פוסט-דוקטורט

פוסט-דוקטורט הוא הצעד הבא במסע שלך באקדמיה, זוהי תקופת לימודים ומחקר עצמאי שנעשית אחרי קבלת תואר דוקטור. ההחלטה להגיש מועמדות לפוסט-דוקטורט היא החלטה מרגשת שבוודאי מלווה בהרבה תהיות, חששות ואולי גם בלבול. ננסה לעשות קצת סדר ולעזור לך בדרך לפוסט דוקטורט במדעי הרוח.
פוסט-דוקטורט או בתר-דוקטורט הוא השלב האחרון בלימודים אקדמיים, לאחר קבלת הדוקטורט, אשר לרוב מהווה כרטיס כניסה הכרחי לקריירה באקדמיה. זהו תפקיד זמני המאפשר להמשיך את ההכשרה כחוקר ולרכוש מיומנויות וניסיון שיכינו אותך להמשך הקריירה האקדמית. פוסט-דוקטורנט הוא חוקר שעובד תחת ליווי ופיקוח של איש/ת סגל בכיר/ה או במסגרת קבוצת מחקר.
תקופת הפוסט-דוק מאפשרת התנסות משמעותית ומהווה הוכחה נוספת ליכולותיך המחקריות. כאמור, הבחירה לעשות פוסט דוקטורט לרוב תגדיל את סיכוייך להתקבל למשרה אקדמית, ומעבר לכך, מוסדות אקדמיים לרוב מעוניינים לקבל לשורותיהם חוקרות וחוקרים בעבודה מחקרית בחו"ל ובמוסדות מגוונים בארץ ובעולם, אשר יצרו קשרים עם מוסדות אקדמיים וחברי סגל במקומות שונים בעולם. מסיבה זו, רבים ורבות בוחרים להעביר את תקופת הפוסט-דוקטורט במוסדות אחרים מאלו בהם כתבו את הדוקטורט. למעשה, פעמים רבות בחירה זו מהווה תנאי מקובל (אך בלתי רשמי) לקבלת משרה אקדמית.
אוניברסיטאות וקרנות מחקר בישראל ובעולם מעניקות מלגות מחיה לחוקרים במסגרת פוסט דוקטורט ומקובל שפוסט-דוקטורנטים מקבלים מלגת קיום.
כדי להתקבל לפוסט-דוקטורט יש להגיש מועמדות למוסדות בהם ברצונך ללמוד, הכוללת מכתב נלווה(cover letter)  והצעת מחקר מקוצרת, לצד קורות חיים ופרטים נוספים לפי דרישת המוסד.
לקבלת סיוע בקבלת מידע והכנה לתהליך הקבלה לפוסט-דוקטורט ניתן לפנות למרכז הקריירה ותתואם עבורך פגישת ייעוץ והכנה. ניתן להתייעץ בשאלות נפוצות כגון: אילו סוגי פוסט-דוק קיימים, היכן להגיש מועמדות והאם לחפש בארץ או בחו"ל, כיצד להתכונן מראש למועדי ההגשה, מהם המסמכים הנדרשים וכיצד להכינם, כיצד מוצאים מנחה לפוסט-דוקטורנט, כיצד להתמודד עם אתגרים נלווים כמו פרנסה, חיי משפחה, קהילה ועוד...