זמן איראן מס' 25

אלישבע מכליס*

במרוצת עשרת החודשים שחלפו מאז פרוץ ההתקוממות בתוניסיה, שהציתה את האביב הערבי, מחפשת איראן אחר דרכי השפעה על המשטרים שהולכים ומתעצבים באזור. מאמציה של הרפובליקה האסלאמית מוצאים את ביטוים המובהק בניסיון לתרגם את האביב הערבי לתנועת התעוררות אסלאמית רחבת היקף. ב-17 בספטמבר 2011 התקיים בתהראן הכינוס הבינלאומי הראשון של ההתעוררות האסלאמית (בּידארי-י אסלאמי), שבו השתתפו כ-700 נציגים משמונים מדינות בנוכחות בכירים איראניים, כפי שדיווחו על כך מארגניו. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הרפובליקה האסלאמית מנסה לעצב סדר יום אסלאמי במישור הגלובלי. במרוצת כהונתו של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד הממשל האיראני חזר והדגיש את מחויבותו לאידיאולוגיה האסלאמית ונסוג מהמדיניות הפרגמאטית שאפיינה את קודמיו, מחמד ח'אתמי ואכּבּר האשמי רפסנג'אני. אחמדינז'אד מיזג אדיקות אסלאמית מבית עם רטוריקה אנטי-מערבית ואג'נדה פאן-אסלאמית במטרה לחזק את ההגמוניה של איראן בעולם האסלאמי ומעבר לו.

כינוס ההתעוררות האסלאמית הוא תולדה של מאמצי הרפובליקה האסלאמית לתבוע חסות על האביב הערבי ולעצבו בצלמה ובדמותה, במיוחד מתוך שאיפה לחזק את מעמדה האזורי. אמנם איראן מקיימת מזה שנים ארוכות קשרים עם ארגונים פלסטינים רדיקליים (החמאס והג'האד האסלאמי) ומאז 2005, גברו גילויי אהדה ברחוב הערבי לעמידה הנחושה של אחמדינז'אד אל מול מדינות המערב. אך הנשיא האיראני לא הצליח לסחוף את דעת הקהל הערבי אחר החזון המשיחי השיעי שהוא מציע, ובנוסף לכך חלה שחיקה בפופולריות שלו בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות ב-2009, וכן בעקבות הפופולאריות הגוברת של ראש ממשלת תורכיה בתודעת הציבור באזור.

עבור המשטר באיראן, היה גלום בהתקוממויות הערביות סיכון מסוים לתחיית גילויי מחאה מבית. אלא, שבה בעת הן גם פתחו בפני הרפובליקה האסלאמית הזדמנות לחדש ולהרחיב את קשריה עם העולם הערבי-מסלמי. כוונה זו השתקפה כבר במושב הפתיחה של הכינוס ובאה לידי ביטוי בדבריו של המנהיג הרוחני עלי ח'אמנהאי שהצהיר: "...ההתעוררות האסלאמית נובעת משאיפה והבנה חזקות יותר ששוררות בקרב האומה האסלאמית. התעוררות זו עומדת בסימן התפתחויות כבירות בקרב אומות האזור והיא הניבה התקוממויות ומהפכות". "התקוממויות אלה", הוא המשיך, "הן ציון דרך בהתנגדות לדומיננטיות של ארצות-הברית ואירופה וסימן לתחייה ולחידוש הכבוד הלאומי" (אירנ"א, 18 בספטמבר 2011).

בהתייחסויות דומות שהוא השמיע כשבוע קודם לכן, במהלך הכינוס העולמי החמישי של אהל אל-בית, שהתקיים בתהראן ב-11 בספטמבר, תיאר איתאללה ח'אמנהאי את ההתקוממויות כ"ברכה שמימית" וטען ש"על מנת להשיג את תביעותיהם ושאיפותיהם, הצעירים במדינות המסלמיות מתמקדים בהוראת האסלאם, במקום להיגרר לאסכולות מחשבה חומרניות" (Iran Daily, September 15, 2011). מחמד רזא מהדווי-כַּני, יו"ר מועצת המומחים, גם כן הגדיר את ההתקוממויות כ"תנועה שמקור השראתה בצעדים שננקטו תחילה באיראן על ידי האמאם ח'ומיני המנוח" (Iran Daily, September 12, 2011).

בנוסף לשאיפה להנהיג את האזור, המאמץ להטביע על האביב הערבי חותמת אסלאמית ככל הנראה גם טומן בחובו מסר סמוי לקולות אופוזיציוניים בתוך איראן. מלבד האמצעים שהפעיל השלטון נגד גילויי המחאה, שדוכאו ביד קשה בעקבות המהומות האלימות של יוני 2009, הכללת האביב הערבי בתנועת התעוררות אסלאמית רחבה מסייע לו להטיל דופי באג'נדה של תומכי הרפורמה מבית. באמצעות תמיכה בהתעוררות אסלאמית "אמיתית", בכירים איראנים נוטים לרמוז שפעילי המחאה המקומיים הם "סוכנים בשירות אינטרסים זרים".

בזירה האזורית, התגובה הראשונית של הרפובליקה האסלאמית כלפי המרי בתוניסיה התאפיינה בהססנות מסוימת (ראו זמן איראן מס' 22), אך ההתקוממויות שפרצו לאחר מכן במדינות ערביות נוספות זכו לגילויי תמיכה אוהדת מצד איראן, חוץ מאשר במקרה של סוריה. ב-18 בספטמבר, במהלך היום השני שחתם את כינוס ההתעוררות האסלאמית, מיהרה הרפובליקה האסלאמית להכיר באופן רשמי במועצת המעבר הלובית, וגינתה בחריפות את הנוכחות הצבאית של נאט"ו במדינה זו (IRNA, September, 18, 2011).

ביום השנה ה-32 למהפכה האסלאמית שהתקיים ב-11 בפברואר 2011, ציין אחמדינז'אד בהתאם לזיקתו האפוקליפטית כי "...הניהול הבסיסי של העולם מצוי בידיו של האמאם מהדי וכל אומה שנוהגת ביושר ופועלת למען קדמה, תוחיד (אחדות האל) וצדק חייבת תיווך הטומן בחובו סיוע והדרכה..." (כיהאן, 12 בפברואר 2011). לעומתו ביטא איתאללה ח'אמנהאי גישה ארצית יותר בהדגישו שההתפתחויות האחרונות בעולם הערבי הן סימן להתעוררות אסלאמית ולהיחלשות האויב האסטרטגי והאידיאולוגי של איראן, ארצות הברית, שקודם לכן תמכה במשטרים המודחים (ראו להרחבה את דרשת יום השישי של ח'אמנהאי מה-4 בפברואר 2011, צוטט על ידי ממר"י).

חרף תמיכה ברורה בהתקוממות בתוניסיה, במצרים ובתימן ולאחרונה גם בלוב, הרפובליקה האסלאמית הגיבה באופן שונה למהומות הדמים בסוריה, בעלת-הברית האסטרטגית של איראן. בכירים איראנים נמנעו מהצהרות פומביות על ההתפתחויות שהתחוללו בסוריה. מאחורי הקלעים איראן ככל הנראה אף סיפקה סיוע ותמיכה לבשאר אסד במיגור המהומות נגד משטרו.

במקרה של בחריין שיקפו בכירים איראנים, במרוצת החודשים האחרונים, את הנטייה הפרגמטית של המשטר לאזן בין חזונו האידיאולוגי לאינטרסים הפוליטיים שלו. בעוד שתהראן נוהגת להדגיש את תמיכתה האידיאולוגית באוכלוסייה השיעית המדוכאת בבחריין, היא גם פעלה בעת האחרונה למתן את המתיחות שנוצרה בינה לבין שכנותיה הערביות במפרץ הפרסי (Al-Arabia, May 8, 2011, ראו להרחבה זמן איראן מס' 24).

כמו כן, ייתכן שכינוס ההתעוררות האסלאמית והעיתוי שלו מצביעים על עליית מדרגה ברמת התמיכה של איראן באביב הערבי, אפילו במקרה של סוריה. הכינוס בספטמבר מעיד על כך שהרפובליקה האסלאמית עושה מאמצים לבצר את מעמדה הדומיננטי באזור לאור ספקנות מסוימת ביכולת השרידות של משטרו של אסד בסוריה, התחזקות מעמדה של תורכיה באזור, וכן יוזמת הרשות הפלסטינית להשיג הכרה באו"מ. במהלך השבועות שקדמו לכינוס ההתעוררות האסלאמית, התבטאויות מצד שר החוץ האיראני, עלי אכּבּר צאלחי, רמזו על סדקים באמון שרוכשת תהראן לבעלי בריתה בסוריה. בניגוד להימנעות של בכירים איראנים מהבעת עמדה ביחס למהומות בסוריה והשתיקה בעניין שאפיינה את תגובת תהראן בחודשים שקדמו לכינוס, הזהיר צאלחי מפני היווצרות ואקום שלטוני בסוריה, ובנוסף לכך ציין: "עמדתנו כלפי ההתקוממויות העממיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה היא אחידה. אנו מאמינים שההתפתחויות במדינות האזור הן תולדה של חוסר שביעות רצון בקרב אומות אלו" (ISNA, August 27, 2011). לא מן הנמנע שחשש מפני אובדן שותף אזורי אסטרטגי כרוך בהערכה ריאליסטית מחודשת מבחינתה של תהראן כלפי האירועים בסוריה. בה בעת איראן פועלת בנחישות לחזק את קשריה עם ההנהגה השיעית בעיראק כחלופה אפשרית לבעלת בריתה הסורית, שממשיכה להתמודד עם מרי אזרחי.

​

בעוד שאיראן שוקלת את עמדתה כלפי מוקדי ההשפעה שלה באזור, תורכיה בהנהגת ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן שומטת את הקרקע מתחת לשאיפותיה של הרפובליקה האסלאמית במרחב זה. ראש ממשלת תורכיה הזוכה לפופולריות גוברת ברחוב הערבי קיים ביקור ממלכתי במצרים, בתוניסיה ובלוב, ימים ספורים לפני פתיחת כינוס ההתעוררות האסלאמית בתהראן. גם בחזית הפלסטינית, ניכר שההשפעה של תורכיה גוברת על חשבון זו של איראן. ב-22 בספטמבר 2011, בנאומו בפני העצרת הכללית של האו"מ, אחמדינז'אד לא התייחס לתביעת הרשות להכרה במדינה הפלסטינית, זאת למרות שנושא זה עמד בראש סדר היום של הארגון הבינלאומי באותה העת. במקום זאת, ביקר אחמדינז'אד את מעצמות המערב וקרא לרפורמה יסודית במבנה האו"מ. בחיפוש אחר דרך לעצב את "האביב הפלסטיני" בהתאם לתפיסת עולמו, דחה אחמדינז'אד את ההתערבות של מעצמות המערב וגופים בינלאומיים כמו האו"מ בקביעת גורלן של מדינות וממשלים חדשים המתגבשים באזור, במיוחד נוכח מערכת הקשרים הבעייתית של איראן עם ארגון זה.

תחושת הדחיפות של הנהגת הרפובליקה האסלאמית באשר לדרכי ההשפעה שלה על השינויים שמתחוללים במזרח התיכון ובצפון אפריקה באה לידי ביטוי גם בדיווחים רווחים בתקשורת המקומית על חידוש והידוק הקשרים בין איראן למצרים (Fars News Agency, April 27, 2011; May 14, 2011; September 28, 2011). הערכות אחרות אף גרסו שתנועת האחים המסלמים במצרים, באמצעות פריסתה האזורית, פועלת לשיפור היחסים עם איראן (see al-Sharq al-Awsat, May 18, 2011). יחד עם זאת תנועת האחים המסלמים במצרים אינה בהכרח מונוליתית. במהלך ביקורו האחרון של ארדואן במצרים, נציג בכיר של תנועת האחים המסלמים בירך את תורכיה ואת ראש ממשלתה כ"אחד מהמנהיגים החשובים באזור", ובה בעת הזהיר: "...איננו מעוניינים שהוא או מדינתו ייטלו על עצמם בלעדיות בהנהגה של אזור זה או יחליטו על עתידו" (al-Islam al-Yawm, September 15, 2011; al-‘Arabiya, September 14, 2011 ). התבטאויות אלו עשויות להעיד על כך שגם תנועות אסלאמיות אזוריות אינן מעוניינות להיות כינור שני לתורכיה וסולדים גם מהגמוניה איראנית. עם זאת, ביטוייה המקומיים של התעוררות אסלאמית מכים שורש במדינות שחוו את האביב הערבי, בעוד שהיחסים בין איראן למזרח התיכון המתעצב מחדש עשויים לעלות גם הם על דרך חדשה■

* אלישבע מכליס היא פוסט-דוקטורנטית במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.

-------------------------------------------------------------------------------------

מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 25  13 בנובמבר 2011

©  כל הזכויות שמורות