הדרך למשרה אקדמית
לאחר מספר שנים לא מבוטל באקדמיה, ברצונך להצטרף לסגל האקדמי של אחד ממוסדות הלימוד בארץ או אולי בעולם. ייתכן וכבר ביררת דבר או שניים על הדרך אל המשרה הנחשקת, ואולי לתחושתך יש עדיין עמימות ובלבול סביב הנושא. בשביל זה אנחנו כאן! נסכם בקצרה את המסלול השכיח, הדרישות, הטיפים, וההמלצות שיעזרו לך להתקדם לעבר המטרה.
איך ליצור הרצאת ג'וב טוק מוצלחת במדעי הרוח - סדנת זום מיוחדת של מרכז הקריירה >
ג'וב טוק אקדמי (Job Talk)
על ג'וב טוק וחשיבותו בדרך למשרה אקדמית
ג'וב טוק הוא למעשה מרכיב ב"שרשרת החיול" לקריירה אקדמית. חוג או פקולטה יוצאים בקול קורא ברשתות המקובלות של דוקטורנטים, של הפרופסיה ושל החוגים, ומציעים תקן. כדי לאתר קולות קוראים יש לחפש ולהתעדכן במקומות הרלוונטיים, ואם מצאת קול קורא שיכול להיות רלוונטי כדאי להתחיל לברר ולאסוף מידע, כאן מתחילה עבודה חשובה של עמידה בדרישות דוגמת מכתב נלווה וממליצים, זו עבודה חשובה שבה עליך לבדוק עם עצמך האם ברצונך להיכנס למסע הזה, תשובה חיובית על השאלה הזאת תכין אותך לדבר בביטחון בעת ההצגה.
לג'וב טוק יש ועדת איתור הכוללת בדרך כלל שני נציגים מהחוג, נציג מהפקולטה, נציג מתחום אחר, ודקאנ/ית. הועדה בוחנת את כל המידע לגבי המועמדים: פרסומים, פרסים, איפה עשו דוקטורט וכו'. חשוב להבין שהועדה נותנת משקל משמעותי למכתב הנלווה, כי שם מתחיל הקשר בין הצדדים, בינך לבינם. המכתב המלווה הוא דרך להציג את עצמך ואת התוכניות שלך, הזדמנות לקשור בין התחום של התקן למחקר שלך, בעיקר אם הקשר אינו מובהק. הוועדה המאתרת עוברת על הטפסים של כולם ומצמצמת את הרשימה. חשוב להדגיש – המנע.י מלעשות את הסינון בשביל חברי הועדה, כדאי לא לפסול את עצמך מראש ולהגיש לכמה שיותר תקנים. יש לזכור כי אינך יודע.ת מי עוד הגיש מועמדות והאם הוא או היא באמת יותר מתאימים או טובים או מוכנים ממך. בנוסף, גם מי שלא יעברו את הסינון הראשוני, השם שלך וקורות החיים שלך מוכרים ונשארים במערכת ובכך יצרת קשר ראשוני. זאת גם הזדמנות להתנסות, להשתפשף וללמוד.
הועדה יוצרת רשימה ארוכה של מי שעבר, ומי שלא עבר - אצלנו בפקולטה למדעי הרוח בתקופה זו (ונהוג כך גם בהרבה מקומות בעולם) אפשר לבדוק למה לא עברת וללמוד מזה. מי שעבר - קוראים חלק מהכתיבה שהוגשה. גם מי שנמצא באמצע הדרך לדוקטורט – אפשר לבקש מהמנחים לכתוב משהו ביחד, גם אם זה בשפה שלך ולא באנגלית, גם אם זה קרוב למה שאת.ה חוקר.ת, הכתיבה היא התנסות משמעותית. כמו כן, מומלץ להשתתף בכנסים ולהגיש מועמדות לגראנטים.
אחרי המעבר יוצרים רשימה עוד יותר קצרה בה מזמנים את המועמדות והמועמדים לשיחה למטרת היכרות מעמיקה יותר, מעבר לקורות החיים. מתוכם בערך 4-5 אנשים מגיעים לג'וב טוק. השיחה האישית מאוד משמעותית והג'וב טוק לא מכריע את הכף לבדו, כל חבר ועדה נותן כמובן משקל אחר לדברים. חוקרים באוניברסיטה הם גם מרצים ומשתתפים בכנסים, והם צריכים לדעת לעמוד על במה, ואם זה לא נוח וטבעי - יש לעצב את הרעיון באופן שמתאים לך. לכן חשוב להתנסות ולהשתפשף, ולא לעשות את ההתנסות הראשונה בג'וב טוק עבור התקן שהכי חשוב לכם.
3 דברים שחשוב לשלב בג'וב טוק:
1. מחקר מחובר לתאוריה. הרבה פעמים לתאוריה המרכיב הכי משמעותי, להראות שיש מסגרת תאורטית שיוצאים וחוזרים אליה, שיכולים לחבר נתון חדשני מהמחקר אל תוך התאוריה. לא להעמיס, להיות ממוקדים, לקחת סוגיה אחת מורכבת ולהציג באופן מעניין. לשמור על קשר עין עם הקהל, לשאול שאלה, לראות שמבינים ואם לא - לאפשר שאלות. בג'וב טוק בודקים גם הוראה, לפעמים זה שני למחקר, אבל זה תלוי בחברי הוועדה. חשוב לפנות זמן לשאלות, להגיד תודה על השאלה. זה בסדר להגיד לא חשבתי על הרעיון, או להשיב - זה נשמע רלוונטי ומסקרן ואני צריכה לחשוב על זה, אשמח שנדבר על זה בהמשך. לא צריך להציג שליטה מדהימה יוצאת דופן בחומר, כדאי להשאיר טעם של עוד.
2. בודקים גם יחסי אנוש, נרצה שחברי הועדה יחשבו "בא לי שהוא/היא יהיו קולגות שלי". לא לזלזל במרכיב זה ולהשקיע מאמץ גם ביחסים בין-אישיים.
3. להציג את עצמך, את ההתלהבות והאהבה לתחום, הרצון לקבל הזדמנות. לדאוג להגיע במראה ייצוגי אבל גם לחוש נוחות, להעביר מסר של נינוחות ומכובדות.
חשוב להציג היבטים תיאורטיים שקשורים במחקר שלך לצד תכניות עתיד ודברים שתרצו להתפתח אליהם בהמשך, להציג את עצמכם כמדענים שמחזיקים ספק, מורכבים, אוהבים את המשרה, מחויבים אליה ונעימים. לתת מקום לשאלות, אין צורך בגישה שחצנית של "אני יודע הכל". ללמוד את האנשים ואת החדר כדי להפחית לחץ ולהגיע מוכנים ושמחים.
בסוף הג'וב טוק חברי הוועדה מדרגים את ההרצאה. יש שעובדים באמצעות דירוג מספרי ויש מי שלא. את ההחלטה בסוף מביאים לחוג לאישרור, ואז לאישור הרקטור. לאחר הקבלה כסגל צעיר, מאפשרים למועמד/ת 3-4 שנים לפרסם וללמד באופן שיאפשר להם בסוף לקבל את הקביעות.
הג'וב טוק הוא התנסות משמעותית בתהליך של מציאת עבודה, לא רק אקדמית, זה יקרה בעוד מסגרות וכדאי לאמץ עמדה חיובית, אפילו היתולית, כדי לא להילחץ מהתהליך. צריך להיות מאוד ממוקדים, להכין מצגות בהירות, להיעזר בגורם חיצוני למטרת הכנה (אפשר להיעזר במרכז הקריירה של הפקולטה) וחשוב להתכונן מבחינת זמנים, עמידה, והצגה.
בהצלחה!
המלצות לג'וב טוק מוצלח מדקאנית הפקולטה, פרופ' גלי רחל צינמון:
1. כדאי לדבר עם המנחה שלך ולשמוע את הזווית שלה/ו על הרצאת הג'וב טוק, זוויות רבות מאנשי מקצוע שונים יעזרו לך לסרטט את גבולות האחריות שלך, יש עוד שיקולים בבחירת המועמד.ת לתקן מעבר להיות ההרצאה טובה או לא. תמיד לזכור שיש גם הקשרים חברתיים, כלכליים, פוליטיים וכו' שמשפיעים על קבלתך לתקן.
2. לדעת מי יהיה הקהל בחדר ולקראת מי באים. אפשר ללמוד את זה מהאתרים של המוסדות, מי חברי הסגל ובמה הם עוסקים, מה הם חוקרים.
3. אנשים רוצים לראות אנשים, לא רק חוקרים. אנשים מעניינים לא רק על סמך המחקר שלהם, אנשים מתעניינים באנשים אחרים כבני אדם שלמים. נרצה שיזכרו אותנו אחרי, הצג.י את עצמך והעבר.י מסר, גם אם זה סיפור או אנקדוטה מהחיים.
4. כדאי לייצר הצגה שתלווה אותך - לתמצת את המחקר שעמלת עליו 4 שנים. אפשר לתרגל את ההצגה לאורך הדרך, אפילו בשיחות חולין וארוחות משפחתיות – כשאדם מבחוץ שואל "מה את.ה עושה, על מה הדוקטורט?". צריך ללמוד לתמצת ולחשוב: "יש לי 10 דקות להציג את המחקר שלי, מה הכי חשוב להגיד במסגרתן". כדאי להכין כמה גרסאות של הצגה עצמית, גם לכנסים, למינגלינג ופגישות עם עמיתים.
5. אפשר לשלוח קורות חיים לכל מיני מקומות, למשל מכוני מחקר או עבודת מחקר במקומות אחרים מחוץ לאקדמיה. גם שם בראיון הקבלה ישאלו אותך על המחקר שלך ובמה את.ה עוסק.ת.
6. הכר.י את האתרים בהם מתפרסמים הקולות הקוראים הרלוונטיים עבורך – שלא יפתח תקן בלי שידעת על כך. חשוב לייצר נטוורק בין הדוקטורנטים וליידע אחד את השנייה על קולות קוראים ולדאוג להיות חלק מרשימות התפוצה של האגודות הרלוונטיות לך, גם מתחומים קרובים (לא להיות נוקשים וספציפיים). חלקם מתפרסמים גם בעיתונות המקומית.
7. כדאי לייצר הרגל קבוע של מעבר על קולות קוראים, מאגרי מידע ורשימות, באופן תדיר.
8. הדקאן בוחר/ת לקדם שיטה שמתאימה לו/ה, מי מפיץ את הקולות הקוראים (הפקולטה, בתי ספר, חוגים) ואילו תקנים מקדמ/ת.
9. לא לפחד להגיש מועמדות, גם אם במיון הראשוני יפסלו, אז ניסית את מזלך והפעם לא התאים. שהממיינים יעבדו קשה, לך כדאי להגיש.
10. כדאי להסתכל על התהליך כמו משחק, לא להתייחס לזה כ"הזדמנות חיי", זה יוצר לחץ. זה משחק וככל שמשחקים יותר נדע להתמודד טוב יותר, ואם נפסל נצא בחיוך ונחכה להזדמנות הבאה לחזור למגרש. זה מאפשר לנו לקבל חוסר הצלחה בקלות גדולה יותר ולהמשיך ולנסות. אם הפסדנו זה לא אומר שלעולם לא נתנסה בספורט הזה שוב. לעצב את ההתפתחות שלנו כמגרש משחקים, כמסע, כספורט, משהו שמעלה חיוך ועוזר להתגייס לחוויה הזאת בגישה טובה.
11. גם אם אין פרסומים, תיק מכובד זה חשוב אבל כדאי לנסות בכל זאת, בכל שלב.
12. הדגשה של מחקר מול ניסיון, מתודולוגיות, אוכלוסיות שעבדת איתן – מה האיזון הנכון בין הקצוות? כמה ההרצאה צריכה להציג את המחקר והתחום לעומת העשייה בשטח והמתודולוגיות? בסופו של דבר אוניברסיטאות הן מכוני מחקר וצריך להיות ברור מעל לכל ספק שאת.ה חוקר.ת טוב.ה, לכן גם ההרצאות צריכות להציג תרומה תיאורטית משמעותית, מה מחדשים, על מה מערערים, איזה שיח מביאים לשולחן. בנוסף חשובה הצגה עצמית טובה, משהו קצר על עצמך, מאיפה באת ואיפה התחלת, חשוב לבחור משהו שתופס את תשומת הלב ומכיל בתוכו את הדברים המשמעותיים שבך. בתיעדוף חשוב שאנשים יצאו מההרצאה ויגידו "יש למועמד.ת מחקר מעניין או חשוב", גם אם הרושם שאחרים השאירו היה יותר גדול.
להרשמה לפגישת הכנה לג'וב טוק בהשתתפות סגל הפקולטה, יש לפנות למרכז הקריירה במייל: careercenter@tauex.tau.ac.il
