תקצירי קורסים

 

סמסטר א׳
 

ד"ר אילנה ארבל, פוליטיקה ביקורתית: מרקס, פופר, פוקו 
Critical Politics: Marx, Popper, Foucault
1659-5015-01                      4 ש"ס


הקורס יעסוק בשאלות מרכזיות מתחום הפילוסופיה הפוליטית, המודרנית והפוסט-מודרנית. זאת, תוך דיון בהגותו של מרקס ובמבקריה: קרל פופר, מצד הליברליזם ומישל פוקו, מצד הפוסט-מודרניזם. במהלך הקורס ייקראו בכיתה קטעים מן הטקסטים הבאים: "המניפסט הקומוניסטי" (ק. מרקס, פ. אנגלס), "השערות והפרכות" והחברה הפתוחה ואויביה (ק. פופר), תולדות המיניות, כרך 1 ו"מהי הנאורות?" (מ. פוקו) וכן, "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" (ע. קאנט).


 

ד"ר איציק יוסף, מבוא לפילוסופיה של המדע 
Introduction to philosophy of science
1659-5002-01                   2 ש"ס


הקורס יסקור גישות פילוסופיות מרכזיות בפילוסופיה של המדע בתקופת המהפכה המדעית של המאה ה - 17 ובמאות שלאחריה. ראשית, ננסה להבין מה זה בכלל פילוסופיה של המדע ולשם מה נוצר התחום. כלומר, מה הם השאלות המרכזיות עליהם התחום מנסה לענות. לאחר מכן הקורס יכלול, בין היתר, את ניסיונותיהם המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה - 20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה.


 

ד"ר רוטלוי אורי, היסטוריות חברתיות של ידע 
Social histories of knowledge
1659-5045-01         2 ש"ס


השימוש ברשת כמטאפורה לתיאור קיומו והתפתחותו של ידע ומדע הוא חלק ממפנה מכריע בהיסטוריה של הידע. במקום תיאור התפתחות המדע כסיפורם של רעיונות, בעיות ופתרונות ברוחם של גאונים גדולים מיוון העתיקה ועד לאירופה המודרנית, המאופיין בהתקדמות לעבר האמת על אודות הטבע, המדע מתואר כרשת של מוסדות, פרוצדורות, אנשים וחפצים, שפרוסה בעולמנו ומייצרת הן את הסובייקט היודע והן את האובייקט הנודע בגלגוליהם ההיסטוריים השונים. אך הרשת היא רק דרך אחת להתבונן על ידע והתפתחותו. בשיעור נבחן אפשרויות שונות לספר את ההיסטוריה של הידע כהיסטוריה חברתית, כזו אשר אינה מתמקדת רק בגאונים בודדים כמו אריסטו או ניוטון, אלא בקהילות של ידע, בהכשרה ובמשמוע סוכני ידע, במסורות ובמהפכות מרובות של ידע, ובנדידה של ידע בין יבשות, תרבויות ושדות. דרך מעבר במספר תחנות בהיסטוריה של הידע מימה"ב ועד לעת החדשה, נלמד על סוגים שונים של ידע כדוגמת ידע משפטי, ידע מוסדי, ידע רפואי וידע מדעי ונגלה פרספקטיבות חדשות להתבונן בהתגלגלות הידע עד ימינו. על בסיס זה נשאל גם שאלות ביקורתיות על תפיסת הידע כרשת, ועל תרומת השימוש במטאפורת הרשת לדחיקת הסוכנות של בני אדם מן ההיסטוריה של הידע.


 

ד"ר עידן שמעוני, מבוא לתולדות המחשבה המודרנית
Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-01                 2 ש"ס


על אף שלפילוסופיה עבר ארוך ומפואר שראשיתו עוד באתונה הקלסית, הרי שהמבנים הרעיוניים המהווים כיום את ליבת התחום הומצאו מחדש, במידה רבה, בתקופה המודרנית המוקדמת. הוגי התקופה הפיחו רוח חיים במושגי היסוד של הפילוסופיה על ידי עיון מחודש בשאלות הפילוסופיות הבסיסיות: מה ניתן לדעת? האם יש עולם ממשי מחוץ למחשבות שלנו? האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים?מה מכונן את הזהות העצמית? מה הקשר שבין גוף לנפש? מה טיבה של הרציונליות האנושית? בקורס מבוא לתולדות המחשבה המודרנית נדון ברעיונות המרכזיים ובמושגי היסוד של הפילוסופיה של המאות ה-17 וה-18. זאת על ידי עיון במשנותיהם של ההוגים החשובים של התקופה: פרנסיס ביקון, רנה דיקרט, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דוד יום ועמנואל קאנט. נתעמק בעיקר בתורות המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות של הוגים אלה, אך לפרקים ניחשף גם להיבטים האתיים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים של הגותם.


 

ד"ר עידן שמעוני, ד"ר קותי שוהם, תרגיל קריאה מודרכת   
Guided Reading,
 Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-02             ד"ר שמעוני עידן, תרגיל צמוד במקביל           2 ש"ס
1659-5023-03             ד"ר שהם יקותיאל, תרגיל צמוד במקביל         2 ש"ס


קורס ״מבוא לתולדות המחשבה המודרנית״ ילווה בתרגיל קריאה מודרכת שבו נקרא בכיתה קטעים חשובים מתוך הטקסטים היסודיים של התקופה. הציון על הקורס ייקבע על פי מטלות שיוגשו במהלך הסמסטר.


 


 

סמסטר ב'
 

ד"ר נועה גדי, המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבותית: מהומו סאפיינס לרובוט החכם
The Digital Revolution as a Culture Revolution: From Homo Sapiens to the Smart Robot
1659-5041-01                                                                                 3 ש"ס


הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי ובהשלכותיו בהקשר תרבותי רחב, או במלים אחרות, בטיבה של המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות. חלקו הראשון של הדיון מוקדש לזיהוי ומיפוי מושגי של תופעת התרבות ובהתחקות היסטורית-אנתרופולוגית אחר מקורותיה: מתי היא מתחילה או מבליחה לראשונה בעולם הטבע? מהם סימניה או מרכיביה? מהן הזירות המרכזיות של הפעילות האנושית בתוך התרבות? 'האם תרבות היא תופעה אנושית ייחודית (ובלעדית)?' במסגרת דיון זה ניגע גם בשאלות מרכזיות בשיח התיאורטי על התרבות כמו היחס בין תרבות לטבע, בין אבולוציה ביולוגית לאבולוציה תרבותית, היחס לתרבויות 'אחרות' ויחסיות תרבותית. בחלקו השני של הדיון, על יסוד הזיהוי והמיפוי של מרכיבי התרבות המרכזיים, ננסה להבין באילו נסיבות או תנאים מתרחשות מהפכות תרבותיות, ובאיזה מובן המהפכה הדיגיטלית היא לא סתם מהפכה טכנולוגית או מהפכת תקשורת כי אם מהפכת תרבות כוללת. על מנת להעריך את משמעות המפנה הדיגיטלי ניזקק לבירור מושגי במספר סוגיות מפתח פילוסופיות כמו: יחסי גוף-נפש (או מוח ושכל) ובעיית התודעה, או היחס בין הכרה למציאות או בין שפה למחשבה, בין מוסר וחברה. סוגיות אלה שהיו תמיד רלבנטיות לקיום אנושי (בשלבי התפתחות שונים של התרבות) ושנויות במחלוקת לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, מתחדדות ונהיות בעיתיות עוד יותר בעידן של בינה מלאכותית ומציאות וירטואלית, בעולם קיברנטי שמאוכלס ברובוטים וסייבורגים. בסופו של דיון ננסה לתת את הדעת (לא להתנבא) על השאלה 'האם השלב האבולוציוני-תרבותי הבא מבשר פרידה מן האתנוצנטריות ההומניסטית ומי יתפוס את מקומו של הסובייקט האנושי כמחולל התרבות?'  


 

ד"ר שי בידרמן, הפילוסופיה, המדיום והמסר
Philosophy: between Medium and Message
1659-5024-01                           3 ש"ס


פילוסופיה, "אהבת חכמה", הנה מהמגדירים המובהקים של הידע האנושי, המתודולוגיה של רכישת ידע וסיווגו, ואנושיות ככלל. בן האנוש מוגדר מתוך תבונתו, והתבונה, ככזו, שואפת להכרת העולם והכרת העצמי היודע. מהיום שבו ניתקו כבליו של האסיר במערה האפלטונית ועד ליום שבו שב האסיר לכבול את עצמו לפנופטיקון הפייסבוק, מהווה הפילוסופיה מגדיר ואבן בוחן לקיום האנושי. אולם, האם זו אותה פילוסופיה? האם הפילוסופיה בעידן הווירטואלי – וממילא, דמות האדם בעידן זה – נמצאים על אותו ציר התפתחות?

בסמינר זה ננסה לאפיין ולסווג את הידע הפילוסופי בעולמו הווירטואלי של הייצוג הוויזואלי. עולם הייצוגים הוויזואלי, הממיר את/מתריס כנגד עולם המבע הלשוני, יהווה מושא מחקר מרכזי בחיפוש שלנו את הידע הפילוסופי. [אוסיף כי מקרה הבוחן המלווה את הקורס הנו הקולנוע – הנציג הבכיר של חשיבה וויזואלית בימינו – אולם היקפה של טענת הקורס מתייחסת לכלל המבעים הוויזואליים, ולכלל הממשות הווירטואלית לסוגיה]


 

ד"ר עופר נורדהיימר נור סוציולוגיה של הרשת - עידן הסייבר: חברה, טכנולוגיה וידיעה
The Cyber age: Society, Technology, Knowledge - Sociology of the Internet
1659-5037-01                                                                   2 ש"ס


מרחב הסייבר (כולל המימד הנייד שלו) מושתת על שני אדנים: חיי חברה רשתיים (הרשתות החברתיות שלפני עידן Web 2.0 נקראו קהילות ווירטואליות) מצד אחד, ופרקטיקות עסקיות (ספק ליברטריאניות, ספק תאגידיות) בעידן ניאו ליברלי מן הצד השני. עד כניסתם של אינטרסים עסקיים לאינטרנט מאז שנת 1985 אופיין החלל בשורה של ערכים בלתי ואף אנטי עסקיים, ברוח התרבות שכנגד שסחפה את הצעירים בארצות הברית בשנות השישים והשבעים. בחלל הסייבר, ערכים מוקדמים אלה התמזגו עם פרקטיקות עסקיות והולידו מושגים חדשים וחללים עסקיים חדשים כמו פלטפורמות לרשתות חברתיות או כלכלת שיתוף, חכמת ההמונים ועוד. השיעור יעסוק בקשר שבין המדיום לחדירת העולם העסקי אליו, חדירה אשר שינתה אותו עמוקות. חדירה זו מאיימת לשרוט ולצלק את אופיו הערכי המוקדם, ולהחליפו באינטרסים עסקיים ברוח הניאו ליברלית. ברמת המשתמש נשאלת השאלה, האם האינטרנט על אופיו הטכנולוגי - רשתי פותח אופקים חדשים לפרנסה ושגשוג או האם להיפך, האם הוא מאיים על חירויות בסיסיות ועל רווחתם הכלכלית של אנשי מעמד הביניים ובעצם מציע מודל חדש לפעילות כלכלית שהוא נצלני, ציני, ואוליגרכי?


 

ד"ר רפפורט מיכל, פרטיות בעולם טכנולוגי מתהווה
Privacy in a technologized world
1659-5042-01              2 ש"ס

עידן הנאורות ותפיסות ליברליות הביאו עמם המשגה מחודשת של מושג הפרטיות, וראו בפרטיות כחיונית להגדרת היחיד (הפרט), כתנאי לחופש אישי, כהכרחית לקיום תהליכים דמוקרטיים, ועוד. בו בזמן, במאות האחרונות האנושות עדה לזינוק חסר תקדים בפיתוח ויישום טכנולוגיות חדשות. אלו הביאו להיווצרותם של מרחבים דיגיטליים ווירטואליים שלא היו בעבר, לעיצוב מחדש של מרחבי והרגלי צריכה, ליצירת סיכונים חדשים ועוד. כבר למעלה ממאתיים שנה הטכנולוגיה ומושג הפרטיות שזורים זה בזו: עצם הטבעת המושג 'הזכות לפרטיות' הוא פועל יוצא של שימוש הולך וגובר במצלמה בסוף המאה ה-19. כיום, טכנולוגיות חדשות מחזקות, מערערות, מאתגרות ומעצבות את מושג הפרטיות, ומעלות שאלות חדשות לגבי מיקומו, טיבו, נחיצותו וחשיבותו. בשנת 2020 ועם התפשטות מגפת הקורונה, שאלות הנוגעות לפרטיות, טכנולוגיה, שליטה ובריאות ולהקשרים ביניהם הפכו לבוערות עוד יותר 
הטכנולוגיה כמייצרת וכמבטחת מפניי סיכונים, הביג-דאטה, טכנולוגיות ביומטריות המתמקדות בגוף, בניית פרופילים ביטחוניים ומסחריים, לידתה של 'חברת המעקב', מקומה של המדיה החברתית כספקית מידע וכמנוע כלכלי – כל אלו ועוד מבנים מחדש את מושג הפרטיות ומעלים לדיון את מיקומה וחשיבותה במציאות ביטחונית, חברתית, בריאותית ותרבותית משתנה ולאור תהליכי הפרטה וגלובליזציה. לידתו של משחק סכום אפס בין שיקולי פרטיות לביטחון, פרטיות בעידן של ניראות מתמדת, ויתור על פרטיות כאמצעי להעצמה אישית במרחבים טכנולוגיים שונים – בכל אלו ועוד יעסוק קורס זה, השם לעצמו להתמודד עם סוגיות מהעבר ומההווה, ולהרחיב את היריעה בכל הקשור לפרטיות, טכנולוגיה, ויחסי הגומלין שביניהם.


 

ד"ר כרמל וייסמן,  סוגיות עכשוויות בתרבות דיגיטלית
Contemporary issues in digital culture
1659-5038-01                     4 ש"ס


האם ניתן לפרש את האובייקטים הדיגיטליים והתופעות התרבותיות בנות זמננו באמצעות התיאוריות החברתיות של המאות שעברו או שאנחנו זקוקים להמשגה חדשה? בסמינר זה נכיר כמה מהגישות המושגיות המרכזיות בחקר התרבות הדיגיטלית כתת דיסציפלינה בלימודי התרבות ונלמד לנתח בעזרתן את התופעות והאובייקטים התרבותיים הדיגיטליים שמעניינים אתכם, מאמוג'י וסלפי ועד לבינה מלאכותית. נבחן באילו מצבים הוגים כגון דקארט והאברמס, בנימין ואדורנו, מרכס ופוקו עוזרים לנו להבין טוב יותר את התהליכים בני זמננו ונכיר מגוון הוגים והוגות חדשים/ות יותר שמפתחים תיאוריה חדשה לזמנים החדשים. 


 


 

סמסטר ג'

ד"ר חיים דעואל לוסקי, הפילוסופיה והתיאוריה של הצילום בעידן הדיגיטלי
Philosophy of Photography in the age of Digital Reproduction
1659-5031-01                                                 4 ש"ס

נעסוק בקורס הנוכחי בניסוח ״ארגז כלים״, מערכת של מושגים שתאפשר הבנה פילוסופית ותיאורטית של תנאי האפשרות העומדים מאחורי השינויים שחלו ביחס אל הדימוי מהתקופה האנאלוגית, ועד לתקופה הדיגיטליתנלמד להכיר את ההוגים ואת הבעיות, את ההגות שעיצבה את המעבר, מתרבות  הבנוה על טקסטים וקריאות, לתרבות דיגיטאלית הבנויה על דימויים והתבוננות, ומכאן, נבין כיצד חדל הדימוי להיות חלק מהאמנות ומהמחשבה הפילוסופית, והפך להיות בעל תפקיד מרכזי ביחסי הכח במדינה המודרנית.

כפי שההנדסה איתגרה את הארכיטקטורה, המדע את האמנות והטכנולוגיות החדשות את הקולנוע, כך גם השינויים שחלו במבנה המערך המחשבתי המבקש לייצג את המציאות ולשרת אותהיילמד לא רק על רקע תולדות הפילוסופיה או תולדות האמנות, אלא על רקע התפתחות הפוטנציאל הנפיץ שטמון בדימוי המניע ומפעיל את מערכות של שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, ובעיקר, כחלק מהמחשבה הביקורתית הבוחנת את חדירת השפעתה של התקשורת ותרבות ההמונים בעידן ״מות הסובייקט״.


 

ד"ר איציק יוסף, סיבתיות בפילוסופיה ובמדע 
Causality in philosophy and science
1659-5043-01                 2 ש"ס


בקורס זה נבחן את מושג הסיבתיות והביסוס שלו בפילוסופיה ובמדע.  על פניו, נראה כאילו מושג הסיבתיות הכרחי לאופן בו אנו תופסים את העולם, אם בחיי היום יום ואם בפילוסופיה או במדע. כל אחד מאתנו מייצר טענות סיבתיות (A  הוא סיבתו של B) כל הזמן, ובכל מקום. בחלקו הראשון של הקורס נבחן טיפולים בפילוסופיה של מושג הסיבתיות באופן כולל ומופשט, המציעים  דין וחשבון כללי ורדוקטיבי למושג. כלומר, תיאוריות כלליות של סיבתיות בפילוסופיה מנסות להבין מהי סיבתיות, ולבסס אותה על עקרונות אחרים, יסודיים יותר. בין השאלות: איך מבדילים בין סיבתיות לבין קורלציות שאינן סיבתיות? האם אפשר לבסס את הסיבתיות על ענפי ידע או עקרונות אחרים? (למשל, סיבתיות היא מעבר אנרגיה בין הסיבה לתוצאה, או למשל ניסיון לבסס את סיבתיות על פסיכולוגיה), האם סיבתיות היא תכונה בעולם החיצוני, או שהיא נמצאת בהכרה שלנו בלבד? האם סיבתיות היא תנאי הכרחי ומספיק או רק מעלה את ההסתברות לקבלת תוצאה? כיצד נוכל להצביע על סיבתיות אמיתיות לאירועים להם לכאורה לפחות סיבות רבות?

לאחר החלק הכללי, נבחן את השימוש בסיבתיות בענפי ידע שונים, בפיזיקה, ביולוגיה, תורת משפט ומוסר ובהיסטוריה. נראה איך המושג מקבל משמעות שונה בכל אחד מענפי הידע, ונבחן באופן השוואתי את המשמעויות השונות. ננסה לענות על השאלה האם סיבתיות היא הכרחית בתיאור המדעי, או שימושית רק בשלב הראשון של פענוח הקשרים במציאות, ויכולה להיזנח לאחר שיש לנו תיאור טוב יותר של הקשר.


 

פרופ' יואב אריאל, פילוסופיה סינית ברשת
Virtual Dao: Chinese Philosophy on the Web
1659-5007-01                            4 ש"ס

הסמינר יתמקד בתולדות הפילוסופיה הסינית בתקופה שבין המאה החמישית ועד המאה השלישית לפנה"ס – היא "תקופת המדינות הנלחמות." נבחן את הרעיונות וננתח את התשובות שניתנו על ידי גדולי הפילוסופים הקונפוציאניים והטאואיסטיים לשאלות המרכזיות שעיצבו את עולמה הקיומי, הפוליטי, החברתי והפסיכולוגי של סין העתיקה. כמו כן נדון בקצרה במהלך השיעור בנושאי רקע שאי-אפשר להפרידם מתולדות ה-"פילוסופיה סינית" של אותן השנים כגון: "השפה הסינית," "הדתות הסיניות," ו-"הציור הסיני." את מהלך השיעור נעביר כ-Blended Course כלומר – הן במסגרת של הרצאות פרונטאליות והן בצורה של "לימוד מרחוק." בשנים האחרונות הפכו הן אתרי "הלימוד מרחוק" כגון EDX או COURSERA והן אתרי שיתוף קבצי הווידאו YouTube למאגר רב-ממדי ולא-טכסטואלי של ידע אקדמי רב ערך. "הפילוסופיה הסינית" לדורותיה, על שלל גילוייה וגלגוליה, באה לידי ביטוי באתרים אלה במאות רבות של קישורים. בשיעור שלנו נשתתף כשומעים חופשיים בהרצאות נבחרות שמועברות בשנים האחרונות בפלטפורמות "הווירטואליות" האלה ונגיב על הנראה ועל הנשמע באופן ביקורתי.  


ד"ר בועז מילר, ידיעה ברשתות
Cyber Age: Society, Technology, and Knowledge - Knowledge on Networks
1659-5028-01                                                                  2 ש"ס

אנו רוכשים חלק ניכר מידיעותינו מעדותם של חברים אחרים בקהילה האפיסטמית שלנו, ממוסדות האמונים על ייצור הידע, כמו המדע, ומאמצעים טכנולוגיים המשמשים לחקירה, לעיבוד מידע, לאחסונו, ולשיתופו. התלות שלנו בטכנולוגיה להשגת ידיעה גדלה משמעותית עם התפתחותן העצומה של טכנולוגיות מחשב ורשת, המשמשות גם לארגון מחדש של יחסינו החברתיים. בעשורים האחרונים התגבשה בשיח הפילוסופי האקדמי ההכרה שהאפיסטמולוגיה המסורתית הזניחה את ההיבטים החברתיים והטכנולוגיים של הידיעה האנושית, והחל להתפתח דיון שיטתי בהם, שאליו נתוודע בקורס. נקרא מקורות באפיסטמולוגיה חברתית ובפילוסופיה אנליטית של הטכנולוגיה העוסקים בידיעה. נתמקד בשאלות יסוד מושגיות הקשורות ליחסים ולקשרי הגומלין בין חברה וטכנולוגיה, כגון: כיצד יש לאפיין ידיעה ממכשירים? במה דומה ובמה שונה ידיעה ממכשירים לידיעה מעדות אנושית? מה בין אמון בטכנולוגיה לאמון בבני אדם? כיצד משפיעה טכנולוגיה על ההצדקה האפיסטמית של האמונות שאנו מגבשים? באילו אופנים טכנולוגיות רשת חדשות מגדילות את אפשרויות הידיעה שלנו, ומה השפעתן על האפיון המסורתי של מושג הידיעה? חלק ניכר מהדיון ייעשה בהקשר של טכנולוגיות רשת.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive