מחקרים

מחקרים
אתגר להנחות הגרייסיאניות: לקראת פרגמטיקה המבוססת על קורפוס
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 161/09, 2009-2013
מטרת הפרוייקט לאתגר הנחות בסיסיות בגישה הגרייסיאנית בהסתמך על אבחנה בין קוד לבין היסק כבסיס לחלוקת העבודה בין המובן הסמנטי הלשוני לזה הפרגמטי. ראשית, ההנחה שהמובן הלשוני (הגרעיני) של ביטויים לשוניים כגון some ('מקצת') ו-or ('או') מבוסס על האופרטורים הלוגיים שנחשבים למקבילותיהם נבחנת ומבוקרת. גם ההנחה שאינטואיציות של בלשנים תואמות את השימוש שאנו עושים בביטויים אלה בשיח טבעי לא זוכה לאישוש במחקר אמפירי. מחקרי קורפוס, הנתמכים בנוסף על ידי נתונים משאלונים לנבדקים, מורים שאין הדבר כך. גם ניתוח המובנים הלשוניים הגרעיניים חייב להשתנות על מנת להסביר את מגוון השימושים הטבעיים.
פרופ' מירה אריאל mail home

 

מבני או: מניתוח לוגי לניתוח מבוסס-שימוש
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 431/15, 2015-2019
מבני או מנותחים בדרך כלל כדיסיונקציות לוגיות "פגומות", אשר מובנן הסמנטי אינקלוסיבי ושימושן השכיח אקסקלוסיבי. מחקרי יוצא מתוך השימושים הטבעיים של המבנה בקורפוס של אנגלית מדוברת, ומציע שהשימוש האינקלוסיבי כלל לא מופיע, בעוד שהמבעים שקוטלגו כמכילים או אקסקלוסיביים אינם אקסקלוסיביים בדיוק, וגם נחלקים לשימושים אחדים השונים זה מזה. הממצא החדשני ביותר הוא שהשימוש הרווח במבני או הוא לצורך בניית קטגוריית-על מופשטת (כך, המלך או המלכה, אשר מכוון ל'המונרך'). השימוש השני הרווח, אף הוא שימוש שלא דובר בו, הוא שימוש באו כסמן תיקון לאלטרנטיבה שהדוברת הזכירה קודם לכן.
פרופ' מירה אריאל mail home

 

שוֹנוּת בין-ילדית בהתפתחות הפונולוגית של תאומים רוכשי עברית
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 1059/17
מחקר אורך זה, העוסק בהתפתחות הפונולוגית של תאומים, נועד לאתר ולבחון את המערכת הפונולוגית הפנימית האחראית על השוֹנוּת בין ילדים. אנחנו מניחות שגורמים חיצוניים (סביבתיים) ופנימיים (עקרונות אוניברסליים ומערכות פורמליות) תורמים יחד להתפתחות השפה, אך כאן אנחנו חוקרות את הגורמים הפנימיים, ולכן רואות בהתפתחות שפה של תאומים כבסיס אמפירי אופטימלי המאפשר לבודד את הגורמים השונים.
פרופ' אותי בת-אל mail home

 

השפעות פרוזודיות על ההתפתחות המורפולוגית
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 554/04
זהו מחקר אורך איכותני העוסק בהתפתחות המורפולוגיה והפרוזודיה ברכישת העברית, עם דגש על הממשק בין שתי היכולות הללו, ובעיקר על ההשפעה של אילוצים פרוזודיים על ההתפתחות המורפולוגית (וגם הפונולוגית). את פירות המחקר אפשר לראות ב-http://www.outibatel.com/child-language-project.
פרופ' אותי בת-אל mail home ד"ר גלית אדם mail home

 

שלילה מייצרת פרשנות לא-ליטרלית כברירת-מחדל
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 436/12, 2012-2016
מחקר זה מתמקד בפרשנויות לא-ליטרליות המהוות ברירת-מחדל של מבעים מסויימים (שאינם מקודדים בלקסיקון) (פרשנויות דיפולטיות). בעזרת ניסויים און-ליין ואוף-ליין, לצד מחקרי קורפוס, בכוונתנו להראות ששלילה (בין סמני בולטות נמוכה אחרים) מייצרת פרשנויות לא-ליטרליות כברירת-המחדל. מבעים מסויימים כמו "אתה לא טייס", "תומכת היא לא" ואחרים, יפורשו באופן לא-ליטרלי כברירת המחדל: (א) בהעדר הקשר ספציפי, הם יפורשו כלא-ליטרליים בהשוואה למשפטים המקבילים בחיוב. (ב) בהינתן הקשר חזק המטה לכיוון הפרשנות הלא-ליטרלית, הם יעובדו מהר יותר מאשר כשהם נתונים בקונטקסט המטה אותם באותה מידת חוזק לכיוון הפרשנות הליטרלית. (ג) ממצאי בדיקת קורפוסים יעידו כי הקשר של מבעים כאלו ישקף בעיקר את הפרשנות הלא-ליטרלית של המבעים הללו.
פרופ' רחל גיורא mail home

 

זיקות מהסוג השלישי
הפרוייקט עוסק בסמנטיקה של משפטי זיקה (לא אפוזיטיביים) הניחנים ביידוע או בכימות אוניברסלי. המחקר מתרכז בשלושה שדות אמפיריים: (א) הסמנטיקה של זיקות כמות וזיקות שבהן 'המקום הריק' אינו בעמדת ארגומנט; בדיקה מחודשת של הניתוח של (Grosu and Landman (1998 במונחי 'מכסימיליזציה' מאפשרת תובנות חדשות לגבי האינטראקציה בין משפטי זיקה אלה לטווח ולאינטנציונאליות; (ב) הסמנטיקה של משפטי זיקה בעלי ראש פנימי; (ג) מכסימיליזציה בסמנטיקה של מבני השוואה פסוקיים.
פרופ' אלכס גרוסו mail home פרופ' פרד לנדמן mail home
יחד עם פרופ' קוז'י הושי, אוניברסיטת קיו, יפן.
 
ניבי לשון: ייצוג מנטלי ורכישה
מימון: הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF), מענק 2009269, 2010-2014
המחקר עוסק בייצוג המנטלי וברכישה של ניבי לשון. הוא מציע את מודל ה-TSSי(The Type-Sensitive Storage), המבחין בין ניבים צירופיים לבין ניבים פסוקיים, וחוקר את השלכות ההבחנה. כמו כן, נבדקת השפעתן של תכונות תחביריות על רכישת ניבים על ידי ילדים החל מגיל 6-7. במסגרת המחקר נאספים נתונים משני מקורות שונים: מחקרי קורפוס כמותיים וניסויים פסיכובלשניים. ממצאי המחקר זורים אור על הליך רכישת ניבים ועל אופן אחסונם בייצוג המנטלי. יתרה מזאת, הם בעלי חשיבות מכרעת למחקרים בלשניים ופסיכובלשניים העוסקים במבנה הלקסיקון המנטלי ובחלוקת העבודה בין הלקסיקון והרכיב התחבירי של היכולת הלשונית.
פרופ' ג'וליה הורבט mail home פרופ' טל סילוני mail home
יחד עם פרופ' קנת' וקסלר, MIT.
 
לקראת ניתוח 'אפקטים של פוקוס' ללא שימוש ב'פוקוס': 
​מבט חדש על הממשק בין פרוזודיה, סמנטיקה ופרגמטיקה
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 504/11, 2011-2014
המחקר בוחן, בהסתמך על נתונים מאנגלית ועברית, את ההשערה מרחיקת הלכת שהתיאוריה הדקדוקית אינה זקוקה למושג 'פוקוס' (Kadmon and Sevi 2011). אחת ממטרות המחקר היא לבחון את ההשערה שעובדות הנוגעות ל-'עקביות השיח' ניתנות להסבר ללא שימוש במושג 'פוקוס', בהתבסס על המושג 'נתון' (כלומר, 'ניתן לשחזור' או 'ניתן לניבוי'). שאיפתנו היא לפתח רעיון זה לכדי תיאוריה שלמה שתסביר את משמעות מיקום pitch accent. מטרה נוספת נוגעת ל-'תארי פועל מושכי פוקוס'. ממצאים ראשוניים מצביעים על האפשרות להעניק ניתוח 'נטול-פוקוס' ל-only ('רק'), תואר הפועל הנחקר ביותר בקבוצה זו. ברצוננו לבסס תוצאות אלו, ולספק ניתוחים נטולי-פוקוס עבור תארי פועל נוספים מסוגו. לבסוף, כוונתנו לחקור אפקטים נוספים של פוקוס, כולל אלה שנחקרו פחות. תקוותנו שמחקר זה יוביל להבנה טובה יותר של האינטראקציה בין סמנטיקה, פרגמטיקה ופרוזודיה באופן כללי.
ד"ר נירית קדמון mail home ד"ר אלדו סבי mail home
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive