הבוגרות והבוגרים שלנו מספרים
לעתים קרובות אנו נשאלות על-ידי הנרשמים הטריים שלנו, "מה ייתנו לי הלימודים?" או "מה אני יכול/ה לקחת מהלימודים אל 'החיים האמתיים'?"
חשבנו שהתשובות הטובות ביותר מצויות אצל בוגרי התכנית עצמם.
כמי שעובדת שנים רבות עם ילדים ונוער כמטפלת באמנות, מספרת סיפורים ובובנאית, הבחירה בחוג לתרבות הילד והנוער היתה לי טבעית וברורה, ומאחר שדיסציפלינת המחקר והלימוד שלי קשורה בטבורה באנתרופוסופיה ובחינוך וולדורף הייתי סקרנית מאד
להכיר גישות שונות ביחס לשאלות הקשורות לילד ולילדות בכלל.
אני זוכרת כטלטלה עזה את ההבנה שהתפיסה התרבותית והחברתית של הילד משתנה כל הזמן. למעשה, ברגע שמפנימים את העובדה הזו כל חלקי הפסיפס ההיסטוריים מקבלים הקשר ומתחברים. האופן בו צויירו ילדים בעבר, כמעידה על תפיסת הילד כמבוגר קטן, הדרך שבה
דיברו עליהם ולאחר מכן אליהם, ספרים, צעצועים וחוקים, המיוצרים היום במיוחד עבורם ועוד. מן הסתם, מאחר שיצירה אמנותית נמצאת במרכז הפעילות המקצועית שלי, הקורסים שעסקו בהקשרים של ספרות ואמנות היו עבורי מעניינים באופן מיוחד. לשמחתי התאפשר לי
במסגרת הקורסים ההיסטוריים גם להעמיק בחקר תהליכי חקיקה שנועדו להגן על ילדים. כנושא לעבודת המחקר שלי חיפשתי תחום אמנותי ובחנתי אספקט בתחום תיאטרון הבובות, שלהפתעתי כמעט שלא נחקר. ההיסטוריה של השדה הספציפי הזה (תיאטרון הבובות), מדגימה
באופן מרתק את התהליך, שבו מה שיועד תחילה מבחינה תרבותית למבוגרים עבר שינוי והותאם לילדים.
אני סבורה שהחוג הוא חשוב ביותר והשאלות שהתעוררו אצלי מתוך הלימודים והמחקר יצרו ושייפו כלים לבחינה של מגמות עכשוויות (ואולי גם עתידיות) בהקשר התרבותי. מגמות אלה מאופיינות, בין היתר, בהבנה שילדים הם נדבך מרכזי ומכונן בחברה ובהשקעה יתרה
בהבנת צרכיהם ובאופנים בם הם משתלבים בשינויים התרבותיים המואצים שאנו חווים, ואף מקדמים אותם. מאז שסיימתי ללמוד יזמתי והפקתי כנס בנושא תיאטרון בובות לילדים ואני כותבת, מספרת, מרצה ומטפלת.
אפרת אנגרס-אוולד
סיימה לימודיה בתשע"ח
כעורכת דין במשרד אזרחי-מסחרי ללא שום זיקה לילדים או לדיני משפחה, הבחירה בלימודי מחקר תרבות הילד לתואר השני לא היתה הבחירה "הטבעית" עבורי, אבל היא התגלתה בדיעבד כהחלטה הטובה ביותר שעשיתי עד כה. היום, כמי שממשיכה לתואר שלישי
בתחום, אני רואה סביבי כיצד העיסוק בילדות באופן כללי, הופך ליותר ויותר רלוונטי לא רק בעולם האקדמי, אלא בכל אספקט אפשרי. למשל, רק לאחרונה צפיתי בהרצאת טד שבה מתכננת ערים הדגימה כיצד שיתוף של ילדים בתכנון ערים, בפרויקטים שונים
שבטיפולה, מביא ליישום של אינטרסים שונים וחברתיים יותר מאלה של קובעי המדיניות הרגילים המשפיעים בדרך כלל על עיצוב המרחב הציבורי שלנו (Mintzer, Mara. "How kids can help design cities". Ted, Nov. 2017). בכנס אחר, שהתקיים השנה במגדלי
שרונה בתל אביב בנושא של טכנולוגיה וילדות, ילדים לצד אנשי שיווק, מדיה, טכנולוגיה ומחקר, דיברו על התועלת ועל החשיבות ההולכת וגוברת בהתבוננות בילדים ובעולמם בכל אחד מהתחומים הללו. יש עוד הרבה דוגמאות, ואלה וודאי לא הראשונות או המשמעותיות ביותר,
של המקום ההולך ורחב שתופס העיסוק בילדות בעולמנו. מהבחינה הזו, לימודי התואר השני כאן, היחידים מסוגם בארץ, מקנים מבט רחב, מקיף ועתיר ידע של התחום. הילדות נלמדת כאן מפרספקטיבות מחקריות שונות כמו ספרות, תקשורת, פסיכולוגיה, משפט, היסטוריה,
חינוך, כלכלה ועוד, ועצם המפגש היחודי הזה בין דיסיפלינות מגוונות כל כך ועם סטודנטים וסטודנטיות מעולמות שונים כל כך (לי למשל יצא להכיר כאן גרפיקאית, קלינאית תקשורת, מתרגמת, גננת, אשת שיווק, סופרת ילדים, מנהלת תכנים במדיה ועוד) – מקנה למקום הזה
פוטנציאל נדיר של חדשנות, יוזמה ויצירתיות. אלה שעיסוקם נוגע באופן כלשהו בתחום הילדות אולי חייבים את זה לעצמם, אבל גם כל היתר, כמוני, "שרק במקרה הגיעו לכאן כדי לראות", המלצתי האישית לכם היא- תשארו. אתם במקום הנכון.
שלומית פלדמן
סיימה לימודיה בתשע"ז
התכנית פתחה בפני עולם חדש עשיר ומרתק. היא שינתה את כל הגישה שלי לעבודה עם ילדים הלכה למעשה והעמיקה ודייקה את התכנים שמעבירה לילדים (אני מורה ליוגה לילדים ומכשירה מורים בתחום). התכנית עוררה בי סקרנות רבה ייחד עם יכולת חשיבה
בקורתית לגבי השיח בחברה הישראלית לגבי ילדים ולגבי הרבה נושאים בתחומי היומיום ובכלל. המפגש עם מגוון המרצות מעמיקות ורציניות ומרתקות.
אני ממליצה בחום לכל מי שיש לו נגיעה בעולם הילדות והתרבות בכלל ללמוד בתוכנית ולהנות משנתיים של הנאה צרופה גם אם לא תמיד קלה.
אסנת ישראלי
סיימה לימודיה בתשע"ז
הלימודים בתכנית העשירו אותי מבחינה אישית בכך שנחשפתי למקורות מידע רבים, למגוון רחב ועשיר של יצירות, קלאסיקות, מחקרים, כתבים, יומנים ותיאוריות. אידיאולוגיות רבות ושונות בחינוך והעמקה בתחום הילדות בפרט.
מבחינה מקצועית למדתי להבחין בין ״ילדים״ לבוגרים והבנתי שהעבודה מולם היא אחרת. שיש לנהוג איתם באופן שונה. אימצתי ופיתחתי לעצמי ״אני מאמין״ ששאבתי מקורצ׳אק ופסטלוצי. הפכתי את תחום החינוך לפרופסיה.
למדתי ביקורתיות - מה היא. הצלחתי לתרגם ולהפוך חלק מהתיאוריות לפעולה ויצרתי לעצמי ״ארגז כלים״ שמלווה אותי כיום כמורה ומחנך.
כמו כן, קיבלתי השראה ממרצים רבים על אופן העברת השיעור ודרכי לימוד. תודה על החוויה והיחס המחבק.
אבירם כהן
סיים לימודיו בתשע"ד
זו שאלת השאלות. התואר הוא אכן די קשה ליישום ב'עולם האמיתי'. הייתי אומרת שהוא נותן הבנה והתבוננות חדשה על עולם הילדים.
נקודת מבט המאפשרת לראות תהליכים ושינויים שקורים בימינו באופן יותר רוחבי ומציעה דרך חשיבה חדשה על הילדות כמושג.
כל עיסוק עתידי בעולם הילדים והנוער (אם בחינוך והוראה ואם בתוכן ותרבות), יהיה מועשר ומעמיק יותר לאחר הלימודים וילווה בדרך חשיבה מקורית, רוחבית, שאיננה לוקחת כמובן מאליו תהליכים המתרחשים בעולם זה.
מקווה שעזרתי במעט בפיצוח השאלה. :)
מיקה שפר
סיימה לימודיה בתשע"ה
אני יכולה לומר שהלימודים היוו השראה לכיוון המקצועי אליו אני הולכת היום. התחלתי ללמוד מכיוון שהנושאים ענייננו אותי והיה נראה לי נהדר ללמוד על תרבות של ילדים מדיסיפלינות שונות.
במהלך הלימודים לאט לאט התכווננתי על תחום עניין של משחק של ילדים, והעובדה שלמדתי על היסטוריה של ילדות ותרבות ילדים, זכויות של ילדים, התייחסות לתחומי ענין של ילדים ועוד, איפשרה לי ומאפשרת לי היום לראות תמונה רחבה ועשירה בכל הנוגע להתנהלות של ילדים במרחב המשחקי והתרבותי. כמו כן מפגש עם סטודנטים נוספים שלהם אותם תחומי ענין, מאפשרת דיון מפרה ושיתופי פעולה.
לפני שנה וחצי הקמתי יחד עם שותפות סניף ישראלי של ארגון בינלאומי שנקרא International Play Association. זהו ארגון ששם על דגלו את קידום זכותם של ילדים לשחק. בשנה האחרונה אנו עובדות על פרויקט התנדבותי של הקמת גן משחקים טבעי בבית ספר מאתגר הנמצא בבת ים. מתקיים תהליך של שיתוף המורים, ההורים, הילדים ובהמשך גם הקהילה.
כמו כן בימים אלו אני בתהליך של יצירת השתלמות בנושא של חשיבות משחק חופשי לילדים. השתלמות אותה אני מתעתדת להעביר לגננות, מורים ביסודי ומקווה להשתלב גם בהכשרת מורים.
שאנה ברייזבלט
סיימה לימודיה בתשע"ד
הדבר שבראש ובראשונה נתנו לי הלימודים בתכנית הוא יכולת חשיבה חדשה. בזכותם למדתי להתבונן בכל, ולא רק בנושאים הקשורים בילדות ובנגזרותיה, אחרת. הכלים באמצעותם אני מביטה על העולם הם שונים מאז שהתחלתי את דרכי בתכנית, שלימדה אותי אילו שאלות לשאול ואיך להטיל ספק, לחקור לעומק, לדייק, לתהות - ולהבין כי אין שאלה לה תשובה אחת מובהקת.
זה אולי רלוונטי גם לגבי כל לימודים אקדמאיים אחרים, אך לתחושתי זה מעניין פי כמה בהקשר של תחומינו. בנוגע לילדים ולעולם הילדות קיימת נטייה רווחת לקביעת עמדות נחרצות ומוחלטות בנוגע למהו ילד, מה ילדים ״צריכים״ ומה שמסמלת תקופת הילדות. בפועל הדברים הם מגוונים הרבה יותר מ״עשה ואל תעשה״ או מ״נכון״ ו״לא נכון״, וחשוב להבין זאת. באופן אישי ובעולמי ההבנה הזאת באה לידי ביטוי ביחסי אל היצירה הקולנועית/ טלוויזיונית לילדים: אם בבואי לכתוב על סרטי ילדים כפי שאני עושה מדי פעם בפעם, ואם בשאיפתי ליצירת תוכן אחראי, איכותי ומהנה לילדים ונוער בעתיד. זוהי תרומתם הגדולה של הלימודים בתכנית עבורי.
סיון דוידוב
סיימה לימודיה בתשע"ה
לימודי התואר השני שלי פתחו בפניי עולם מרתק. הרגשתי שהמוח שלי עובד שעות נוספות, שהראש שלי מאתגר את עצמו, מגלה דברים חדשים, עולמות שלא ידעתי שמעניינים אותי.
פעמים רבות קראתי לקראת השיעורים מאמרים שאני "חייבת", ומצאתי את עצמי ממש מרותקת, נשאבת לסיפורים ולמידע שנחשף בפניי, ולא פעם אפילו דיברתי על נושאי השיעור מחוץ לשעות הלימודים.
הפן ההיסטורי בתכנית הלימודים, שמאוד הרתיע אותי בהתחלה, הפך עבורי למעניין יותר מהרבה נושאים אחרים. הרגשתי שזה נותן לי נקודת מבט רחבה יותר ונכונה יותר על החיים היום בתחומים שונים ובתחום הילדים בפרט. הרגשתי שרוב השיעורים העשירו אותי, גרמו לי לרצות לדעת עוד ועוד ולשאול שאלות בשיעור, הסתקרנתי והרגשתי שלמרצות תמיד תהיה תשובה עבורי, תמיד הן יכירו את הנושא לעומק.
אפילו הדברים שהכי חששתי מהם, כמו להעביר פרזנטציה על מאמר באנגלית או להעביר שיעור של שעה וחצי על נושא העבודה שלי, הצליחו לי מעבר למה שציפיתי והרגשתי סיפוק רב לאחר שעשיתי אותם.
ובמרחק של כחצי שנה מאז סיום הלימודים, אני מוכרחה לומר שהיומיים בשבוע האלה מאוד חסרים לי :-) תודה על הכל.
סיוון סטרומזה
סיימה לימודיה בתשע"ה
אני משלבת הרבה ממה שלמדתי במהלך התואר בתוך מערכי השיעור אותם אני מעבירה בכיתותיי.
אני מלמדת טווח רחב של גילאים, החל מכיתה ז' ועד יא', כך שהשיח מותאם לגיל ולבגרות וכמובן גם לנושא השיעור.
פרט לידע אותו אני משתפת עם תלמידיי, אני גם נעזרת בידע שקיבלתי בנוגע לאופן בו בני נוער חווים את המציאות, הן מבחינה תפיסתית והן מבחינה טכנולוגית.
אני מאמינה גם שהחשיפה שלי לתרבות של בני נוער הפכה אותי לאשת הוראה טובה ומכילה יותר, וכן תרמו רבות גם בתחום האישי, לאימהות שלי.
רווית חיימסון
סיימה לימודיה בתשע"ד
הגעתי ללימודים בתכנית בתקופה שבה עסקתי בשיווק לבני נוער וקיוויתי לקבל כלים פרקטיים בתחום ולכן חיפשתי בעיקר את הקורסים הקשורים לתקשורת ולמדיה. להפתעתי הרגשתי שאני מקבל את התועלת הגדולה ביותר דווקא מהקורסים ההיסטוריים והספרותיים - מטקסי חניכה יהודים, דרך ספרות ילדים ויקטוריאנית והתבגרות מינית ביוון העתיקה ועד להיסטוריה של ספרי לימוד - הרעיונות שדיברו עליהם בשיעורים העניקו לי השראה עצומה שאותה יישמתי גם בקריירה וגם בחיים הפרטיים ובפרט באבהות
אבל יותר מהכל, אני עומד בימים אלו לקראת הוצאה של ספר ילדים בהוצאת כנרת, ספר שאת ההשראה לכתיבתו קיבלתי ללא ספק בין כתלי הכיתות בתקופת לימודי ואני מאושר שהתוכנית הוציאה ממני כל כך הרבה.
אני חושב שהתכנית היא הזדמנות אדירה למי שרוצה לבחור בנתיב שונה מהמקובל ולהעמיק את הידיעות שלו בעולם תוכן שהוא ייחודי מאוד מצד אחד, אבל אינסופי, מגוון ונוגע לכל מי שאי פעם היה ילד.
טל חן
סיים לימודיו בתשע"ד
שלום יעל, זוהר ואיה
החלטתי שזה חשוב להמשיך ולעדכן אתכן במסלול שאני עובר מאז שסיימתי את הלימודים בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער.
לאחר שיצא ספרי הראשון לילדים "סיפור על מלה שחסרה לה התחלה" בחודש ספטמבר השנה, הדברים החלו לתפוס תאוצה :) אני עובד עכשיו על מספר כתבי יד ופרויקטים שנמצאים בשלבים שונים של הפקה והוצאה לאור. ואחד מהם כבר קרם עור וגידים השבוע.
את ספר הילדים "הקוסם מגבעת דאדא" כתבתי עבור מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, המטרה הייתה להמחיש לילדים את הגישה היצירתית ושוברת המוסכמות של זרם הדאדא באמנות, ואני חשבתי שזו הזדמנות מצוינת לכתוב ספר ילדים "פורק עול" ובלתי חינוכי בעליל.
הספר מספר על ארץ רחוקה בשם "מסגרץ" בה תמיד נשמרים הכללים והסדר, עד שמופיע בה קוסם דאדאיסט שמראה להם את החיים מחוץ למסגרץ, ובאמצעות מספריים, דבק, מכחול ושרביט קסמים - הוא מבלבל את כל הכללים, החוקים, התמרורים והמשפטים - עד לסוף הטוב.
אז כמו בכל שלב בדרך, רציתי שוב להודות לכן על הפוש שקיבלתי אצלכן עם סיום הלימודים, אין לי ספק שיש קשר בין הלימודים והמחקר בתחום לבין הכתיבה לילדים. אז תודה רבה - אני נהנה מכל רגע!
טל חן
סיים לימודיו בתשע"ד
...כבר בשיעור הראשון של המבוא לספרות ילדים, בהנחייתה של פרופ' יעל דר, חשתי שאני במקום הנכון.
...לזכותם של מורי התכנית ייאמר, שלא עולה בדעתי אפילו קורס משעמם אחד לאורך המסלול כולו. מצד שני, חזרו המורים ושיננו באוזנינו את כללי הציטוט הנכונים של מחקרים אקדמיים, וכיצד יש להגיש עבודה, ורבים מהם הינחו אותנו, שלב אחר שלב, בכתיבת עבודה אקדמית ומחקר ראוי לשמו. והינה, בראיון עבודה לבי"ס שבו לא הכירו את עברי וניסיוני המקצועי, דווקא שמחו לשמוע שאני מסיימת תואר שני גם בתחום הזה - ונתקבלתי לעבודה...
...מתברר, כי הודות ללימודינו בתכנית, הצליחו גם חבריי וחברותיי ללימודים להתקדם, כל אחד בתחומו: זה, שהוא בערך בגילי, נטש קריירה בתחום ההיי-טק והעז להגשים חלום ולפרסם ספר-ילדים פרי-עטו; חברתי, שהצטיינה במסלול העיוני, ייסדה אתר על שיטת חינוך מיוחדת לגיל הרך, ומרצה אודותיה ברחבי הארץ; אחר הבין, כי למרות הכול, ייעודו הוא – הוראה לבני-הנוער; עוד אחד, מינף את רעיונותיו על טלוויזיה ואינטרנט לילדים בחברה שייסד; ומצטיינת אחרת פצחה בקריירה שניה כעובדת-הוראה, הפעם בייעוץ חינוכי, לאחר שנות עבודה רבות בטיפולים פרטניים. נראה אם כך, שלמרות שחבריי ואני הגענו לתכנית במטרה להרחיב דעת בתחום שלא נראה על-פניו כנושא בחובו תועלת פרקטית, בסופו של דבר – כל אחד מאתנו הפיק תועלת מלימודיו, וכמובן מהתואר האקדמי עצמו, בהמשך דרכו. אז –תודה מקרב לב לכל מורי התכנית; ותודה גם לחברים שהיוו קבוצת-תמיכה נהדרת לכל אורכה של דרך הלבנים הצהובות. נראה שבאמת לא תמיד צריך לדעת לאן רוצים להגיע – כי אם פשוט לראות, כמה יפתה הדרך.
קטעים מתוך מכתבה של נגה צדר
סיימה לימודיה בתשע"ו
במסגרת ההתנסות המעשית בטכנולוגיה דיגיטאלית לילדים, בחרתי להתמחות בחברת "בריינפופ" המפתחת תוכן חינוכי המבוסס על סרטוני אנימציה.
במהלך ההתמחות כתבתי תכנים בנושא ההיסטוריה של עם ישראל. לשמחתי, אני ממשיכה לעבוד בחברה ככותבת תכנים וכמפיקה.
טל אליאב
סיימה לימודיה בתשע"ה
