פרופ' מרים [מירי] שפר מוסנזון

אני פרופסור-חבר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ועד נובמבר 2023 שימשתי ראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ.

כובעי המחקרי משלב בין היסטוריה עוסמאנית להיסטוריה של רפואה בעולם האסלאם הטרום-מודרני. בין נושאי המחקר שלי היו שיגעון, בתי חולים, תפיסות הוליסטיות לגבי גוף ונפש, רפואה צבאית והיבטים נוספים שקשורים ברפואה כתיאוריה וכפרקטיקה. הנושא הרפואי הוביל אותי לעסוק בבריאות, ובכלל זה בהקשר של סביבה, איכות סביבה ואיכות חיים. אני מנסה לשחזר את התפיסות של אנשי המזרח התיכון הטרום-מודרני באיזורים דוברי תורכית וערבית לגבי בריאות, חולי ומוות. קרנות מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF), של קרן ישראל-גרמניה (GIF), פרס דן דוד,  מאפשרות את המחקרים הללו. הפרויקט העכשווי מתחקה אחר אופן הניהול, הארגון והפיקוח של רפואה ובריאות באימפריה העוסמאנית של העת החדשה המוקדמת. אני שואלת מהי נחשב טיפול רפואי נאות, ובוחנת מי נתן את התשובות לכך ובאיזה אופן. מה שאני רואה (תובנות ראשונות בהחלט) הוא התחזקות של דפוסים בירוקרטיים, שאינם מבוססים על קשרים אישיים (בשונה מהפטרונות האישית שהיתה מאוד מקובלת בתקופות קודמות), אך אלו אינם מחליפים אלא משתלבים בתפיסות של מי שאינם מומחים, כלומר הפציינטים ובני משפחתם. 

המטרה הסופית היא להבין טוב יותר את פעולתהּ של החברה המוסלמית הטרום-מודרנית ואת מאפייניה התרבותיים. תוכנית מחקר זו נובעת מהתפיסה, לפיה שמות "גדולים," מנהיגים, מלחמות וכיבושים אינם בהכרח אבני היסוד ללימוד היסטוריה של חיי יום-יום ושל "האדם הפשוט". "זוטות" כגון אוכל ושתיה, זמן פנוי, מערכות יחסים, משחקים, וכן — גם סקס, מילאו תפקידי מפתח כפי שהם ממלאים בהווה שלנו. רוב האנשים כלל אינם משתתפים במלחמות, נושאים ונותנים על בריתות בינלאומיות, מחוקקים חוקים או כותבים אנציקלופדיות וספרי הגות מלומדים. אבל כדבריה של סוזן סונטג, כולנו בשלב כלשהו "אזרחים" גם במחוזות החולי.

בתפקידַי המנהליים השונים אני מנסה לתרום למסגרת תומכת ומעשירה לסגל ולסטודנטים לטובת מיצוי של אתגרים אינטלקטואליים ושל חוויות חברתיות. כראשת בית הספר אני מבקשת לקדם את המחקר ההיסטורי אצלנו באוניברסיטה ובארץ בכלל ולטייב את ההוראה האקדמית בתחום. אני מודעת לכך שיש לנו שליחות ציבורית ולא רק אקדמית לתרום להבנה מורכבת יותר, הומנית והומניסטית, של מציאות חיינו.

ולגבי החיים מחוץ לאקדמיה (ויש): אני אמא לשתי בנות; בעלי ואני חיים ברמת גן ליד הספארי (ושומעים את הנהמות של בעלי החיים בלילה); ואני זקוקה לרעיונות יצירתיים כיצד להוסיף מדפים לחדר העבודה בשביל כל הספרים שנכנסים עוד ועוד. 

בכובע של העוסמאניסטית החוקרת, פרסמתי על רפואה ומדע באימפריה העוסמאנית. ב-2009 יצא לאור ספרי על רפואה עוסמאנית  Ottoman Medicine: Healing and Medical Institutions 1500-1700 (הוצאת State University of New York Press). המהדורה התורכית התפרסמה ב-2014 בהוצאת Kitap באסתנבול. בסתיו 2015 ראה אור ספר שעניינו האופן שבו עוסמאנים "עשו" מדע: Science among the Ottomans: The Cultural Creation and Exchange of Knowledge, בהוצאת University of Texas Press. יש לי תחושת סיפוק גדולה מאוד שהספר תורגם לתורכית באסתנבול ב-Türkiye İş Bankası Kültür Yayınları, ובמיוחד שהוא תורגם גם לערבית והתפרסם בבירות ובאלג'יר.

לצד הספרים האקדמיים הללו, אני פונה גם לקהל הישראלי המתעניין. אסלאם: מבוא קצר פונה לקהל הרחב שמבקש לקרוא על ההיסטוריה רבת הפנים של דת האסלאם לאורך למעלה מ-1400 שנה. ידע, מדע וטכנולוגיה באימפריה העות'מאנית, נכתב ב-2015 לטובת הקורס "האימפריה העות'מאנית: סוגיות נבחרות" של האו"פ. באביב 2013 שודרה סדרת ההרצאות בריאות חולי ומוות בחברות מוסלמיות במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" בגל"צ.

בשנים האחרונות התחלתי לפעול אקדמית גם במדיות הדיגיטליות. פיתחתי קורס מקוון על תולדות המזרח התיכון המוסלמי (המאות ה-7 - 15) במסגרת המרכז לחדשנות בלמידה באוניברסיטת תל אביב. הפיתוח היה פיצוח מרתק של השילוב בין תכנים וצורות הוראה חדשניות. ההוראה של קורס לאלפי אנשים ברחבי העולם (אנחנו כבר כ-25,000 איש...) היא חוויה מרגשת. הדיאלוג שנוצר עם מאות רבות של לומדים מוסלמים מהמרחב בין מרוקו לאינדונזיה היא מלמדת, מפרה ומעשירה גם את ההוראה באוניברסיטת תל אביב.