תוכנית מנהלים מרוכזת - תיאורי קורסים

פילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית - תיאור הסמינרים לשנה"ל תשע"ח

 

סמסטר א:

 

פרופ' יוסי שורץ, ידע ומוסדות ידע – היסטוריה חברתית

 

תרבות הרשת כמציאות חברתית ואינטלקטואלית וכמטאפורה מובילה לתיאור מערכים מורכבים של תקשורת בין קבוצות של פרטים קדמה לטכנולוגיית המידע שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. לא במקרה עשו סוציולוגים והיסטוריונים שימוש בדימוי הרשת עוד לפני עידן המחשב והאינטרנט, ומה שנכון לכל צורת תקשורת חברתית נכון עוד יותר בהקשר של קהילות ידע. בשיעור נבחן את ההתפתחויות שחלו בחברה האירופית מאז שלהי ימי הביניים דרך מלחמות הדת והמהפכה המדעית בנסיון לראות כיצד נוצרו שורה של מוסדות ומושגי יסוד שמהווים חלק בלתי נפרד גם מהשיח התרבותי העכשווי.

 

ד"ר אילנה ארבל, פוליטיקה ביקורתית: מרקס, פופר, פוקו

 

הקורס יעסוק בשאלות מרכזיות מתחום הפילוסופיה הפוליטית, המודרנית והפוסט-מודרנית. זאת, תוך דיון בהגותו של מרקס ובמבקריה: קרל פופר, מצד הליברליזם ומישל פוקו, מצד הפוסט-מודרניזם. במהלך הקורס ייקראו בכיתה קטעים מן הטקסטים הבאים: "המניפסט הקומוניסטי" (ק. מרקס, פ. אנגלס), "השערות והפרכות" והחברה הפתוחה ואויביה (ק. פופר), תולדות המיניות, כרך 1 ו"מהי הנאורות?" (מ. פוקו) וכן, "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" (ע. קאנט).

 

 

ד"ר איציק יוסף מבוא לפילוסופיה של המדע

 

הקורס יסקור גישות פילוסופיות מרכזיות בפילוסופיה של המדע בתקופת המהפכה המדעית של המאה ה - 17 ובמאות שלאחריה. ראשית, ננסה להבין מה זה בכלל פילוסופיה של המדע ולשם מה נוצר התחום. כלומר, מה הם השאלות המרכזיות עליהם התחום מנסה לענות. לאחר מכן הקורס יכלול, בין היתר, את ניסיונותיהם המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה - 20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה. 

 

ד"ר עידן שמעוני, מבוא לתולדות המחשבה המודרנית: שיעור ותרגיל קריאה מודרכת

 

(ביחד עם ד"ר קותי שוהם)

 

על אף שלפילוסופיה עבר ארוך ומפואר שראשיתו עוד באתונה הקלסית, הרי שהמבנים הרעיוניים המהווים כיום את ליבת התחום הומצאו מחדש, במידה רבה, בתקופה המודרנית המוקדמת. הוגי התקופה הפיחו רוח חיים במושגי היסוד של הפילוסופיה על ידי עיון מחודש בשאלות הפילוסופיות הבסיסיות: מה ניתן לדעת? האם יש עולם ממשי מחוץ למחשבות שלנו? האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים? מה מכונן את הזהות העצמית? מה הקשר שבין גוף לנפש? מה טיבה של הרציונליות האנושית? בקורס מבוא לתולדות המחשבה המודרנית נדון ברעיונות המרכזיים ובמושגי היסוד של הפילוסופיה של המאות ה-17 וה-18. זאת על ידי עיון במשנותיהם של ההוגים החשובים של התקופה: פרנסיס ביקון, רנה דיקרט, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דוד יום ועמנואל קאנט. נתעמק בעיקר בתורות המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות של הוגים אלה, אך לפרקים ניחשף גם להיבטים האתיים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים של הגותם.

 

הקורס ילווה בתרגיל קריאה מודרכת שבו נקרא בכיתה קטעים חשובים מתוך הטקסטים היסודיים של התקופה. הציון על הקורס ייקבע על פי מטלות שיוגשו במהלך הסמסטר.

 

סמסטר ב:

 

ד"ר נועה גדי, ממהפכת המידע לקידוד התודעה: בירור מושגי של מרכיבי התרבות הדיגיטלית

 

הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי שמקורו במהפכת מידע גלובלית, חסרת תקדים בהיקפה. אפשר אולי לחטוא בלשון אנכרוניסטית ולומר שמכונות ומידע היו משחר ימי הציביליזציה האנושית; ובוודאי שכל מהפכה היא תופעה מורכבת וחריגה לזמנה. אך דומה, שמהפכת המידע של העידן הדיגיטלי מציינת קפיצת מדרגה רדיקלית שמאתגרת, ויש אומרים מערערת, את מובנם של מושגי יסוד בחוויה האנושית, החל מתפיסת המציאות שלנו ועד לתפיסה העצמית שלנו כסובייקטים אנושיים, ולמעמדה של התודעה כמאפיין ייחודי של יצורים תבוניים. האם שלב התרבות הנוכחי מצביע על שחרור בלתי נמנע בעתיד נראה לעין מכבלי גוף, חומר וסובייקטיביות ומכל הגבולות הכרוכים בהוויה המוכרת לנו (רעיון הסינגולריות)? זו השאלה שמלווה את הבירור המושגי של הסמינר, בעיקר דרך השיח הביקורתי העוקב בדריכות בעשורים האחרונים אחר התפתחויות בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית והקיברנטיקה (הוגים כמו מ' היים, ל' מאנוביץ', ק' היילס ואחרים). שיח זה מתאפיין בניסיון להבין את דפוסי ההתפתחות הללו בהקשר היסטורי רחב ולספק אבחנות והגדרות מושגיות רלבנטיות להתמודדות עם ההשלכות והאפשרויות הגלומות בטכנולוגיות הדיגיטליות, וכן עם היומרה להציע אופני ייצוג חדשים ואף צורות קיום חדשות.

 

ד"ר כרמל וייסמן, סוגיות עכשוויות בתרבות הדיגיטלית

 

בסמינר זה נשתמש בכמה מהטקסטים מעוררי המחשבה והמקוריים ביותר שנכתבו אודות טכנולוגיה ותרבות הרשת, כמסגרות מושגיות המבארות כמה מהאתגרים המרכזיים של חיינו בעידן הדיגיטלי. מסגרות אלו יסייעו בידנו לנתח תופעות טכנו-תרבותיות פופולריות ועתידניות כאחד הן בכתה, הן בעבודות האישיות. באמצעות טקסטים של הוגים כמו פול ויריליו, קתרין היילס, דגלאס ראשקוף, אלכסנדר גלוואי, שרי טרקל, ג'ודי דין וירון לניר, נתייחס לסוגיות כגון: וירטואליות כהאצה וכהעדר חומריות, זהות ומציאות מרובדת, יחסים מתווכי טכנולוגיה כמו גם עם טכנולוגיה כאחר משמעותי, הלם ההווה וקריסת הנרטיב, חכמת המונים לצד זומביפיקציה, רדיפת תשומת לב לצד שיימינג, תרבות חמידות של אימוג'י חתולים ופוקימונים לצד שיח שנאה, בריונות וטרולינג, ועוד.

 

ד"ר שי בידרמן, "הפילוסופיה, המדיום והמסר"

 

פילוסופיה, "אהבת חכמה", הנה מהמגדירים המובהקים של הידע האנושי, המתודולוגיה של רכישת ידע וסיווגו, ואנושיות ככלל. בן האנוש מוגדר מתוך תבונתו, והתבונה, ככזו, שואפת להכרת העולם והכרת העצמי היודע. מהיום שבו ניתקו כבליו של האסיר במערה האפלטונית ועד ליום שבו שב האסיר לכבול את עצמו לפנופטיקון הפייסבוק, מהווה הפילוסופיה מגדיר ואבן בוחן לקיום האנושי. אולם, האם זו אותה פילוסופיה? האם הפילוסופיה בעידן הווירטואלי – וממילא, דמות האדם בעידן זה – נמצאים על אותו ציר התפתחות?

 

בסמינר זה ננסה לאפיין ולסווג את הידע הפילוסופי בעולמו הווירטואלי של הייצוג הוויזואלי. עולם הייצוגים הוויזואלי, הממיר את/מתריס כנגד עולם המבע הלשוני, יהווה מושא מחקר מרכזי בחיפוש שלנו את הידע הפילוסופי. מקרה הבוחן המלווה את הקורס הנו הקולנוע – הנציג הבכיר של חשיבה וויזואלית בימינו – אולם היקפה של טענת הקורס מתייחסת לכלל המבעים הוויזואליים, ולכלל הממשות הווירטואלית לסוגיה.

 

ד"ר בועז מילר, ידיעה ברשתות

 

אנו רוכשים חלק ניכר מידיעותינו מעדותם של חברים אחרים בקהילה האפיסטמית שלנו, ממוסדות האמונים על ייצור הידע, כמו המדע, ומאמצעים טכנולוגיים המשמשים לחקירה, לעיבוד מידע, לאחסונו, ולשיתופו. התלות שלנו בטכנולוגיה להשגת ידיעה גדלה משמעותית עם התפתחותן העצומה של טכנולוגיות מחשב ורשת, המשמשות גם לארגון מחדש של יחסינו החברתיים. בעשורים האחרונים התגבשה בשיח הפילוסופי האקדמי ההכרה שהאפיסטמולוגיה המסורתית הזניחה את ההיבטים החברתיים והטכנולוגיים של הידיעה האנושית, והחל להתפתח דיון שיטתי בהם, שאליו נתוודע בקורס. נקרא מקורות באפיסטמולוגיה חברתית ובפילוסופיה אנליטית של הטכנולוגיה העוסקים בידיעה. נתמקד בשאלות יסוד מושגיות הקשורות ליחסים ולקשרי הגומלין בין חברה וטכנולוגיה, כגון: כיצד יש לאפיין ידיעה ממכשירים? במה דומה ובמה שונה ידיעה ממכשירים לידיעה מעדות אנושית? מה בין אמון בטכנולוגיה לאמון בבני אדם? כיצד משפיעה טכנולוגיה על ההצדקה האפיסטמית של האמונות שאנו מגבשים? באילו אופנים טכנולוגיות רשת חדשות מגדילות את אפשרויות הידיעה שלנו, ומה השפעתן על האפיון המסורתי של מושג הידיעה? חלק ניכר מהדיון ייעשה בהקשר של טכנולוגיות רשת.

 

 

ד"ר דניאל מישורי, סביבה, חברה, נחלת הכלל

 

הפרדיגמות המוקדמות של המושג סביבה ושל אתיקה סביבתית התרכזו בנושאים הקשורים לטבע ולבעלי חיים אחרים. תפיסת הקיימות (sustainability) הנוכחית, לעומת זאת, מתרכזת בקשר סביבה-חברה על כל צדדיו, והופכת למעשה לפריזמה דרכה מתבוננת החשיבה הסביבתית באופן ביקורתי במגוון רחב של סוגיות הקשורות לביקורת החברה, והתרבות בכלל. אחד המושגים החשובים והפוריים בהקשר זה הוא נחלת הכלל (the commons) כמסגרת חדשה לדיון בצדק סביבתי, וכניסיון לשרטט מחדש את מפת היחסים שבין כלכלת השוק, החברה והסביבה. מושג זה הופיע לראשונה בדיון הסביבתי כהסבר למשבר האקולוגי. לפי הסבר זה, המשבר הוא בלתי נמנע מאחר ומשאבי הטבע מנוהלים כמשאב משותף. תופעה זו כונתה ע"י הרדין "הטרגדיה של נחלת הכלל". הצעות "לפתור" את הטרגדיה באמצעות הפרטה תוארו ע"י מבקרים והיסטוריונים כיוצרת "טרגדיה" אחרת: של הגידור (Enclosure). מושגים אלה, נחלת הכלל וגידור, הפכו למרכזיים גם בשיח על אודות זכויות יוצרים וקניין רוחני במרחב הדיגיטאלי והאינטלקטואלי בהקשרים של רשת האינטרנט, תוכנות "קוד פתוח", "פיראטיות ביולוגית" (biopiracy), דיני פטנטים והמחקר המדעי, ועוד. שאלות על אודות קניין פרטי מול קניין משותף הן מרכזיות בהסדרה של טכנולוגיות חדשות, כמו גם בעולם משאבי הטבע (ולראייה הוויכוחים על הגז הטבעי או בנושא בנייה בחופי הים). הסמינר מתחקה אחר יצירה של קשרים מושגיים הנוצרים כיום בין סוגיות "סביבתיות" לבין דילמות "טכנולוגיות", תרבותיות וחברתיות, המתגלמות במושגים 'נחלת הכלל', 'גידור', הדרישה לכינון-מחדש או השבה של זכויות הציבור (reclaiming) וסוגיות הנובעות מאפקט הרשת וממודלים חדשים של שיתוף פעולה וכלכלת מתנות המאתגרים את התפיסות המסורתיות של תחרות וכלכלת שוק. פלטפורמות של wiki, רשתות שיתוף קבצים, ואופני יצירתיות חדשים כמו remix, mesh-up, lip-dub והניסיון לעגן אפשרויות אלה במודלים חדשים של זכויות יוצרים, המאפשרים מרחב לשיתוף תרבותי כמו creative commons או copyleft, כמו גם התנועה לקוד פתוח ותוכנות חופשיות, מהווים חלק מתרבות ומאפשרויות חברתיות חדשות ששיח נחלת הכלל מאפשר.

 

סמסטר ג:

 

ד"ר חיים דעואל לוסקי, הפילוסופיה והתיאוריה של הצילום בעידן הדיגיטלי

 

נעסוק בקורס הנוכחי בניסוח ״ארגז כלים״, מערכת של מושגים שתאפשר הבנה פילוסופית ותיאורטית של תנאי האפשרות העומדים מאחורי השינויים שחלו ביחס אל הדימוי מהתקופה האנאלוגית, ועד לתקופה הדיגיטלית. הוגים רבים ביקשו לעמוד על המהות האונטית, האסתטית, הפוליטית והכלכלית-חברתית של שינויים אלו, לעסוק בשאלה ״האם הצילום (האפשרות ליצירת דימוי) הישיר עבר מן העולם?״, ו״מה החליף אותו בחברת הרשת החדשה?״. האם הדימוי חדל להיות חלק ממדעי היפה, מהאמנות ומהאסתטיקה, והפך להיות חלק ממדעי החברה והמדינה, בתפקידו כמניע של שינויים חברתיים, כמארגן קבוצות לחץ פוליטיות, כלכליות וקהילתיות? עד כמה מעמדו הנפרד והמיוחד של הדימוי (הצילומי) יכול עדיין להישמר?

 

כפי שההנדסה איתגרה את הארכיטקטורה, המדע את האמנות והטכנולוגיות החדשות את הקולנוע, כך גם השינויים שחלו במבנה האפאראטוס של ייצוג המציאות, בשימור ובהפצת הדימויים, מובילים אותנו לחקור ולהבין את מרחב ההבנה של הדימוי מחדש, לא רק על הרקע של תולדות האמנות, מחד, ותולדות הצילום/קולנוע, מאידך, אלא על רקע התפתחות הפוטנציאל הנפיץ שטמון בדימוי המניע ומפעיל את מערכות של שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, ובעיקר, כחלק מהמחשבה הביקורתית הבוחנת את חדירת השפעתה של התקשורת ותרבות ההמונים בעידן ״מות הסובייקט״.

 

פרופ' יואב אריאל, פילוסופיה סינית ברשת

 

בסמינר נקרא, נתאר ונדון בצורה ביקורתית בקבוצה של טקסטים קנוניים שעיצבו את מחשבת סין לדורותיה. נשרטט קווים לדמותם ההיסטורית ו/או המיתית של גדולי הפילוסופים בסין כגון קונפוציוס ("Confucianism") ולאו-דזה ("Daoism / Taoism"). כמו כן נעקוב מקרוב ובאופן ביקורתי אחרי הרפרזנטציה של הפילוסופיה הסינית הקלאסית כפי שהיא באה לידי ביטוי כיום ברשת האינטרנט.

 

 

ד"ר עופר נורדהיימר נור סוציולוגיה של הרשת - עידן הסייבר: חברה, טכנולוגיה וידיעה

 

מרחב הסייבר (כולל המימד הנייד שלו) מושתת על שני אדנים: חיי חברה רשתיים (הרשתות החברתיות שלפני עידןWeb 2.0 נקראו קהילות ווירטואליות) מצד אחד, ופרקטיקות עסקיות (ספק ליברטריאניות, ספק תאגידיות) בעידן ניאו ליברלי מן הצד השני. עד כניסתם של אינטרסים עסקיים לאינטרנט מאז שנת 1985 אופיין החלל בשורה של ערכים בלתי ואף אנטי עסקיים, ברוח התרבות שכנגד שסחפה את הצעירים בארצות הברית בשנות השישים והשבעים. בחלל הסייבר, ערכים מוקדמים אלה התמזגו עם פרקטיקות עסקיות והולידו מושגים חדשים וחללים עסקיים חדשים כמו פלטפורמות לרשתות חברתיות או כלכלת שיתוף, חכמת ההמונים ועוד. השיעור יעסוק בקשר שבין המדיום לחדירת העולם העסקי אליו, חדירה אשר שינתה אותו עמוקות. חדירה זו מאיימת לשרוט ולצלק את אופיו הערכי המוקדם, ולהחליפו באינטרסים עסקיים ברוח הניאו ליברלית. ברמת המשתמש נשאלת השאלה, האם האינטרנט על אופיו הטכנולוגי - רשתי פותח אופקים חדשים לפרנסה ושגשוג או האם להיפך, האם הוא מאיים על חירויות בסיסיות ועל רווחתם הכלכלית של אנשי מעמד הביניים ובעצם מציע מודל חדש לפעילות כלכלית שהוא נצלני, ציני, ואוליגרכי?

 

ד"ר רפפורט מיכל פרטיות בעולם טכנולוגי מתהווה

עידן הנאורות ותקופת ההשכלה הביאו עמם המשגה מחודשת של מושג הפרטיות. כמבנה את גבולות היחיד וכמשמרת את החופש שלו, הפרטיות קשורה בקשר בלתי אמצעי למושג ה'פרט' ולתפיסות ליברליות שהן בבסיסן של חברות דמוקרטיות. במקביל, התפתחויות מואצות בתחום הטכנולוגי ב-150 השנה האחרונות חייבו דיון מתמשך ודינמי ביחס למהותה של הפרטיות וחיוניותה. כך, הפרטיות והטכנולוגיה מתנגשות אך גם מחזקות זו את זו, תוך שהן משמשות כאבני היסוד של המודרנה. אם עצם הטבעת המושג 'הזכות לפרטיות' הוא פועל יוצא של שימוש הולך וגובר במצלמה בסוף המאה ה-19, הרי שהיום, במאה ה-21, טכנולוגיות חדשות מעלות על סדר היום דיון במהותה של הפרטיות ובמקומה בעולם דיגיטלי, קיברנטי, ו'חכם'. גילוייו של אדוארד סנודן ועולם הביג-דאטה, התפתחויות בתחום הטכנולוגיות הביומטריות, לידתה של 'חברת המעקב', התעצמותה של המדיה החברתית כספקית מידע וכמנוע כלכלי, תוכניות הריאלטי ואופנים חדשים של תיעוד עצמי מתמשך – כל אלו ועוד מבנים מחדש את מושג הפרטיות ואף פותחים לדיון את עצם נחיצותה במציאות ביטחונית, חברתית ותרבותית משתנה ולאור תהליכי הפרטה וגלובליזציה. מה בין פרטיות הגוף לפרטיות של מחשבות ורצונות, לידתו של משחק סכום אפס בין שיקולי פרטיות לביטחון, פרטיות בעידן של ניראות מתמדת, ויתור על פרטיות כאמצעי להעצמה אישית – כל אלו ועוד הם ענינו של קורס זה השם לעצמו להרחיב את היריעה בכל הקשור לפרטיות, טכנולוגיה, ויחסי הגומלין שביניהם.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive