ספר חדש-- "ההר, הכיפה והמבט: הר הבית בתרבות החזותית הישראלית"

הספר ההר,הכיפה והמבט - הר הבית בתרבות החזותית הישראלית, בעריכת נועה חזן ואביטל, התפרסם ב-2017 בהוצאת מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

הספר הוא פרי עבודה של שלוש שנים. הוא נולד מתוך פעילות קבוצת חיים יחד (אם לדייק כחלק מפרויקט חילון) במרכז מינרבה למדעי הרוח, כפרויקט של מחקר חזותי שהתמקד בדימויים של הר הבית/חרם אל שריף ובאופנים בהם דימויים אלה מייצגים ולעיתים מכוננים את המצב החברתי, פוליטי, היסטורי בישראל/פלסטין.

הספר כולל מאמרים מאת מוחמד ג'באלי, חוה שורץ, חים יעקובי, יעל פדן, מרב מאק, דור גז והגר אופיר.

כחלק מהפרויקט שיתפנו פעולה עם המחלקה לצילום בבצלאל ובחורף 2016 אצרנו תערוכה שהגיבה לצילומי הארכיון איתם עסקנו. עבודות נבחרות מהתערוכה מופיעות בספר גם כן. צילומים של דוד עדיקא, ליהיא בנימין, ספאא חט'יב, גסטון צבי איצקוביץ', שירי רוזנברג, ברק רובין, ניב בנימין, מולי גולדשטיין, אריאל הכהן וכן מקבץ צילומים של הצלמות גלי תיבון וורדה פולק סם.

במלאת חמישים שנה לכיבוש הר הבית במלחמת 1967, מבקשים המאמרים המקובצים בספר הנוכחי לבחון בחינה היסטורית, מחויבת ואמיצה את מעמדו של הר הבית כאייקון חזותי מרכזי בזירות תרבותיות שונות בישראל. דרך ניתוח תצלומים, כרזות, גלויות, דגמים, תרשימים ואתרי מורשת, הם מבקשים לחשוף את מרכזיותו של הר הבית, לא רק בקרב קבוצות שוליים דתיות־משיחיות, כי אם גם בזרם המרכזי של השיח הציוני המגדיר את עצמו כחילוני, ליברלי ונאור. לצד שמונת המאמרים, מקובץ בספר אוסף של תצלומים היסטוריים מוכרים ונדירים של הר הבית שנמצאו בארכיונים ישראליים ממסדיים ובאוספים פרטיים, ושימשו השראה למאמרים. הספר כולל גם עבודות צילום עכשוויות המגיבות לאוסף התצלומים ההיסטורי, אשר הוצגו בגלריה לצילום של בצלאל בשנת 2016.

כאובייקט, הספר הוא הכלאה בין כמה סוגות: ספר מחקר, אלבום זיכרון וקטלוג תערוכה. הוא מציג מחקרים מקוריים וביקורתיים, אך בו זמנית מבקש לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהיות נגיש בשפתו ובצורתו. באסתטיקה שלו הוא מאזכר אלבום זיכרון, ובו בזמן מבקש לערער את סמכותם של אלבומים מסוג זה. הוא קטלוג של תערוכה שגבולותיה אינם תחומים.
כל אחד מן המאמרים הנכללים בספר מתמקד בזירה חזותית אחת בישראל ובוחן דרכה את האידיאולוגיות והנרטיבים הממסגרים את הופעת בית המקדש, כיפת הסלע או הר הבית. אולם לא ניתוח אמנותי־סגנוני של הדימויים החזותיים מעסיק את הכותבות והכותבים, אלא תנאי המבט ויחסי הכוח הכרוכים בהתבוננות עצמה, ביצירת הדימויים ובהפיכתם לאייקונים מיתיים ומונומנטליים. המאמרים נוקטים עמדה ביקורתית כלפי האיקוניות של הר הבית, מקלפים ממנו את הדימוי המיתי ועושים לו פוליטיזציה.

לפרטים נוספים ולרכישת הספר ראו באתר הוצאת פרדס