המחקר עוסק באופן שבו אלמנטים לשוניים שונים מעודדים אנשים לזהות אמירה כבדיחה ובאיזו מידה זיהוי הבדיחה משפיע על עיבוד שפה בדגש על מנגנוני חיזוי. במחקר אבחן את ההשפעה של זיהוי בדיחה במדדים התנהגותיים ונוירופיזיולוגיים.
תום דולב
ניבים והארכיטקטורה של הדקדוק
העיסוק בניבים מלווה את התיאוריה הבלשנית הגנרטיבית מראשיתה, אך עדיין נותרו בו שאלות פתוחות רבות. המחקר שלי משלב בחינה תיאורטית וניסויית של ההתנהגות התחבירית של ניבים בראי מספר תכונות שהן אופייניות לניבים אך לא ייחודיות להם, כגון פיגורטיביות, קונבנציואנליות, לוקאליות ופריקות, בניסיון לספק הסבר להתנהגותם ולהבין את מקומם בתוך הארכיטקטורה של הדקדוק.
כרמית פריש
גורמים המשפיעים על פתרון דו משמעות לקסיקלית
אני חוקרת גורמים המשפיעים על בחירת משמעות מסויימת במילים אשר להן יותר ממשמעות אחת בשפה העברית. מלבד גורמים התלויים בהקשר ובשכיחות המשמעויות השונות אני חוקרת השפעת גורמים חברתיים נוספים. המחקר נערך גם על מבוגרים וגם על ילדים.
מנדי קרטנר
מעבר בין שפות במהלך משפט והמודולריות של המערכת הלשונית
המחקר שלי עוסק במגבלות דקדוקיות על מעבר בין שפות במהלך משפט (code-switching). באמצעות ניסויים פסיכובלשניים אני בוחנת אילו תבניות code-switching נשמעות טבעיות לדוברים דו-לשוניים של עברית ואנגלית ואילו לא, ומה זה מגלה על האופן שבו המערכת הלשונית מאורגנת. מטרת המחקר היא להבין כיצד שתי שפות מיוצגות יחד בתוך מערכת לשונית אחת, וכיצד ניתן לשלב ממצאים אלו בתוך מודלים עכשווים של הדקדוק. המחקר מתמקד במילות פונקציה, משפטי שאלה, והתאם במין דקדוקי.
אדוארד קישינבסקי
הפקה ועיבוד של כינויי גוף חוזרים
המחקר שלי בוחן את ההפקה והעיבוד של כינויי גוף חוזרים (Resumptive Pronouns - RPs) במטרה להבין את יחסי הגומלין בין אילוצים קוגניטיביים לבין כללים לשוניים. בהיבט ההפקתי, אני בוחן האם כינויי גוף חוזרים משמשים כ"אסטרטגיית הצלה" עבור תכנון תחבירי מורכב, או שמא הם יכולים להיות כלי עבור "התאמה לקהל" (Audience Design), כגון פתירת עמימות תחבירית עבור המאזין.
עבודה זו משלימה פרויקט מחקר משותף (ISF-DFG) עם ד"ר טיטוס וון דר מלסבורג ופרופ' איה מלצר-אשר. בפרויקט אנו עורכים ניסויים המשווים בין עיבוד כינויי גוף חוזרים בעברית, שבה הם דקדוקיים, לבין גרמנית סטנדרטית ואלמאנית, שבהן הם אינם דקדוקיים או שהשימוש בהם מוגבל. באמצעות שילוב של מדדי עיבוד בזמן אמת כמו מעקב אחר תנועות עיניים, ומדדי הבנה, אנו שואפים לבחון האם העיבוד של כינויי גוף חוזרים שונה במהותו בהתאם למעמדם הדקדוקי בשפה.
לולה קרסנטי
כשירות דקדוקית בעיבוד אינפורמציית מבנה ארגומנטים
עבודה זו בוחנת מתי, במהלך העיבוד על ידי דוברי עברית, המידע התמאטי המשויך לפועל הופך לנגיש, וכיצד המידע התמאטי הזה משפיע על ההחלטות של המעבד הלשוני האנושי לגבי אפשרויות החיבור (attachment choices) של הצירוף השמני, כמו גם מאותת על הקושי העיבודי ועל הצורך בניתוח מחדש (ראנליזה).
סומה סמארה
סוהיר עבד-אלגני
יחזקאל שבנוב
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות