תקצירי קורסים

נורמטיביות ורציונליות: מדע, פוליטיקה, דת

פרופ׳ מנחם פיש

Normativity and Rationality: Science, Politics, Religion 
1659-5050-01                            3 ש"ס

היכולת לפעול באופן מטועם ולשקול שיקולי ראויות ואי-ראויות הנן תכונות ייחודיות לבני אנוש. באמצעותם מגבשות חברות האנושיות את תמונת עולמן, את תפיסתן החברתית-פוליטית, ואת תרבותן הדתית. אלא שבאופן מפתיע מטילה המחויבות הנורמטיבית אילוץ מטריד ובעייתי על יכולת הפעולה הרציונלית.

בחלקו הראשון של הקורס תוצג הבעיה במלוא חריפותה על רקע הדיון הפילוסופי העכשווי ברציונליות, נורמטיביות ופילוסופיית הרוח והעצמי, ויוצע לה פתרון. בחלקו השני תבחן הבעיה ופתרונה בהקשר הטעון של הדיון בעקבות קון במהפכות מדעיות. בחלקו השלישי תדון ספרות חז"ל על ענפיה הפרשניים וההלכתיים כמפעל אנושי יחיד הערוך מתוך מודעות לבעיה ולאופן פתרונה. בחלקו הרביעי ייבחנו הבעיה ופתרונה בזירה הפוליטית על רקע הדיון הביקורתי של מרתה נוסבאום בליברליזם פוליטי נוסח רולס, ועבודתה רחבת ההיקף על רגשות פוליטיים. 

המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות: מהומו סאפיינס לרובוט החכם

ד״ר נועה גדי

The Digital Revolution as a Culture Revolution: From Homo Sapiens to the Smart Robot
1659-5041-01                 3 ש"ס

הסמינר עוסק במשמעות המפנה הדיגיטלי ובהשלכותיו בהקשר תרבותי רחב, או במלים אחרות, בטיבה של המהפכה הדיגיטלית כמהפכת תרבות. חלקו הראשון של הדיון מוקדש לזיהוי ומיפוי מושגי של תופעת התרבות ובהתחקות היסטורית-אנתרופולוגית אחר מקורותיה: מתי היא מתחילה או מבליחה לראשונה בעולם הטבע? מהם סימניה או מרכיביה? מהן הזירות המרכזיות של הפעילות האנושית בתוך התרבות? 'האם תרבות היא תופעה אנושית ייחודית (ובלעדית)?'

במסגרת דיון זה ניגע גם בשאלות מרכזיות בשיח התיאורטי על התרבות כמו היחס בין תרבות לטבע, בין אבולוציה ביולוגית לאבולוציה תרבותית, היחס לתרבויות 'אחרות' ויחסיות תרבותית. בחלקו השני של הדיון, על יסוד הזיהוי והמיפוי של מרכיבי התרבות המרכזיים, ננסה להבין באילו נסיבות או תנאים מתרחשות מהפכות תרבותיות, ובאיזה מובן המהפכה הדיגיטלית היא לא סתם מהפכה טכנולוגית או מהפכת תקשורת כי אם מהפכת תרבות כוללת.

על מנת להעריך את משמעות המפנה הדיגיטלי ניזקק לבירור מושגי במספר סוגיות מפתח פילוסופיות כמו: יחסי גוף-נפש (או מוח ושכל) ובעיית התודעה, או היחס בין הכרה למציאות או בין שפה למחשבה, בין מוסר וחברה. סוגיות אלה שהיו תמיד רלבנטיות לקיום אנושי (בשלבי התפתחות שונים של התרבות) ושנויות במחלוקת לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, מתחדדות ונהיות בעיתיות עוד יותר בעידן של בינה מלאכותית ומציאות וירטואלית, בעולם קיברנטי שמאוכלס ברובוטים וסייבורגים. בסופו של דיון ננסה לתת את הדעת (לא להתנבא) על השאלה 'האם השלב האבולוציוני-תרבותי הבא מבשר פרידה מן האתנוצנטריות ההומניסטית ומי יתפוס את מקומו של הסובייקט האנושי כמחולל התרבות?'

קידמה בלא נחת

ד"ר אורי רוטלוי

Progress and its Discontents

1659-5056-01               3 ש"ס

האם התקדמות טכנולוגית מביאה לקידמה מוסרית או פוליטית? רבים ראו בהתפתחות האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט הבטחה להתקדמות פוליטית-מוסרית ליתר דמוקריטזציה. אך על אף רגעים היסטוריים בהם היה נדמה כי הבטחה זו עתידה להתממש, כדוגמת האביב הערבי, כיום תשומת הלב מתמקדת דווקא בכוח של התאגידים השולטים ברשתות החברתיות ובמנועי חיפוש, ובאופן שבו הוא מגביל חירות, דמוקרטיה ואף את הגישה לאמת. למעשה, השאלה הראשונית אינה רק שאלה של העת הנוכחית, אלא נוכחת למן הנאורות והמהפכה התעשייתית.

סמינר זה מבקש לפרוס את המושגים הפילוסופיים היסודיים הנוגעים לשאלה: מהי קידמה טכנולוגית ומהי קידמה מוסרית? מדוע היו הוגים שקישרו בין השניים ומדוע אחרים דווקא קישרו קידמה טכנולוגית עם נסיגה מוסרית? מה הקשר בין קידמה טכנולוגית לחירות? מה היחס בין קידמה טכנולוגית לטבע האדם, באיזו מידה היא קשורה למימושו או להרחקה ממה שנתפס כטבעו? הסמינר עוסק בעליית השאלות האלו מזמן הנאורות והלאה ובטכנו-אופטימיזם וטכנו-פסימיזם בזמן הנוכחי.

מתודולוגיה של מדעי הרוח

ד״ר קותי שוהם

Methodology of the Humanities
1659-5003-01                        3 ש"ס

הקורס מציג בפני הסטודנטים את היסודות התאורטיים והמעשיים של המחקר ההומניסטי, ומתמקד בדרכי החשיבה, הפרשנות והניתוח המעצבות את תחומי מדעי הרוח. הקורס דן במקומה של המתודולוגיה בתוך העשייה האקדמית, במערכת היחסים בין שאלת מחקר למסגרת תאורטית, ובאופני העבודה עם מקורות מסוגים שונים. דגש מרכזי מושם על פיתוח יכולת פרשנות מעמיקה ורגישה להקשרים, על טיפוח כתיבה בהירה, מדויקת ומשכנעת, וכן על היכולת להבחין בין סוגים שונים של טיעונים—היסטוריים, פילולוגיים, פילוסופיים, ביקורתיים ואחרים—כפי שהם מופיעים בתחומי המחקר השונים של מדעי הרוח. במהלכו נבחנים העקרונות המנחים את תהליך הפרשנות, אופן גיבוש הידע, ואתיקה של מחקר הומניסטי. הקורס מספק לסטודנטים כלים שיטתיים לגיבוש טיעון, לפיתוח קול מחקרי עצמאי, ולהבנת האופן שבו משמעות רעיונית נוצרת ונבחנת.