סדנאות מחקר במסגרת התכנית לספרות השוואתית תשפ״א/תשפ״ב

לקסיקון עברי-ערבי

הלקסיקון הערבי־עברי הוא יוזמת תלמידות בתארים מתקדמים בבית הספר למדעי התרבות. הלקסיקון מבקש לנסח ולהגדיר מושגים מתחומי מדעי הרוח השונים במטרה כפולה: להנגיש ולהסביר מושגים שונים ולייצר גוף ידע מושגי אינטרדיסציפלינרי. הלקסיקון יחובר בשתי שפות, ערבית ועברית. אין הכוונה בכתיבת מושגים בשפה אחת ותרגומם לשפה אחרת, אלא כתיבתם במתכונת דו־לשונית מן הבסיס: חברות וחברי הקבוצה יתנסו בניסוח ויצירת מושגים דרך מחשבה דו־לשונית, דרך התכתבות מתמדת בין הערבית לעברית כבר בשלבי המחשבה המוקדמים על־אודות המושגים. אנו מקוות שהמפגש בין הערבית לעברית יביא עימו אפשרויות לעבודה תיאורטית בצוותא ולמחשבה מושגית מרובדת אל תוך מרחב המחשבה והעשייה הקיים. אנו מחפשות כעת שותפות לדרך, דוברות ערבית ועברית מכלל התארים בפקולטה למדעי הרוח כמו גם שותפות ממרחבים אחרים. בתחילה ניפגש, נציג את הלקסיקון העתיד לבוא. נחליט יחדיו על המושגים שאותם אנו מתכוונות לנסח (לדוגמה: אונטולוגיה, חילוניות, סובייקט, מטפורה), נתחלק לקבוצות עבודה ונתחיל במלאכה. הפגישות יתקיימו בשתי רמות: במסגרת המליאה של כל חברות הלקסיקון (פעמיים בסמסטר), שמיועדות ליצור סדר יום ומרחב למחשבה משותפת על הפרויקט כמכלול; ופגישות של קבוצות העבודה על כתיבת המושגים עצמם.

מושגים בעבודה: מעבר, סיפורי עם.

מושגים שהסתיימו: בלד (התקבל לכתב העת ״מפתח״ וזכה בפרס ע״ש יהודה שנהב־שהרבני).

להתמרחב: דיונים תיאורתיים בגבולות המרחב

מטרת קבוצת המחקר היא לאגד חוקרות וחוקרים צעירים שמחקריהם המתהווים שואלים על גבולות המרחב הגיאוגרפי והסמלי כאחד. החוויה של מרחב ומקום, התשוקה למפות, והרצון לידע על־אודות המקום, אינם עניין חדש בהיסטוריה של המחשבה המערבית. ובכל זאת, תנאי הזמן הנוכחיים מספקים הזדמנות יוצאת דופן לברר בעיות גיאו־פוליטיות בוערות.

מצד אחד הגלובליזציה המאפיינת את העידן הנוכחי חותרת תחת ריבונות מדינתית, קרי תחת גבולות טריטוריאליים בין מדינות ויבשות לשם יצירת דמיון פוליטי כלל־עולמי שוויוני; ומצד שני, מדינות רבות, הן מהצד המערבי הן מהצד המזרחי של המפה, פועלות למיצוק מחדש של הגבולות המדינתיים באמתלה של שמירה על ביטחון האוכלוסייה. על אחת כמה וכמה, מתערערת מחדש וביתר שאת ההבחנה בין הפרטי לציבורי בשל חדירתן המסיבית של טכנולוגיות פיקוח ובקרה, המשנות למפרע את מערך היחסים שבין היחיד לבין עצמו וזולתו.

אקו פוליטיקה

משבר האקלים הנוכחי, עם השלכותיו הניכרות ברחבי העולם, תובע מחויבות אינטלקטואלית חוצת דיסציפלינות. מתוך הכרה בכך שניצול הרסני של משאבי הסביבה כרוך בין היתר באתיקה מודרנית המעוגנת בהבחנה אונטולוגית בין הטבעי למלאכותי ובין האדם ללא אדם, באחריותנו, בגבולות מדעי הרוח והחברה, לחשוב על אותן הבחנות מחדש בכלים הנתונים לנו. בקבוצת המחקר אנו בוחנים ובוחנות אפיקים כאלה מתוך קריאה ביצירות ספרות. ספרות, כאתר של היעשות במונחיו של ז׳יל דלז, יכולה לשמש לא רק לתיאור הסביבה אלא גם להתנסות בלתי אמצעית עמה. סופרים וסופרות דגולים, מהרמן מלוויל לוירג׳יניה וולף, הפכו את כתיבתם לנוזלית בבואם לתאר את האוקיינוס. אחרים כתבו על הטבע מבלי להעלים עין מהגרזן, מהטרקטור ומהאסדה, מהדרכים השונות שבהן פועלת פעולתו של האדם על הסביבה – נרטיבים של מגע וניצול, שעבוד וצמיחה, קשר, הרס והכחדה. בכתיבה מסוג זה, אנו סבורות וסבורים, נבראים אפיקים אתיים חדשים המשליכים בחזרה על מציאותנו העכשווית.

מסורת – קאנון, מסירה וביקורת

סדנת המחקר עוסקת בשאלת המסורת דרך עיון במסורות דתיות, פילוסופיות וספרותיות, ובתנועות ביניהן. הדיונים שנקיים מבקשים לחשוף את המתח הפורה בגופי ידע מסורתיים ולבחון כיצד הם מאירים את אפשרותה של ביקורת פנימית. הסדנה משלבת דיון תאורטי בשאלת המסורת עם עיון במקורות תרבותיים ראשוניים.

נפגשים אחת לחודש לדיון על טקסט שאנו קוראים במשותף, בימי שני בשעה 14:00.

עולמו של גתה

לקבוצת מחקר זו מטרה צנועה: לקרוא מעט מן הקורפוס העצום של כתביו. כך אנחנו מקווים לגבש תפיסה ואף דעה לגבי כתביו האסתטיים; להבין את הפואטיקה שלו-עצמו, על תמורותיה ועל עמודי-התווך שלה; להתוודע לתפישתו המדעית ולקשר שלה לפואטיקה שלו; ובסופו של עניין, ולא פחות חשוב, ללמוד להנות ממה שכתב. בכל מפגש של הסדנה נבחר נושא מסוים, ממסוים ועד כללי, מגילוייו בתחום האופטיקה ועד לחדירת השירה הפרסית לכתביו, מהשתלבותו בדיון על-אודות הפסל היווני של לאוקון ועד השחרור המיני שדן בו ואולי אף חי בו, מן השירים הזעירים ביותר ועד ״פאוסט״ ו״וילהלם מייסטר״, וננסה לקרוא במקור ובתרגום את מה שכתב על כך.

Internationality: המשגה, מיקום, יישום

דוד פרישמן: סדנה על-דבר הספרות

הסדנה המוצעת בזאת מהווה הזדמנות פז להיזכר במי ששימש בזמנו כמנהיג המרכז העברי בוורשה, התווה דרך חדשה עבור דורות של סופרים, הוביל את חילוץ  הספרות העברית מאחיזת ההשכלה אל עבר התחייה והיה למוביל רנסאנס עברי בכך שעמל להכניס את ספרות אירופה להיכלי שם. בעל ה״אותיות הפורחות״ לחם ב סדרי הספרות הישנים , ב״תהו ובהו״, שימש כאופוזיציה לספרות מטעם, והתנגד לכל מה שתפס כגילויי חנופה וזיוף. ריבוי פניו הספרותיים של פרישמן מאפשר את היותו נקודת יציאה ממנו אל דיון רחב יותר, בו כל חוקר ימצא את מקומו ואת תחום עניינו.