סגל אקדמי - החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה
גילמן 429 |
ראש החוג עבודתי המחקרית מתמקדת בהיסטוריה תרבותית של האימפריה העוסמאנית המאוחרת, מראשית המאה השמונה-עשרה ועד לנפילתה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אני מתעניין במיוחד בהיבטים "מוצלים" של המציאות ההיסטורית, כלומר ממדים שחומקים מעינינו או נראים במבט ראשון שוליים, טבעיים, או מובנים מאליהם. כך, לדוגמה, עסקתי בהרחבה בהיסטוריה של זמן, בחשכה, בדממה בשעמום ובשיער פנים וניסיתי להדגים את חשיבותם לחיים החברתיים בהקשרים היסטוריים ספציפיים. בימים אלה אני עובד על פרויקט חדש שעניינו היסטוריה של דמיון במאה התשע-עשרה.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לעמוד שלי בAcademia.edu- לחצו כאן |
גילמן 434 |
אני היסטוריון חברתי ותרבותי של מדע וטכנולוגיה במזרח התיכון ובמרחבי הדרום הגלובלי. חמשת ספרי ועשרות מאמרי עסקו בנושאים מגוונים בהם הדינמיקה בחדרי צ'אט אסלאמיים בזמן פיגועי ה11 בספטמבר, תפישות זמן במצרים של המאה התשע עשרה, אנרגיה ואימפריה בין עדן ופורט סעיד בעידן הפחם, וההשפעה של חום על ההיסטוריה של האזור שבין ביירות לאלכסנדריה, כמו גם בחצי האי ערב, במהלך המאה העשרים. בשנים האחרונות אני מתמקד בהיסטוריה של משבר האקלים ובהשפעות הגיאופוליטיות, הסביבתיות והתרבותיות שלו על אזורנו, המתחמם במהירות כפולה מהממוצע העולמי. למדתי ולימדתי באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ליידן, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הומבולדט ועוד. לצד הוראת קורסים לתואר הראשון אני מנחה תלמידי מסטר ודוקטורט בתחומים מגוונים.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לאתר האישי שלי לחצו כאן |
הסנאט 217 |
תחום המחקר שלי הוא ההיסטוריה המודרנית של סוריה ולבנון ובאופן כולל יותר העולם הערבי בן זמננו. במסגרת זו חקרתי את סוריה תחת שושלת אסד החל בעלייתו של חאפז אל-אסד וכלה במלחמת האזרחים שהשתוללה בסוריה במהלך העשור הקודם וכן את לבנון מאז קיבלה את עצמאותה ועד לימינו אלו. מחקריי עוסקים גם בזיקות ובקשרי הגומלין בין המזרח התיכון והעולם הערבי לבין המערכת הבינלאומית וכן בסכסוך הישראלי-ערבי.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לאתר האישי שלי לחצו כאן לעמוד הפייסבוק שלי לחצו כאן לפרופיל ה-LinkedIn שלי לחצו כאן |
גילמן 451 א' |
אילן רובין
בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובלשון עברית ותעודת הוראה בערבית מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בערבית מאוניברסיטת בר אילן. מורה לערבית ספרותית ומדוברת משנת 1990 בבתי ספר תיכוניים בהם הכנתי לבגרות בערבית ברמת חמש יחידות לימוד, במכללות ובאוניברסיטאות. כמן כן, מילאתי תפקיד של מדריך מרכז של הוראת הערבית במשרד החינוך במחוז מרכז ומנהל מקצוע ערבית במרכז הבדיקות של בחינות הבגרות בערבית. כיום אני מלמד ערבית בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וביחידה ללימודי שפות באוניברסיטת תל אביב. |
גילמן 423 |
תחומי המחקר וההוראה שלי קשורים להיסטוריה העכשווית של אפריקה, ולקשר שבין היבשת לבין המזרח התיכון. מחקרי מתמקדים בעיקר באסלאם באפריקה ובפתרון סכסוכים במזרח ובמערב היבשת. הקורסים שאני מלמדת עוסקים בנושאים מגוונים, וביניהם "מבוא להיסטוריה של אפריקה", "קרן אפריקה והמזרח התיכון- היסטוריה ואקטואליה" "נשים ותנועות לאומיות במזרח התיכון ובאפריקה" ואחרים. אני רואה במחקר ובהוראה של נושאים אלה שליחות, ומשתדלת לשלב אקטביזם חברתי עם ידע, למשל דרך פרשנות בתקשורת וכתיבה דוחות לארגוני זכויות אדם.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לעמוד ה-academia שלי לחצו כאן |
גילמן 421 |
אני חוקר בכיר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, אני העורך האחראי של כתב העת בוסתן של מרכז משה דיין, אשר מוקדש לביקורת ספרים. בשנים האחרונות התמקדתי במחקר שלי בשלושה תחומים: לאומיות בסעודיה; ההיסטוריה הזו של סין והמזרח התיכון; וכן, פוליטיקה אזורית מאז התקוממויות האביב הערבי.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 453 |
שמי גליה צבר ואני פרופסורית בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה. בעבר עמדתי בראש לימודי אפריקה באוניברסיטה וכן כיהנתי כנשיאת המרכז האקדמי רופין בין השנים 2016-2021. המחקר שלי מתמקד בארבעה תחומים: יחסי דת ומדינה במזא"פ, היבטים סוציו-פוליטיים של מחלות טרופיות באפריקה, מהגרי עבודה ופליטים ובכלל זה הגירה למערב, הגירה חוזרת והגירת המשך. פרסומיי כוללים שבעה ספרים וכשישים מאמרים ופרקים בבימות שפיטות. בשנת 2022 הקמתי יחד עם סטודנטים את כתב העת "לשם שינוי" ואני משמשת בו עורכת ראשית. במקביל לעבודתי המדעית אני פעילה חברתית בארגונים אזרחיים בישראל ובעולם בנושאים הנושקים לתחום המחקר שלי. על פעילותי המקדמת את השילוב בין מדע לעשייה חברתית זכיתי בפרס Unsung Heroes Award שהוענק לי עי" הדאלי למה.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לערך הויקיפדיה שלי לחצו כאן לפרופיל ה-LinkedIn שלי לחצו כאן למבחר ראיונות בתקשורת לחצו כאן
|
|
ד"ר דותן הלוי
אני היסטוריון של המזרח התיכון המודרני. יש לי ענין מיוחד בהיסטוריה המיוחדת של אזורי גבול, מרחבים שנתפסים בדרך כלל כמה שמפריד בין אימפריות או מדינות ואולם במבט קרוב יותר מתגלים דווקא כאזורי גשר, תיווך ומפגש בין תרבויות. הדוקטורט והספר הראשון שלי כתבתי על המרחב של העיר עזה ואיך היא הפכה בתהליך ארוך בין המאה התשע עשרה והמאה העשרים ל״רצועת עזה״. בשנים האחרונות גם לימדתי על ההיסטוריה המודרנית של רצועת עזה ועל הפוליטיקה, החברה, התרבות וההיסטוריה שלה בתוך המזרח התיכון. המחקר הנוכחי שלי מחבר את האהבה שלי לאזורי ספר וגבול להיסטוריה סביבתית והוא עוסק ביצירתו של ״מישור החוף הערבי״, רצועת המישורים שמחברת את כל קו החוף מהדלתא של הנילוס ועד אלכסנדרטה בתורכיה. נקודה שמרתקת אותי בתוך המחקר הזה היא האקולוגיה של אזורי חולות ודיונות ואיך שהיא מכתיבה הסדרים פוליטיים וכלכליים על קו החוף. אזורי חולות והאופן בו הם הוגדרו באופן חוקי על ידי מדינות ואימפריות באזור השפיעו למשל על התפתחות שוק הנדל״ן המודרני במזרח אגן הים התיכון. לעמוד ה-academia שלי לחצו כאן |
גילמן 422 |
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לפרסומים שלי לחצו כאן |
גילמן 451 |
פרופ' יואב אלון מתמחה בחקר ההיסטוריה של ירדן, חברות שבטיות במזרח התיכון המודרני והמנדט הבריטי בארץ. ספרו הראשון עסק בהקמת ירדן ושילוב החברה השבטית בתוכה. ספרו השני הוא ביוגרפיה חברתית של שיח' ירדני רב השפעה ומשפחתו המחזיקה בעמדת הנהגה מזה מאה וחמישים שנה. כעת הוא עומל על כתיבת ספר על גירוש אנשי האצ"ל והלח"י וכליאתם במחנות מעצר באפריקה בשלהי המנדט. בשנתיים האחרונות הוא משתף פעולה עם ד"ר עידו קוך בפרויקט מחקר היסטורי-ארכיאולוגי המתחקה אחר תולדות הכפר הפלסטיני אל-חדית'ה (תל חדיד) שנחרב ב-1948.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 406 |
שמי ליאורה, מוכרת גם כד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור. עד יולי האחרון (2023) כיהנתי כראשת מרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב במשך ארבע שנים וכיום אני חוקרת בכירה במסגרתו. תחומי המחקר שלי עוסקים בהיבטים שונים של מדיות תרבות פופולרית ומגדר בתולדות איראן המודרנית, בדגש על תקופת המונרכיה הפהלווית השנייה. ב-2022 זכה הספר שלי Creating the Modern Iranian Woman: Popular Culture between Two Revolutions, שראה אור בהוצאת קיימברידג', בפרס היוקרתי ע"ש לטיפה יארשאטר מטעם האגודה הבינלאומית ללימודים איראניים (AIS). בימים אלה אני משלימה את כתיבתו של ספר על הפהלוים: מאחורי הקלעים של בית המלוכה האחרון באיראן ומשתדלת להתקדם עם מיזם נוסף In Her Words: A Global Exploration of Women in Journalism. בעקבות העניין הציבורי הגובר באיראן, במיוחד במרוצת שני העשורים האחרונים, הזדמן לי להתראיין לא מעט לאמצעי תקשורת בארץ ובעולם וכן להשתתף בהפקות טלוויזיוניות דוגמת סדרת התעודה המצליחה של כאן-11 "אויבים" (בפרק השישי של העונה הראשונה שעסק בח'ומיני ובפרק הראשון של העונה השלישית שעסק בח'אמנהאי).
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לעמוד הטוויטר שלי לחצו כאן לפרופיל ה-LinkedIn שלי לחצו כאן |
גילמן 406 |
תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם איראן והשיעה בעת החדשה, ובמיוחד המימשק שבין דת לפוליטיקה. היבט הקשור לכך, הוא החיבור בין האסלאם ללאומיות באיראן, אך גם אצל תנועת החמאס, שני מקרי בוחן בהן הדת מעניקה תוכן ומשמעות לתודעה הלאומית. אני מאמין כי הלאומיות והדת הן שתי התנועות האידיאולוגיות החשובות, וגם הרצחניות, ביותר בעידן המודרני, ולכ יש לחקור את שתיהן. תחום נוסף בו עסקתי הוא האנטישמיות בקרב התנועות האסלאמיסטיות, בקרב הסונים והשיעים בעידן המודרני.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 416 |
ד"ר מירה צורף היא מרצה בכירה המתמחה בחקר ההיסטוריה החברתית-תרבותית של מצרים בעידן המודרני. מחקריה עוסקים בעיצוב זיכרון קולקטיבי, בחקר קבוצות מוכפפות ובהם צעירים, נשים קבוצות מעוט דתיות ותנועות אסלאם פוליטי בדגש על האחים המוסלמים. הפרויקט המחקרי האחרון שלה מתחקה אחר 100 שנות הומור במצרים כערוץ לביקורת חברתית ופוליטית. הקורסים אותם מלמדת ד"ר צורף לתואר הראשון נגזרים מתחומי המחקר שלה כך הקורס שכותרתו: "דור שלם דורש שינוי- צעירים, מהפכות וצדק חברתי במרחבי המזרח-התיכון"; "האחים המוסלמים מחסן אל-בנא עד מוחמד מורסי" וכן סמינר לתואר שני: "לזכור ולשכוח-הנצחה והשכחה במרחבי המזרח-התיכון.".
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לעמוד הפייסבוק שלי לחצו כאן |
גילמן 427 |
אני היסטוריונית חברתית של המזרח התיכון דובר הערבית, הטורקית והטורקית-עוסמאנית. נקודת המוצא שלי היא שאלות שעוסקות בבריאות, כי בניגוד לפוליטיקה גבוהה וכסף שמהן נהנות האליטות, חיים, חולי ומוות נוגעים ישירות בכולם. ממוסדות בריאות כמו בתי חולים, תופעות רפואיות כמו שיגעון ומגיפות, התמחויות כמו רפואה צבאית, ונורמות של בריאות הציבור ואיכות סביבה במזרח התיכון, וכיום רשלנות רפואית, אני לומדת על ידע וסמכות מקצועית, על רווחה וקהילה, על קשרים בין קהילות דתיות, ועל האופן שבו בני המזרח התיכון הבינו את גופם ואת הטבע מסביב להם.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לעמוד ה-academia שלי לחצו כאן לעמוד ה- ResearchGate שלי לחצו כאן |
גילמן 406 א' |
שמי מרים נסימוב ובמחקרים שלי אני עוסקת בהיסטוריה המודרנית של איראן והקהילה היהודית בה. תחומי ההוראה שלי כוללים היסטוריה של הקהילות היהודיות במזרח התיכון וצפון אפריקה וגם ספרות פרסית מודרנית. בנוסף, אני עוסקת בהוראת השפה הפרסית בחוג.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 431 |
תחום ההתמחות המקצועית שלי הוא האסלאם של התקופה הפרה-מודרנית, בדגש על השריעה, בעיקר על האסכולה החנפית. המחקר שלי בוחן את יחסי הגומלין בין המשפט לחברה. אני עושה שימוש בטקסטים משפטיים כמקור לחקר ההיסטוריה של החברה ומראה את ההשפעה ההדדית שביניהם, ואת האופן שבו הם משקפים זה את זה. במסגרת זו, הספר האחרון שפרסמתי (Collective Liability in Islam, Cambridge University Press, 2020) מתמקד באחריות קבוצות סולידריות לתשלום כופר נפש בשם החברים בהן. הספר מראה איך אפשר ללמוד משינויים בהרכב קבוצות סולידריות על שינויים במבנה החברה. פה ושם עסקתי גם בנושאים מודרניים, וכרגע אני משלימה מחקר על תפקיד מגבלות הנישואין של השריעה בהנצחת תפיסות חברתיות בסעודיה. פרויקט המחקר הנוכחי שלי הוא על המסורת המשפטית של העיר בוח'ארה, ותרומתה לשריעה. באמצעות מקרה בוחן זה אני מנסה ללמוד עד כמה האסלאם הפרסי, הפרובינציאלי השפיע על האסלאם הערבי שהתפתח במרכז, ועד כמה המנהג המקומי השפיע על החוק התיאורטי והרשמי.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 428 |
אני חוקר את לבנון ואת ההיסטוריה האינטלקטואלית השיעית במרחב הערבי. יש לי עניין מיוחד באינטראקציה הרעיונית בין הזרמים הפוליטיים המגוונים בעולם הערבי. מעניין אותי במיוחד המפגש בין רעיונות מהפכניים חילוניים לבין תנועות ודמויות אסלאמיות והסינתיזה המיוחדת שנוצרה ממפגשים אלה. הספר הראשון שלי דן בהתפתחות מושג ״המקאומה״ בעולם הערבי בכלל ואצל ״חזבאללה״ בלבנון במיוחד. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת סרקיוז בניו-יורק ויצא בערבית בבירות בהוצאת דאר אל-פאראבי ובעברית בהוצאת מאגנס (הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים).
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 451 א' |
עדנה דוידוביץ'
אני בוגרת תואר שני בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב. לאורך השנים עסקתי בהוראה של השפה הערבית הספרותית והמדוברת, בכתיבת ספרי לימוד ערבית, בתרגומים בארץ ובחו"ל ובעבודה בהאזנה ותרגום ברשתות תקשורת זרות. ה'אני מאמין' שלי בהוראת השפה הוא הקניית יכולות קריאה, הבנת טקסט, התבטאות בכתב ובע"פ בערבית הספרותית והמדוברת כאחד. |
גילמן 419 |
פרופ' מן המניין, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. עמדתי בראשות החוג למשך שתי קדנציות לא רצופות. כמו כן, עמדתי בראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה משך תקופה ארוכה. הנני חוקר את הגיאופוליטיקה המזרח תיכונית עם התמחות ייחודית באזור המפרץ וחצי האי-ערב.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
גילמן 453 ב' |
אני חוקר את האימפריה העוסמאנית בעידן הקדם מודרני. תחומי ההתעניינות שלי מתמקדים בהיסטוריה של רגשות והיסטוריה של בעלי חיים. במחקריי האחרונים אני בוחן את רגש הפליאה ואת האובייקטים השונים שנועדו לעוררו בקרב העוסמאנים (מבנים ארכיטקטוניים, בעלי חיים אמיתיים ומדומיינים ועוד). במקביל לכתיבת ספר המבוסס על אודות נושאים אלו, אני מתעניין גם במוסיקה עוסמאנית וברגשות השונים שהיא נועדה לעורר בקרב שומעיה. בשנים האחרונות אני מלמד בחוג את הקורס ״מבוא לדת ותרבות האסלאם״.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן לעמוד ה-academia שלי לחצו כאן |
גילמן 430 |
עמוס נדן הוא ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, מכון מחקר בינתחומי הפועל מאז 1959 ובו עשרות חוקרים העוסקים בחקר היסטורי ואקטואלי של המזרח התיכון וצפון אפריקה. חלק מחוקרי מרכז דיין, וביניהם נדן, נמנים על סגל האקדמי של החוג. הוא בעל תואר שלישי ושני בהיסטוריה כלכלית מ־ London School of Economics and Political Science, ותואר ראשון בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה. מחקריו עוסקים בנושאים כלכליים, חברתיים ופוליטיים במזרח התיכון; עיקר מחקריו מתמקדים בהיסטוריה כלכלית, היסטוריה של איכרים, ויישום ידע היסטורי לצרכי ההווה – ככל שהדבר רלוונטי.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
'גילמן 451 א |
אני חוקר איראן במרכז אליאנס ללימודים איראניים ובמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). בעל תארים שני ושלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה של האסלאם והמזרח התיכון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלי עסקה במדיניותה האזורית של איראן בעולם הערבי בשנות החמישים והשישים. חיברתי את הספר "איראן מבפנים: מדינה וחברה ברפובליקה האסלאמית" שיצא לאור בשנת 2022. תחומי המחקר המרכזיים שלי הם פוליטיקה, חברה ומדיניות חוץ ברפובליקה האסלאמית.
לעמוד ה-CRIS שלי לחצו כאן |
'גילמן 451 ה |
עוסקת בדת, תרבות ופוליטיקה שיעית במזרח התיכון המודרני; ההיסטוריה של עיראק המודרנית ותפקידה של הפסיכולוגיה המודרנית בתנועות דה-קולוניזציה.
|
אמריטוס ובדימוס
שם |
תפקיד |
טלפון |
דוא"ל |
אמריטוס |
- |
||
אמריטוס |
03-6407299 |
||
בדימוס |
03-6406446 |
||
אמריטוס |
- |
||
אמריטוס |
03-6408536 |
||
אמריטוס |
- |
||
בדימוס |
03-6409510 |
||
פרופ' פאול ליפץ |
בדימוס |
- |
|
אמריטוס |
03-6406447 |
||
אמריטוס |
03-6409510 |
||
פרופ' איימי סינגר |
אמריטוס |
- |
|
אמריטוס |
03-6406443 |
||
ד"ר לאה קינברג |
בדימוס |
- |
|
אמריטוס |
03-6409260 |
||
אמריטוס |
03-6409313 |
||
פרופ' דויד וסרשטיין | בדימוס | david.wasserstein@vanderbilt.edu | |
אמריטוס |
- |
mottie@tauex.tau.ac.il |
זכרם לברכה |
פרופ' דן בקר |