "ילדי השמש" וסדנה עם המוסיקאית ויקטוריה חנה.

 

 


 

 יהדות כתרבות פרשנית

 

מרצה: פרופ' ישי רוזן-צבי

 

מן המקרא ועד דרשני ימינו, הטקסטים היהודים עוסקים בנושאים שונים ומשונים שדומה שאין בניהם משותף. אבל כולם מצטטים ומפרשים זה את זה: ספרי המקרא המאוחרים מעבדים את המוקדמים, המדרש מפרש את המקרא, ספרות ימי הביניים מפרשת את התלמוד ואז הופכת בעצמה מושא לפרשנות. אבל מהי בעצם פרשנות? מה זה אומר לפרש טקסט אחד על ידי טקסט אחר? האם יש דבר כזה פרשנות יהודית? למה המדרשים לתקופותיהם כל כך מתרחקים מהטקסט המקורי? האם יש לפרשנות גבולות? מה קרה לפרשנות היצירתית בעולם המודרני? האם אנו עדיין יכולים לפרש באופן מדרשי? האם ניתן לחדש את המדרש? האם כדאי?

 

 


 

 

 מיתולוגיה, ספרות קדומה ותנ"ך

 

מרצה: ד"ר שירה ג'יין גולני

 

קורס מבוא שבו נסקור "במבט-על" את הקשר בין הטקסטים המקראיים לסביבה התרבותית והספרותית שלהם, קרי, התרבויות המסופוטמית, המצרית, האשורית, החיתית והכנענית. הקורס נותן פרספקטיבה תרבותית-היסטורית רחבה על המקרא, ומציג מגוון של זיקות והשפעות תרבותיות, המשתקפות במיתוסי ראשית עולם והאנושות ובז'אנרים ספרותיים שונים: נבואה, חוק, ספרות חוכמה, ספרות מזמורית ועוד. חלק מהטקסטים המקראיים שיידונו: סיפורי הבריאה וגן העדן, סיפור המבול, חוקי השור הנוגח, ברכות וקללות הברית, העצות להתנהלות בחיים ועוד.

 

למידע נוסף > 

 

 


 

 השאלה היהודית כבעיה פילוסופית

 

מרצה: ד"ר ג'רמי פוגל

 

מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20 ריחפה "השאלה היהודית" על פני שיח רחב היקף בנוגע למצבו של המיעוט היהודי באירופה. כמה מגדולי הפילוסופים של המודרניות האירופית, בין אם ישירות ובין אם לא, התייחסו לשאלה זו. על כן, גם אם השאלה עצמה הייתה לעתים קרובות פוליטית בלבד, ההתמודדת איתה משקפת מגוון רחב של בעיות פילוסופיות מרתקות, מן הסתם בנוגע לטבעה של היהדות לתפיסתם של אותם הפילוסופים, אבל גם בנוגע למחשבתם על לאומיות, חילוניות וסובלנות. כמו כן, לעתים "השאלה היהודית" גם משקפת הגות הנקשרת ליסודות הפילוסופיים של האנטישמיות המודרנית. בקורס נבחן כמה מהכתבים המכריעים של ההוגים הגדולים הללו על "השאלה היהודית", ננתח את הקשר בין כתביהם בנושא זה לבין היבטים כלליים יותר של הגותם ונחקור את האופן בו דרכי החשיבה הללו יכולים לתרום לדיונים עכשוויים בנושאים קשורים. נקרא טקסטים מאת: עמנואל קאנט, וולטר, ברונו באואר, קרל מרקס, מרטין היידגר, חנה ארנדט וז'אן-פול סארטר.

 

למידע נוסף > 

 

 


 

 

  מעמד האישה על פי הטקסטים התלמודיים

 

מרצה: ד"ר דוד יחזקאל

 

בקורס נלמד על מעמד האישה ביהדות ובאסלאם על פי הנושאים הבאים: ריבוי נשים, הסכמי נישואין (שטרי שידוכין, גירושין וכתובות), גירושין ביהדות ובאסלאם, גירושין ביוזמת האישה, השפעת האסלאם על הגירושין ביהדות המזרחית, האישה הקטלנית, יחס חז"ל לפרישות ונישואין, ייבום וחליצה, אלימות כלפי נשים, הדרת האישה (קול באישה ערווה, שיער באישה ערווה ואין משתמשין באישה), ונישואין שלא כדת משה וישראל (פילגשות ונישואין אזרחיים).

 

למידע נוסף > 

 

 


 

 

  טקס, טקסט, קונטקסט: היסטוריה ותיאוריה של טקסי מעבר בתרבות היהודית

 

מרצה: ד"ר אביטל דוידוביץ-אשד

 

טקס הוא תופעה אנושית חוצה-תרבויות, זמנים ומקומות. הטקס נותן ביטוי סמלי לערכיה של חברה, למבנה שלה, למתחים הפנימיים המתקיימים בתוכה ומאפשר שחרור מבוקר של לחצים וחרדות אישיים וקולקטיביים. ל"טקסי מעבר" המסמנים מעבר של הפרט מסטטוס אחד למשנהו יש תפקיד ייחודי בהבניית הזהות האישית ובניסוח היחסים בין היחיד לחברה, בין הזמן למקום ובין הגוף למגדר. במוקד העיון בקורס יעמדו טקסי מעבר שהתפתחו במסורת היהודית: טקסי לידה, ברית מילה, טקסי כניסה לחינוך ובר מצווה, טקסי נישואין וטקסי קבורה ואבלות. נדון בהתפתחותם ההיסטורית של הטקסים וביחס המורכב בין התיעוד הטקסטואלי שלהם בספרות ההלכה והמנהג לבין הביצוע החי. בנוסף, נתייחס לזיקות שהתקיימו לאורך הדורות בין חברות יהודיות לחברות שכנות. הדיון בטקסים היהודיים יערך לאור גישות ביקורתיות אל מחקר טקסים שהתפתחו בתחומי מחקר שונים: אנתרופולוגיה, היסטוריה, תורת הספרות, דת השוואתית וביקורת תרבות ומגדר.

 

למידע נוסף > 

 


 

 

 סופיות יהודית וחסידות מוסלמית

 

מרצה: ד"ר עומר מיכאליס

 

במהלך הסמינר נלמד על עלייתן של מגמות של חסידות ביהדות ובאסלאם בימי הביניים, תוך מתן דגש על הקשרים בין התנועות והמגמות הללו בין המאה התשיעית למאה השלוש עשרה. נכיר את ההיסטוריה ואת התמורות הפנימיות שעברו, נעמוד על היחס בין פרישות, חסידות ומיסטיקה, ונברר את המתח בין חיי היחיד לבין הקהילה כפי שהם באים לידי ביטוי בקרב חסידים יהודים ומוסלמים. במסגרת הסמינר נעיין במקורות מספרות הפרישות המוסלמית, מן האסופות הסופיות הגדולות, מן ההגות ומן השירה שנכתבו על ידי יהודים, כדי להיטיב להכיר הן את הדינמיקה הפנימית שאפיינה כל אחת מן הדתות, הן את המהלך הפרדוקסלי של אימוץ מודע של פרקטיקות מוסלמיות על מנת להביא לחידושם של החיים היהודיים בארצות האסלאם.

 

למידע נוסף > 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>