תקצירי קורסים
סמסטר א'
פרופ׳ מנחם פיש: נורמטיביות ורציונליות: מדע, פוליטיקה, דת
Normativity and Rationality: Science, Politics, Religion
1659-5041-01 4 ש"ס
היכולת לפעול באופן מטועם ולשקול שיקולי ראויות ואי-ראויות הנן תכונות ייחודיות לבני אנוש. באמצעותם מגבשות חברות האנושיות את תמונת עולמן, את תפיסתן החברתית-פוליטית, ואת תרבותן הדתית. אלא שבאופן מפתיע מטילה המחויבות הנורמטיבית אילוץ מטריד ובעייתי על יכולת הפעולה הרציונלית.
בחלקו הראשון של הקורס תוצג הבעיה במלוא חריפותה על רקע הדיון הפילוסופי העכשווי ברציונליות, נורמטיביות ופילוסופיית הרוח והעצמי, ויוצע לה פתרון. בחלקו השני תבחן הבעיה ופתרונה בהקשר הטעון של הדיון בעקבות קון במהפכות מדעיות. בחלקו השלישי תדון ספרות חז"ל על ענפיה הפרשניים וההלכתיים כמפעל אנושי יחיד הערוך מתוך מודעות לבעיה ולאופן פתרונה. בחלקו הרביעי ייבחנו הבעיה ופתרונה בזירה הפוליטית על רקע הדיון הביקורתי של מרתה נוסבאום בליברליזם פוליטי נוסח רולס, ועבודתה רחבת ההיקף על רגשות פוליטיים.
ד"ר איציק יוסף: מבוא לפילוסופיה של המדע
Introduction to philosophy of science
1659-5002-01 2 ש"ס
הקורס יסקור גישות פילוסופיות מרכזיות בפילוסופיה של המדע בתקופת המהפכה המדעית של המאה ה-17 ובמאות שלאחריה. ראשית, ננסה להבין מה זה בכלל פילוסופיה של המדע ולשם מה נוצר התחום. כלומר, מה הם השאלות המרכזיות עליהם התחום מנסה לענות. לאחר מכן הקורס יכלול, בין היתר, את ניסיונותיהם המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה.
ד״ר אורי רוטלוי: היסטוריות חברתיות של ידע
Social histories of knowledge
1659-5045-01 2 ש"ס
השימוש ברשת כמטאפורה לתיאור קיומו והתפתחותו של ידע ומדע הוא חלק ממפנה מכריע בהיסטוריה של הידע. במקום תיאור התפתחות המדע כסיפורם של רעיונות, בעיות ופתרונות ברוחם של גאונים גדולים מיוון העתיקה ועד לאירופה המודרנית, המאופיין בהתקדמות לעבר האמת על אודות הטבע, המדע מתואר כרשת של מוסדות, פרוצדורות, אנשים וחפצים, שפרוסה בעולמנו ומייצרת הן את הסובייקט היודע והן את האובייקט הנודע בגלגוליהם ההיסטוריים השונים. אך הרשת היא רק דרך אחת להתבונן על ידע והתפתחותו.
בשיעור נבחן אפשרויות שונות לספר את ההיסטוריה של הידע כהיסטוריה חברתית, כזו אשר אינה מתמקדת רק בגאונים בודדים כמו אריסטו או ניוטון, אלא בקהילות של ידע, בהכשרה ובמשמוע סוכני ידע, במסורות ובמהפכות מרובות של ידע, ובנדידה של ידע בין יבשות, תרבויות ושדות. דרך מעבר במספר תחנות בהיסטוריה של הידע מימה"ב ועד לעת החדשה, נלמד על סוגים שונים של ידע כדוגמת ידע משפטי, ידע מוסדי, ידע רפואי וידע מדעי ונגלה פרספקטיבות חדשות להתבונן בהתגלגלות הידע עד ימינו. על בסיס זה נשאל גם שאלות ביקורתיות על תפיסת הידע כרשת, ועל תרומת השימוש במטאפורת הרשת לדחיקת הסוכנות של בני אדם מן ההיסטוריה של הידע.
ד״ר עידן שמעוני: מבוא לתולדות המחשבה המודרנית
Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-01 2 ש"ס
על אף שלפילוסופיה עבר ארוך ומפואר שראשיתו עוד באתונה הקלסית, הרי שהמבנים הרעיוניים המהווים כיום את ליבת התחום הומצאו מחדש, במידה רבה, בתקופה המודרנית המוקדמת. הוגי התקופה הפיחו רוח חיים במושגי היסוד של הפילוסופיה על ידי עיון מחודש בשאלות הפילוסופיות הבסיסיות: מה ניתן לדעת? האם יש עולם ממשי מחוץ למחשבות שלנו? האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים? מה מכונן את הזהות העצמית? מה הקשר שבין גוף לנפש? מה טיבה של הרציונליות האנושית?
בקורס מבוא לתולדות המחשבה המודרנית נדון ברעיונות המרכזיים ובמושגי היסוד של הפילוסופיה של המאות ה-17 וה-18. זאת על ידי עיון במשנותיהם של ההוגים החשובים של התקופה: פרנסיס ביקון, רנה דיקרט, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דוד יום ועמנואל קאנט. נתעמק בעיקר בתורות המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות של הוגים אלה, אך לפרקים ניחשף גם להיבטים האתיים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים של הגותם.
ד״ר עידן שמעוני, ד״ר קותי שוהם: תרגיל קריאה מודרכת
Guided Reading, Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-02 ד"ר שמעוני עידן, תרגיל צמוד במקביל 2 ש"ס
1659-5023-03 ד"ר שוהם יקותיאל, תרגיל צמוד במקביל 2 ש"ס
קורס ״מבוא לתולדות המחשבה המודרנית״ ילווה בתרגיל קריאה מודרכת שבו נקרא בכיתה קטעים חשובים מתוך הטקסטים היסודיים של התקופה. הציון על הקורס ייקבע על פי מטלות שיוגשו במהלך הסמסטר.
