תקצירי קורסים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סמסטר א׳

 

ד"ר אילנה ארבל, פוליטיקה ביקורתית: מרקס, פופר, פוקו 
Critical Politics: Marx, Popper, Foucault
1659-5015-01                          4 ש"ס

הקורס יעסוק בשאלות מרכזיות מתחום הפילוסופיה הפוליטית, המודרנית והפוסט-מודרנית. זאת, תוך דיון בהגותו של מרקס ובמבקריה: קרל פופר, מצד הליברליזם ומישל פוקו, מצד הפוסט-מודרניזם. במהלך הקורס ייקראו בכיתה קטעים מן הטקסטים הבאים: "המניפסט הקומוניסטי" (ק. מרקס, פ. אנגלס), "השערות והפרכות" והחברה הפתוחה ואויביה (ק. פופר), תולדות המיניות, כרך 1 ו"מהי הנאורות?" (מ. פוקו) וכן, "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" (ע. קאנט).


 

ד"ר איציק יוסף, מבוא לפילוסופיה של המדע 
I
ntroduction to philosophy of science
1659-5002-01                       2 ש"ס


הקורס יסקור גישות פילוסופיות מרכזיות בפילוסופיה של המדע בתקופת המהפכה המדעית של המאה ה-17 ובמאות שלאחריה. ראשית, ננסה להבין מה זה בכלל פילוסופיה של המדע ולשם מה נוצר התחום. כלומר, מה הם השאלות המרכזיות עליהם התחום מנסה לענות. לאחר מכן הקורס יכלול, בין היתר, את ניסיונותיהם המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה.


 

ד״ר אורי רוטלוי, היסטוריות חברתיות של ידע
Social histories of knowledge
1659-5045-01              2 ש"ס


השימוש ברשת כמטאפורה לתיאור קיומו והתפתחותו של ידע ומדע הוא חלק ממפנה מכריע בהיסטוריה של הידע. במקום תיאור התפתחות המדע כסיפורם של רעיונות, בעיות ופתרונות ברוחם של גאונים גדולים מיוון העתיקה ועד לאירופה המודרנית, המאופיין בהתקדמות לעבר האמת על אודות הטבע, המדע מתואר כרשת של מוסדות, פרוצדורות, אנשים וחפצים, שפרוסה בעולמנו ומייצרת הן את הסובייקט היודע והן את האובייקט הנודע בגלגוליהם ההיסטוריים השונים. אך הרשת היא רק דרך אחת להתבונן על ידע והתפתחותו. 


בשיעור נבחן אפשרויות שונות לספר את ההיסטוריה של הידע כהיסטוריה חברתית, כזו אשר אינה מתמקדת רק בגאונים בודדים כמו אריסטו או ניוטון, אלא בקהילות של ידע, בהכשרה ובמשמוע סוכני ידע, במסורות ובמהפכות מרובות של ידע, ובנדידה של ידע בין יבשות, תרבויות ושדות. דרך מעבר במספר תחנות בהיסטוריה של הידע מימה"ב ועד לעת החדשה, נלמד על סוגים שונים של ידע כדוגמת ידע משפטי, ידע מוסדי, ידע רפואי וידע מדעי ונגלה פרספקטיבות חדשות להתבונן בהתגלגלות הידע עד ימינו. על בסיס זה נשאל גם שאלות ביקורתיות על תפיסת הידע כרשת, ועל תרומת השימוש במטאפורת הרשת לדחיקת הסוכנות של בני אדם מן ההיסטוריה של הידע.


 

ד״ר עידן שמעוני, מבוא לתולדות המחשבה המודרנית
Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-01    
               2 ש"ס


על אף שלפילוסופיה עבר ארוך ומפואר שראשיתו עוד באתונה הקלסית, הרי שהמבנים הרעיוניים המהווים כיום את ליבת התחום הומצאו מחדש, במידה רבה, בתקופה המודרנית המוקדמת. הוגי התקופה הפיחו רוח חיים במושגי היסוד של הפילוסופיה על ידי עיון מחודש בשאלות הפילוסופיות הבסיסיות: מה ניתן לדעת? האם יש עולם ממשי מחוץ למחשבות שלנו? האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים? מה מכונן את הזהות העצמית? מה הקשר שבין גוף לנפש? מה טיבה של הרציונליות האנושית?

בקורס מבוא לתולדות המחשבה המודרנית נדון ברעיונות המרכזיים ובמושגי היסוד של הפילוסופיה של המאות ה-17 וה-18. זאת על ידי עיון במשנותיהם של ההוגים החשובים של התקופה: פרנסיס ביקון, רנה דיקרט, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דוד יום ועמנואל קאנט. נתעמק בעיקר בתורות המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות של הוגים אלה, אך לפרקים ניחשף גם להיבטים האתיים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים של הגותם.


 

ד״ר עידן שמעוני, ד״ר קותי שוהם, תרגיל קריאה מודרכת
Guided Reading,   Introduction   to  Modern   Philosophy
1659-5023-02  ד"ר שמעוני עידן, תרגיל צמוד במקביל    2 ש"ס 
1659-5023-03  ד"ר שוהם יקותיאל, תרגיל צמוד במקביל 2 ש"ס


​​קורס ״מבוא לתולדות המחשבה המודרנית״ ילווה בתרגיל קריאה מודרכת שבו נקרא בכיתה קטעים חשובים מתוך הטקסטים היסודיים של התקופה. הציון על הקורס ייקבע על פי מטלות  שיוגשו במהלך הסמסטר.


 


 

סמסטר ב'
 

פרופ׳ מנחם פיש, נורמטיביות ורציונליות: מדע, פוליטיקה, דת
Normativity and Rationality: Science Politics, Religion 
1659-5041-01                                                     3 ש"ס


היכולת לפעול באופן מטועם ולשקול שיקולי ראויות ואי-ראויות הנן תכונות ייחודיות לבני אנוש. באמצעותם מגבשות חברות האנושיות את תמונת עולמן, את תפיסתן החברתית-פוליטית, ואת תרבותן הדתית. אלא שבאופן מפתיע מטילה המחויבות הנורמטיבית אילוץ מטריד ובעייתי על יכולת הפעולה הרציונלית.

בחלקו הראשון של הקורס תוצג הבעיה במלוא חריפותה על רקע הדיון הפילוסופי העכשווי ברציונליות, נורמטיביות ופילוסופיית הרוח והעצמי, ויוצע לה פתרון. בחלקו השני תבחן הבעיה ופתרונה בהקשר הטעון של הדיון בעקבות קון במהפכות מדעיות. בחלקו השלישי תדון ספרות חז"ל על ענפיה הפרשניים וההלכתיים כמפעל אנושי יחיד הערוך מתוך מודעות לבעיה ולאופן פתרונה. בחלקו הרביעי ייבחנו הבעיה ופתרונה בזירה הפוליטית על רקע הדיון הביקורתי של מרתה נוסבאום בליברליזם פוליטי נוסח רולס, ועבודתה רחבת ההיקף על רגשות פוליטיים. 

 

ד"ר אורן באדר, תודעה, קוגניציה וטכנולוגיה במאה ה-21

1659-5052-01                                                                 4 ש״ס 
 

בסמינר זה נעסוק בהשפעה של המהפכה הדיגיטלית על התודעה והקוגניציה האנושית. 

גוף ידע רחב מראה שלשינויים הטכנולוגיים בשלהי המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 השפעה רבה על הזיכרון, הקשב, ועל מבנה המוח של בני אדם. שינויים אלה מעצבים את הדרך בה אנו זוכרים, פועלים, וקונים ידע על הסביבה.טכנולוגיות חדשות אינן משנות רק יכולות הן משפיעות גם על התודעה האנושית. דיוניים עכשוויים בפילוסופיה של הנפש חושבים מחדש את המושג תודעה בעקבות המפנה הדיגיטלי ובוחנים האם נפרצו הגבולות בין האדם לטכנולוגיה בה הוא עושה שימוש באופן שלא ניתן עוד להפריד ביניהם.

במהלך הסמינר נעסוק בהרחבה בשאלה זו. נבחן מהי תודעה, מהן גבולותיה וכיצד היא עשויה להיות מושפעת מכלים טכנולוגים חדשים, נשרטט את ההשפעה של הטכנולוגיה החדשה על הקוגניציה האנושית, נדון בקשר בין תודעה, קוגניציה וטכנולוגיה, ונשאף להבין מנקודת מבט היסטורית ופילוסופית, האם התהליכים להם אנו עדים שונים מפריצות דרך טכנולוגיות קודמות בהיסטוריה של חברות אדם.

 

ד״ר קותי שוהם, אקזיסטנציאליזם והאיום על המין האנושי

1659-5047-01          2 ש"ס 

שאלת ההומניזם הטרידה פילוסופים מראשיתה של תרבות המערב. ביוון הקלאסית ניסו לענות עליה בתבונה אפלטון ואריסטו, ובימי הביניים באמונה אוגוסטינוס ואקווינס, אך נראה שהחל מהעת החדשה, ובמיוחד המהפכה המדעית שאפיינה אותה במאה ה-17, התשובות שניסחו הוגים מודרניים העמיקו את הכרסום ב"רוח האדם".

במאמר "מדעי האדם והאתגר להומניזם" כותב דניאל כהנמן שעקרון הדטרמיניזם המאפיין את המדע מציג את "התחושה הסובייקטיבית של חופש פתיטית, וכמעט מעוררת רחמים. מצטייר כאן דימוי של מכונה אשר צופה מבחוץ חוזה את כל צעדיה מראש, והמהלכת למרות זאת באשליה של חופש והכוונה עצמית". אצל פרויד, בתחילת המאה ה-20, מתחלף הדטרמיניזם המדעי בשרירותיות התכנים הממלאים את "האני" על שלושת חלקיו. ניתן לומר שמהות האדם מתוארת במודלים הפסיכואנליטיים של פרויד כזירת התגוששות שמתרחשת ברובה במרחב ה"לא מודע", ולכן מושגים של חירות, תכלית ומשמעות החיוניים להומניזם מתרוקנים מתוכן בעל ערך.

ההגות האקזיסנטנציאליסטית של המאה ה-20 צמחה כתגובה ל"איומים פילוסופיים" שאתגרו את המין האנושי מהעת העתיקה ויוון הקלאסית, דרך ימי הביניים והריאקציה של העת החדשה, ועד לעידן הפוסט מודרני.

הקורס "אקזיסטנציאליזם והאיומים על המין האנושי" יבקש לבחון את ההגות האקזיסטנציאליסטית כמענה לתפיסות כובלות, מצמצמות ומסלילות של טבע האדם. בנוסף על עיון קצר בטקסטים של אפלטון, ואריסטו, אוגוסטינוס ואקווינס, דקארט, שפינוזה, לייבניץ, קאנט, פרויד ואחרים, נתמקד בעיקר בקריאה וניתוח של התשובות האקזיסטנציאליטיות שהופיעו בכתביהם של ניטשה, קאמי, קרקגור וסארטר. הקורס יסתיים בשאלה האם ההגות האקזיסטנציאליסטית יכולה להציל אותנו מהאיום הטכנולוגי של המאה ה-21?

 

 

ד"ר שרון אביטל, גוף, רגש וטכנולוגיה

1659-5054-01                                      2 ש"ס

הקורס עוסק בקשרים בין גוף, רגש וטכנולוגיה. עם המודרנה התעצבה תפיסה על פיה האדם נפרד מהטבע ושולט בו, הרציונל שולט ברגש ובגוף, וחוש הראיה חשוב מחושים "פרימיטיבים" כגון חוש הריח והמגע. במהלך הקורס נלמד תפיסות עכשוויות שמערערות על התפיסות המודרניות. נתחיל מסקירה של תפקודי החושים השונים בתהליך התקשורת והידע, נבדוק תפיסות של נורמה, אידיאל יופי ונכות ונתקדם לתפיסות שרואות קשרים היכן שבעבר היו הבדלים והיררכיה. כמה מהגישות שנלמד עוסקות בהשפעת הטכנולוגיה על המוח ובגישת המטריאליזם החדש אצל הוגים כגון ברונו לה טור, דהלוז, אנתוניו דמצ'יו  ודברה הארווי. לאורך הקורס נשאל האם טכנולוגיה תרמה להתפתחות התפיסה של הפרט כאינדווידואל עצמאי, האם רגש הוא עניין אישי או נתון להבנייה חברתית וטכנולוגית, והאם ניתן לחשוב על הפרט בנפרד מהטכנולוגיה שהוא משתמש בה ומאנשים ויצורים אחרים שנמצאים סביבו. כמה ממקרי הבוחן שנבדוק בהקשר זה הם הידבקות רגשית, אמפתיה ומציאות רבודה, טכנולוגיה ונכויות, ומדידת הגוף.

 

 

ד"ר כרמל וייסמן,  סוגיות עכשוויות בתרבות דיגיטלית
Contemporary issues in digital culture
1659-5038-01                         4 ש"ס


האם ניתן לפרש את האובייקטים הדיגיטליים והתופעות התרבותיות בנות זמננו באמצעות התיאוריות החברתיות של המאות שעברו או שאנחנו זקוקים להמשגה חדשה? בסמינר זה נכיר כמה מהגישות המושגיות המרכזיות בחקר התרבות הדיגיטלית כתת דיסציפלינה בלימודי התרבות ונלמד לנתח בעזרתן את התופעות והאובייקטים התרבותיים הדיגיטליים שמעניינים אתכם, מאמוג'י וסלפי ועד לבינה מלאכותית. נבחן באילו מצבים הוגים כגון דקארט והאברמס, בנימין ואדורנו, מרכס ופוקו עוזרים לנו להבין טוב יותר את התהליכים בני זמננו ונכיר מגוון הוגים והוגות חדשים/ות יותר שמפתחים תיאוריה חדשה לזמנים החדשים. 


 


 

סמסטר ג'

 

פרופ' יואב אריאל, פילוסופיה סינית ברשת
Virtual Dao: Chinese Philosophy on the Web
1659-5007-01                                      4 ש״ס                     


הסמינר יתמקד בתולדות הפילוסופיה הסינית בתקופה שבין המאה החמישית ועד המאה השלישית לפנה"ס – היא "תקופת המדינות הנלחמות." נבחן את הרעיונות וננתח את התשובות שניתנו על ידי גדולי הפילוסופים הקונפוציאניים והטאואיסטיים לשאלות המרכזיות שעיצבו את עולמה הקיומי, הפוליטי, החברתי והפסיכולוגי של סין העתיקה. כמו כן נדון בקצרה במהלך השיעור בנושאי רקע שאי-אפשר להפרידם מתולדות ה-"פילוסופיה סינית" של אותן השנים כגון: "השפה הסינית," "הדתות הסיניות," ו-"הציור הסיני."

את מהלך השיעור נעביר כ-Blended Course כלומר – הן במסגרת של הרצאות פרונטאליות והן בצורה של "לימוד מרחוק." בשנים האחרונות הפכו הן אתרי "הלימוד מרחוק" כגון EDX או COURSERA והן אתרי שיתוף קבצי הווידאו YouTube למאגר רב-ממדי ולא-טכסטואלי של ידע אקדמי רב ערך. "הפילוסופיה הסינית" לדורותיה, על שלל גילוייה וגלגוליה, באה לידי ביטוי באתרים אלה במאות רבות של קישורים. בשיעור שלנו נשתתף כשומעים חופשיים בהרצאות נבחרות שמועברות בשנים האחרונות בפלטפורמות "הווירטואליות" האלה ונגיב על הנראה ועל הנשמע באופן ביקורתי. 


 

ד״ר נועה גדי, המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות: מהומו סאפיינס לרובוט החכם
The Digital Revolution as a Culture Revolution: From Homo Sapiens to the Smart Robot
1659-5041-01                                                                                                           4 ש"ס


הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי ובהשלכותיו בהקשר תרבותי רחב, או במלים אחרות, בטיבה של המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות. חלקו הראשון של הדיון מוקדש לזיהוי ומיפוי מושגי של תופעת התרבות ובהתחקות היסטורית-אנתרופולוגית אחר מקורותיה: מתי היא מתחילה או מבליחה לראשונה בעולם הטבע? מהם סימניה או מרכיביה? מהן הזירות המרכזיות של הפעילות האנושית בתוך התרבות? 'האם תרבות היא תופעה אנושית ייחודית (ובלעדית)?'

במסגרת דיון זה ניגע גם בשאלות מרכזיות בשיח התיאורטי על התרבות כמו היחס בין תרבות לטבע, בין אבולוציה ביולוגית לאבולוציה תרבותית, היחס לתרבויות 'אחרות' ויחסיות תרבותית. בחלקו השני של הדיון, על יסוד הזיהוי והמיפוי של מרכיבי התרבות המרכזיים, ננסה להבין באילו נסיבות או תנאים מתרחשות מהפכות תרבותיות, ובאיזה מובן המהפכה הדיגיטלית היא לא סתם מהפכה טכנולוגית או מהפכת תקשורת כי אם מהפכת תרבות כוללת.

על מנת להעריך את משמעות המפנה הדיגיטלי ניזקק לבירור מושגי במספר סוגיות מפתח פילוסופיות כמו: יחסי גוף-נפש (או מוח ושכל) ובעיית התודעה, או היחס בין הכרה למציאות או בין שפה למחשבה, בין מוסר וחברה. סוגיות אלה שהיו תמיד רלבנטיות לקיום אנושי (בשלבי התפתחות שונים של התרבות) ושנויות במחלוקת לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, מתחדדות ונהיות בעיתיות עוד יותר בעידן של בינה מלאכותית ומציאות וירטואלית, בעולם קיברנטי שמאוכלס ברובוטים וסייבורגים. בסופו של דיון ננסה לתת את הדעת (לא להתנבא) על השאלה 'האם השלב האבולוציוני-תרבותי הבא מבשר פרידה מן האתנוצנטריות ההומניסטית ומי יתפוס את מקומו של הסובייקט האנושי כמחולל התרבות?'  



 

ד"ר עופר נורדהיימר נור, סוציולוגיה של הרשת - עידן הסייבר: חברה, טכנולוגיה וידיעה
The Cyber age: Society, Technology, Knowledge - Sociology of the Internet
1659-5037-01                                                                                       4 ש"ס

מרחב הסייבר (כולל המימד הנייד שלו) מושתת על שני אדנים: חיי חברה רשתיים (הרשתות החברתיות שלפני עידן Web 2.0 נקראו קהילות ווירטואליות) מצד אחד, ופרקטיקות עסקיות (ספק ליברטריאניות, ספק תאגידיות) בעידן ניאו ליברלי מן הצד השני. עד כניסתם של אינטרסים עסקיים לאינטרנט מאז שנת 1985 אופיין החלל בשורה של ערכים בלתי ואף אנטי עסקיים, ברוח התרבות שכנגד שסחפה את הצעירים בארצות הברית בשנות השישים והשבעים. בחלל הסייבר, ערכים מוקדמים אלה התמזגו עם פרקטיקות עסקיות והולידו מושגים חדשים וחללים עסקיים חדשים כמו פלטפורמות לרשתות חברתיות או כלכלת שיתוף, חכמת ההמונים ועוד.

השיעור יעסוק בקשר שבין המדיום לחדירת העולם העסקי אליו, חדירה אשר שינתה אותו עמוקות. חדירה זו מאיימת לשרוט ולצלק את אופיו הערכי המוקדם, ולהחליפו באינטרסים עסקיים ברוח הניאו ליברלית. ברמת המשתמש נשאלת השאלה, האם האינטרנט על אופיו הטכנולוגי - רשתי פותח אופקים חדשים לפרנסה ושגשוג או האם להיפך, האם הוא מאיים על חירויות בסיסיות ועל רווחתם הכלכלית של אנשי מעמד הביניים ובעצם מציע מודל חדש לפעילות כלכלית שהוא נצלני, ציני, ואוליגרכי?

 

ד"ר חגית קיסר, טכנולוגיות אזרחיות והפוליטיקה של הידע בעידן הדיגיטלי

1659-5051-01                                                                 4 ש״ס 
 

במהלך שני העשורים האחרונים מרחבי המדיה הדיגיטלית והרשתית נעשו בלתי נפרדים מחיי היומיום ואפשרו לעצב מחדש נורמות חברתיות ותרבותיות הקשורות לאופן שבו אנחנו תופסים מידע, תקשורת, מחקר, ממשל, אקטיביזם ועוד. שינויים אלו השפיעו, בין השאר, על תפיסות היררכיות של ידע ומומחיות ויצרו ערוצים חדשים למחקר ופיתוח טכנולוגי שיתופי ומבוזר.

הקורס יבחן טכנולוגיות רשת השתתפותיות כתופעה חברתית-פוליטית עכשווית, יאתר את האופן שבו יחסי כוח קיימים מוטמעים בתשתיות טכנולוגיות, ולחילופין, את הצורות החדשות של ידע, כוח ופעולה המיוצרות באמצעותן.

מטרת הקורס היא לבחון באופן ביקורתי את הבטחת הדמוקרטיזציה המתלווה לאופני הציבוריות הרשתית שהתהוו במהלך שני העשורים האחרונים באמצעות המדיה הדיגיטלית ורשת האינטרנט. לשם כך נסקור בקצרה את השינויים המרכזיים שחלו ביחסי הגומלין בין מדע, טכנולוגיה וחברה מתחילת המאה ה-20 ועד היום תוך התמקדות בספקטרום רחב של ידע ופעולה ממסדי, אזרחי או מבוזר בעידן הדיגיטלי; נבחן את השינוי בתפיסות של ידע סמכות ומומחיות; ונקדיש תשומת לב מיוחדת להיבטים שונים של מידע פתוח, פוליטיקה של טכנולוגיות קוד פתוח, לשדה רחב של מדע אזרחי וקהילתי המונע על ידי סוגיות סביבתיות, מרחביות ופוליטיות. דרך מקרי בוחן שונים נבחן את התפקיד שטכנולוגיות השתתפותיות ממלאות בהתהוותה של ציבוריות רשתית ושל קהילות וקולקטיביים מסוג חדש.

 
 

ד"ר איציק יוסף, סיבתיות בפילוסופיה ובמדע 
Causality in philosophy and science
1659-5043-01                        4 ש״ס


בקורס זה נבחן את מושג הסיבתיות והביסוס שלו בפילוסופיה ובמדע.  על פניו, נראה כאילו מושג הסיבתיות הכרחי לאופן בו אנו תופסים את העולם, אם בחיי היום יום ואם בפילוסופיה או במדע. כל אחד מאתנו מייצר טענות סיבתיות (A  הוא סיבתו של B) כל הזמן, ובכל מקום. בחלקו הראשון של הקורס נבחן טיפולים בפילוסופיה של מושג הסיבתיות באופן כולל ומופשט, המציעים  דין וחשבון כללי ורדוקטיבי למושג. כלומר, תיאוריות כלליות של סיבתיות בפילוסופיה מנסות להבין מהי סיבתיות, ולבסס אותה על עקרונות אחרים, יסודיים יותר.

​בין השאלות: איך מבדילים בין סיבתיות לבין קורלציות שאינן סיבתיות? האם אפשר לבסס את הסיבתיות על ענפי ידע או עקרונות אחרים? (למשל, סיבתיות היא מעבר אנרגיה בין הסיבה לתוצאה, או למשל ניסיון לבסס את סיבתיות על פסיכולוגיה), האם סיבתיות היא תכונה בעולם החיצוני, או שהיא נמצאת בהכרה שלנו בלבד? האם סיבתיות היא תנאי הכרחי ומספיק או רק מעלה את ההסתברות לקבלת תוצאה? כיצד נוכל להצביע על סיבתיות אמיתיות לאירועים להם לכאורה לפחות סיבות רבות?

לאחר החלק הכללי, נבחן את השימוש בסיבתיות בענפי ידע שונים, בפיזיקה, ביולוגיה, תורת משפט ומוסר ובהיסטוריה. נראה איך המושג מקבל משמעות שונה בכל אחד מענפי הידע, ונבחן באופן השוואתי את המשמעויות השונות. ננסה לענות על השאלה האם סיבתיות היא הכרחית בתיאור המדעי, או שימושית רק בשלב הראשון של פענוח הקשרים במציאות, ויכולה להיזנח לאחר שיש לנו תיאור טוב יותר של הקשר.



 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>