תלמידות ותלמידי דוקטורט
| שירלי אור |  |
|---|---|
| על ה'אמת' מחקר זה עוסק בקשר שבין הערכות-אמת ותנאי-אמת. מחקרים שונים משתמשים בהערכות-אמת של דוברים כדי לקבוע מה תורם לתנאי-האמת של מבעים שונים. אך בעוד שההערכות-אמת משקפות תוצאות גרדיאנטיות ומשתנות (gradient and variable) הן בודקות תוכן המתיימר להיות בינארי ואובייקטיבי (binary and objective). מטרת המחקר היא להתחקות אחר המניעים לפער זה ולחקור את התנהגותה של ה'אמת' בשיח טבעי. |
|
| שיא ברבי | |
|---|---|
| לשמוע פרסונה: זיהוי, סטראוטיפיזציה ועיבוד של משתנים פונטיים רב-משמעיים בעברית מודרנית בעבודתי אחקור באמצעות מתודות פסיכו-בלשניות תפיסה חברתית ופונולוגית של משתנים פונטיים אצל דוברי עברית ילידיים. יעסיקו אותי במיוחד שאלות על יחסי הגומלין שבין זיהוי חברתי, עיבוד שפה ותפיסה סוציו-לשונית של משתנים פונטיים: אילו משתנים בעברית המודרנית משפיעים על זיהוי אתני/חברתי? האם זיהוי חברתי יכול לשנות את אופן ומהירות העיבוד של משתנים פונטיים, בהינתן הציפיות שיש למאזין מפרסונות שונות? האם זיהוי חברתי יכול להעניק משמעויות חברתיות שונות לתכונית פונטית מסוימת? |
|
| רותי ברדנשטיין | |
|---|---|
| תהליכי גרמטיקליזציה ופרגמטיקליזציה של מבני המרה (Rectification Constructions) המחקר עוסק בשינוי לשוני היסטורי של רכיבים לשוניים ומתמקד בפונקציה הפרגמטית המניעה את השינוי. באופן ממוקד, המחקר עוסק באבולוציה של מבני המרה הכוללים דחייה של טענה נגישה בשיח והמרתה בטענה אלטרנטיבית. המחקר בוחן מהן נקודות המוצא מהן מתפתחים מבני המרה, כיצד הם מתפתחים, לאן 'מועדות פניהם ' ומהו המנגנון המניע התפתחות זו. |
|
| נועה ברנדל | |
|---|---|
| רכישת אנגלית כשפה שנייה ע"י דוברי עברית אפיון הידע הלשוני באנגלית כשפה שנייה ובחינת שיטות הוראה המאפשרות רכישה יעילה יותר. המחקר מתמקד ברכישת תופעות תחביריות הנבדלות זו מזו בעברית ובאנגלית, כגון נושאים ריקים והתכונות המזוהות איתם, וכן (אי)-השימוש בכינויי גוף חוזרים ביצירת פסוקיות זיקה. |
|
| שיר גבעוני | |
|---|---|
| סימון רב משמעות בהמשך לעבודת המ.א. שלי, מחקר זה מבקש לבחון את ההשפעות המיידיות של סמנים שמשנים משמעות הנקראים גם סמני בולטות נמוכה על עיבודן של משמעויות שבולטותן נמוכה. באופן ספציפי, אבחן את היפותזת סימון הבולטות הנמוכה (Givoni, Giora and Bergerbest, 2013) בעזרת סדרת ניסויים המשתמשים במטלה של החלטה לקסיקלית. ניבוי ההיפותזה הוא שסמנים אלו מאיצים את האקטיבציה של משמעויות פחות בולטות כלומר, פחות מוכרות, פחות שכיחות, פחות פרוטוטיפיות או פחות קונבנציונאליות (The Graded Salience Hypothesis, Giora 2003) של מבעים/מושגים בטווח הסמן. |
|
| הדס יברכיהו | |
|---|---|
| פונוטקטיקה עברית: שכיחות ודקדוק המחקר בוחן הגבלות פונוטקטיות בעברית מודרנית תוך התמקדות בגורמים המעצבים הגבלות אלו במערכת הפונולוגית הסינכרונית של דוברי העברית. המחקר שואף לתרום לדיון המתמשך בנוגע לתפקידם של גורמים פנימיים וחיצוניים בעיצוב הידע לשוני; אני בודקת שכיחויות בלקסיקון כגורם חיצוני ואילוצים אוניברסליים כגורם פנימי. |
|
| רננה ירון | |
|---|---|
| גורמים המשפיעים על שליפה לקסיקלית בעברית בקרב ילדים ובני נוער בעלי שפה תקינה ולקויה עבודתי תעסוק בחקר גורמים לשוניים המשפיעים על תהליך שליפת מילים בקרב ילדים ומתבגרים בעלי התפתחות שפתית תקינה ולקויה בבית הספר היסודי ובתחילת החטיבה: כיצד משפיעים משתנים לשוניים כמו פונולוגיה ומורפולוגיה לעומת שכיחות על תהליך שליפת המילים. |
|
| יובל כ"ץ | |
|---|---|
| מודל נוירופסיכולוגי-בלשני להפקת משפטים
המחקר שלי ממוקם בממשק שבין בלשנות תיאורטית ונוירופסיכולוגיה קוגניטיבית. אני מעצב ניסויים שבוחנים הפקה של משפטים עם תופעות לשוניות כמו אלטרנציות פעליות, מילות פונקציה, כינויי גוף ואליפסיס, ומתאר באמצעותם את שפתם של אנשים עם לקויות שפה התפתחותיות ונרכשות (אפאזיה) מסוגים שונים. הרעיון הוא ששפתם של אנשים עם לקויות שפה יכולה לשפוך אור על אופן פעולתה של המערכת התקינה ועל המודלים התיאורטיים המתארים את הארכיטקטורה שלה. מהצד השני, באמצעות בחינה של תופעות לשוניות שמעבר למילה הבודדת ניתן לדייק ולהרחיב מודלים נוירופסיכולוגים המסבירים את הלקויות השונות, אך בדרך כלל מתמקדים בשליפה של מילים בודדות. |
|
| טל נס | |
|---|---|
| מנגנוני חיזוי בעיבוד משפטים המחקר שלי עוסק במנגנוני החיזוי השונים הפועלים בזמן עיבוד משפטים, תוך התמקדות בממשק בין זיכרון ארוך טווח לזיכרון עבודה ובהשפעה של עוצמת החיזוי על תהליכי העיבוד שמתבצעים, על אופני התמודדות עם חיזוי שגוי ועל הלמידה בעקבות חיזוי שגוי. |
|
| אלון פישמן | |
|---|---|
| אופנוּיות חושיות בדקדוק המחקר יעסוק בדרכים שבהן דוברים מתייחסים לאובייקטים ולאירועים שנתפסים באמצעות אופנוּיות חושיות (sensory modalities) שונות, החל מרפרור ישיר לאופנוּת כזו או אחרת, דרך פרֵדיקַציה שקדם-מניחה אופנוּת מסוימת או דורשת השלמה של אופנוּת מן ההקשר, וכלה במטאפורות סינֵסתֵטיות שכוללות השלכה בין אופנוּיות. |
|
| איתי קופרשמידט | |
|---|---|
| יחס הברירה בעברית המקרא: עיון תחבירי, סמנטי ופרגמטי בחינה מחודשת של יחס הברירה כפי שמשתקף בעברית המקרא, בנוסחו המסורתי-טברני, תוך סקירת דרכי ההבעה והאינטרפרטציות המגוונות ותוך בירור רעיון האי-מציאותיות (irrealis) בהגדרתו. |
|
| ניקול קציר | |
|---|---|
| כמתים, פרופילי שיח וייצוגים מנטליים המחקר שלי משלב נתוני קורפוס יחד עם ניסויים על מנת לבחון את היחסים בין כמתים (quantifiers) בלקסיקון המנטלי. המחקר מתמקד בשלושה נושאים: סקאלות כמתים, סינונימיה בין כמתים והאופן בו כמתים שונים מבנים (construe) את המשלימים שלהם כמורכבים מישויות יותר או פחות מופרדות. |
|
| נועה קרני | |
|---|---|
| אנגלית כשפת קהילה בישראל אפיון הידע הלשוני של דוברי אנגלית כשפת קהילה בישראל בהשוואה לדוברי אנגלית חד-לשוניים ודוברי אנגלית כשפה שניה (L2), בדגש על תופעות פונולוגיות ומורפו-תחביריות הרגישות לאינטראקציה בין אנגלית ועברית. |
|
| אביב שונפלד | |
|---|---|
| הוראה על סוגים, מספר וּסְפִירוּת אני חוקר את הממשק בין שלוש תופעות מרכזיות בסמנטיקה של שמות עצם וצירופים שמניים: הוראה על סוגים, מספר וּסְפִירוּת. אני מנתח עובדות סמנטיות לגבי שני סוגים של צירופים שמניים לא מיודעים (באנגלית) שבנויים על שמות עצם ספירים וכוללים ומורים על קבוצות של סוגים: שמות עצם עם קרי של תת-סוג (מעניין מה הציפור הכי נפוצה, מעניין מה הגבינה הכי נפוצה), וצירופים שמניים עם סוג (מעניין מה סוג הציפור הכי נפוץ, מעניין מה סוג הגבינה הכי נפוץ, סוגים שונים של ציפורים, ציפורים מסוגים שונים). המטרה שלי היא להעניק ניתוח מעמיק וכוללני לעובדות הכי בסיסיות בממשק בין שלוש התופעות הנ"ל. |
|
