צבי רזי

צבי רזי

לזכרו

פרופסור צבי רזי (1941 – 2016)

צבי רזי ("ג'ינג'י" בפי חבריו, גם אחרי ששערותיו הלבינו), עמיתנו וחברנו, היה חוקר פורץ-דרך בהיסטוריה חברתית של ימי-הביניים וכיהן למעלה משלושים שנה כמרצה בחוג. בשנותיו האחרונות, בגלל מחלתו, נעדר אמנם מן המסדרונות בבניין גילמן, אך קולו וצחוקו עוד מהדהדים בהם. "הנפש הטובה מסצ'ואן" כינה אותו פרופסור צבי יעבץ – ואכן, אחת מתכונותיו הבולטות היה טוב לבו: תמיד היה מוכן להושיט יד, לייעץ, לעזור ולתמוך בחברים, בעמיתים צעירים ובתלמידים. טוב הלב, הבנה וחמלה כלפי הזולת וחוש צדק עמוק הם אף שהדריכו את השקפותיו הפוליטיות: רזי נמנה עם החוגים הרדיקליים (כיום היו מגדירים אותו "מחוץ לקונסנזוס" – והוא ודאי היה מתגאה בכך) והשתתף בכל הפגנה ומחאה נגד מדיניות פסולה ומעשי עוול וגזל מכל סוג שהוא. הוא עמד עם שלט מחאה מול הכור בדימונה, בהפגנה של סטודנטים על הדשא שלפני בניין הספרייה המרכזית ובכיכרות בתל-אביב ובירושלים. לא אחת ספג גינויים ואיומים מצד אנשי המחנה האחר. בעמידתו האיתנה על עקרונתיו ואמונתו היה שילוב נדיר של אומץ לב ותמימות – אם נסביר להם כראוי, חזר ואמר לא פעם, הם יבינו בסופו של דבר ויחזרו בהם מדרכם הנלוזה.

כמורה לסטודנטים רזי היה מהקפדנים ביותר. מעולם לא התחנף אל תלמידיו בציונים גבוהים מדי או בדרישות נמוכות. את מטלות הכתיבה הגדיר בדיוק וניסה ללמד כיצד לכתוב באופן נהיר ותמציתי. בין הדברים שתלמידיו משכבר הימים זוכרים: רזי היה מקציב מספר מילים לתשובות שביקש, ואחר כך – בימים ההם בטרם מחשב – היה ממש סופר את מילים ומוריד נקודות למי שחרג מהמותר. ובכל זאת, סטודנטים רבים מאוד זוכרים בהוקרה את תלמודו ובחיבה רבה את אישיותו המלבבת.

אף שפרסם מעט באופן יחסי, חשיבותו כמלומד וכהיסטוריון אינה מוטלת בספק. אנחנו, עמיתיו בחוג, נתקלנו לא פעם בחו"ל בתגובה: "אה! את/ה מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב – זה הרי החוג של צבי רזי!". עבודת הדוקטור שכתב, בהדרכתו של רודני הילטון מברמינגהאם, הייתה מבוססת על בדיקה שיטתית ביותר של הפרוטוקולים של בית-הדין באחוזת היילזוון (Halesowen) שבמרכז אנגליה. הספר המבוסס על מחקר זה, Life, Marriage & Death in a Medieval Parish, ראה אור בהוצאה של אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1980. הספר שופך אור על תוחלת החיים בחברה הכפרית באנגליה במאה הארבע-עשרה, על גודל משפחות האיכרים, על מערכת השְאֵרוּת, על מידת הסולידריות בכפר ועל ההשפעות של "המוות השחור". הספר, ואחריו המאמר הארוך בכתב העת היוקרתי Past & Present (גיליון 93.1 משנת 1981) " שינו דפוסי מחשבה והשפיעו על דורות של חוקרים", כתב פרופסור אביעד קליינברג. בשנת 1996 ערך צבי רזי, יחד עם ההיסטוריון הנודע ריצ'רד מייקל סמית', את קובץ המאמרים Medieval Society and the Manor Court – קובץ שהתפרסם בהוצאה של אוניברסיטת אוקספורד ומעיד מה רבה הייתה השפעתו של רזי על חוקרי ימי-הביניים באנגליה.

ואולם, לבד משפע הידע הכמותי והדמוגרפי שחילץ רזי מהמסמכים של בתי-הדין, הוא הקים לתחייה את הכפרים שבאחוזת היילזוון. בהתלהבות ובהומור היה מספר לכל מי שביקש לשמוע על הדמויות הציוריות שלמד להכיר, חיי האהבה שלהם, הקנאה, הרשעות, יחסם אל קרובי המשפחה, מה אכלו ומה לבשו – כמו היו שכנים שאפשר להציץ אל ביתם דרך החלון. בעברית יכול הקורא למצוא טפח מכל אלה במאמר שפרסם בזמנים (גיליון 17): "יחסי מין בחברת האיכרים באנגליה הפוריטנית ובאנגליה העולצת". 

"איש גדול, מזוקן, מסונדל, לבוש ברישול לא-אקדמי, חף מנפיחות, נטול פוזה [...] משב רוח רענן", כתב קליינברג; "אדם יצירתי, חוקר מרתק כל כך [...] אינדיבידואליסט מצחיק, אנרכיסט בדרכו", כתב גדי אלגזי. ברשתות החברתיות כתבו עליו תלמידים לשעבר בהוקרה ובחיבה. כולנו נתגעגע אליו.   

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive