תקצירי קורסים
מבוא לאתיקה של מכונות
ד"ר ארז פירט
Introduction to the Ethics of Machines
1659-5060-01 2 ש"ס
הקורס עוסק בנושאים רבים הקשורים למצב הבינה המלאכותית היום ובעתיד הקרוב והפחות קרוב ודן במושגים ורעיונות מרכזיים בתחום הפילוסופיה של הבינה המלאכותית ואתיקת המכונות, לרבות הקשיים העומדים בפנינו כאשר אנו ניגשים לפתח מכונות אוטונומיות שחשיבותן של ההחלטות שנאציל להן תלך ותגדל. חלקו הראשון של הקורס יתמקד בבניית תשתית מושגית וטכנולוגית: מהי בינה מלאכותית? למה הכוונה בבינה מלאכותית צרה וכללית? באיזה שלב טכנולוגי נמצאת הבינה המלאכותית היום? מה כרוך בהעברת קבלת ההחלטות למכונות? מושג הסוכן המוסרי, סוגי הסוכנים המוסריים המלאכותיים בספרות, ועוד. מכאן נעבור לעסוק בעתיד הבינה המלאכותית והבעיות המשמעותיות הניצבות בפנינו כאשר אנו באים לבחון את התפתחותן של מכונות עתידיות וסוכנים מוסריים מלאכותיים, כמו בעיית השליטה (Control) ובעיית התאמת הערכים (Value Alignment), ובניסיונות השונים לפתור אותן, וכן בעיות אפשריות נוספות שיעלו על הפרק אם וכאשר נרצה להעניק למכונות העתידיות מעמד מוסרי בהקשרים חברתיים, משפטיים ובטיחותיים.
פוליטיקה ביקורתית : מרקס , פופר ופוקו
ד"ר אילנה ארבל
Critical Politics: Marx, Popper, Foucault
1659-5015-01 4 ש"ס
הקורס יעסוק בשאלות מרכזיות מתחום הפילוסופיה הפוליטית, המודרנית והפוסט-מודרנית. זאת, תוך דיון בהגותו של מרקס ובמבקריה: קרל פופר, מצד הליברליזם ומישל פוקו, מצד הפוסט-מודרניזם.
הטקסטים המרכזיים שייקראו בשיעור הם: , עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה: נאורות מהי", קרל מרקס, "המניפסט הקומוניסטי", קרל פופר, "השערות והפרכות" והחברה הפתוחה ואויביה; מישל פוקו, תולדות המיניות 1, הרצון לדעת ו"מהי הנאורות?", נועם חומסקי ומישל פוקו, "שיחה".
פילוסופיה אנאליטית של המאה ה-20
גב׳ מיה רומן
Introduction to 20th century analytical philosophy
1659-5059-01 2 ש״ס
הקורס יתמקד בהיסטוריה והתפתחות הגישה האנליטית לפילוסופיה שהחלה בבריטניה וארצות הברית בתחילת המאה העשרים והפכה לאחת הגישות השלטות בפילוסופיה דוברת אנגלית עד היום.
במהלך הקורס נשאל מה הדרך הטובה ביותר להגיע לאמיתות אודות העולם ומה הקשר בין שפה ומציאות. נתעמק בגישות שונות לאנליזה, במשמעות האטומיזם הלוגי, הפוזיטיביזם הלוגי ובמפנה הלשוני בפילוסופיה.
נתעמק בעבודותיהם של פרגה, ראסל, מור, המפל, קארנפ, קווין, ויטגנשטיין וסלרס ונתהה מה משמעותה של הגישה האנליטית היום.
דאו וירטואלי - פילוסופיה סינית על הרשת
פרופ' אריאל יואב
1659-5007-01 4 ש"ס
מחשבה מדינית בפרספקטיבה עכשווית
ד״ר קותי שוהם
Political Thought: A Contemporary Perspective
1659-5058-01 2 ש"ס
עם קריסתה של ברית המועצות בעשור האחרון של המאה ה-20 היה נדמה שהדמוקרטיה הליברלית וחברת השוק החופשי ניצחו סופית את הפאשיזם והקומוניזם. המאפיינים הפוליטיים-כלכליים של מדינות המערב החלו להתפשט על פני הגלובוס ורבים האמינו שיציבות ושגשוג תהא נחלתו של המין האנושי בתחילת המילניום.
פרנסיס פוקויאמה היטב לבטא הלך רוח זה במאמרו "קץ ההיסטוריה" שהתפרסם ב-1989 בו טען שבעידן שאחרי המלחמות נוכל להפנות את משאבינו לקידום טכנולוגי, טיפול בבעיות סביבתיות, שיפור איכות השירותים ושפע המוצרים ועוד. אולם, היו מי שראו בחזון של פוקויאמה לא יותר מאשר רגע קצר ואופטימי בהיסטוריה. סמואל הנטינגטון, שהיה מורו של פוקיאמה, השיב לתלמידו כי אנחנו בפתחה של "התנגשות הציביליזציות". הנטינגטון טען שהציוויליזציות השונות שמהן מורכב המין האנושי נבדלות ביניהן ביסודות הרעיוניים ובתכנים הערכיים ולכן הזהות התרבותית והדתית תהיינה המקור העיקרי לסכסוכים בעולם שלאחר המלחמה הקרה.
אך מעבר לפינה ההיסטורית חיכו, בין היתר, האינטרנט והרשתות החברתיות, משבר האקלים, מהפכת ה-METOO, אירועי ה-11.09 בניו-יורק, משבר הדוטקום ומשבר הסאבפריים, המדינה האיסלאמית ((ISIS והתעוררות הפאשיזם בחלקים שונים של אירופה. ישראל של שלוש העשורים שחלפו מאז המחלוקת בין פוקויאמה והנטינגטון חוותה גם היא את המגמות העולמיות, והן התממשו בה, בין היתר, בהפרטת החברות הממשלתיות בשנות ה-90 והשתלטות הטייקונים על הכלכלה הישראלית, הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן, הפיכת הדת לכוח פוליטי משמעותי, השתלטות הרשות המבצעת על הרשות המחוקקת וניסיון ההשתלטות על הרשות השופטת ואירועי ה-07 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
הסמינר "מחשבה מדינית בפרספקטיבה עכשווית" ידון בהתפתחויות הפוליטיות שמאז "קץ ההיסטוריה" ועד לימינו באמצעות התיאוריות השונות שמציעה לנו המחשבה המדינית בת זמננו.
