תוכנית מרוכזת - תיאורי קורסים

תוכנית מרוכזת - תיאורי קורסים

פילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית - תיאור הסמינרים לשנה"ל תשע"ט

 

סמסטר א:

ד"ר רוטלוי אורי, היסטוריות חברתיות של ידע (שיעור)

 Social histories of knowledge

 1659-5045-01 , 2 ש"ס

השימוש ברשת כמטאפורה לתיאור קיומו והתפתחותו של ידע ומדע הוא חלק ממפנה מכריע בהיסטוריה של הידע. במקום תיאור התפתחות המדע כסיפורם של רעיונות, בעיות ופתרונות ברוחם של גאונים גדולים מיוון העתיקה ועד לאירופה המודרנית, המאופיין בהתקדמות לעבר האמת על אודות הטבע, המדע מתואר כרשת של מוסדות, פרוצדורות, אנשים וחפצים, שפרוסה בעולמנו ומייצרת הן את הסובייקט היודע והן את האובייקט הנודע בגלגוליהם ההיסטוריים השונים. אך הרשת היא רק דרך אחת להתבונן על ידע והתפתחותו. בשיעור נבחן אפשרויות שונות לספר את ההיסטוריה של הידע כהיסטוריה חברתית, כזו אשר אינה מתמקדת רק בגאונים בודדים כמו אריסטו או ניוטון, אלא בקהילות של ידע, בהכשרה ובמשמוע סוכני ידע, במסורות ובמהפכות מרובות של ידע, ובנדידה של ידע בין יבשות, תרבויות ושדות. דרך מעבר במספר תחנות בהיסטוריה של הידע מימה"ב ועד לעת החדשה, נלמד על סוגים שונים של ידע כדוגמת ידע משפטי, ידע מוסדי, ידע רפואי וידע מדעי ונגלה פרספקטיבות חדשות להתבונן בהתגלגלות הידע עד ימינו. על בסיס זה נשאל גם שאלות ביקורתיות על תפיסת הידע כרשת, ועל תרומת השימוש במטאפורת הרשת לדחיקת הסוכנות של בני אדם מן ההיסטוריה של הידע.

 

 

ד"ר אילנה ארבל, פוליטיקה ביקורתית: מרקס, פופר, פוקו

 Critical Politics: Marx, Popper, Foucault 

1659-5015-01,  4 ש"ס

הקורס יעסוק בשאלות מרכזיות מתחום הפילוסופיה הפוליטית, המודרנית והפוסט-מודרנית. זאת, תוך דיון בהגותו של מרקס ובמבקריה: קרל פופר, מצד הליברליזם ומישל פוקו, מצד הפוסט-מודרניזם. במהלך הקורס ייקראו בכיתה קטעים מן הטקסטים הבאים: "המניפסט הקומוניסטי" (ק. מרקס, פ. אנגלס), "השערות והפרכות" והחברה הפתוחה ואויביה (ק. פופר), תולדות המיניות, כרך 1 ו"מהי הנאורות?" (מ. פוקו) וכן, "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" (ע. קאנט).

 

ד״ר איציק יוסף   מבוא לפילוסופיה של המדע (שיעור)

Introduction to philosophy of science

1659-5002-01             2 ש"ס

הקורס יסקור גישות פילוסופיות מרכזיות בפילוסופיה של המדע בתקופת המהפכה המדעית של המאה ה - 17 ובמאות שלאחריה. ראשית, ננסה להבין מה זה בכלל פילוסופיה של המדע ולשם מה נוצר התחום. כלומר, מה הם השאלות המרכזיות עליהם התחום מנסה לענות. לאחר מכן הקורס יכלול, בין היתר, את ניסיונותיהם המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה - 20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה.
 

 

ד״ר עידן שמעוני, מבוא לתולדות המחשבה המודרנית

 שיעור ותרגיל קריאה מודרכת  ביחד עם ד"ר קותי שוהם

Introduction to Modern Philosophy

Guided Reading

1659-5023-01 ד"ר שמעוני עידן  2 ש"ס

1659-5023-02             ד"ר שמעוני עידן,תרגיל צמוד במקביל          2 ש"ס

1659-5023-03             ד"ר שהם יקותיאל,תרגיל צמוד במקביל        2 ש"ס

על אף שלפילוסופיה עבר ארוך ומפואר שראשיתו עוד באתונה הקלסית, הרי שהמבנים הרעיוניים המהווים כיום את ליבת התחום הומצאו מחדש, במידה רבה, בתקופה המודרנית המוקדמת. הוגי התקופה הפיחו רוח חיים במושגי היסוד של הפילוסופיה על ידי עיון מחודש בשאלות הפילוסופיות הבסיסיות: מה ניתן לדעת? האם יש עולם ממשי מחוץ למחשבות שלנו? האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים?מה מכונן את הזהות העצמית? מה הקשר שבין גוף לנפש? מה טיבה של הרציונליות האנושית? בקורס מבוא לתולדות המחשבה המודרנית נדון ברעיונות המרכזיים ובמושגי היסוד של הפילוסופיה של המאות ה-17 וה-18. זאת על ידי עיון במשנותיהם של ההוגים החשובים של התקופה: פרנסיס ביקון, רנה דיקרט, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דוד יום ועמנואל קאנט. נתעמק בעיקר בתורות המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות של הוגים אלה, אך לפרקים ניחשף גם להיבטים האתיים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים של הגותם.

הקורס ילווה בתרגיל קריאה מודרכת שבו נקרא בכיתה קטעים חשובים מתוך הטקסטים היסודיים של התקופה. הציון על הקורס ייקבע על פי מטלות שיוגשו במהלך הסמסטר.

 

סמסטר ב'

ד"ר לין חלוזין דברת , מושגים מדעיים, מושגים פוליטיים: מהו מושג?

 Between scientific & political concepts: What is a concept?

1659-5044-01 תשע"ט , 3 ש"ס

המדעים הקוגניטיביים הובילו בחמישים השנה האחרונות לפריצות דרך משמעותיות בידע שלנו על מושגים. כיצד הם יכולים לתרום להבנת המושג המדעי? או להבנת המושג הפוליטי? האם המושגים /חתול/, /אבולוציה/ ו/מדינה/ מתפקדים כולם באפן דומה ומצביעים על אותם הליכי המשגה, הבנה ותקשורת – או שמא ההבדל ביניהם רב על המשותף? מטרת הסמינר לערוך הכרות ראשונה עם הספרות העכשווית על מושגים ולהקנות כלים תיאורטיים בסיסיים להתמודדות עם הבעיות הפילוסופיות שמעלים מושגים. במהלך הסמינר נדון בכמה מן השאלות המרכזיות הנוגעות למושגים בשפה הטבעית, מושגים מדעיים ומושגים פוליטיים:

  •        מהו מושג ובמה הוא נבדל מ"רעיון"? כיצד יש להבין את היחס בין מושגים ומילים?
  •        מהו מושג מדעי ובמה הוא נבדל ממושגים אחרים? האם מושג מדעי שונה באפן מהותי ממושגים בלקסיקון הכללי?
  •        מה יכול ללמד אותנו חקר המושגים בקוגניציה על מושגים מדעיים?
  •        ממה מושג בנוי ומהם גבולותיו? האם מושגים מדעיים הם עצמאיים או נתונים בהקשר?
  •        מהם היחסים בין מושגים ותיאוריות, ומהם היחסים בין מושגים מדעיים לבין תיאוריות מדעיות?
  •        כיצד נולדים מושגים מדעיים ומה ניתן ללמוד על מושגים מן התיאוריות של השינוי המושגי?
  •        איזה מושג של "מושג מדעי" מציעים המחקרים על נדידת ידע?

 

ד"ר נועה גדי, ממהפכת המידע לקידוד התודעה: בירור מושגי של מרכיבי התרבות הדיגיטלית

The Codification of Consciousness: Conceptual Inquiry

1659-5041-01                         3 ש"ס

הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי שמקורו במהפכת מידע גלובלית, חסרת תקדים בהיקפה. אפשר אולי לחטוא בלשון אנכרוניסטית ולומר שמכונות ומידע היו משחר ימי הציביליזציה האנושית; ובוודאי שכל מהפכה היא תופעה מורכבת וחריגה לזמנה. אך דומה, שמהפכת המידע של העידן הדיגיטלי מציינת קפיצת מדרגה רדיקלית שמאתגרת, ויש אומרים מערערת, את מובנם של מושגי יסוד בחוויה האנושית, החל מתפיסת המציאות שלנו ועד לתפיסה העצמית שלנו כסובייקטים אנושיים, ולמעמדה של התודעה כמאפיין ייחודי של יצורים תבוניים. האם שלב התרבות הנוכחי מצביע על שחרור בלתי נמנע בעתיד נראה לעין מכבלי גוף, חומר וסובייקטיביות ומכל הגבולות הכרוכים בהוויה המוכרת לנו (רעיון הסינגולריות)? זו השאלה שמלווה את הבירור המושגי של הסמינר, בעיקר דרך השיח הביקורתי העוקב בדריכות בעשורים האחרונים אחר התפתחויות בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית והקיברנטיקה (הוגים כמו מ' היים, ל' מאנוביץ', ק' היילס ואחרים). שיח זה מתאפיין בניסיון להבין את דפוסי ההתפתחות הללו בהקשר היסטורי רחב ולספק אבחנות והגדרות מושגיות רלבנטיות להתמודדות עם ההשלכות והאפשרויות הגלומות בטכנולוגיות הדיגיטליות, וכן עם היומרה להציע אופני ייצוג חדשים ואף צורות קיום חדשות.

 

ד"ר שי בידרמן, "הפילוסופיה, המדיום והמסר"

Philosophy: between Medium and Message

1659-5024-01                         3 ש"ס

פילוסופיה, "אהבת חכמה", הנה מהמגדירים המובהקים של הידע האנושי, המתודולוגיה של רכישת ידע וסיווגו, ואנושיות ככלל. בן האנוש מוגדר מתוך תבונתו, והתבונה, ככזו, שואפת להכרת העולם והכרת העצמי היודע. מהיום שבו ניתקו כבליו של האסיר במערה האפלטונית ועד ליום שבו שב האסיר לכבול את עצמו לפנופטיקון הפייסבוק, מהווה הפילוסופיה מגדיר ואבן בוחן לקיום האנושי. אולם, האם זו אותה פילוסופיה? האם הפילוסופיה בעידן הווירטואלי – וממילא, דמות האדם בעידן זה – נמצאים על אותו ציר התפתחות?

בסמינר זה ננסה לאפיין ולסווג את הידע הפילוסופי בעולמו הווירטואלי של הייצוג הוויזואלי. עולם הייצוגים הוויזואלי, הממיר את/מתריס כנגד עולם המבע הלשוני, יהווה מושא מחקר מרכזי בחיפוש שלנו את הידע הפילוסופי. [אוסיף כי מקרה הבוחן המלווה את הקורס הנו הקולנוע – הנציג הבכיר של חשיבה וויזואלית בימינו – אולם היקפה של טענת הקורס מתייחסת לכלל המבעים הוויזואליים, ולכלל הממשות הווירטואלית לסוגיה]

 

ד"ר עופר נורדהיימר נור סוציולוגיה של הרשת - עידן הסייבר: חברה, טכנולוגיה וידיעה

 The Cyber age: Society, Technology, Knowledge - Sociology of the Internet.

1659-5037-01                         2 ש"ס

מרחב הסייבר (כולל המימד הנייד שלו) מושתת על שני אדנים: חיי חברה רשתיים (הרשתות החברתיות שלפני עידן Web 2.0 נקראו קהילות ווירטואליות) מצד אחד, ופרקטיקות עסקיות (ספק ליברטריאניות, ספק תאגידיות) בעידן ניאו ליברלי מן הצד השני. עד כניסתם של אינטרסים עסקיים לאינטרנט מאז שנת 1985 אופיין החלל בשורה של ערכים בלתי ואף אנטי עסקיים, ברוח התרבות שכנגד שסחפה את הצעירים בארצות הברית בשנות השישים והשבעים. בחלל הסייבר, ערכים מוקדמים אלה התמזגו עם פרקטיקות עסקיות והולידו מושגים חדשים וחללים עסקיים חדשים כמו פלטפורמות לרשתות חברתיות או כלכלת שיתוף, חכמת ההמונים ועוד. השיעור יעסוק בקשר שבין המדיום לחדירת העולם העסקי אליו, חדירה אשר שינתה אותו עמוקות. חדירה זו מאיימת לשרוט ולצלק את אופיו הערכי המוקדם, ולהחליפו באינטרסים עסקיים ברוח הניאו ליברלית. ברמת המשתמש נשאלת השאלה, האם האינטרנט על אופיו הטכנולוגי - רשתי פותח אופקים חדשים לפרנסה ושגשוג או האם להיפך, האם הוא מאיים על חירויות בסיסיות ועל רווחתם הכלכלית של אנשי מעמד הביניים ובעצם מציע מודל חדש לפעילות כלכלית שהוא נצלני, ציני, ואוליגרכי?

 

ד"ר רפפורט מיכל , פרטיות בעולם טכנולוגי מתהווה

Privacy in a technologized world

1659-5042-01                          2 ש"ס

עידן הנאורות ותקופת ההשכלה הביאו עמם המשגה מחודשת של מושג הפרטיות. כמבנה את גבולות היחיד וכמשמרת את החופש שלו, הפרטיות קשורה בקשר בלתי אמצעי למושג ה'פרט' ולתפיסות ליברליות שהן בבסיסן של חברות דמוקרטיות. במקביל, התפתחויות מואצות בתחום הטכנולוגי ב-150 השנה האחרונות חייבו דיון מתמשך ודינמי ביחס למהותה של הפרטיות וחיוניותה. כך, הפרטיות והטכנולוגיה מתנגשות אך גם מחזקות זו את זו, תוך שהן משמשות כאבני היסוד של המודרנה. אם עצם הטבעת המושג 'הזכות לפרטיות' הוא פועל יוצא של שימוש הולך וגובר במצלמה בסוף המאה ה-19, הרי שהיום, במאה ה-21, טכנולוגיות חדשות מעלות על סדר היום דיון במהותה של הפרטיות ובמקומה בעולם דיגיטלי, קיברנטי, ו'חכם'. גילוייו של אדוארד סנודן ועולם הביג-דאטה, התפתחויות בתחום הטכנולוגיות הביומטריות, לידתה של 'חברת המעקב', התעצמותה של המדיה החברתית כספקית מידע וכמנוע כלכלי, תוכניות הריאלטי ואופנים חדשים של תיעוד עצמי מתמשך – כל אלו ועוד מבנים מחדש את מושג הפרטיות ואף פותחים לדיון את עצם נחיצותה במציאות ביטחונית, חברתית ותרבותית משתנה ולאור תהליכי הפרטה וגלובליזציה. מה בין פרטיות הגוף לפרטיות של מחשבות ורצונות, לידתו של משחק סכום אפס בין שיקולי פרטיות לביטחון, פרטיות בעידן של ניראות מתמדת, ויתור על פרטיות כאמצעי להעצמה אישית – כל אלו ועוד הם ענינו של קורס זה השם לעצמו להרחיב את היריעה בכל הקשור לפרטיות, טכנולוגיה, ויחסי הגומלין שביניהם.

 

ד"ר כרמל וייסמן,  סוגיות עכשוויות בתרבות דיגיטלית.

Contemporary issues in digital culture

1659-5038-01                          2 ש"ס

בסמינר זה נשתמש בכמה מהטקסטים מעוררי המחשבה והמקוריים  ביותר שנכתבו אודות טכנולוגיה ותרבות הרשת, כמסגרות מושגיות המבארות כמה מהאתגרים המרכזיים של חיינו בעידן הדיגיטלי. מסגרות אלו יסייעו בידנו לנתח תופעות טכנו-תרבותיות פופולריות ועתידניות כאחד הן בכתה, הן בעבודות האישיות. באמצעות טקסטים של הוגים כמו פול ויריליו, קתרין היילס, דגלאס ראשקוף, אלכסנדר גלוואי, שרי טרקל, ג'ודי דין וירון לניר, נתייחס לסוגיות כגון: וירטואליות כהאצה וכהעדר חומריות, זהות ומציאות מרובדת, יחסים מתווכי טכנולוגיה כמו גם עם טכנולוגיה כאחר משמעותי, הלם ההווה וקריסת הנרטיב, חכמת המונים לצד זומביפיקציה, רדיפת תשומת לב לצד שיימינג, תרבות חמידות של אימוג'י חתולים ופוקימונים לצד שיח שנאה, בריונות וטרולינג, ועוד.

 

סמסטר ג'

ד"ר חיים דעואל לוסקי, הפילוסופיה והתיאוריה של הצילום בעידן הדיגיטלי

Introduction to the Philosophy of Photography in the age of Digital Reproduction

1659-5031-01                          4 ש"ס

נעסוק בקורס הנוכחי בניסוח ״ארגז כלים״, מערכת של מושגים שתאפשר הבנה פילוסופית ותיאורטית של תנאי האפשרות העומדים מאחורי השינויים שחלו ביחס אל הדימוי מהתקופה האנאלוגית, ועד לתקופה הדיגיטלית. הוגים רבים ביקשו לעמוד על המהות האונטית, האסתטית, הפוליטית והכלכלית-חברתית של שינויים אלו, לעסוק בשאלה ״האם הצילום (האפשרות ליצירת דימוי) הישיר עבר מן העולם?״, ו״מה החליף אותו בחברת הרשת החדשה?״. האם הדימוי חדל להיות חלק ממדעי היפה, מהאמנות ומהאסתטיקה, והפך להיות חלק ממדעי החברה והמדינה, בתפקידו כמניע של שינויים חברתיים, כמארגן קבוצות לחץ פוליטיות, כלכליות וקהילתיות? עד כמה מעמדו הנפרד והמיוחד של הדימוי (|הצילומי) יכול עדיין להישמר?

כפי שההנדסה איתגרה את הארכיטקטורה, המדע את האמנות והטכנולוגיות החדשות את הקולנוע, כך גם השינויים שחלו במבנה האפאראטוס של ייצוג המציאות, בשימור ובהפצת הדימויים, מובילים אותנו לחקור ולהבין את מרחב ההבנה של הדימוי מחדש, לא רק על הרקע של תולדות האמנות, מחד, ותולדות הצילום/קולנוע, מאידך, אלא על רקע התפתחות הפוטנציאל הנפיץ שטמון בדימוי המניע ומפעיל את מערכות של שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, ובעיקר, כחלק מהמחשבה הביקורתית הבוחנת את חדירת השפעתה של התקשורת ותרבות ההמונים בעידן ״מות הסובייקט״.

 

ד״ר איציק יוסף   סיבתיות בפילוסופיה ובמדע (שיעור)

Causality in philosophy and science

1659-5043-01                          2 ש"ס

בקורס זה נבחן את מושג הסיבתיות והביסוס שלו בפילוסופיה ובמדע.  על פניו, נראה כאילו מושג הסיבתיות הכרחי לאופן בו אנו תופסים את העולם, אם בחיי היום יום ואם בפילוסופיה או במדע. כל אחד מאתנו מייצר טענות סיבתיות (A  הוא סיבתו של B) כל הזמן, ובכל מקום. בחלקו הראשון של הקורס נבחן טיפולים בפילוסופיה של מושג הסיבתיות באופן כולל ומופשט, המציעים  דין וחשבון כללי ורדוקטיבי למושג. כלומר, תיאוריות כלליות של סיבתיות בפילוסופיה מנסות להבין מהי סיבתיות, ולבסס אותה על עקרונות אחרים, יסודיים יותר. בין השאלות: איך מבדילים בין סיבתיות לבין קורלציות שאינן סיבתיות? האם אפשר לבסס את הסיבתיות על ענפי ידע או עקרונות אחרים? (למשל, סיבתיות היא מעבר אנרגיה בין הסיבה לתוצאה, או למשל ניסיון לבסס את סיבתיות על פסיכולוגיה), האם סיבתיות היא תכונה בעולם החיצוני, או שהיא נמצאת בהכרה שלנו בלבד? האם סיבתיות היא תנאי הכרחי ומספיק או רק מעלה את ההסתברות לקבלת תוצאה? כיצד נוכל להצביע על סיבתיות אמיתיות לאירועים להם לכאורה לפחות סיבות רבות?

לאחר החלק הכללי, נבחן את השימוש בסיבתיות בענפי ידע שונים, בפיזיקה, ביולוגיה, תורת משפט ומוסר ובהיסטוריה. נראה איך המושג מקבל משמעות שונה בכל אחד מענפי הידע, ונבחן באופן השוואתי את המשמעויות השונות. ננסה לענות על השאלה האם סיבתיות היא הכרחית בתיאור המדעי, או שימושית רק בשלב הראשון של פענוח הקשרים במציאות, ויכולה להיזנח לאחר שיש לנו תיאור טוב יותר של הקשר.

 

פרופ' יואב אריאל, פילוסופיה סינית ברשת

Virtual Dao: Chinese Philosophy on the Web

1659-5007-01                         4 ש"ס

בסמינר נקרא, נתאר ונדון בצורה ביקורתית בקבוצה של טקסטים קנוניים שעיצבו את מחשבת סין לדורותיה. נשרטט קווים לדמותם ההיסטורית ו/או המיתית של גדולי הפילוסופים בסין כגון קונפוציוס ("Confucianism") ולאו-דזה ("Daoism / Taoism"). כמו כן נעקוב מקרוב ובאופן ביקורתי אחרי הרפרזנטציה של הפילוסופיה הסינית הקלאסית כפי שהיא באה לידי ביטוי כיום ברשת האינטרנט.

 

ד"ר בועז מילר, ידיעה ברשתות

Cyber Age: Society, Technology, and Knowledge - Knowledge on Networks

1659-5028-01                           2 ש"ס

אנו רוכשים חלק ניכר מידיעותינו מעדותם של חברים אחרים בקהילה האפיסטמית שלנו, ממוסדות האמונים על ייצור הידע, כמו המדע, ומאמצעים טכנולוגיים המשמשים לחקירה, לעיבוד מידע, לאחסונו, ולשיתופו. התלות שלנו בטכנולוגיה להשגת ידיעה גדלה משמעותית עם התפתחותן העצומה של טכנולוגיות מחשב ורשת, המשמשות גם לארגון מחדש של יחסינו החברתיים. בעשורים האחרונים התגבשה בשיח הפילוסופי האקדמי ההכרה שהאפיסטמולוגיה המסורתית הזניחה את ההיבטים החברתיים והטכנולוגיים של הידיעה האנושית, והחל להתפתח דיון שיטתי בהם, שאליו נתוודע בקורס. נקרא מקורות באפיסטמולוגיה חברתית ובפילוסופיה אנליטית של הטכנולוגיה העוסקים בידיעה. נתמקד בשאלות יסוד מושגיות הקשורות ליחסים ולקשרי הגומלין בין חברה וטכנולוגיה, כגון: כיצד יש לאפיין ידיעה ממכשירים? במה דומה ובמה שונה ידיעה ממכשירים לידיעה מעדות אנושית? מה בין אמון בטכנולוגיה לאמון בבני אדם? כיצד משפיעה טכנולוגיה על ההצדקה האפיסטמית של האמונות שאנו מגבשים? באילו אופנים טכנולוגיות רשת חדשות מגדילות את אפשרויות הידיעה שלנו, ומה השפעתן על האפיון המסורתי של מושג הידיעה? חלק ניכר מהדיון ייעשה בהקשר של טכנולוגיות רשת.

 

 

שנת לימודים מהנה ופוריה !

 

תחילת לימודים יום חמישי  18.10.2017

2018/1             סמסטר א'        18.10.18          עד לתאריך         11.01.2019                

2018/2             סמסטר ב'         14.02.19          עד לתאריך        31.05.2019                

2018/3             סמסטר קיץ       04.07.19          עד לתאריך        4.10.2019

 

לרשימת הקורסים בקובץ PDF

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive