סקירות המרכז

 

זמן איראן מס' 67  2 בספטמבר 2019

 

המעורבות האיראנית בעזה - ארגון אל-צאברין הפלסטיני

 

רוני שולמן*

 

על רקע מה שנתפס בעת האחרונה כהסלמה בזירה הסורית-לבנונית בין ישראל לאיראן, ניכר כי טהראן פועלת במקביל להדק את יחסיה עם הנהגת החמאס, וזאת תוך המשך טיפוח גורמים הנאמנים לה ברחוב הפלסטיני בדמות ארגון אל-צאברין ("הסבלניים")(וואלה, 1 בספט' 2019). אל-צאברין (קיצור של חרכת אל-צאברין נצראן לפסלטין), הוא ארגון קטן שפועל בחסות איראן ברצועת עזה, ומונה כמה מאות פעילים בעלי זיקה אידיאולוגית ודתית לרפובליקה האסלאמית. במרוצת השנים האחרונות הצר החמאס את צעדיו של ארגון פרו-איראני זה, ואולם סדרת מפגשים שהתקיימה בשלהי יולי האחרון בטהראן בין נציגי החמאס לבכירים איראנים, יצאה לפועל רק לאחר הודעה על שחרורו של מזכ"ל אל-צאברין ממעצר ומה שנראה כהיתר להמשך פעילותו של הארגון בעזה (מידה, 1 באוג' 2019).  

 

ראשיתו של ארגון אל-צאברין בגרעין פעילים בכירים שפרשו לפני כעשור מארגון הג'האד האסלאמי הפלסטיני בשל מחלוקת פנימית, ואימצו את הקו האידיאולוגי של איראן וכן את השיעה האמאמית, בעוד שרוב האוכלוסייה הפלסטינית היא סונית. הקמת ארגון אל-צאברין והפיצול שחל בשורות הג'האד האסלאמי התרחשו על רקע ההתקוממויות המקומיות שפקדו את המזרח התיכון בשנת 2011 בתוניסיה, מצרים, תימן ולוב, ונודעו כאביב הערבי. ואולם,  היו אלה מלחמת האזרחים בסוריה ובתימן שהביאו למשבר ביחסים בין איראן לבין הנהגת החמאס, שנהנתה מחסות איראן עד אותה העת. בעוד שאיראן תמכה ללא סייג בנשיא בשאר אסד, בן העדה העלווית, גילתה הנהגת חמאס תמיכה בכוחות האופוזיציה הסונים בסוריה. כמו כן, בעוד שאיראן הביעה תמיכה במורדים החות'ים בתימן, שיעים בני הזרם הזיידי, הנהגת החמאס נמנעה מביטויי הזדהות עם אותה ברית בכדי לא לערער את יחסיה עם ערב הסעודית הסונית. התערערות היחסים בין איראן לחמאס, ובהמשך ההחלטה של טהראן לצמצם משמעותית עד לכדי משיכת תמיכתה הכלכלית (שנשקה, לפי הערכות ב-2012, ל-23 מיליון דולר בחודש) בתנועה, הניעו את הרפובליקה האסלאמית לפעול למען טיפוח בני ברית מקומיים חלופיים שיהיו נאמנים לה על בסיס הזהות השיעית, ויהוו תשתית שניתן יהיה להסתמך עליה ברחוב הפלסטיני.

 

מבחינה אידיאולוגית, קסמה לאנשי אל-צאברין תפיסת העולם של איתאללה רוחאללה ח'ומיני, מנהיגה הרוחני של המהפכה האסלאמית באיראן (1989-1979), שייחס לפלסטין מקום מרכזי  בחזון העולם המוסלמי שלו. לפי תפיסה זו, רואים אנשי אל-צאברין את העם הפלסטיני כמי שמהווה ראש חץ במאבק של כלל העמים הערבים והאסלאמיים, מאבק בין הרעיון האלוהי שאותו מגלם האסלאם לבין הרעיון השטני שאותו מגלמים ישראל והמערב. לפיכך, מאחר ששחרור פלסטין משקף את המאבק הגדול והמקיף יותר, הרי שניצחון הפלסטינים יביא להשבת תפקידה המוסרי של האומה האסלאמית בהנהגת האנושות כולה. תפיסת הג'האד (מלחמת קודש) של הארגון וחשיבותו נגזרת מראייה זו גם כן. אל-צאברין מבקש לקדם מודל ג'האד המנותק מכל זיקה או סיעה, כלומר להתעלות מעל הפלגים והכיתות הקיימים, וזאת למען מאבק משותף. השיח על האסלאם כיחידה מאוחדת אפיין גם  את תפיסתו של ח'מיני ואת ייצוא המהפכה שקידם תוך השגת אחדות אסלאמית כוללת.

 

בה בעת, במסגרת המאבק הכולל מציגים עצמם פעילי אל-צאברין כחברים ב"תנועת ההתנגדות הפלסטינית" וכלוחמים למען שחרור פלסטין מהכובש הציוני. מאז הקמת הארגון, ביצעו  אנשיו  מגוון פעולות נגד ישראל במימון וסיוע איראניים. פעילות זו כוללת ירי רקטות אל עבר יישובי הדרום, ירי צלפים והפעלת מטעני חבלה נגד חיילי צה"ל בסמוך לגדר המערכת. באוקטובר 2015 דווח שאחמד אל-סרחי, מי שזוהה כממונה על הזרוע הצבאית של הארגון, נהרג מאש חיילי צה"ל בתום חילופי ירי מול חוליית צלפים מצדה השני של הגדר. בהודעה מטעם הארגון, שבה הוא לקח אחריות על פעילותו נגד ישראל, נמסר שאל-סרחי "פיקח על פעולות המארב והתצפית [...] לקראת כל עימות עתידי עם האויב הציוני". חשיבותה של הודעה זו טמונה בעצם שחרורה, במיוחד על רקע דיווחים שהתפרסמו חודשים ספורים קודם לכן בדבר פירוק  אל-צאברין מנשקו  על ידי החמאס.

 

בחודש מרץ 2019, דווח פעם נוספת שאנשי חמאס עצרו את מזכ"ל אל-צאברין ומספר פעילים אחרים של הארגון לאחר שאלה "הגיבו לתוקפנות הישראלית ברצועת עזה" וירו אל עבר ישראל, תוך שהם מסכנים את הרגיעה שבין ישראל לחמאס, וזאת בלחץ של מצרים וקטר המתווכות בין הצדדים. כשבוע לאחר מכן שוחררו כל פעילי הארגון, כולל המזכ"ל השאם סאלם, לאחר שחברי הארגון מסרו את נשקם לחמאס. ואולם, כפי שהעיד על כך מקור המקורב לחמאס בעזה, לאל-צאברין יש יכולת לשוב לפעילות מלאה. ההודעה על לקיחת האחריות מטעם הארגון והדיווחים הסותרים בעניין מהווים שקף למורכבות מארג הארגונים העזתי, לפיצולים במחנה הג'יהאד האסלאמי, לניסיונות מצד החמאס לשמור על מקומו כריבון ברצועה, ולהשפעתם של כוחות חיצוניים על המתרחש בעזה.

 

 

הזיקה של ארגון אל-צאברין לאיראן אינה מתבטאת רק בתמיכה כלכלית ובסיוע טכני, אלא ניכרת היטב גם במישור הסמלי. הדגל של אל-צאברין הנושא את האות "אליף" (בערבית) שנראית כיד המחזיקה ברובה המתנוסס מעל שמו של הארגון, מזוהה במחוזותינו יותר מכל עם סמל חזבאללה הלבנוני. זאת ועוד, שיטת הפעולה של איראן בביסוס אל-צאברין מזכירה את ביסוס חזבאללה בראשית דרכו: זיהוי חלל אליו איראן יכולה להיכנס, איתור מצוקות וצרכי האוכלוסייה ומתן מענה לאותם צרכים, וזאת לצד טיפוח זרוע לוחמת נגד הכובש הציוני השטני. שני הארגונים, ובנוסף להם גם ארגון אנצאר-אללה החות'י בתימן, רואים במשטר בטהראן את מקור הסמכות לפעילותם וסמליהם נגזרים מסמל משמרות המהפכה האיראניים.

 

 

 

בזירת הפוליטיקה הפנימית מציגים עצמם פעילי הארגון כמי שבידם מצוי פתרון למציאות העזתית העגומה. בדומה למודל של חזבאללה, מפעיל אל-צאברין את "אגודת הנצח הטוב" (גָ'מְעִיָת אל-בָאקִיָאת אל-צָאלִיחָאת), ארגון צדקה הפועל בעזה ונתמך במימון מאיראן. בדומה אם כן למודל הפעילות החברתית של חזבאללה, באמצעות אגודת הצדקה מבקש אל-צאברין להגיע לקהל רחב ככל הניתן תוך ניצול קשיי היומיום של האוכלוסייה המקומית. הוא מבקש להיות זה המספק מענה לצרכיהם הבסיסיים של תושבי הרצועה החל מהספקה של מנות מזון, דרך ביגוד ושמיכות ועד ציוד לבית הספר עבור ילדים.

 

תפקיד נוסף אותו ממלאת הזרוע החברתית של הארגון קשור להפצת הפרשנות הדתית של איראן על ידי הפצת ספרות שיעית והוראת התיאולוגיה מבית המדרש של הסמכויות הרוחניות באיראן במסגרות שונות ובעיקר באמצעות תנועת הנוער של הארגון. קיומה של תנועת נוער והשקעת משאבים בטיפוח הדור הצעיר מצד איראן, מלמדת על ראיה ארוכת טווח ונכונות להשקיע בכדי לקצור את הפירות בעתיד. נכונות שכזו מהווה מאפיין החוזר על עצמו במדיניות החוץ של איראן כשהיא מבקשת לבנות את שלוחותיה במזרח התיכון.

 

במקביל, עושים חברי הארגון שימוש בטרמינולוגיה שיעית, באמצעות סיסמאות דוגמת "הדרך לשחרור פלסטין עוברת בכרבלא'", "המאבק בישראל מצריך אמאם חוסין מודרני" או "בשבילך חוסין". בתחילת דרכה הקפידה הנהגת הארגון להצניע התבטאויות מעין אלה והמפגשים היו נערכים בדיסקרטיות יחסית בחצרות הבתים.  ואולם, ככל שהארגון צבר תמיכה וביסס עצמו בתמיכת איראן, הקשר עם הרפובליקה האסלאמית החל לבלוט יותר בהתבטאויות פומביות של הנהגתו.

 

לסיום, איראן רואה באל-צאברין שלוחה הנשענת על האידיאולוגיה המהפכנית והוא זוכה לתמיכה כלכלית וצבאית מצדה. מחד גיסא, הוא מהווה דוגמה לייצוא המהפכה האיראנית בעזה בדומה לחזבאללה בלבנון. קיומו של אל-צאברין מבטא את שאיפתה של איראן להמשיך ולהפיץ את הרעיון המהפכני אל מחוץ לגבולותיה, תוך הרחבת ה"שיוע" (או שיעיזציה) של קהלים סונים. מאידך גיסא, אל-צאברין מרחיב את היקף הכוחות הנאמנים לאיראן במאבק נגד ישראל והמערב. באמצעות אל-צאברין, מבקשת איראן לפזר את הזרעים הרעיוניים בקרב החברה והפוליטיקה הפלסטינית מתוך ראייה ארוכת טווח ונכונות לקצור את פירות ההשקעה בעתיד. וכך, אף כי נראה שהיחסים בין איראן וחמאס מתחדשים ומתהדקים בעת הנוכחית, ספק אם איראן תוותר על ערוץ השפעה  אידיאולוגי ישיר בחברה הפלסטינית שאותה מספק לה אל-צאברין.

 


  • רוני שולמן היא תלמידת מחקר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן. 
  • סקירה זו מבוססת על עבודת המחקר לסיום תואר שני של המחברת באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' זאב מגן, שכותרתה ארגון אלצאברין הפלסטיני כשיקוף למדיניות החוץ האירנית במזרח התיכון מאז החל "האביב הערבי".

 מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תלאביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665:

זמן איראן ● 67  2 בספטמבר 2019

© כל הזכויות שמורות 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>