ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל - היסטוריה, תרבות, חברה

ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל- היסטוריה, תרבות, חברה

בכתב העת 'ישראל' מתפרסמים מחקרים ומסות שעניינם ההיסטוריה של התנועה הציונית והתנועה הלאומית הפלסטינית, ארץ-ישראל/פלסטין מאז תחילת ההתיישבות הציונית, מדינת ישראל, והמרחב שבין הים התיכון והירדן מאז 1948.

המאמרים ב'ישראל' עוברים תהליך שיפוט אנונימי בידי קוראים מומחים.

יש לשלוח מאמרים בעברית באורך של 8,000 (לא כולל הערות שוליים).

לא ניתן להגיש מאמרים שנמצאים בתהליך שיפוט בכתבי עת אחרים.

יש לוודא שהמאמר המוגש עבר אנונימיזציה ושלא ניתן לזהות את המחבר/ת. מאמרים שלא עברו אנונימיזציה לא יישלחו לקוראים חיצוניים. כמו כן, יש לצרף למאמר תקציר של עד 200 מילים.

 

הנחיות כתיבה

1. מאמרים המוגשים 'לישראל' צריכים להיות בנוי סביב טיעון היסטורי ברור המוצג במבוא.  על הטיעון להציע חידוש מסוים; החידוש יכול להיות אונטולוגי ('הדבר קרה/לא קרה כך'); חידוש פרשני ('הדבר קרה/לא קרה משום ש...'); או חידוש היסטוריוגרפי ('העובדה שהדבר קרה/לא קרה משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את X בצורה הבאה...') – או שילוב של השלושה. על המבוא להצביע בבירור על החידוש המחקרי שמציע המאמר.
2. המבוא של המאמר צריך לספק לקוראים את המידע האמפירי והתיאורטי הדרוש להבנת את הטיעון ואת אופן הצגתו בגוף המאמר.  
3. המבוא צריך להכיל, מלבד הטיעון ההיסטורי, את המרכיבים הבאים:

1. רקע היסטורי – מהי התקופה ההיסטורית והמרחבים הגיאוגרפיים שבהם עוסק המאמר? מי הם הנפשות או המוסדות הפועלים? מה הם התהליכים ההיסטוריים העיקריים בתוכם ממוקם המאמר?
2. סקירת ספרות – סקירת הספרות אינה רשימת מכולת של מחקרים הקרובים לעניין המאמר. סקירת הספרות נועדה למקם את המאמר בתוך וביחס לספרות המחקר הרלוונטית: מה נכתב על הנושא? מה הן הנחות היסוד התיאורטיות והאמפיריות של הספרות המחקרית? האם יש בה חוסרים וחסרונות ברורים? כיצד המאמר מתייחס לספרות הקיימת? האם הוא בונה עליה, קורא עליה תיגר או מציע דרך שלישית? כיצד, אם בכלל, הוא מציע מענה לבעיות במחקרים הקיימים? עדיפות תינתן למאמרים המציעים התמודדות מקורית וחדשנית עם ספרות המחקר הקיימת.
3. מפת דרכים של המאמר: איך נראה גוף המאמר עצמו? מהו המהלך הפרשני? כיצד המאמר מחולק ואיך החלקים השונים הללו מסייעים להוכחת הטיעון?

4. סיכום המאמר נועד לחדד את הממצאים והמסקנות העיקריים של המאמר. בנוסף לכך, הסיכום הוא הזדמנות לקשור את המאמר ותובנותיו לא רק לספרות המחקר המיידית, אלא גם לתחומים והיסטוריוגרפיות שכנים. לדוגמה, מאמר העוסק בהקמתו של גן החיות התנ"כי עשוי להיות רלוונטי לתיאוריה של לימודי חיות בכלל, ללימודי חיות בישראל/המזרח התיכון, להיסטוריה של תרבות הפנאי, להיסטוריה של ירושלים וכולי. הסיכום הוא המקום שבו יש להציע שאלות חדשות העולות מן המאמר והקשרים חדשים ומעניינים בין המאמר ותחומי מחקרי קרובים.

 

הנחיות כלליות

יש להשתמש בגופן 12 בגוף הטקסט, ובגון 10 בהערות שוליים. שורה ראשונה בכל פיסקה תבוא בהזנחה, למעט אחרי כותרת, ציטוטים ותרשימים. הפסקאות יהי ללא רווחים. שמות אנשים יופיעו במלואם באזכור הראשון. שמות פרסומים לועזיים בהטיה. יש למקד את ההפניות בעמודים מסוימים בספרים או במאמרים, ולא להסתפק בהפניות כלליות.

הפניות וציטוטים

בתחילת ובסופה של ציטטה תופיע גרש אחת.

ציטטה שאורכה יותר משלוש שורות, תופיע בהזנחה פנימה, ללא גרש בתחילתה ובסופה.

1. ספר:

אניטה שפירא, ככל עם ועם: ישראל 2000-1881, ירושלים 2014.

הפניות לספרים ומאמרים באנגלית יש לכתוב את כל המילים באות תחילית גדולה (פרט למילות יחס).

Judith Butler, Bodies that Matter: On the Discursive Limits of ‘Sex’, New York 1993

2. מאמר בכתב עת:

סקוט אורי, 'יהודים צעירים, ערים גדולות: נעורים גבריות ולאומיות בתחילת המאה ה-20', זמנים, חוב' 119 (2012), עמ' 67-58.

הפניות למאמרים בכתב עת באנגלית יש לרשום עם ציון הכרך ומספר החוברת באותיות גדולות, ומספרי עמודים מלאים, במתוכנת הבאה:

Chaim Noy, ‘The Politics of Authenticity in National Heritage Site in Israel’, Qualitative Sociology Review, Vol.5, No.1 (2009), pp.112-129

3. מאמר בקובץ:

שרה מצר, 'קולן השותק של אמהות לחיילים קרביים, בתוך: אמיליה פרוני (עורכת), אמהות: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר, ירושלים 2009, עמ' 257.

במידה ומדובר בארבעה עורכים ויותר, די לציים את שם העורך הראשון בצירוף המילה "והאחרים". באנגלית: et. al (eds.)

הפניות למאמרים בתוך קובץ באנגלית, יש לכתוב במתכונת הבאה:

Sylvia Walby, ‘Woman and Nation’, in: Gopal Balakrishnan (ed.), Mapping the Nation, London 1996, p.243

4. הפניה החזרה:

במקרה של אזכור נוסף של אותו מקור כותבים באזכור הראשון, אחרי שנת ההוצאה (להלן: שם משפחה + שם מקוצר של הפריט), ולפני מס' העמודים. יש ליצור קיצור בעברית גם למקורות לועזיים.

אניטה שפירא, ככל עם ועם: ישראל 2000-1881, ירושלים 2014 (להלן: שפירא, ככל עם ועם), עמ' 55.

Sylvia Walby, ‘Woman and Nation’, in: Gopal Balakrishnan (ed.), Mapping the Nation, London 1996, p.243 (להלן: וולבי, אישה ואומה).

5. בהפניה לאותו פריט, הערה אחר הערה, כותבים: שם, עמ' 55. (ללא הדגשה). בהפניה לאותו עמוד באותו פריט, הערה אחר הערה, כותבים: שם, שם. בלועזית: ibid.
6. אם נזכר פריט של אותו מחבר באותה הערה, בזה אחר זה, בפעמים הנוספות כותבים: הנ"ל. בלועזית: idem.
7. אין צורך בשמות של הוצאות ספרים, ובשמות מתרגמים (אלא אם יש בגוף המאמר התייחסות לסוגיות של תרגומים שונים).
8. עבודת דוקטורט או עבודת גמר לתואר שני:

מחבר, כותר, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב 2003, עמ' 11.

מחבר, כותר, עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת חיפה 2001, עמ' 22.

9. ארכיונים:

הפניות לארכיונים זהות לפניות למאמרים, תוך ציון המחבר, כותרת הפריט בין מרכאות והתאריך (במידה וקיימים. הנחיות לכתיבת תאריכים ראו בהמשך):

מחבר, 'כותרת', תאריך, שם הארכיון, מס' תיק.

שמות הארכיונים יופיעו תמיד במלואם תחילה, עם ציון הקיצור בסוגריים (להלן: אמ"צ). בהפניה הבאה יופיע קיצור שם הארכיון במודגש.

10. מכתבים:

בהפניה למכתב מציינים את המילה 'מכתב':

מכתב בן גוריון לפישמן (לא: אל פישמן).

11. פרוטוקולים:

הפניה לפרוטוקול של מוסד או גוף מסוים כותבים עם המילה פרוטוקול ובלי המילה ישיבה:

פרוטוקול מרכז מפא"י, 21.11.1933, ארכיון מפלגת העבודה, 2-023-933/5.

12. כתבה בעיתון יומי:

יש לציין את השם המלא של המחבר (אם יש), כותרת המאמר, שם העיתון והתאריך. אין צורך במספרי עמודים.

'משקיפי האו"ם', מעריב, 17.2.1955.

13. כתבה הכתב עת לא אקדמי:

מספר חוברת או כרך בכתבי עת בעברית יצוין ללא גרשיים.

השנה תצוין ללא סוגריים.

מחבר, 'כותרת' כתב עת, כרך כג, 1939, עמ' 6.

14. אינטרנט:

בהפניה למקור אינטרנטי אין צורך לציין http:// יש להתחיל את הכתובת מ- www או מה שמופיע.

נחוץ לציין בין סוגריים את תאריך הדליה:

• (נדלה ב-1.2.2012).

 

 

 

 

חוברת 30, אביב 2023
חוברת 26, אביב 2020	חוברת 28-27, חורף 2021	חוברת 29, סתיו 2021
חוברת 23, אביב 2016	חוברת 24, סתיו 2016	חוברת 25, אביב 2018
חוברת 20, אביב 2012	חוברת 21, אביב 2013	חוברת 22, אביב 2014
חוברת 16, סתיו 2009	חוברת 17, אביב 2010	חוברות 18-19, חורף 2011
חוברת 13, אביב 2008	חוברת 14, סתיו 2008	חוברת 15, אביב 2009
חוברת 10, אביב 2007	חוברת 11, סתיו 2007	חוברת 12, אביב 2008
חוברת 7, אביב 2005	חוברת 8, סתיו 2005	חוברת 9, אביב 2006
חוברת 4, סתיו 2003	חוברת 5, אביב 2004	חוברת 6, סתיו 2004
חוברת 1, אביב 2002	חוברת 2, סתיו 2002	חוברת 3, אביב 2003