בשולי ביקור הנשיא ראיסי בסין: חידוש הוויכוח סביב מדיניות איראן כלפי המוסלמים האויגורים

איראניX מס' 11 | 22 בפברואר 2023

 

ביקור נשיא איראן, אבראהים ראיסי, בסין במחצית פברואר 2023 עורר מחדש את הוויכוח הפנימי סביב מדיניותה הרשמית של איראן המסרבת למתוח ביקורת על יחסה של סין כלפי אזרחיה המוסלמים-אויגורים. הוויכוח התעורר בעקבות ביקורת מצד חבר המג'לס הרפורמיסטי לשעבר, מחמוד צאדקי, כלפי האדישות הנמשכת מצד שלטונות טהראן כלפי דיכוי האויגורים. דבריו עוררו ביקורת מצד חוגים רדיקלים המזוהים עם המשטר, שהגנו על מדיניותה הרשמית של איראן המסרבת למתוח ביקורת על יחסה של סין כלפי האויגורים. ויכוח זה מתנהל ברקע ויכוח כולל יותר סביב מדיניות איראן כלפי סין, במיוחד לנוכח הישענותה הגוברת של הרפובליקה האסלאמית על המחנה האנטי-אמריקני בהובלת רוסיה וסין במסגרת אסטרטגיית "המבט מזרחה".

 

ביקור הנשיא אבראהים ראיסי בסין אבראהים ראיסי, בסין במחצית פברואר 2023 עורר מחדש את הוויכוח המתנהל זה שנים סביב עמדתה של הרפובליקה האסלאמית כלפי המוסלמים האויגורים ומדיניות הדיכוי הנהוגה כלפיהם מצד שלטונות סין. הוויכוח התעורר בעקבות ביקורת מצד חבר המג'לס לשעבר, מחמוד צאדקי, כלפי האדישות הנמשכת מצד שלטונות איראן כלפי דיכוי האויגורים בסין על רקע ביקור הנשיא בבייג'ין. ב-14 בפברואר פרסם צאדקי בחשבון הטוויטר שלו ציוץ בו הוא דרש מהנשיא למחות נגד התנהלות השלטונות הסינים בעניין זה. צאדקי, המוכר כרפורמיסט ושימש חבר מג'לס בין השנים 2016 ו-2020, טען כי בתור נשיאה של מדינה הנחשבת למרכז הפוליטי-דתי של עולם האסלאם (אם אל-קרא), היה על ראיסי למחות בפני מקבילו הסיני על היחס כלפי המוסלמים האויגורים.

זאת ועוד, יומיים לאחר מכן בטור דעה שפרסם בעיתון הרפורמיסטי אעתמאד, כתב צאדקי כי הממשלה מחויבת להגן על מוסלמים על בסיס ההלכה האסלאמית וחוקת הרפובליקה האסלאמית. הוא הציג את תמיכת איראן במוסלמים בלבנון, בסוריה, בתימן, בפלסטין ובעיראק כדוגמא למימוש מחויבות זו והלין על כך שמחויבות זו אינה באה לידי ביטוי במדיניות כלפי המוסלמים בסין. צאדקי טען לקשר תרבותי ולשוני קרוב בין האויגורים לאיראן ופירט בנוגע למאמצי שלטונות סין לדכא את זהותם המוסלמית של האויגורים, לאסור עליהם לקיים את דתם ולדכאם בדרכים שונות, לרבות סילוק מאוניברסיטאות, עבודת כפייה, מניעת ילודה, מחנות כפייה לחינוך מחדש וכיו"ב. לדברי צאדקי, ממשלת איראן אינה יכולה להישאר אדישה לנוכח מציאות זו ועליה לנצל את קשריה עם סין כדי לדרוש את מימוש זכויותיהם של האויגורים. הוא הדגיש כי אף אחד אינו מעוניין ביצירת מתיחות בין שתי המדינות, אך לכל הפחות היה ניתן לדרוש מהסינים לספק לאיראן מידע והבהרות בנוגע למצבם של המוסלמים במדינה.

דבריו של צאדקי עוררו ביקורת מצד חוגים רדיקלים המזוהים עם המשטר. אלה הגנו על מדיניותה הרשמית של איראן המסרבת למתוח ביקורת על יחסה של סין כלפי אזרחיה האויגורים ודחו את עמדתו של צאדקי בשני טיעונים מרכזיים. ראשית, הזדהותם לכאורה של האויגורים עם תפיסות אסלאמיות-סוניות קיצוניות המזוהות עם דאע"ש ואל-קאעדה. שנית, תמיכת האויגורים באופוזיציה האיראנית, ובעיקר בארגון המוג'אהדין-י ח'לק, הדוגל באידיאולוגיה המשלבת רעיונות אסלאמים-שיעים ומרכסיסטים. כעדות לשיתוף הפעולה בין האויגורים לארגון זה פרסמו מספר אמצעי תקשורת המזוהים עם המחנה הרדיקלי במשטר סרטון המתעד את השתתפותה של ראביעה קדיר, פעילה פוליטית אויגורית בכירה, בוועידה של "מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן", הזרוע הפוליטית של המוג'אהדין-י ח'לק, שהתכנסה לפני מספר שנים בראשות מנהיגת הארגון מרים רג'וי. לטענת תומכי המשטר בטהראן, הקשרים בין האויגורים לארגון האופוזיציה האיראני מעיד על כך שבדומה למוג'אהדין-י ח'לק, גם האויגורים מהווים "קבוצת טרור במסווה של אסלאם".

עמדתו של צאדקי בזכות תמיכה איראנית באויגורים עוררה ביקורת גם מצד גולשים  ברשתות החברתיות המזוהים עם המחנה המהפכני-רדיקלי באיראן. בתגובה של אחד הגולשים בטוויטר נכתב כי הן הרפורמיסטים והן מדינות המערב תומכים אך ורק במוסלמים מסוג מסוים: בדלנים ותומכי טרור. גולשת אחרת תקפה את צאדקי על תמיכתו באויגורים, שהינם "והאבים, עמודי התווך של ישראל ותומכים בבדלנות". גולש נוסף האשים את הרפורמיסטים, דוגמת צאדקי, בכך שהתנגדותם לרפובליקה האסלאמית היא העומדת בבסיס תמיכתם בארגונים אסלאמיסטים-סונים קיצונים ואדישותם ביחס לפגיעה בקודשי האסלאם והמוסלמים מצד המערב בפלסטין, בלבנון, בסוריה, בעיראק, בתימן ובאפגניסטן.

אין זו הפעם הראשונה שעמדת איראן באשר למדיניות של סין כלפי האויגורים מעוררת ויכוח ציבורי ופוליטי ברפובליקה האסלאמית. ביולי 2009 פרצו התנגשויות אלימות בין שלטונות סין לבין המיעוט האויגורי במחוז שינז'אנג במערב המדינה, שהובילו למותם של למעלה מ-150 בני אדם. אדישותה היחסית של הממשלה לנוכח דיכוי המהומות בסין עוררה ביקורת חריפה מצד אנשי דת בכירים ואמצעי תקשורת איראנים. בגילוי דעת, שפרסם איש הדת הבכיר איתאללה מכּארם-שיראזי הוא גינה את דיכוי המוסלמים בסין וציין כי על אף היחסים הפוליטיים והכלכליים הידידותיים והקרובים בין שתי המדינות, אין איראן יכולה להישאר אדישה לנוכח הדיכוי האלים של המוסלמים בסין. האתר החדשותי תאבּנאכּ, המזוהה עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני, טען כי עמדתה של ממשלת איראן ביחס לאירועים בסין מבטאת מוסר כפול ביחס לפגיעה במוסלמים בסין לעומת פגיעה במוסלמים בפלסטין. האתר תהה האם היחסים עם סין הקומוניסטית חשובים יותר מרציחתם של מוסלמים סינים.[1]

בקיץ 2020 התעורר מחדש הוויכוח בסוגיה זו בעקבות ביקורת, שמתח חבר המג'לס עלי מוטהרי נגד מדיניות סין כלפי האויגורים. מוטהרי, בנו של אחד האידאולוגים החשובים של המהפכה האסלאמית, נמנה עם מחנה השמרנים המתונים ונקט בשנים האחרונות גישה ביקורתית כלפי התנהלות המשטר בסוגיות שנויות במחלוקת. בשורת התבטאויות פומביות בסוף יולי ובראשית אוגוסט 2020  טען סגן יו"ר המג'לס לשעבר כי ממשלת איראן שומרת על שתיקה לנוכח מצבם של המוסלמים בסין משום שהיא זקוקה לתמיכתה הכלכלית. הוא ציין כי אין כל הבדל בין המוסלמים הסינים למוסלמים הפלסטינים או התימנים וגרס כי עמדת איראן מהווה השפלה עבור הרפובליקה האסלאמית. גם דבריו עוררו בשעתם הסתייגות מצד תומכי המשטר במחנה השמרני-רדיקלי, שאף האשימו אותו בפגיעה בביטחון הלאומי. חלק ממבקריו טענו, כי אין כל בסיס לדיווחים בנוגע לדיכוי האויגורים בידי סין וכי מאבקם של שלטונות סין נגד האויגורים אינו מכוון נגד המוסלמים אלא נגד קיצונים בדלנים ותומכי טרור.[2]

הוויכוח סביב עמדת איראן כלפי האויגורים בסין מהווה חלק מוויכוח כולל ונרחב יותר סביב מדיניות איראן כלפי סין. לאחר המהפכה האסלאמית, ובמיוחד בתום מלחמת איראן-עיראק, נזקקה איראן לסיוע צבאי, כלכלי וטכנולוגי שסין היתה מסוגלת למלא. כאשר חברות מערביות עזבו את איראן בשנות האלפיים בעקבות הסנקציות הכלכליות המערביות, נותרה סין באיראן ואף הרחיבה את השפעתה. היא הפכה למשקיעה זרה ושותפת הסחר המובילה וכן הרוכשת המרכזית של נפט איראני. התקופה שלאחר הסרת הסנקציות בעקבות הסכם הגרעין, שנחתם בין איראן למעצמות ביולי 2015, התאפיינה בניסיון מצד הנשיא חסן רוחאני למשוך השקעות זרות רבות ככל האפשר לארצו ובפתיחת השוק האיראני לשחקנים מערביים, בדגש על חברות מאירופה, ומהמזרח הרחוק. עם זאת, בעקבות החלטת ממשל טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין במאי 2018 ולהשיב את הסנקציות הכלכליות נגד איראן, נאלץ הממשל האיראני לשוב ולהתבסס על סין ולהסתייע בה במאמצים לעקיפת הסנקציות. לאסטרטגיית "המבט מזרחה" שאימצה איראן בהובלת המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, תרמה גם האכזבה מאוזלת ידה של אירופה לייצר מנגנונים שיאפשרו את המשך העסקים בין אירופה לאיראן תוך עקיפת הסנקציות.

לעומת מחנה התומכים בהרחבת שיתוף הפעולה עם סין, טוענים המתנגדים שבייג'ינג מנצלת ומעצימה את רווחיה על חשבון הכלכלה הגוועת של איראן וכתוצאה מכך התפתחה תלות חסרת פרופורציה של איראן בסין. חרף ביקורת זו, ממשיכה ההנהגה האיראנית לתמוך במדיניות ההתקרבות לסין ולרוסיה תוך הפגנת אדישות ביחס למצבם של המוסלמים במדינות אלה. העדפת אינטרסים לאומיים על פני תפישות אידיאולוגיות על ידי שלטונות איראן אינה תופעה חדשה. כך, למשל, נמנעה איראן במהלך שנות התשעים מהגשת סיוע או אף מהבעת תמיכה במוסלמים הצ'צ'נים, שנאבקו להשתחרר מעול מוסקבה. מדיניותה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית בסוגיה הסינית שבה וממחישה את העדפת האינטרסים הממלכתיים על ידי השלטונות, גם אם תוך העלאת טיעונים שונים להצדקת מדיניותם החורגת מהעיקרון המהפכני של סולידריות אסלאמית ותמיכה גורפת במוסלמים ברחבי העולם.

 


[1] להרחבה ראו: רז צימט, "סולידאריות מוסלמית במבחן המעשה: תגובת איראן למהומות במערב-סין", זמן איראן מס' 14, 13 באוגוסט 2009, מרכז אליאנס ללימודים איראנים, https://humanities.tau.ac.il/1iranian/publications/zman_iran/14.להרחבה נוספת אודות יחסי איראן-סין, ראו:  ליאורה הנדלמן-בעבור ושינג יאו-מא, "מדרקון אדום לזאב לוחם – יחסי איראן-סין נוכח משבר הקורונה", זמן איראן מס' 72, 2 ביוני 2020, מרכז אליאנס ללימודים איראנים, https://humanities.tau.ac.il/ZmanIran72_June2020; ליאורה הנדלמן-בעבור, "חבר מהעבר...ואולי בעל-הבית מחר": ההסכם האסטרטגי עם סין והמחלוקת הציבורית באיראן, זמן איראן מס' 78, 5 באפריל 2021, מרכז אליאנס ללימודים איראנים, https://humanities.tau.ac.il/ZmanIranNo78.

[2] להרחבה ראו: Reza Haqiqatnejhad, "Iran Hardliners Claim China Is Serving Islam By Suppressing Uyghur Muslims", Radio Farda, August 4 2020, https://en.radiofarda.com/a/iran-hardliners-claim-china-is-serving-islam-by-suppressing-uyghur-muslims-/30766289.html.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>