תקצירי קורסים
המודרניות: חירות מול שיעבוד - רוסו, פרום, מרקוזה, ברלין, באומן
ד"ר אילנה ארבל
Modernity: Liberty versus Subjection - Rousseau, Fromm, Marcuse, Berlin, Bauman
1659-5016-01 2 ש״ס
השיעור יעסוק בביקורת של ההוגים המוזכרים בכותרת על החברה המערבית המודרנית, החל מהמאה ה-18. הדיון בכיתה, שייערך כקריאה מודרכת, יתרכז במובנים שונים של המושגים: צדק, חירות, ניכור ושליטה, כפי שהוצעו על ידי אותם הוגים.
במהלך הקורס נקרא קטעים מהטקסטים הבאים: ז'. ז'. רוסו, "המקור והיסודות לאי השוויון בין בני האדם" והאמנה החברתית; אריך פרום, מנוס מחופש; הרברט מרקוזה, האדם החד-ממדי, ישעיהו ברלין, "שני מושגים של חירות"; זיגמונט באומן, גלובליזציה/ההיבט האנושי.
המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות: מהומו סאפיינס לרובוט החכם
ד״ר נועה גדי
The Digital Revolution as a Culture Revolution: From Homo Sapiens to the Smart Robot
1659-5041-01 4 ש"ס
הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי ובהשלכותיו בהקשר תרבותי רחב, או במלים אחרות, בטיבה של המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות. חלקו הראשון של הדיון מוקדש לזיהוי ומיפוי מושגי של תופעת התרבות ובהתחקות היסטורית-אנתרופולוגית אחר מקורותיה: מתי היא מתחילה או מבליחה לראשונה בעולם הטבע? מהם סימניה או מרכיביה? מהן הזירות המרכזיות של הפעילות האנושית בתוך התרבות? 'האם תרבות היא תופעה אנושית ייחודית (ובלעדית)?'
במסגרת דיון זה ניגע גם בשאלות מרכזיות בשיח התיאורטי על התרבות כמו היחס בין תרבות לטבע, בין אבולוציה ביולוגית לאבולוציה תרבותית, היחס לתרבויות 'אחרות' ויחסיות תרבותית. בחלקו השני של הדיון, על יסוד הזיהוי והמיפוי של מרכיבי התרבות המרכזיים, ננסה להבין באילו נסיבות או תנאים מתרחשות מהפכות תרבותיות, ובאיזה מובן המהפכה הדיגיטלית היא לא סתם מהפכה טכנולוגית או מהפכת תקשורת כי אם מהפכת תרבות כוללת.
על מנת להעריך את משמעות המפנה הדיגיטלי ניזקק לבירור מושגי במספר סוגיות מפתח פילוסופיות כמו: יחסי גוף-נפש (או מוח ושכל) ובעיית התודעה, או היחס בין הכרה למציאות או בין שפה למחשבה, בין מוסר וחברה. סוגיות אלה שהיו תמיד רלבנטיות לקיום אנושי (בשלבי התפתחות שונים של התרבות) ושנויות במחלוקת לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, מתחדדות ונהיות בעיתיות עוד יותר בעידן של בינה מלאכותית ומציאות וירטואלית, בעולם קיברנטי שמאוכלס ברובוטים וסייבורגים. בסופו של דיון ננסה לתת את הדעת (לא להתנבא) על השאלה 'האם השלב האבולוציוני-תרבותי הבא מבשר פרידה מן האתנוצנטריות ההומניסטית ומי יתפוס את מקומו של הסובייקט האנושי כמחולל התרבות?'
אקזיסטנציאליזם והאיום על המין האנושי
ד״ר קותי שוהם
Existentialism and the Threat to the Human Race
1659-5047-01 2 ש"ס
שאלת ההומניזם הטרידה פילוסופים מראשיתה של תרבות המערב. ביוון הקלאסית ניסו לענות עליה בתבונה אפלטון ואריסטו, ובימי הביניים באמונה אוגוסטינוס ואקווינס, אך נראה שהחל מהעת החדשה, ובמיוחד המהפכה המדעית שאפיינה אותה במאה ה-17, התשובות שניסחו הוגים מודרניים העמיקו את הכרסום ב"רוח האדם".
במאמר "מדעי האדם והאתגר להומניזם" כותב דניאל כהנמן שעקרון הדטרמיניזם המאפיין את המדע מציג את "התחושה הסובייקטיבית של חופש פתיטית, וכמעט מעוררת רחמים. מצטייר כאן דימוי של מכונה אשר צופה מבחוץ חוזה את כל צעדיה מראש, והמהלכת למרות זאת באשליה של חופש והכוונה עצמית". אצל פרויד, בתחילת המאה ה-20, מתחלף הדטרמיניזם המדעי בשרירותיות התכנים הממלאים את "האני" על שלושת חלקיו. ניתן לומר שמהות האדם מתוארת במודלים הפסיכואנליטיים של פרויד כזירת התגוששות שמתרחשת ברובה במרחב ה"לא מודע", ולכן מושגים של חירות, תכלית ומשמעות החיוניים להומניזם מתרוקנים מתוכן בעל ערך.
ההגות האקזיסנטנציאליסטית של המאה ה-20 צמחה כתגובה ל"איומים פילוסופיים" שאתגרו את המין האנושי מהעת העתיקה ויוון הקלאסית, דרך ימי הביניים והריאקציה של העת החדשה, ועד לעידן הפוסט מודרני.
הקורס "אקזיסטנציאליזם והאיומים על המין האנושי" יבקש לבחון את ההגות האקזיסטנציאליסטית כמענה לתפיסות כובלות, מצמצמות ומסלילות של טבע האדם. בנוסף על עיון קצר בטקסטים של אפלטון, ואריסטו, אוגוסטינוס ואקווינס, דקארט, שפינוזה, לייבניץ, קאנט, פרויד ואחרים, נתמקד בעיקר בקריאה וניתוח של התשובות האקזיסטנציאליטיות שהופיעו בכתביהם של ניטשה, קאמי, קרקגור וסארטר. הקורס יסתיים בשאלה האם ההגות האקזיסטנציאליסטית יכולה להציל אותנו מהאיום הטכנולוגי של המאה ה-21?
סיבתיות בפילוסופיה ובמדע
ד"ר איציק יוסף
Causality in philosophy and science
1659-5043-01 2 ש״ס
בקורס זה נבחן את מושג הסיבתיות והביסוס שלו בפילוסופיה ובמדע. על פניו, נראה כאילו מושג הסיבתיות הכרחי לאופן בו אנו תופסים את העולם, אם בחיי היום יום ואם בפילוסופיה או במדע. כל אחד מאתנו מייצר טענות סיבתיות (A הוא סיבתו של B) כל הזמן, ובכל מקום. בחלקו הראשון של הקורס נבחן טיפולים בפילוסופיה של מושג הסיבתיות באופן כולל ומופשט, המציעים דין וחשבון כללי ורדוקטיבי למושג. כלומר, תיאוריות כלליות של סיבתיות בפילוסופיה מנסות להבין מהי סיבתיות, ולבסס אותה על עקרונות אחרים, יסודיים יותר.
בין השאלות: איך מבדילים בין סיבתיות לבין קורלציות שאינן סיבתיות? האם אפשר לבסס את הסיבתיות על ענפי ידע או עקרונות אחרים? (למשל, סיבתיות היא מעבר אנרגיה בין הסיבה לתוצאה, או למשל ניסיון לבסס את סיבתיות על פסיכולוגיה), האם סיבתיות היא תכונה בעולם החיצוני, או שהיא נמצאת בהכרה שלנו בלבד? האם סיבתיות היא תנאי הכרחי ומספיק או רק מעלה את ההסתברות לקבלת תוצאה? כיצד נוכל להצביע על סיבתיות אמיתיות לאירועים להם לכאורה לפחות סיבות רבות?
לאחר החלק הכללי, נבחן את השימוש בסיבתיות בענפי ידע שונים, בפיזיקה, ביולוגיה, תורת משפט ומוסר ובהיסטוריה. נראה איך המושג מקבל משמעות שונה בכל אחד מענפי הידע, ונבחן באופן השוואתי את המשמעויות השונות. ננסה לענות על השאלה האם סיבתיות היא הכרחית בתיאור המדעי, או שימושית רק בשלב הראשון של פענוח הקשרים במציאות, ויכולה להיזנח לאחר שיש לנו תיאור טוב יותר של הקשר.
סוציולוגיה של הרשת - עידן הסייבר: חברה, טכנולוגיה וידיעה
ד"ר עופר נורדהיימר נור
The Cyber age: Society, Technology, Knowledge - Sociology of the Internet
1659-5037-01 4 ש"ס
מרחב הסייבר (כולל המימד הנייד שלו) מושתת על שני אדנים: חיי חברה רשתיים (הרשתות החברתיות שלפני עידן Web 2.0 נקראו קהילות ווירטואליות) מצד אחד, ופרקטיקות עסקיות (ספק ליברטריאניות, ספק תאגידיות) בעידן ניאו ליברלי מן הצד השני. עד כניסתם של אינטרסים עסקיים לאינטרנט מאז שנת 1985 אופיין החלל בשורה של ערכים בלתי ואף אנטי עסקיים, ברוח התרבות שכנגד שסחפה את הצעירים בארצות הברית בשנות השישים והשבעים. בחלל הסייבר, ערכים מוקדמים אלה התמזגו עם פרקטיקות עסקיות והולידו מושגים חדשים וחללים עסקיים חדשים כמו פלטפורמות לרשתות חברתיות או כלכלת שיתוף, חכמת ההמונים ועוד.
השיעור יעסוק בקשר שבין המדיום לחדירת העולם העסקי אליו, חדירה אשר שינתה אותו עמוקות. חדירה זו מאיימת לשרוט ולצלק את אופיו הערכי המוקדם, ולהחליפו באינטרסים עסקיים ברוח הניאו ליברלית. ברמת המשתמש נשאלת השאלה, האם האינטרנט על אופיו הטכנולוגי - רשתי פותח אופקים חדשים לפרנסה ושגשוג או האם להיפך, האם הוא מאיים על חירויות בסיסיות ועל רווחתם הכלכלית של אנשי מעמד הביניים ובעצם מציע מודל חדש לפעילות כלכלית שהוא נצלני, ציני, ואוליגרכי?
