מחקרים

הרחבת הפרספקטיבות הדקדוקיות על השמטת ארגומנטים

פרופ' עידן לנדו    
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק מס' 495/20, 2020-2025

לדקדוק יש דרכים שונות לייצר ארגומנטים ריקים, ואחת מהן היא השמטת ארגומנטים – מצב שבו רכיב שלם נמצא בייצוג התחבירי ומפורש סמנטית, אך אינו נהגה. התכונות של השמטת ארגומנטים נחקרו בעיקר בשפות מזרח אסיה ולא הרבה מעבר להן. במחקר הזה, אנו בוחנים השמטת ארגומנטים בעברית, במטרה לענות על השאלות הבאות: איזה סוג ארגומנטים יכולים או אינם יכולים לעבור השמטה? האם המגבלות הן תחביריות, סמנטיות, או גם וגם? האם ארגומנטים שאינם שמניים (צירופי יחס או פסוקיות) יכולים לעבור השמטה? כיצד ניתן להבחין באופן אמין בין האפשרות הזאת לבין אסטרטגיות אחרות (כגון ארגומנטים מובלעים, שאינם מופיעים בתחביר)? ומהו בסופו של דבר הפרמטר הבלשני שקובע אם שפה נתונה תאפשר השמטת ארגומנטים או לא?

קידוד ושליפה בטעויות בעיבוד משפטים: השוואה בין עברית לאנגלית 

פרופ' איה מלצר-אשר בשיתוף עם בריאן דילון (University of Massachusetts)

מימון: BSF-NSF, מענק מס' 2021719, 2022-2026

כדי להבין שפה, אנו צריכים לחבר אלמנטים שונים במשפט, לעתים אלמנטים המרוחקים זה מזה. למשל, במשפט "הילד שפגש את השכנים הנחמדים חייך", אנו צריכים לחבר בין הנושא – 'ילד' – לפועל 'חייך'. לשם כך, עלינו להשתמש במנגנוני זיכרון מורכבים. אחת ממטרות הפסיכובלשנות היא לאפיין מנגנונים אלה, ועל מנת לעשות זאת, מעניין לראות היכן ומדוע המנגנונים נכשלים. למשל, ידוע כי דוברים מפיקים מדי פעם משפטים עם טעויות מסוג "הילד שפגש את השכנים הנחמדים חייכו", וקוראים/מאזינים לא שמים לב לטעויות מסוג זה. בפרוייקט זה אנו מתחקים אחרי תהליכי ההבנה של משפטים עם טעויות התאם, בעברית ובאנגלית, על מנת להבין מה גורם לכשלים בעיבוד – אם הקידוד לזיכרון או השליפה ממנו - ואיזה תפקיד משחק הדקדוק של השפה בתהליכים אלו.

מגנוני קידוד והפרעה בקידוד בעיבוד משפטים

פרופ' איה מלצר

מימון: מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק מס' 525/22, 2022-2026

הבנת שפה דורשת יצירה מהירה ומדויקת של תלויות בין אלמנטים במשפט. כדי ליצור תלויות כאלה, המאזין או הקורא צריך לקודד מלים בזיכרון, לשמור את הייצוג שלהן בזמן הופעת קלט לא רלוונטי, ולשלוף אותו בצורה מדויקת כאשר נדרשת סגירת תלות. באמצעות סדרה של ניסויים התנהגותיים, פרויקט זה בוחן את תהליכי הקידוד בזיכרון עבודה. הניסויים בודקים את תופעת ההפרעה בקידוד, כלומר קידוד חלקי או לא מדויק הנובע מדמיון בין מלים במשפט - מה גורם לה, וכיצד היא מתבטאת.

רכישת רצפים דו-עיצוריים בערבית: גורמים תלויי ניסיון וגורמים שאינם תלויי ניסיון

פרופ׳ אוּתי בת-אל פוֹקס (בשיתוף עם ד״ר אביבית בן דויד, המכללה האקדמית הדסה)

ממומן ע״י הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק מס׳ 1902/21, 2021-2026

מחקרנו מתמודד עם הוויכוח הסוער על הכלים העומדים לרשות ילדים בתהליך רכישת השפה. קיימת הסכמה שרכישת שפה תלויה בניסיון, אך כאן אנו שואלים האם היא משלבת גם אילוצים אוניברסליים בלתי תלויים בניסיון. כדי לענות על שאלה זו, אנו חוקרים את ראשית הדיבור של ילדים הרוכשים ערבית פלסטינית, תוך התמקדות בהתפתחות של רצפים דו-עיצוריות במיקומים שונים בתוך המילה. בהתבסס על מחקרנו הקודם, אנו משערים כי ההשפעה של אילוצים אוניברסליים בלתי תלויים בניסיון תתבטא בתחילת תהליך הרכישה, לפני שהשפעות ספציפיות לשפה, בעיקר שכיחות, יתחילו להשפיע. כדי לאמת השערה זו, אנו חוקרים שפה עם מגוון גדול של מחרוזות CC המפרות עקרונות אוניברסליים  (לדוגמה: lban ׳מסטיק׳ מפר את עיקרון רצף הסונורנטיות).

הפונולוגיה של ערבית-יהודית

ד"ר עזר ראסין

מימון: קרן עזריאלי, הקרן הלאומית למדע (ISF)

קיימים לפחות שמונה דיאלקטים של ערבית שמדוברים בישראל ע״י יהודים שהיגרו ממדינות ערב (אלג׳יר, מצרים, עיראק, לוב, מרוקו, סוריה, תוניס, ותימן). הדיאלקטים האלה נמצאים בסכנת הכחדה ולמרבה הצער צפויים להיעלם בעשורים הקרובים, מפני שאינם מועברים לילדים כשפות אם. מטרת הפרויקט היא להקליט, לתעד, ולנתח את מערכות הצליל של השפות האלה, לחקור את השלכותיהן על הקוגניציה האנושית, ולהנגיש את הנתונים והתוצאות לציבור הרחב. כך, פרויקט זה משרת את המטרה הכפולה של תרומה לשימור הדיאלקטים של ערבית-יהודית לטובת הדורות הבאים, תוך תרומה להבנתנו את היכולת הלשונית האנושית.

סוגים של פרדיקציית ריבוי
ד״ר משה בר-לב
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק מס' 789/24, 2024-2028

שפה טבעית מאפשרת לנו לייחס תכונות לאינדיבידואלים, למשל בפרדיקציית היחיד שבמשפט ״דינה חייכה״; היא מאפשרת לנו גם לייחס תכונות לקבוצות של אינדיבידואלים (pluralities), למשל בפרדיקציית הריבוי שבמשפטים ״דינה ורינה חייכו״ או ״הילדים חייכו״. מאפיינים מסוימים של פרדיקציה גלויים לעין רק בפרדיקציית ריבוי, לדוגמא דיסטריבוטיביות (ההיסק מ״דינה ורינה חייכו״ שדינה חייכה ושרינה חייכה) והומוגניות (ההיסק מ״דינה ורינה לא חייכו״ שדינה לא חייכה ושרינה לא חייכה). מטרת הפרויקט היא לחקור את השונות בין פרדיקטים ביחס להומוגניות ודיסטריבוטיביות (בין השאר) במטרה להגיע להבנה טובה יותר של האופן שבו פרדיקציה עובדת.

ההשפעה של שייכות חברתית על עיבוד פרגמטי

פרופ' עינת שטרית
ממומן ע" הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק מס' 811/23, 2023-2027

קבוצות חברתיות הן קטגוריות כמו גיל, מגדר, שפה או השתייכות פוליטית, שמשתמשים/ות בהן להגדרה עצמית. בפרוייקט הזה, אנחנו שואלות איך מאפיינים חברתיים של הדובר שקשורים בשייכות החברתית משפיעים על עיבוד שפה באופן כללי והיסקים פרגמטיים באופן ספציפיים. אנחנו מציעות (Kuperwasser & Shetreet, 2025) שפונקציות קוגניטיביות כמו Theory of Mind או Executive functions מתווכות את ההשפעות האלה. ההצעה הזו נבדקת על מגוון רחב של תופעות פרגמטיות, כולל מטפורות, אימפליקטורות סקלריות וreferential communication, בקבוצות חברתיות שונות ובמגוון שיטות כמו mouse tracking או הדמיה מוחית.