מעבדות

מעבדות

מעבדה לתחביר תיאורטי וניסויי, פרופ' טל סילוני

 

במעבדת התחביר נחקרת היכולת הלשונית האנושית, המבנים והעקרונות שבבסיס יכולת זאת, והשוני הבינלשוני שהיא מאפשרת. המטרה היא לתרום לשרטוט מודל תיאורטי של הידע הלשוני. הבסיס האמפירי כולל שפות שמיות, שפות רומנס ועוד, לרבות משלבי שפה שונים והתפתחות שפה. נחקרות סוגיות בתחומים מגוונים כגון, מבנה הארגומטים, ממשק-הלקסיקון והתחביר, ניבי לשון, ותופעת העיבוד הנקראת garden path. המחקר הוא תוך לשוני, בינלשוני, תיאורטי וניסוי בהתאם למושא המחקר.

 

טלפון: 03-6409093

אימייל: mail

 

מעבדה לבלשנות חישובית, פרופ' רוני קציר

 

תחום מחקר: שימוש בשיטות חישוביות כדי לחקור כיצד בני אדם רוכשים שפה. חברות וחברי המעבדה מנסים להציע גישה ללמידה המבוססת על תוצאות בבלשנות תיאורטית, פסיכולוגיה קוגניטיבית ומדעי המחשב. פרויקט המחקר המרכזי של המעבדה הוא יצירה של מודלים כלליים ללמידת שפה ולאבולוציה תרבותית של שפה שיאפשרו הערכה של ייצוגים דקדוקים שונים שהוצעו בספרות הבלשנית ואת השוואתם עם בסיס קוגניטיבי וחישובי.

שיטות מחקר: סימולציות מחשב של משימות רכישת דקדוק; אורך תיאור מינמלי; שיטות מונטה קרלו.

נושאי מחקר: (א) השוואת מודלים דקדוקיים מתחרים על בסיס לומדי אורך תיאור מינימלי המוסקים באמצעות המודלים; (ב) למידת לקסיקון ואילוצים פונולוגיים בתורת האופטימליות; (ג) למידה של מערכות חוקים פונולוגיים; (ד) מידול אבולוציוני של הטיפולוגיה הלשונית על סמך ייצוגים בלשניים.

 

טלפון: 03-6405018

אימייל: mail

אתר המעבדה: home

 

המעבדה לעיבוד משפטים, פרופ' איה מלצר-אשר

 

המחקר במעבדה מתמקד במנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לבני אדם להבין שפה בזמן אמת. אנו חוקרות שאלות כגון: כיצד קוראים ומאזינים יוצרים תלויות בין אלמנטים מרוחקים בתוך המשפט ומחוץ לו, כיצד הם משתמשים בחיזוי לקסיקלי ומבני כדי לנבא את הקלט העתידי, ומהם מנגנוני זיכרון העבודה העומדים בבסיס היכולת לנתח ולהבין משפטים (ולעתים - להיכשל בהבנה).

אנו משתמשים במגוון שיטות: קריאה בקצב אישי, אלקטרופיזיולוגיה, שיפוטים, ועוד.

 

טלפון: 03-6405024

אימייל: mail

אתר המעבדה: home

 

 

המעבדה לחישוב פונולוגי, ד"ר עזר ראסין

מטרת המעבדה לחישוב פונולוגי היא לגלות את הארכיטקטורה הקוגניטיבית של הפונולוגיה -- הרכיב של הקוגניציה האנושית שמצרף ייצוגי צליל בדידים למילים ומשפטים בשפה. כדי להשיג את מטרה זו, אנחנו משלבים ומשלבות שיטות מבלשנות תיאורטית וממדעי המחשב: שחזור מערכות הצליל של שפות טבעיות באמצעות הנדסה הפוכה, חיפוש הכללות אוניברסליות חוצות שפות, ובניית אלגוריתמי למידת מכונה שמדמים רכישת פונולוגיה אנושית.

 

אתר המעבדה: home

 

המעבדה לקוגניציה ולמידת שפה, פרופ' עינת שטרית:

המחקר במעבדה עוסק בתהליכי למידת שפה ועיבוד שפה ובקשר בינן לבין יכולות קוגניטיביות אחרות כגון זכרון וקשב. המחקר שלנו מתמקד בהיבטים פרגמטיים של שפה והבנת שפה נרמזת בגילאי הגן ובשנים המוקדמות של ביה"ס. אנחנו שואלות באילו גילאים ילדים מבינים שפה נרמזת ושפה פיגורטיבית, אילו רמזים יכולים לעזור להם להבנה, או האם התפתחות של יכולות חברתיות כמו theory of mind עוזרות לילדים בהבנת שפה נרמזת ושפה פיגורטיבית. בעבודתנו עם ילדים/ות, אנחנו משתמשות במגוון מטלות שפתיות וקוגניטיביות אשר בנויות בהתאמה לילדים/ות ומוצגות להןם כמשחקים.

אתר המעבדה: home

 

המעבדה לחקר language in (social) context, פרופ' עינת שטרית

המחקר במעבדה עוסק בתהליכים של עיבוד שפה בתוך הקשר, תוך מתן דגש לתכונות (החברתיות) של הדוברת / הנמענת או של הסיטואציה. במחקר זה, אנחנו בוחנות מה אנחנו לומדות לגבי דוברת על סמך השימוש שלה בשפה, כיצד השיוך החברתי של הדוברת (למשל מגדר, מוצא, או גיל) משפיע על הדרך שבה נמענות מבינות אותה, כיצד הקשרים חברתיים (למשל הקשר הדורש נימוס) משפיעים על הפרשנות שלנו, או כיצד תפיסת אמיתות הנרטיב תשפיע על הפרשנות שלו. בעבודתנו, אנחנו בוחנות דוברים נוירוטיפיקליים, דוברים עם דכאון ודוברים עם ASD. במחקרים אנחנו משתמשות בשיטות מחקר התנהגותיות (שיפוטים, הפקה, למידת דובר) ונוירוקוגניטיביות (ERP, fMRI).

 

 

מעבדת ברמן לרכישת שפה והתפתחותה, פרופ’ (אמריטה) רות ברמן

תחום מחקררכישת שפה והתפתחותה מן הגיל הרך ולאורך ההתבגרות

שיטת מחקרניתוח מסד נתונים ממוחשב הכולל שיח בין-אישי של ילדות וילדים בגיל הרך, במדגמי אורך וחתכי רוחב, וכן מאגרי נתונים נרחבים של שיח רציף סיפורי ועיוני, כתוב ודבור. המעבדה נוקטת גישה פונקציונליסטית ומאתרת קשרים בין צורות לשוניות לפונקציה הדיסקורסיבית שלהן בסוגי השיח השונים. המעבדה מתמקדת בחקר עברית כשפת אם מתוך השוואה לשפות אחרות.

נושאי מחקר: (א) התפתחות התחביר המורכב מבחינת קישוריות בין פסוקיות בסוגי שיח שונים; הניתוח מתבצע על סמך מערך קידוד חדשני של סוגי פסוקיות והפונקציות שהן ממלאות בסוגי שיח שונים. (ב) השוואת יכולת הכתיבה של מתבגרות ומתבגרים בעלי התפתחות שפה תקינה לעומת בנות ובני גילם בעלי לקויות שפה או למידה; (ג) בדיקת השפעת הגורם 'אורך מילה' בטקסטים בעברית לעומת טקסטים מקבילים באנגלית במבט טיפולוגי והתפתחותי.

 

טלפון: 03-6405019

אימייל: mail

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>