מפגש המעבדות החישוביות

במסגרת מפגשי המעבדות החישוביות בחוג, שמתקיימים ביום חמישי, בין השעות 12:15-13:45 בבניין ווב (חדר 401):

הרצאתו של אייל מרקו, בנושא

האתגר של תפוצות משלימות ללמידת פונולוגיה: המקרה של [h] ו-[ŋ] באנגלית

תקציר:

התפוצה של [h] ו-[ŋ] באנגלית מהווה בעיה ידועה להנחה של הפונולוגיה הסטרוקטורליסטית שסגמנטים שנמצאים בתפוצה משלימה הם אלופונים של אותה פונמה. אם [h] ו-[ŋ] נמצאות בתפוצה משלימה, למה שלא נגזור את [ŋ] מייצוג העומק של /h/? כפי שנראה במפגש, התפוצה הזו מהווה גם לבלשנות הגנרטיבית. ספציפית, אתגר מהפרספקטיבה של למידת פונולוגיה. בקצרה, לפי תיאוריות של למידה המבוססות על עקרון הפשטות, עדיף לגזור את [ŋ] מ-/h/ מאשר רצף ארוך יותר של /ng/, בניגוד למה שדוברי אנגלית לומדים.
למידה מבוססת פשטות הוצעה על ידי חומסקי והאלה (1962) ונזנחה לפני עשרות שנים. רק לאחרונה, למידה מבוססת פשטות חזרה לקדמת הבמה בדמות MDL שמהווה את ההצעה הטובה ביותר היום ללמידת פונולוגיה. הפתרון לבעיה מעלה מהאוב עוד רעיונות של האלה (1959, 1962) וחומסקי והאלה (1968): underspecification ו-lexical redundancy rules. כפי שנראה, בשילוב עם העקרונות האלה, תיאוריות של למידה המבוססת על פשטות חוזות שדוברי אנגלית יגזרו את [ŋ] מ-/ng/ (כפי שאנחנו מניחים שהם אכן עושים). כך ההתפוצה המשלימה של [h] ו-[ŋ] למעשה לא מהווה בעיה ללמידת פונולוגיה, אלא טיעון חדש בעד ארכיטקטורה מסוימת של המערכת הפונולוגית.

הציבור מוזמן!