מחקרים

 

חלוקת העבודה בין הלקסיקון והתחביר

 

פרופ' ג'וליה הורבט וטל סילוני

מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 44/05

 

מטרת הפרוייקט לחקור את חלוקת העבודה בין הלקסיקון לתחביר. הגדרנו סט מבדקים לקביעת הרכיב של הדקדוק (המנטלי) שבו חלות אופרציות. מבדקים אלה מאפשרים לבחון מהו הרכיב שבו נוצרים פרדיקטים מסוגים שונים. התוצאות מראות שחלק מהאופרציות הגוזרות פרדיקטים הן לקסקאליות על פני שפות שונות (למשל, דהקוזטיביזציה). חלק מהאפרציות חלות בתחביר (למשל, יצירת סביל פועלי), וחלק  כפופות לשונות בינלשונית, כלומר, חלות בחלק מן השפות ברכיב התחבירי ובחלק ברכיב הלקסיקלי (למשל, קוזטיביזציה). בחינת מאפייני האופרציות הללו חושפת את העקרונות המנחים את תפוצתן, ומעמיקה את הבנתנו את אופן הפעולה של כל אחד משני רכיבי דקדוק אלה. התוצאות תומכות בגישת הלקסילקון הפעיל.

 

אנאקוזטיביות

 

פרופ' טל סילוני

 

פעלים עומדים נחלקים לשני סוגים: אנאקוזטיבים ואנארגטיבים; הנושא של פעלים אנאקוזטיביים הוא ארגומנט פנימי, ואילו הנושא של אנארגיטיבים הוא ארגומנט חיצוני (Perlmutter 1978). הנחת המוצא שלנו היא שאנאקוזטיביות מיוצגת תחבירית, אך נקבעת סמנטית (Levin and Rappaport Hovav 1995, למשל). שתי שאלות עיקריות מנחות את המחקר: מה מגדיר את קבוצת הפעלים האנאקוזטיבים, או במלים אחרות, מה קובע את עמדתו התחבירית של נושא הפועל העומד? והאם מבדקי האנאקוזטיביות בעברית אמינים? האם ניתן לאתר מבדקים נוספים? המחקר כולל בין השאר הרצת ניסוים של שיפוטי קבילות. 

 

קידוד ושליפה בטעויות בעיבוד משפטים: השוואה בין עברית לאנגלית 

 

פרופ' איה מלצר-אשר בשיתוף עם בריאן דילוןUniversity of Massachusetts

מימון: BSF-NSF 2021719

 

כדי להבין שפה, אנו צריכים לחבר אלמנטים שונים במשפט, לעתים אלמנטים המרוחקים זה מזה. למשל, במשפט "הילד שפגש את השכנים הנחמדים חייך", אנו צריכים לחבר בין הנושא – 'ילד' – לפועל 'חייך'. לשם כך, עלינו להשתמש במנגנוני זיכרון מורכבים. אחת ממטרות הפסיכובלשנות היא לאפיין מנגנונים אלה, ועל מנת לעשות זאת, מעניין לראות היכן ומדוע המנגנונים נכשלים. למשל, ידוע כי דוברים מפיקים מדי פעם משפטים עם טעויות מסוג "הילד שפגש את השכנים הנחמדים חייכו", וקוראים/מאזינים לא שמים לב לטעויות מסוג זה. בפרוייקט זה אנו מתחקים אחרי תהליכי ההבנה של משפטים עם טעויות התאם, בעברית ובאנגלית, על מנת להבין מה גורם לכשלים בעיבוד – אם הקידוד לזיכרון או השליפה ממנו - ואיזה תפקיד משחק הדקדוק של השפה בתהליכים אלו. 

 

החזקה ושליפה בעיבוד תלויות תחביריות: עדויות משפה בעלת כינויי גוף חוזרים

 

פרופ' איה מלצר-אשר

מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF) מענק 216/18

 

תלויות תחביריות קיימות בכל שפות העולם. תלות נפוצה במיוחד נקראת filler-gap dependency, כמודגם במשפט "זה המורה שאמא אמרה שדני אוהב", שבו ה-filler, המורה במקרה זה, מתפרש בעמדת ה-gap, לאחר אוהב. הבנה נכונה של תלויות מסוג זה דורשת שימוש במשאבי זיכרון עבודה על מנת להחזיק את ה-filler או חלק מן התכוניות שלו, לאורך התלות, ו/או לשלוף אותו, או חלק מן התכוניות שלו, בעמדת ה-gap. עד היום, המחקר על מנגנוני הזיכרון המעורבים בעיבוד תלויות אלה התמקד במספר קטן של שפות. המחקר של עברית, שפה עם כינויי גוף חוזרים דקדוקיים, יכול לזרות אור על נושא זה. כינויי גוף חוזרים הינם כינויים שמופיעים בסוף התלות ("זה המורה שאמא אמרה שדני אוהב (אותו)"), ומספקים למאזין/קורא את תכוניות ההתאם של ה-filler. הדבר מאפשר לנו לבחון אם תכוניות התאם אלו משמשות כרמזי שליפה בעיבוד התלות ולהבין היטב יותר את מנגנוני הזיכרון הפועלים בעת עיבוד משפטים. 

 

רכישת רצפי עיצורים בערבית: השילוב בין אילוצים אוניברסליים והשפעות תלויות-נסיון

 

פרופ' אותי בת-אל

מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 1902/21

 

רצפי עיצורים בערבית מדוברת אינם מצייתים לאילוצים האוניברסליים הקשורים לסונוריות, ולכן מאפשרים לבחון את השפעת האילוצים האוניברסליים ברכישת שפה. אנחנו בוחנות את ההפקות של ילדים רוכשי ערבית פלסטינית (גילאים 2-6) ובודקות את ההשפעה של האילוצים האוניברסליים על ההתפתחות הלשונית. (בשיתוף עם ד״ר אביבית בן-דויד, המכללה האקדמית הדסה).

 

תבניות טעוניות מנוגדות

 

פרופ' מירה אריאל

פוסט דוקטורנטית: עינת קוזאי

תבניות לשוניות, אשר על פניו נראות שונות זו מזו לחלוטין, למשל, X אבל X, Y חוץ מ-Y, לא X אלא Y, רק Yי, X אלא ש-Y ועוד, חולקות מקורות אטימולוגיים בשפות רבות ושונות זו מזו. מטרת המחקרים בפרוייקט זה היא לטעון שהמשותף לתבניות אלה הנו הצגת טיעון בעד טענת דוברת מסויימת לצד טיעון נגדה, כאשר אחד מן הטיעונים חזק יותר. ההבדל בין התבניות השונות נוגע לשאלה איזה מן הטעונים הוא הטיעון החזק יותר. קשרי ההתפתחות ההסטוריים ביניהם יוסברו על ידי שינויים ברמת הבולטות השיחית של הטיעון ו/או טיעון הנגד. תבניות נוספות מציגות טיעון בעד וטיעון נגד במעמד סימטרי (מצד אחד  X מצד שני Y), או שהן מערבות בנוסף עמדה סובייקטיבית (למרות ש-X, Y), ולכן אינן שייכות לקבוצת התבניות הקשורות אטימולוגית. 

 

 

הבעת כמויות בשפה

 

פרופ' מירה אריאל

דוקטורנטיות: שירלי אור, ניקול קציר

מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 1398/20

 

לביטויי כמות (מספרים, כמתים) היבטים שונים המסבירים את השימוש הטבעי שהדוברת עושה בהם. ראשית, הם בעלי מטען לקסיקלי שונה, כל אחד מהם מקודד כמוות אובייקטיבית שונה (2 לעומת 27, כמה לעומת הרבה). שנית, הם מספקים תמיכה טעונית, חזקה או חלשה בטיעון של הדוברת (רוב לעומת יותר מחצי, קצת לעומת אחדים). שלישית, הם נבדלים ברמת מורכבותם הקוגניטיבית (3 לעומת 373, 999 לעומת 1,000). מטרת המחקרים בפרוייקט זה להסביר את דפוסי השימוש בכמתים ובמספרים כמוכתבים על ידי מובנם הסמנטי, הכוח הטיעוני שלהם ומורכבותם הקוגניטיבית. 

 

שונות בעיבוד פרגמטי: תובנות מהדמיה מוחית

 

פרופ' עינת שטרית

מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF) מענק 1824/17, 2017-2021

 

במחקר נבדוק עיבודים פרגמטיים מסוגים שונים (אימפליקטורות סקלריות, אימפליקטורות סקלריות תלויות-הקשר ואימפליקטורות תלויות-הקשר). תיאוריות מסוימות מציעות שההגעה להיקש הפרגמטי בכל העיבודים הללו מתבצעת באמצעות אותו מנגנון, בעוד תיאוריות אחרות מציעות מנגנונים שונים. כדי להכריע בין התיאוריות, נשתמש בשיטות הדמיה מוחיות (מסוג fMRI)  המספקות מיקום מוחי מדויק של פונקציות קוגניטיביות שיאפשר לנו לקבוע אם קיימת חפיפה בין העיבודים הפרגמטיים השונים והאם חפיפה זו מלאה או חלקית.