סדרת הרצאות לקהל הרחב

סדרת הרצאות לקהל הרחב
"לא ידעתי שאני לא יודעת: פלאי הידע הלשוני"

הסדרה תתקיים בסמסטר א', בימי א', בשעות 16:15-17:45 בבניין ווב אולם 001

במרכזו של המחקר הבלשני העכשווי עומדת השאלה: "מה יודעים כשיודעים שפה"? מחקרים תיאורטיים, נוירובלשניים ופסיכובלשניים מעידים על מערכת חישובית מורכבת של ידע לשוני, המתפתחת בתקופת רכישת שפת-אם. המערכת מאפשרת לנו להבחין בין צלילי השפה שלנו וצלילי שפה זרה, להבין מילים חדשות וצירופים חדשים, ולהבדיל בין משמעות מילולית ולא-מילולית., מערכת הידע הלשוני מקיימת קשר הדוק עם יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו זכרון, הבנת ההקשר וידע העולם, ומהווה תשתית במארג המסועף של הידע המיוחד למין האנושי. סדרת הרצאות זו פותחת צוהר לעולם העשיר של חקר שפה ומוח, תוך התייחסות לשאלות מחקר חשובות ולתופעות מפתיעות. 

17.10.21

פרופ' טלי סילוני  ‖  "בלשנות"? למה הכוונה?

איזו שפה השימפנזות Washoe ו-Nim Chimpsky למדו? האם שפה זו ותהליך למידתה דומים לשפה אנושית ותהליך רכישתה? אם דבורת דבש מגלה מקור צוף עשיר, זמן קצר לאחר מכן מצטרפות אליה דבורים רבות מן הכוורת. יש בין הדבורים תקשורת. האם התקשורת ביניהן דומה לשפה אנושית? שפות אנושיות משתנות במהלך הדורות, למשל, ספרדית, אטלקית ועוד התפתחו מלטינית – מדוע שפות משתנות? איך התפתחה שפה טבעית בקהילת הילדים החרשים בניקרגואה? - נדון בשאלות אלה ואחרות כדי להבין מהו תחום הבלשנות המודרנית.

24.10.21

פרופ' איה מלצר-אשר  ‖  זה הכל בראש: הבסיס המוחי של היכולת הלשונית

האם יש איזורים מיוחדים במוח האחראיים לשפה, היכן הם נמצאים, וכיצד גילו אותם? כיצד משפיעה פגיעה מוחית על יכולת הבנת השפה והפקתה? האם ניתן לדעת מה אדם חושב על סמך התבוננות בפעילות המוחית שלו? בהרצאה זו נענה על שאלות אלו ואחרות וננסה להתחקות אחר הבסיס הפיזיולוגי שמאחורי היכולת האנושית המופלאה ביותר – יכולתנו לדבר ולהבין זה את זה. 

31.10.21

פרופ' אוּתי בת-אל  ‖ היצירתיות ביצירת מילים ומיגבלותיה 

״להתמהר, לחוץ החוצה, מאוחר, ותמעלו מעיל – כי קר!" (מאיר שלו). יצירת מילים חדשות אינה נחלתם של אנשי ונשות עט בלבד – כולנו יוצרים מילים באופן טבעי, וכך גם הפעוטות. בהרצאה נדון במערכת הלשונית המאפשרת לנו ליצור ולהבין מילים חדשות, במורכבותה של המערכת ובמיגבלותיה. הבסיס האמפירי לדיון יהיה ברובו מהשפה העברית, אולם נתייחס גם לשפות אחרות כדי להצביע על עקרונות אוניברסליים.

7.11.21

מר יובל כ"ץ  ‖ לקויות שפה ובלשנות: מה ניתן ללמוד מלקויות שפה

לקות בהפקה או בהבנה של שפה יכולה לנבוע מפגיעה נוירולוגית (למשל, בעקבות שבץ), להיות מולדת, או להיגרם מסיבות נוספות כמו שמיעה לקויה בגיל צעיר או חסר תזונתי בגיל הינקות. לקויות שפה יכולות להיות מאוד סלקטיביות, כלומר, לפגוע ביכולת לשונית ספציפית כמו סוג מסוים של משפטים, מילים או צלילים, בעוד ששאר היכולות נותרות ללא פגע. למשל, לקויות מסוימות גורמות לכך שדוברים יפיקו נכונה את השורש של הפועל, אבל לא את הבניין שלו (ולכן הם מפיקים משפטים כמו "הדלת סגרה בלילה", ומילים כמו "ריחץ" במקום "רחץ"). בהרצאה נדון במקרה זה ובמקרים אחרים, ונשאל מה בלשנים יכולים ללמוד ממקרים כאלה לגבי השפה האנושית.

14.11.21

ד"ר אירנה בוטוויניק  ‖  עברית שפה קשה? לאו דווקא: טבעה הפלאי של רכישת שפת אם 

רכישת שפת אם נחשבת לאחד ההישגים האינטלקטואליים הגדולים של כל אדם, שכן כל שפה אנושית מורכבת מאין כמוה. אם כן, נשאלת השאלה איך כולנו מצליחים במשימה מסובכת זו, ועוד בהיותנו קטנים. ההרצאה תציג שלוש תשובות אפשריות ותדון בטיבן בהתייחס למאפיינים של תהליך רכישת שפת אם.

21.11.21

ד"ר עינת שיטרית  ‖  כמה מילים לשלג יש לאסקימוסים? על יחסי שפה וחשיבה 

האם לאסקימוסים יש המון מלים שונות לשלג? האם העובדה שבאנגלית אין מילה ייחודית לצבע כחול בהיר ובעברית יש ("תכלת") מובילה לתפיסת צבעים שונה אצל דוברי השפות הללו? שאלת יחסי שפה-חשיבה היא שאלה מרתקת שמעסיקה חוקרים בתחומים שונים (למשל בלשנות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה). בהרצאה זו נסקור ממצאים ממחקרים בשפות ותרבויות שונות בנסיון להבין את היחסים המורכבים בין שפה וחשיבה.

28.11.21

ד"ר עזר ראסין  ‖  איך ילדים לומדים את דפוסי הצלילים הנסתרים של השפה שלהם  

כחלק מתהליך רכישת השפה, ילדים לומדים לזהות דפוסים ותבניות במערכת הצלילים של השפה שלהם. חלק מדפוסי הצלילים הם ״נסתרים״: הם לא מופיעים ישירות בקלט שילדים מקבלים מהסביבה, ולפעמים הקלט אף נוגד את הדפוסים האלו, אך בכל זאת הם נלמדים. איך ילדים לומדים דפוסים שאינם מופיעים על פני השטח? ואיזו יכולת הפשטה קוגניטיבית נדרשת מהם כדי להצליח בלמידה? בהרצאה זו נכיר את תחום הפונולוגיה, שחוקר מערכות צלילים של שפות, נדבר על דפוסי צלילים רגילים ונסתרים, ועל התפתחויות חדשות בתחום למידת הפונולוגיה ששופכות אור על יכולת רכישת השפה האנושית.

12.12.21

ד"ר אוון כהן    ללמד מבטא

למה הוא נשמע ישראלי? למה היא נשמעת בריטית? ומהו, למעשה, "מבטא"?

19.12.21

מר אביב שונפלד  ‖  איך ידעתם מתי ואיפה ההרצאה? סמנטיקה של שפה טבעית  

דוברי שפה מסוגלים להבין את המשמעות של ביטויים שהם לא נחשפו אליהם בעבר. למשל, בהינתן מספיק מידע נוכל לשפוט על איזה אדם מורה הביטוי האדם הגבוה ביותר בַּמְּדִינָה, ונוכל לשפוט את ערך האמת של המשפט האדם הגבוה ביותר בַּמְּדִינָה נולד בחו"ל. בהרצאה זו נכיר את התחום שחוקר את היכולת הזאת ועוד: סמנטיקה של שפה טבעית.

26.12.21
 

 

פרופ' רוני קציר  ‖  חישוב, צירופי מקרים ולמידה 

כמה מהידע הלשוני שלנו מולד? כמה ממנו נלמד? חלוקת העבודה בין ידע מולד לבין תהליכי למידה הוא  אחד מנושאי המחקר המרכזיים והקשים ביותר במדע הקוגניטיבי. בהרצאה זו נתבונן בשאלה זו מנקודת  מבט לפיה ידע לשוני הוא ידע חישובי, ונגלה כיצד נקודת מבט זו משתלבת עם עקרונות כלליים של חישוב  והסתברות המסבירים תופעות של צירופי מקרים מפתיעים. שילוב זה בונה תמונה חדשה המקשרת בין  המולד לנלמד.

  • מחיר הסדרה 500₪
  • מחיר הרצאה בודדת 55₪ (תשלום בכניסה לאולם)
  • 10% הנחה ברישום לכל הסדרה לעובדי/ות האוניברסיטה, גימלאיה וגמלאותיה, ידידיה וידידותיה
  • כניסה חינם לסטודנטים וסטודנטיות עם הצגת תעודת סטודנט/ית
 
​    

הרישום יחל ב-1.9.2021 וימשך עד תחילת הסדרה (פתיחת הסדרה מותנת במספר הנרשמות/ים) 

התשלום יתבצע עם תחילת הסדרה  

הרישום והתשלום (הכרטיס אשראי) יתבצעו בטלפון: 03-6409685 (בימים א'-ה' בין השעות 13:00-09:00)

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>