הרצאה: "העשב" מאת קלוד סימון
הפורום לתרבות צרפת חוגג את שבועת הפראנקופוניה ומזמין אתכם להרצאתם של
ד"ר עילי ראונר (אוניברסיטת תל אביב) וד"ר לילך נתנאל (אוניברסיטת בר אילן)על
תרגומם לעברית של "העשב" מאת קלוד סימון, "עם עובד", 2017
שפת ההרצאה: עברית
20 במרץ 2018 בשעה 18:00, בניין ווב, חדר 103, אוניברסיטת תל אביב.
הרצאה פתוחה לקהל הרחב
היצירה הספרותית של קלוד סימון, חתן פרס נובל לספרות 1985, מוכרת אך מעט בישראל. בהרצאה זו נבקש להציג את עבודתו של סימון דרך הקריאה בספרו העשב (1958). קלוד סימון הוא הקלאסי מכל כותבי "הרומן החדש" בצרפת. הוא משמר בכתיבתו מרכיבים מסורתיים שבאים לידי ביטוי בחדשנות פורצת דרך. לדמויות בהעשב מאפיינים מובהקים, שלוש נשים ושלוש דורות גברים עומדים במרכז הרומן והעלילה עוקבת אחר שושלת משפחתית רבת משתתפים, לכאורה כמו מבית מדרשו של בלזאק והרומן הראליסטי. המישור ההגותי, הזמן החולף, הנימה המלנכולית והמאבק עם המוות מספקים מסד קלאסי לכתיבה של סימון; ועם זאת, הכתיבה של העשב דוחה מכול וכול את המודל של הרומן הראליסטי ומורדת בשאיפה לסדר ולהיגיון הקלאסיים. בראש מעייניו של סימון לא תוכן הסיפור ולא הצורה המוסכמת של הסיפר, אלא מעשה הכתיבה עצמו כחקירה פתוחה של החישה והתודעה, של התחביר והקומפוזיציה.
Le Forum de culture française fêtera la semaine de la francophonie avec les conférences du Dr. Lilach Nethanel (Université de Bar Ilan) et du Dr. Ilai Rowner (Université de Tel Aviv) sur leur traduction en hébreu, parue aux éditions AM OVED, 2017, de :
L’Herbe de Claude Simon, Conférence en hébreu, ouverte au public, entrée libre
Mardi 20 Mars de 18 h à 19h30, salle 103, bâtiment WEBB, Université de Tel Aviv
L’importance de l’oeuvre de Claude Simon, prix Nobel de littérature 1985, est considérable. Claude Simon est considéré comme le plus classique des romanciers du « Nouveau Roman ». Son écriture mêle à la fois les caractéristiques traditionnelles du roman à une nouveauté d’avant-garde. Les personnages de l’Herbe ont chacun des traits typiques, trois femmes et trois générations d’hommes racontant l’histoire d’une famille dans la première moitié de XXe siècle, à la façon d’un roman réaliste. Les thèmes récurrents du temps qui s’écoule et la mélancolie face à la mort confèrent à l’écriture de Simon une tonalité classique. Mais, l’Herbe rejette le modèle du roman réaliste et va à l’encontre de l’ordre et de la raison du classicisme. L’aventure de l’écriture est au centre de son travail, comme une recherche ouverte de la sensation et de la conscience au monde, ainsi que du livre à venir, porteur d’une syntaxe et d’une composition narrative nouvelles.
