תקצירי קורסים

מבוא לפילוסופיה של המדע

מר נבו שפיגל

Introduction to Philosophy of Science
1659-5002-01                        2 ש"ס
​

ההקורס יסקור גישות פילוסופיות מרכזיות בפילוסופיה של המדע במאה ה-20. תחילה, ננסה להבין מה זו בכלל פילוסופיה של המדע והיכן היא עומדת ביחס למדע ולפילוסופיה. לאחר מכן, נדון במספר סוגיות עיקריות בפילוסופיה של המדע, כגון: בעיית התיחום בין מדע ללא מדע, הפרכות והתקדמות מדעית, בעיית האינדוקציה ובעיית האינדוקציה החדשה, ריאליזם מדעי, מהפכות מדעיות, ונושאים נוספים. במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים של הוגים שונים, וביניהם: קרל פופר, תומאס קון, נלסון גודמן, לארי לאודן, צ'רלס טיילור, יוסף אגסי ווילפריד סלרס. 

המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות: מהומו סאפיינס לרובוט החכם

ד״ר נועה גדי

The Digital Revolution as a Culture Revolution: From Homo Sapiens to the Smart Robot
1659-5041-01                                                                                                           4 ש"ס
 

הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי ובהשלכותיו בהקשר תרבותי רחב, או במלים אחרות, בטיבה של המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות. חלקו הראשון של הדיון מוקדש לזיהוי ומיפוי מושגי של תופעת התרבות ובהתחקות היסטורית-אנתרופולוגית אחר מקורותיה: מתי היא מתחילה או מבליחה לראשונה בעולם הטבע? מהם סימניה או מרכיביה? מהן הזירות המרכזיות של הפעילות האנושית בתוך התרבות? 'האם תרבות היא תופעה אנושית ייחודית (ובלעדית)?'

במסגרת דיון זה ניגע גם בשאלות מרכזיות בשיח התיאורטי על התרבות כמו היחס בין תרבות לטבע, בין אבולוציה ביולוגית לאבולוציה תרבותית, היחס לתרבויות 'אחרות' ויחסיות תרבותית. בחלקו השני של הדיון, על יסוד הזיהוי והמיפוי של מרכיבי התרבות המרכזיים, ננסה להבין באילו נסיבות או תנאים מתרחשות מהפכות תרבותיות, ובאיזה מובן המהפכה הדיגיטלית היא לא סתם מהפכה טכנולוגית או מהפכת תקשורת כי אם מהפכת תרבות כוללת.

על מנת להעריך את משמעות המפנה הדיגיטלי ניזקק לבירור מושגי במספר סוגיות מפתח פילוסופיות כמו: יחסי גוף-נפש (או מוח ושכל) ובעיית התודעה, או היחס בין הכרה למציאות או בין שפה למחשבה, בין מוסר וחברה. סוגיות אלה שהיו תמיד רלבנטיות לקיום אנושי (בשלבי התפתחות שונים של התרבות) ושנויות במחלוקת לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, מתחדדות ונהיות בעיתיות עוד יותר בעידן של בינה מלאכותית ומציאות וירטואלית, בעולם קיברנטי שמאוכלס ברובוטים וסייבורגים. בסופו של דיון ננסה לתת את הדעת (לא להתנבא) על השאלה 'האם השלב האבולוציוני-תרבותי הבא מבשר פרידה מן האתנוצנטריות ההומניסטית ומי יתפוס את מקומו של הסובייקט האנושי כמחולל התרבות?'

מבוא לתולדות המחשבה המודרנית

ד"ר עידן שמעוני

Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-01                    2 ש"ס
 

על אף שלפילוסופיה עבר ארוך ומפואר שראשיתו עוד באתונה הקלסית, הרי שהמבנים הרעיוניים המהווים כיום את ליבת התחום הומצאו מחדש, במידה רבה, בתקופה המודרנית המוקדמת. הוגי התקופה הפיחו רוח חיים במושגי היסוד של הפילוסופיה על ידי עיון מחודש בשאלות הפילוסופיות הבסיסיות: מה ניתן לדעת? האם יש עולם ממשי מחוץ למחשבות שלנו? האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים? מה מכונן את הזהות העצמית? מה הקשר שבין גוף לנפש? מה טיבה של הרציונליות האנושית?

בקורס מבוא לתולדות המחשבה המודרנית נדון ברעיונות המרכזיים ובמושגי היסוד של הפילוסופיה של המאות ה-17 וה-18. זאת על ידי עיון במשנותיהם של ההוגים החשובים של התקופה: פרנסיס ביקון, רנה דיקרט, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דוד יום ועמנואל קאנט. נתעמק בעיקר בתורות המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות של הוגים אלה, אך לפרקים ניחשף גם להיבטים האתיים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים של הגותם.

תרגיל קריאה מודרכת

ד"ר עידן שמעוני, ד״ר קותי שוהם

Guided Reading, Introduction to Modern Philosophy
1659-5023-02  ד"ר שמעוני עידן, תרגיל צמוד במקביל    2 ש"ס 
1659-5023-03  ד"ר שוהם יקותיאל, תרגיל צמוד במקביל 2 ש"ס
 

​​קורס ״מבוא לתולדות המחשבה המודרנית״ ילווה בתרגיל קריאה מודרכת שבו נקרא בכיתה קטעים חשובים מתוך הטקסטים היסודיים של התקופה. הציון על הקורס ייקבע על פי מטלות  שיוגשו במהלך הסמסטר.

מבוא למטאפיזיקה ואפיסטמולוגיה בפילוסופיה המערבית

ד"ר אורי בלקינד אורי   

Introduction to Metaphysical and Epistemological Theories in the History of Western Philosophy
1659-5057-01   2 ש"ס 

קורס זה נותן סקירה רחבה של תיאוריות מטאפיזיות ואפיסטמולוגיות בהיסטוריה של הפילוסופיה המערבית. הקורס מתחיל מהפרגמנטים של פרמנידס, ומראה כיצד הפילוסופיה המערבית מגיבה לטיעון של פרמנידס על היש האחד שאינו נע ואינו משתנה. בעזרת ניתוח של הפרדוקסים של זנון ושל תגובות אפשריות לפרדוקסים, נראה כיצד התפתחו התפיסה האטומיסטית של העת העתיקה, התיאוריה של האידאות של אפלטון, התיאוריה של העצם של אריסטו, הדיון בימי הביניים על ראליזם ונומינליזם, וההשפעה על תורות העצם של העת המודרנית המוקדמת.