ידע בנדידה

ידע בנדידה

קבוצת מחקר בראשות פרופ' רבקה פלדחי

 

אודות הקבוצה

התפיסה של ידע בנדידה מעוגנת באמונה בתפקיד החיוני שממלאים תקשורת, תרגום, מפגשים חוצי-תרבויות והפצה בכל הקשור להבניית ידע. יתרה מזאת, היא מניחה מראש כי רעיונות אינם "חסרי גוף" ואינם מתקיימים בחלל מופשט. רעיונות מוטמעים בטקסטים, באובייקטים, בדיאגרמות, במכשירים, במשוואות ובייצוגים למיניהם. נקודת מבט כזאת מניחה גם כי רעיונות קשורים מטבעם לאנשים – יצרנים, נשאים, מתווכים, קהלים – המשתייכים לדיסציפלינה, למקצוע, לזרם אינטלקטואלי, למעמד חברתי, לדת או לאומה כלשהם.

המחשבה על ידע מנקודת המבט של "טבעו הנודד" מעלה אל פני השטח שאלות רבות: מה מועבר במהלך הנדידה (בעיות, רעיונות, אובייקטים, שיחים, טכניקות, מודלים, מוסדות, טכנולוגיות או הקשרים?); כיצד משפיעות זהויות אישיות או קבוצתיות על נדידת הידע, וכיצד מושפעות הן עצמן מנדידתו של הידע הנלווה אליהן? כיצד משנה הנדידה את גבולותיהם של דיסציפלינות או תחומי ידע, או, בראייה רחבה יותר, את ה-globus intellectualis? וכיצד מתעצב ידע סמכותי במהלך הנדידה מהֶקשר להקשר?

במישור אחר, בחינה של ידע בתנועה מעלה שאלות חדשות הנוגעות לטבעו ולמשמעותו של תהליך הנדידה: האם נדידה משמעה שכפול, ניכוס, אימוץ או אזרוח? האם ישנם מאפיינים משותפים לנדידה בזמן ובמרחב שיהוו בסיס להמשגה של הידע בדיסציפלינות שונות? מה הם גבולותיה של הטרנספורמציה המתרחשת אגב הנדידה: באיזה שלב נגמרת הטרנספורמציה ומפציע משהו שונה או חדש?

התוכנית "ידע בנדידה" מבקשת לחשוף את השלכותיה האפיסטמיות של הנדידה ולמפות את המשמעויות הפוליטיות, החברתיות והדתיות של תנועת הידע. כנקודת מוצא לדיון מתמקדת הקבוצה במגוון של מקרי בוחן בתחום ההיסטוריה של העת החדשה המוקדמת באירופה ובמזרח התיכון. באמצעות חקירה היסטורית-ביקורתית, התוכנית חותרת לבחינה מחדש של המורשת האינטלקטואלית של העת החדשה המוקדמת כתוצר של נדידת מלומדים, רעיונות, כתבי יד, מכשירים ומומחיות לשונית. התוכנית עוסקת בגיבוש נרטיבים היסטוריים על אודות המדע, הלאומיות והמחשבה הליברלית ועל אודות תהליכי חילון.

 

במסגרת זו פועלות כמה תתי קבוצות, ביניהן:

קבוצת מחקר על נדידת ידע באגף המזרחי של אגן הים התיכון בשלהי ימי הביניים ותחילת העת החדשה, בראשות פרופ' צבי לנגרמן. הקבוצה מתמקדת בהעברתם של גופי ידע מדעיים ואחרים לאורך הציר ונציה-קושטא ובתמורות שחלו בהם, בעיקר במאות ה-15, ה-16 וה-17. לפרק זה בתולדות נדידת הידע נודעת חשיבות מיוחדת, שכן שני הצדדים שמשני עברי השבר המוסלמי-נוצרי היו להוטים ללמוד על ההתפתחויות שחלו בצד שמנגד, וכן מפני שנדידות כפויות של אוכלוסיות משכילות במיוחד – פליטים יוונים שברחו מפני התורכים לאיטליה, ומגורשי ספרד היהודים והמוסלמים שמצאו מקלט באיטליה ובאימפריה העותמאנית – עודדו חילופי ידע מרחיקי לכת.

קבוצת מחקר על ההומניזם של הרנסנס, בראשות ד"ר חנן יורן. את ההומניזם של הרנסנס אפשר לראות מהיבטים שונים כפריעת הסדר התרבותי. מבחינה אינטלקטואלית, ההומניסטים דחו את הנחות היסוד המטאפיזיות של הפילוסופיה הימי-ביניימית. הם גיבשו שפות היסטוריות, פוליטיות ואתיות מקוריות, וכן פרקטיקות רוחניות חדשות וטכניקות חדשות לעיצוב העצמי. מבחינה חברתית, ההומניזם לא היה קשור למוסד ספציפי (דוגמת האוניברסיטה הימי-ביניימית), ורוב ההומניסטים היו בתנועה גיאוגרפית ומקצועית בחיפוש אחר פטרונים. מטרת קבוצת המחקר היא לבחון את הקשר בין ההיבטים החדשניים של השיח ההומניסטי לבין הזהות החברתית השבירה של ההומניסטים. בפרט יבחן המחקר מפרספקטיבה זו את האופן שבו פירשו ההומניסטים מחדש את המורשת הספרותית הקלאסית והטמיעו אותה בשיח שלהם.

קבוצת מחקר על מעברי ידע והיווצרותם של רעיונות חדשים בפיזיקה של גליליאו, בראשות ד"ר עדו יעבץ. הקבוצה תחקור את האופן שבו התעמת גלילאו עם שתי מסורות שונות – הדינמיקה האריסטוטלית מחד גיסא והסטטיקה הארכימדית מאידך גיסא – וגיבש מהן ולעומתן את פיזיקת התנועה שלו. הקבוצה תבחן גם את תגובותיהם של אנשי המדע הישועים למחקריו של גלילאו ואת התייחסותו שלו למחקריהם של בני זמנו, ובכך תאיר את חילופי הידע התוססים שהתרחשו בשדה המדע בין תפיסות שונות, לעתים מנוגדות ולעתים משלימות, וכל זאת במהלך עשרות בודדות של שנים במאות ה-16 וה-17.

קבוצת מחקר על נוודות ידע בתוך מזרח אסיה ובין מזרח אסיה למערב באלף השני לספירה, בראשות ד"ר אסף גולדשמידט. הקבוצה מתמקדת בכמה אירועים של העברת ידע מדעי ורפואי מהמערב למזרח אסיה, ובהעברת ידע שכזה בין תרבויות מזרח אסייתיות לבין עצמן, בעיקר בין סין ליפן. מסגרת הזמן של המחקר משתרעת משושלת הסונג (1276-960) ועד שושלת הצ'ינג (1911-1644). הקבוצה עוסקת גם בהעברת ידע טמפורלית, המזכירה את נדידת הידע מיוון העתיקה לאירופה של שלהי ימי הביניים וראשית הרנסנס דרך העולם המוסלמי. באספקט זה של המחקר מתמקדת הקבוצה בבחינה מחודשת של ידע עתיק שמוצג מחדש, ושל האינטגרציה או הדחייה שלו כתוצאה מהצגה זו. ניתוח נוודות הידע מתמקד בעיקר בהקשר החברתי-תרבותי שבו פעלו סוכני ההעברה משני הצדדים – המעביר והמקבל.

קבוצת מחקר על תרפיה בתרגום: ידע, תרבות ופוליטיקה, בראשית פרופ' ז'וזה ברונר וד"ר גליה פלוטקין עמרמי. קבוצה זאת חוקרת את מגוון הדרכים בהן השיח הטיפולי, אשר במקור צמח מתוך תפיסת עולם מערבית אינדיבידואליסטית וחילונית ומתייחס למרחב קליני פרטי, מיושם להמשגה ופרשנות של תהליכים ואירועים המתרחשים בזירה ציבורית בתרבויות מערביות ובתרבויות לא מערביות. הקבוצה מתמקדת בתהליכי טרנספורמציה בהם מודלים וקטגוריות טיפוליים מקצועיים מקבלים חיים חדשים בהקשרים חדשים וגם במטרות אותן הם משרתים בהקשרים האלה. הקבוצה תופסת תהליכים אלה, אותם היא מגדירה באמצעות המושג המטפורי "תרגום", כתהליכים פרשניים, אינטראקטיביים ויצירתיים, אשר חורגים בהרבה מעבר לשימוש מחדש בפרשנויות הקיימות, ומובילים להיווצרותן של משמעויות, פרקטיקות והיררכיות חברתיות חדשות.

קבוצת מחקר מטאמורפוזות: בין רנסנס, בארוק, והנאורות באירופה, בראשות פרופ' רבקה פלדחי, חותרת לבנות מסגרת קונספטואלית והיסטורית שתאפשר בחינה מחודשת של היחסים ההדדיים בין מדע ואמנות במאה ה-17 בהקשרם ההיסטורי: הופעת הריבונות הפוליטית והסובייקט המודרני. המערך הפוליטי המתגבש איתגר את הנורמות המדעיות והאמנותיות, אך בו בזמן נתן כלים להתמודדות עם המשברים החברתיים והפוליטיים של הבארוק. בטווח הארוך, בחינה זו של הבארוק עשויה להוביל לקריאה מחודשת של הנראטיב המקובל למקורות המודרנה, כסדרה של "מטאמורפוזות" מהרנסנס של המאה ה-16, דרך המשברים של המאה ה-17, ועד הנאורות. המטאמורפוזות האלו מייצגים נתיבים היסטוריים אשר דרכם ידע – מדעי ואמנותי – נדד באירופה בתקופה המודרנית המוקדמת, ובכך שינה את זהותם של הנושאים אותו והוביל לגיבוש תצורות תרבותיות חדשות.

קבוצת מחקר "מדעי הרוח לאן?", בראשות פרופ' רבקה פלדחי, גל הרץ, ונווה פרומר, עוסקת ברפלקסיה על התכנים והמתודולוגיות של מדעי הרוח, ובמידה רבה גם מדעי החברה, במובנם הרחב כ"מדעי האדם" או "מדעי הביקורת". היא בוחנת את המיסוד האקדמי של תחומים אלה, ומיקומם נוכח הזירה הפוליטית, הכלכלית, והתרבותית בתקופות שונות. במבט לעבר, הקבוצה עוסקת במחקר גנאלוגי אודות התגבשות מבנה הדיסציפלינות האוניברסיטאי, והפרובלמטיקה שאיפיינה את מדעי הרוח הן בתוכו והן מחוצה לו. במימד ההווה, מוצעת בחינה של מדעי הרוח נוכח האקלים הניאו-ליברלי הנוטה לצמצם את מקומם התרבותי ומשמעותם הביקורתית שלתחומים אלה. במבט לעתיד, נבחנים רעיונות לעדכונים במבנה המוסדי של הידע ההומניסטי בפרט והאקדמי בכלל. הקבוצה פועלת גם כקבוצת מחקר במסגרת מכון ון-ליר, וכן בשיתוף עם עמיתים מאוניברסיטת פרנקפורט.

קבוצת מחקר שעוסקת במודרניות ומבקריה במזרח התיכון: ההתקבלות וההתנגדות לנאורות תחת קולוניאליזם, בראשות פרופ' ישראל גרשוני. הקבוצה, המורכבת מחוקרים העוסקים במזרח התיכון, בוחנת את האופנים והדרכים שבהם הועברו הנאורות האירופאית, הנורמות והערכים שלה לחברות ולתרבויות ערביות במזרח התיכון, כיצד נתקבלו ו/או עוררו התנגדות. הקבוצה מתמקדת בתהליכים תרבותיים של תרגום וביות רעיונות ופרקטיקות של נאורות ושל מודרניות בסביבות ערביות מקומיות. הקבוצה מבקשת לנתח את התהליכים האלה בהקשר של תנאים קולוניאליים ופוסט-קולוניאליים.

קבוצת מחקר "מסורת: קאנון, מסירה וביקורת", בראשות ד"ר ורד סקל וד"ר לינה ברוך. פרויקט המחקר יוקדש לחקר רעיון המסורת – הן בהיבטיו התיאורטיים-כלליים, והן ביישומיו בשאלות מחקר קונקרטיות כגון מסורת דתית, אמנותית או מדעית. בפרויקט ישתתפו חוקרות/ים ממגוון רחב של דיסציפלינות. הקבוצה תיפגש למפגשי קריאה ולימוד משותף, תקיים שני ימי עיון, ותיתן למשתתפים/ות אפשרות להגיש מפרי עטם/ן לאסופת מאמרים שתצא לאור בסיום הפרויקט.

 

חברי הקבוצה

 רבקה פלדחי, העומדת בראש פרויקט המחקר על נדידה של ידע, מלמדת היסטוריה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר וההוראה שלה הם ידע ואמונה בעת החדשה המוקדמת, זרמים אינטלקטואליים ברנסנס, קופרניקוס וגליליאו בהקשרם, חינוך למדע באירופה הקתולית, ותרבות הבארוק והמדע החדש. פרופ' פלדחי כיהנה כעמיתה במרכז סטנפורד למדעי הרוח (1987/8), במכון ללימודים מתקדמים בברלין (1988/9), במרכז המחקר הבינלאומי ללימודי תרבות בווינה (1994), במכון דיבנר ב-MIT (1995), במכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדעים בברלין ( 2005-6;1997) וב-Collegium Helveticum של ETH בציריך (2001). בשנים 1998-1994 עמדה בראש פרויקט מחקר על "אירופה והמזרח התיכון: מושגי מפתח פוליטיים בדיאלוג בין תרבויות" במכון ון ליר בירושלים, בשיתוף המכון ללימודים מתקדמים בברלין. בשנים 2006-2004 ניהלה במכון ון ליר בירושלים את קבוצת המחקר על "רוסים בישראל".

____

 קרן אבו הרשקוביץ סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתו של נמרוד הורביץ. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בהיסטוריוגרפיה של המדע בעולם המוסלמי ובתיאור תהליך העברת הידע אל עולם האסלאם. עם סיום הדוקטורט, אבו הרשקוביץ נסעה לפוסט דוקטורט באוניברסיטת מקגיל. בשנתיים אלה היתה חברה בקבוצת מחקר Transmission, Translation and Transformation of Knowledge in Medieval Cultures, שעוסקת בהעברה של ידע, וכתבה על קבלת הידע הרפואי והתגבשות חוג הרופאים בחצר העבאסית. מחקריה עוסקים בהיבטים חברתיים ותרבותיים של רפואה בראשית העת העבאסית, דמותו של הנביא אדריס כנביא המדעים, ותורת האקלימים. במסגרת מכון מינרבה, אבו הרשקוביץ עוסקת בהתפתחות תורת האקלימים עם השתנות הזמן והמרחב, במיוחד אצל אבן ח'לדון.

____

איילת אבן עזרא קיבלה את תואר הדוקטור ממכון כהן ובית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן הייתה עמיתת בתר-דוקטורט במכון למחקר והיסטוריה של טקסטים (IRHT-CNRS) בפריז. במוקד עבודת הדוקטור שלה ומחקריה, עומד שחזור השיח של מורי הפקולטה לתיאולוגיה בפריז של ראשית המאה השלוש עשרה אודות ידע והכרה והאופן שבו משתקפים בשיח זה ניסיונותיהם לעצב לעצמם עמדה וזהות מקצועית בתרבות התקופה. היא חוקרת את האוניברסיטה הימי ביניימית מבחינה מוסדית ותרבותית לצד מרכזי ייצור ידע נוספים, וכן תפיסות ופרקטיקות של טבע וסדר בעולם הסכולסטי, ובמיוחד שימוש בסכמות גרפיות לצורך בניית גופי ידע וארגונם.

____

 עפר אליאור הוא בעל תואר בוגר במדעי המחשב ובהיסטוריה כללית ותואר שני בהיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדע, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור במחשבת ישראל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במוקד עבודת הדוקטור שלו (2011) עומד 'רוח חן', חיבור פילוסופי-מדעי שנתחבר בידי חכם עלום שם במאה השלוש עשרה, כפי הנראה בפרובנס. העבודה בוחנת את החיבור גופו על רקע ההקשר הרעיוני והתרבותי המסוים שבו נתחבר, ובנוסף דנה במסירתו ובהתקבלותו בסביבות תרבותיות נוספות של יהודי אירופה וביזנטיון. פרויקט המחקרי העיקרי של ד"ר אליאור עוסק בקנון המדעי היהודי בשלהי ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. הפרויקט חותר לזהות את החיבורים שהשתייכו לקנון זה, ובוחן את ההיבטים העיקריים של השימוש בהם כחיבורים בעלי סמכות בלימוד המדעים. תחומי מחקר נוספים כוללים בין היתר את המוסיקה של הגלגלים במסורת הפרשנית על 'מורה הנבוכים' לרמב"ם, וכן התפיסה של הצורה הגשמית במחשבה היהודית של ימי הביניים.

____

 מיכאל אלעזר – לשעבר מהנדס אווירונאוטיקה, עורך ספרי העיון בהוצאת "הד-ארצי/מעריב" ועורך כתב העת גליליאו – סיים בשנת 1999 לימודי תואר שני במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות). עבודת התזה שהגיש עסקה בתורת הקונפיגורציות של הפילוסוף והתיאולוג ניקול אורם (1382-1320). אלעזר הגיש זה לא כבר את עבודת הדוקטור שלו, שנכתבה בהדרכת פרופ' רבקה פלדחי ועוסקת במושג האימפטוס ובתורת התנועה של הפיזיקאי והמתמטיקאי הישועי אונורה פברי (1688-1608). אלעזר ממשיך לחקור, במכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין, את הפיזיקה של הישועים במאה ה-17.

____

טל ארבל היא היסטוריונית תרבותית של מדעי החברה וההתנהגות. בשנת 2016 היא סיימה דוקטורט במחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטת הרווארד, בהדרכתם של פרופסור אן הרינגטון ופרופסור סטיבן שייפין. לפני כן השלימה תואר שני במסגרת התוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים ע״ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל-אביב. עבודתה עוסקת בשיטות שונות למדידה וסיווג של תופעות חברתיות ותוכן מנטלי שפותחו במהלך המאות ה-19 וה-20, בסוציולוגיה של הידע, וברציונליזציה המדעית של הפוליטי ושל חיי היומיום. במסגרת השתלמות הפוסט-דוקטורט שלה במרכז מינרבה (2016 – 2018) היא עובדת כעת על עיבודה של עבודת הדוקטורט לספר, העוסק בהתפשטות הגלובלית של מחקר כמותי-סטטיסטי—בעיקר באמצעות סקרי דעת קהל—בתקופה שלאחר מלחה״ע השנייה, ושילובו בפרוייקטים מדינתיים של מודרניזציה והנדסה חברתית בעשורים הראשונים לקיומה של ישראל.

____

לינה ברוך הוסמכה כדוקטור בספרות יהודית-גרמנית על ידי אוניברסיטת אוקספורד. תחום התמחותה הוא בהגירה ספרותית ולשונית ובגלות של סופרים במחצית הראשונה של המאה העשרים. ספרה, שיראה אור בקרוב, Between German and Hebrew: The Counterlanguages of Gershom Scholem, Werner Kraft and Ludwig Strauss (De Gruyter & Magnes University Press), עוסק באופן התמודדותם הספרותית והלשונית של הסופרים הללו עם חווייתם את הפריפריה התרבותית טרום ההגירה ולאחריה. בפרוייקט משותף למכון מינרבה ע״ש פרנץ רוזנצוויג והארכיון הספרותי של גרמניה במארבך ניהלה דר׳ ברוך את תהליך המיון, התיעוד והמחשוב של ארכיון היינריך לווה בתל אביב. היא פירסמה מחקרים רבים על הכתבים המוקדמים של גרשום שלום, על סופרים גרמנים גולים אחרים, ועל כתיבה דו-לשונית לרבות תרגום-עצמי ושילוב לשונות. תחום המחקר העכשווי של דר׳ ברוך, יחד עם מרכז מינרבה למדעי הרוח, בוחן את הנדידה של ידע בפואטיקה של פאול צלאן, את תרגומה ואת אופן התקבלותה בתרבות הישראלית.

____

מיכל ברוש היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהמכללה למנהל, וסטודנטית לתואר שני במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בחיבורו של דקארט "רגשות הנפש", ובאמצעותו בוחן מחדש את הדואליזם הקארטזיאני בין גוף לנפש.

____

 ז'וזה ברונר מלמד באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 1984. הוא פרופסור חבר במנוי משותף במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן ובפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, ומנהל תוכנית לימודים בינתחומית חדשה למשפטים ומדעי הרוח. מ-2005 עד 2013 הוא גם היה ראש מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית, וכיום הוא עומד בראש מכון איב ומרק ביסן לחקר התודעה ההיסטורית, שם הוא עורך את כתב העת הבינלאומי Memory & History. יחד עם עו"ד יוסי חיות הוא הקים את הקליניקה המשפטית הראשונה לזכויות ניצולי שואה בשנת 2011, אליה הצטרפה עו"ד מורן שדה בשנת 2012. את קבוצת המחקר "תרפיה בתרגום: ידע, תרבות, פוליטיקה" שמתנהלת במסגרת מרכז מינרבה למדעי הרוח, הוא הקים יחד עם ד"ר גליה פלוטקין בשנת 2011. תחומי המחקר העיקרים של ברונר כוללים את יחסי הגומלין בין משפט, זיכרון וזהות, הממדים הפוליטיים של ההגות הפסיכואנליטית, הפוליטיקה של שיח הטראומה בבריאות הנפש, תיאוריות פסיכולוגיות על נאציזם ורצח עם, הגות מדינית מודרנית ועכשווית, ואת תולדות הענקת הפיצויים לניצולי שואה בישראל וגרמניה. ברונר השלים את התואר השלישי ב-St. Antony’s College באוקספורד, כיהן כעמית אורח במרכז ללימודי אירופה באוניברסיטת הרווארד, ובמרכז פרויד לחקר ולימוד הפסיכואנליזה של האוניברסיטה העברית. הוא לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן, באוניברסיטת McGill, במרכז להיסטוריה של המאה העשרים של אוניברסיטת פרידריך שילר ביינה (גרמניה), ובמרכז ל"תולדות הידע" של הטכניון (ETH) בציריך. פרסומיו של ברונר יצאו לאור בעברית, אנגלית, גרמנית, יוונית, יפנית וספרדית.

____

אסף גולדשמידט הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. הוא עוסק ברפואה סינית ובהקשריה ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים. מחקריו מתמקדים בתמורות ברפואה הסינית בזמן שושלת סונג, בהשפעות שהיו לממשל האימפריאלי על ידע ופרקטיקה רפואיים, ובסטטוס של רופאים בתקופה זו. ספרו The Evolution of Chinese Medicine: Song Dynasty 960–1200 ראה אור בהוצאת ראטלדג' במסגרת סדרת מכון נידהם למחקר. בימים אלה עוסק גולדשמידט בהיסטוריה של הרוקחות באימפריה כמוסד רפואי אימפריאלי, ובהיסטוריה של המפגש הקליני בתקופת סונג-יואן. במסגרת פעילותו במרכז מינרבה חוקר גולדשמידט את ההעברה בזמן של ידע רפואי בתקופת שושלת סונג (1276-960).

____

גל הרץ הוא בוגר האוניברסיטה הפתוחה ומכללת עלמא. עבודת המאסטר שלו עוסקת בתיאולוגיה ובפוליטיקה בהגותו של ברוך קורצווייל, וכעת הוא כותב את עבודת הדוקטור שלו על ביקורת השפה של קרל קראוס. מעבר לעבודתו האקדמית, הרץ מעורב בפרויקטים שונים המחברים בין אקטיביזם פוליטי לבין תיאוריה ביקורתית, ונמנה עם מייסדיו של מרכז למחשבה דו-לאומית. במסגרת מרכז מינרבה עוסק הרץ במעברים של ידע בין האסתטי, הפוליטי והתיאולוגי במחשבה היהודית-גרמנית בתחילת המאה העשרים.

____

 רעות הררי היא סטודנטית לתואר שני במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, ומחקרה עוסק בהיסטוריה של הרפואה ביפן. הררי סיימה תואר ראשון בהצטיינות יתרה בחוג להיסטוריה כללית ובחוג ללימודי מזרח אסיה, ובמהלך לימודיה למדה גם באוניברסיטת VIU שבוונציה. הררי נחשפה לתרבות היפנית מגיל צעיר וגרה ביפן במשך שנתיים וחצי, שבמהלכן למדה יפנית ועבדה כשנה בבית העליון של הפרלמנט היפני. האינטראקציה שלה עם יפן באה לידי ביטוי הן במחקר אקדמי, הן בקשרים מקצועיים והן בקשרים אישיים. התעניינותה בהיסטוריה של הרפואה החלה בסמסטר שבו למדה לימודי רפואה. במסגרת מרכז מינרבה היא תחקור את סיפורו של הנאוקה סיישו, רופא יפני, כמקרה מבחן של כניסת הרפואה המערבית ליפן בעת החדשה המוקדמת.

____

 רוני ויינשטיין סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית במחלקה להיסטוריה של עם ישראל (1995). בשנים 2001-2000 היה עמית מחקר במכון לחקר הרנסנס של אוניברסיטת הארוורד (וילה אי-טאטי, פירנצה). בשנים האחרונות היה עמית מחקר במחלקה להיסטוריה מודרנית ובת זמננו באוניברסיטת פיזה. פרסם לאחרונה (הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל-אביב, 2011) ספר העוסק בקשר בין הקבלה ותהליכי המודרניזציה בהקשר היהודי בעת החדשה המוקדמת. עוסק כעת בחיבורים המרכזיים של יוסף קארו כמכונני החוק היהודי המודרני.

____

 גור זק מרצה בחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים את לימודי הדוקטורט ב-2008 במרכז ללימודי ימי הביניים באוניברסיטת טורונטו. ספרו על "הטיפול בעצמי בהומניזם של פטררקה" עומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. המחקר שיערוך במסגרת מרכז מינרבה עוסק בהשלכות הרוחניות של המפגש עם הכתבים הקלאסיים ברנסנס.

____

 רז חן-מוריס הוא יליד תל אביב, נשוי ואב לשלושה ילדים. חן-מוריס סיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמשיך בלימודי היסטוריה ופילוסופיה של המדע בימי הביניים והרנסנס במכון כהן באוניברסיטת תל אביב, שם סיים את לימודי התואר השני (בהצטיינות) ואת הדוקטורט בהדרכתם של פרופ' שבתאי אונגורו ופרופ' רבקה פלדחי. במהלך השנים לימד בבתי ספר תיכוניים, בקמרה אובסקורה, באוניברסיטת תל אביב, בעלמא מכללה עברית, בסמינר הקיבוצים ובבצלאל. כיום הוא מרצה בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. תחום התמחותו העיקרית של חן-מוריס הוא היסטוריה של האופטיקה בימי הביניים והרנסנס בהקשרה התרבותי הרחב, ובעיקר תורת האופטיקה של יוהנס קפלר (1630-1571). הוא פרסם מאמרים בנושא בכתבי עת שונים (The Monist, Journal of the History of Ideas, Renaissance Quarterly). מחקרו במרכז מינרבה, שכותרתו "המאבק על שדה הראייה", עוסק במאבקים על החוויה החזותית בראשית המדע החדש.

____

 חנן יורן סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית ולמד במסלול ישיר לדוקטורט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. הוא מרצה במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחום המחקר שלו הוא היסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של העת החדשה המוקדמת, ובפרט של ההומניזם הרנסנסי. ספרו על כינון הזהות של האינטלקטואל האוניברסלי ועל הפרדוקסים המאפיינים זהות זו במסגרת ההומניזם הארסמיאני עומד לראות אור בתחילת 2010. נושא המחקר שלו במרכז מינרבה הוא "ההומניזם הרנסנסי והמודרניות: האינטלקטואל חסר השורשים וחוסר היכולת לעגן את הידע".

____

עדו יעבץ מלמד במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. יעבץ סיים את לימודיו לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ואת התואר השני והשלישי סיים במכון כהן. עבודת הדוקטור שלו עסקה באוליבר הביסייד, והוא אף פרסם על אודותיו את הספר From Obscurity to Enigma: The Work of Oliver Heaviside, 1872-1889 (Birkhäuser, 1995). תחומי המחקר של יעבץ הם ההיסטוריה של הפיזיקה הקלאסית והיסטוריה של האסטרונומיה, והוא אף עוסק בתולדות הטכנולוגיה ובהיסטוריה של חקר החרקים במאה ה-19. במסגרת מרכז מינרבה, יעבץ עומד בראש קבוצה החוקרת את מעברי הידע והיווצרותם של רעיונות חדשים בפיזיקה של גלילאו.

____

 איוור לודלם מלמד יוונית עתיקה ולטינית בחוג ללמודים רב-תחומיים באוניברסיטת חיפה. עבודתו המחקרית מתמקדת בניתוח דיאלוגים אפלטוניים כדרמה פילוסופית ובשחזור הפילוסופיה הסטואית. מחקרו במרכז מינרבה משחזר הגירתם וקבלתם המפותלות של מושגים: למשל, דחף (impetus) וסבירות (probabile) מהמאה החמישית לפנה"ס עד למאה השמונה עשרה.

____

 צבי לנגרמן, יליד ארה"ב, נשוי ואב לשלושה, סיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת בוסטון ותואר שלישי בהיסטוריה של המדעים באוניברסיטת הארוורד. פרופ' לנגרמן עלה לישראל ב-1979 ועבד במשך שנים רבות בספרייה הלאומית כאחראי על קטלוג תצלומי כתבי יד במדעים ובפילוסופיה. ב-1997 הצטרף למחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן. במסגרת מרכז מינרבה מוביל לנגרמן את קבוצת המחקר על נדידת ידע באגף המזרחי של אגן הים התיכון. נושא המחקר שלו במסגרת הקבוצה הוא "יש"ר מקנדיה והמדעים".

____

מרב מאק היא בעלת תואר דוקטור בהיסטוריה של ימי הביניים מאוניברסיטת קיימברידג'. נושא הדוקטורט שלה היה סוחרים בני ג'נובה בתקופת מסעי הצלב, והיא זכתה בעבורו בפרס לייטפוט להיסטוריה כנסייתית. בעקבות לימודי הדוקטורט היא זכתה במלגת ליידי דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת הלימודים תשע"ב היא מלמדת בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית בירושלים סמינר מחקרי בנושא "נצרות עכשווית בארץ הקודש," ובאוניברסיטת בן גוריון היא מלמדת היסטוריה של ימי הביניים. בנוסף לפעילותה במסגרת מינרבה מרב מאק היא עמיתת מחקר במכון טרומן לחקר השלום באוניברסיטה העברית ובמכון ון ליר בירושלים. היא עמדה בראש קבוצות מחקר וערכה את הספר "שבויים", העומד לצאת לאור בקיץ 2013 על ידי מכון ון ליר ומרכז שז"ר. כמוכן, היא ערכה יחד עם סטיב קפלן גיליון מיוחד בנושא”Transnationalism and the Contemporary Christian Communities in the Holy Land”, שיצא לאור בכתב העת Journal of Levantine Studies וכן שימשה כעורכת משנה בספר Post-Subjectivity, בעריכת כריסטוף שמידט, אשר יצא לאור בשנת 2014 על ידי  Cambridge Scholars Publishing.

____

דניאל מטיוק סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב בתכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים ובחוג למדע המדינה (בהצטיינות). לאחרונה הגיש את עבודת המאסטר שלו, בהדרכת פרופ' רבקה פלדחי ופרופ' אלי פרידלנדר, שעסקה במחוות, באלגוריה ובבאלט החצרוני בראי הגותו של וולטר בנימין ונכתבה במסגרת מרכז מינרבה למדעי הרוח. פרט לכך, מטיוק הוא עורך מוזיקה בתחנות הרדיו גלי צה"ל וגלגל"צ וכן מרצה בתחום הרדיו במכללת ספיר ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.

____

רוני מירקין סיימה שלשה תארים באוניברסיטת תל אביב בחוג לתיאטרון בפקולטה לאמנויות.  תחום המחקר שלה הוא תרבות חזותית, ותחום ההתמחות שלה הוא ההיסטוריה של הלבוש. התואר השני והשלישי עסקו בתקופת הרנסנס האנגלי ובפרשנות תרבותית על סמך פורטרטים ולבוש. נושא עבודת הדוקטור שלה: Be and Seem: Theatricality and Ambiguity in English Renaissance Costume . במכון מינרבה היא משתתפת בקבוצת הבארוק, ומחקרה עוסק באמנויות המופע בצרפת של המאה ה-17, במיוחד בדיאלוג בין סביבת חצר המלוכה ובין בתי הספר של היישועים, בהם התקיימו מופעי תיאטרון ובלט, בתקופת לואי ה-14. במשך שנים ארוכות לימדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב וכיום היא מלמדת במכללת שנקר. מירקין פרסמה מאמרים בכתבי עת שונים וכפרקים בתוך ספרים.

____

דן מירקין דניאל (דן) מירקין, עורך דין במקצועו, סיים תואר ראשון במדעי המדינה ובתרבות צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים. תואר  L.L.B  במשפטים באוניברסיטת תל אביב, ותואר  M.A. בציויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. עבודת המאסטר שלו עסקה בנמל יפו וכונתה "נמל ללא נמל". את התואר השלישי קיבל באוניברסיטת תל אביב בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. עבודת הדוקטוראט שלו עוסקת בימאות הצלבנים וביחסי ים יבשה בלבנט, ועיקר מחקרו קשור בנושאים ימיים ובנמלי ים. מאמר המבוסס על עבודת ה M.A.  שלו התפרסם ב"קתדרה", ומאמר המבוסס על פרק מעבודת הדוקטוראט התפרסם ב Palestine Exploration Quarterly.

____

 אורי סלע הוא מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר מ.א. (בהצטיינות יתרה) מהתכנית ללימודי הדתות באוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון. עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית של סין הקיסרית המאוחרת, ובייחוד בתקופת המינג (1368-1644) והצ'ינג (1644-1911), והמעבר המורכב של סין אל התקופה המודרנית במהלך המאה העשרים. עבודת הדוקטורט של אורי, שכותרתה "Qian Daxin (1728-1804): Knowledge, Identity, and Reception History in China, 1750-1930", עוסקת באופני ההתהוות של ידע מאמצע תקופת הצ'ינג ועד לתקופה הרפובליקנית בסין, והקשר שבין תפיסות זהות וידע במהלך תקופה זו. בין היתר, בוחן אורי את הקשר שבין ידע מדעי והשינויים מרחיקי הלכת שחלו בו בסין, היסטוריוגרפיה, וקטגוריזציה של ידע לבין אינטראקציות בין-תרבותיות (עם יפן והמערב) ופנים-תרבותיות (בתוך סין) והשלכותיהן על תפיסות הזהות של הוגים שונים.

____

ורד סקל סיימה את לימודיה לתואר ראשון בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ואת לימודי את התואר השני והשלישי במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן היתה עמיתת מחקר במרכז תקוה למשפט ולציביליזציה יהודית באוניברסיטת ניו יורק. תחומי המחקר שלה הם נקודות המפגש בין הגות יהודית מודרנית לתיאוריה והמציאות הליברלית. ורד היא מוסמכת לרבנות מטעם ההיברו יוניון קולג'.

____

חן עירון הוא תלמיד לתואר שלישי במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר התוכנית למצטיינים בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה של האוניברסיטה העברית ובעל תואר שני בהצטיינות ממכון כהן. עיקר עיסוקו בשאלות הנוגעות למתודולוגיה הכלכלית ולאופן בו זו משפיעה הן על הבניית הידע הדיסציפלינארי והן על מאפייני החברה המהווה את מושא המחקר של הכלכלה. אבל בעיקר – הוא מורה למתמטיקה עם התמחות בילדים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

____

אסף פדרמן הוא פוסט-דוקטורנט במכון מינרבה לחקר מדעי הרוח. הוא חוקר את ההיסטוריה של נדידת רעיונות ופרטיקות בודהיסטיים אל תוך הפסיכולוגיה במאה העשרים, עם דגש מיוחד על מדיטציה. אסף כתב את עבודת הדוקטורט בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ווריק (Warwick) על תפיסות של שליטה עצמית במדעים הקוגניטיביים ובפילוסופיה בודהיסטית. את התואר השני השלים בחוג לדתות באוניברסיטת בריסטול ואת התואר הראשון בתוכנית לתלמידים מצטיינים ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה. תרגומו לדהמפדה משפת הפאלי (Pali Dhammapada ) יצא לאור בהוצאת פרדס בשנת 2011; כמו כן פרסם מספר מאמרים בהיסטוריה ופילוסופיה של הבודהיזם, ופרסם חלופת מכתבים שנתגלתה בסרי לנקה בין הנזיר הבודהיסטי ניאנפוניקה תהרה ודוד בן גוריון.

____

גליה פלוטקין עמרמי סיימה לימודי תואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי דוקטורט בבית הספר למדעי התרבות ומכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. גליה עוסקת במחקר אנתרופולוגי היסטורי של ידע ופרקטיקה של אנשי בריאות הנפש. היא מתעניינת בזיקות בין השיח הטיפולי לבין אתוס לאומי, דת ומוסר ובגורמים תרבותיים, פוליטיים ומוסריים המשפיעים על הופעתן של הפרעות/מחלות נפשיות חדשות בהקשרים היסטוריים ספציפיים. במסגרת מרכז מינרבה, גליה פלוטקין מרכזת (יחד עם פרופ' ז'וזה ברונר) את פעילותה של קבוצת מחקר "תרפיה בתרגום: ידע, תרבות ובפוליטיקה". מחקרה עוסק בתהליכי תרגום של הקטגוריות הפסיכו-טיפוליות ממרחב קליני למרחב פוליטי. מחקריה של גליה פורסמו בכתבי עת Transcultural Psychiatry ו- Social Identities.

____

נווה פרומר הוא מוסמך בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב, וכותב כיום דוקטורט בNew School for Social Research העוסק בדקדוק הנורמטיבי של התיאוריה הביקורתית בשלביה השונים. פרומר הוא אחד מרכזי פעילות קבוצת המחקר "מדעי הרוח לאן," ומעורב גם בקבוצת הלקסיקון למחשבה פוליטית. מחקרו עוסק בתיאוריה פוליטית ותורת מוסר עכשווית, במגבלות המחשבה והשיח הליברלים לספק מושג הולם של אי-צדק לעידן הנוכחי ואל מול עלייתן של תנועות מחאה חדשות, ובאלטרנטיבה שמציעה מסורת המחשבה הניאו-מרקסיסטית במובנה הרחב.

____

תמר צ'ולקמן מתמחה באמנות הרנסנס והבארוק בארצות השפלה ובחצי האי האיברי. תחום המחקר העיקרי שלה הוא אמנות אפימרית במאות ה-16 וה-17 בארצות השפלה, ספרד ופורטוגל. ד"ר צ'ולקמן למדה באוניברסיטאות של תל אביב, מדריד ומינכן, ובשנת 2006 הוענק לה תואר דוקטור באוניברסיטת תל אביב. היא זכתה במלגת נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים ובמלגת פרס דן דוד לחוקרים צעירים. פרסומיה עוסקים בסוגיות של תעמולה אזרחית וטקס, וכן בבעיות התיאורטיות של תיאור האמנות האפימרית והנצחתה באמצעות המילה הכתובה. המחקר הנוכחי שלה עוסק בהשפעתם ובתרומתם של הסוחרים להפצת האמנות האפימרית ברחבי אירופה ואל העולם החדש. ד"ר תמר צ'ולקמן מלמדת באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

____

 לי צ'יפמן למדה את לימודי התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט (2006) באוניברסיטה העברית בירושלים, והיתה עמיתת קרייטמן לבתר-דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב (2008-2007). כעת היא עמיתת פוסט דוקטורט בקבוצת המחקר על נדידה של ידע במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. לאחר כתיבת עבודת המאסטר על סיפורי בריאת האדם הראשון באסלאם וביהדות פנתה צ'יפמן לעסוק בהיסטוריה של הרפואה. תחום המחקר שלה הוא ההיסטוריה האינטלקטואלית והחברתית של הרפואה והמדע בארצות האסלאם, וספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלה מתפרסם בימים אלה בהוצאת בריל, בכותרת The World of Pharmacy and Pharmacists in Mamlūk Cairo. במרכז מינרבה היא תחקור סוגים שונים של כתבי סתרים (צפנים וחיבורים אלכימאיים) במזרח התיכון בימי הביניים המאוחרים ובעת החדשה המוקדמת.

____

עידית צ'יקורל היא תלמידת תואר שלישי בביה"ס לפילוסופיה ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל-אביב. מחקרה עוסק בתורת ההמצאה של הפילוסוף שלמה מימון והוא נערך בהנחיית פרופ' גדעון פרוידנטל. עידית סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובלימודי נשים ומגדר (בהצטיינות) ותואר שני במכון כהן (בהצטיינות). עבודת הגמר שלה הוקדשה למושג המספר של מימון וביקורתו על טענת קיומם ואפשרותם של שיפוטים סינתטיים אפריורי.

____

סתיו קאופמן, תלמידת דוקטורט במכון כהן באוניברסיטת תל אביב, ילידת תל אביב, נשואה ואם לתאומים. קאופמן סיימה תואר ראשון בפילוסופיה ותואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון בנגב (בהצטיינות יתירה), ולימודי תואר שני (בהצטיינות יתירה) במכון כהן. היא מתעניינת באופן היווצרותו של ידע מתמטי מחקרי בן זמננו כאלמנט תרבותי, חברתי, שמתקיים תמיד בתוך מדיום מטריאלי. עבודתה מתמקדת ב"אנתרופולוגיה" או "מחקר מעבדה" של מתמטיקה ומתמטיקאים, מתוך תפישה שמחקר אמפירי של "מדע בפעולה" יכול להוביל לתובנות חשובות לגבי האופנים בהם הידע המתמטי זוכה למעמדו כוודאי, הכרחי, אל-זמני ואל-מקומי. עבודת התזה שלה, בהנחייתם של פרופ' רבקה פלדחי ופרופ' ליאו קורי, עסקה בתהליכי התגבשותו והבנייתו של אובייקט מתמטי (טרנספורם דואליות) בתחום האנליזה הפונקציונלית בימינו, והראתה כיצד ידע מתמטי בכלל ואובייקטים מתמטיים בפרט מתעצבים, מתגבשים ומשומרים מתוך תנועה וסירקולציה של רעיונות, תחושות, טקסטים, אלמנטים מטריאליים, ואנשים. עבודת הדוקטורט שלה תעסוק בתחום הגיאומטריה האלגברית.

____

 שאול קציר הוא מרצה בכיר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב. קציר הרבה לפרסם על ההיסטוריה של הפיזיקה וטכנולוגיות קשורות בה במאות התשע עשרה והעשרים. בין הנושאים שבחן: תפקידם של מסורות וסגנונות מחקר והאינטראקציות ביניהן, סימטריה בפיזיקה, תיאוריות הסבריות מול הסתפקות בתיאור, ניסויים מדויקים, פיזואלקטריות, טכנולוגיות כוח חשמליות, תיאוריות היחסות ותיאורית הקוונטים. בשנים האחרונות קציר מתמקד בבחינת היחסים בין פיזיקה לטכנולוגיה. מאז סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב (2003), הוא נהנה ממלגות מחקר מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, מכון לאו בק (לונדון), מכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע (ברלין) וקרן אלכסנדר פון הומבולדט. מחקרו במרכז מינרבה בוחן את מעבר והשתנות הידע על פיזואלקטריות בין פיזיקה לטכנולוגיה ובין אתרים גאוגרפים ומוסדיים שונים, בתהליך שהוביל לפיתוח טכנולוגיות שימושיות כגון הסונר ושעון הקוורץ. בכתיבתו ספר קורס לאוניברסיטה הפתוחה על ההיסטוריה של המדע מיוון העתיקה למהפכה המדעית, קציר בודק ומציג בפני הקורא העברי את תהליכי מעברי הידע היווני אל העולם הערבי ובהמשך אל העולם הלטיני.

____

ori rotlevy אורי רוטלוי כתב את הדוקטורט שלו בפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב וכעת הוא עמית בתר-דוקטורט של קרן מינרבה באוניברסיטה החופשית של ברלין. תחומי העניין שלו כוללים אפיסטמולוגיה, תאוריות של מרחב, תאוריה פוליטית, פילוסופיה של היסטוריה וההיסטוריה של הפילוסופיה המודרנית. בעבודת הדוקטורט שלו הוא בוחן מחדש את היחסים בין קאנט לולטר בנימין דרך עיון במושגים ובדימויים המרחביים באמצעותם הם מתארים את המחשבה. הוא מפרש את ההתמקדות של קאנט באוריינטציה ואת זו של בנימין בדרך העקיפין ובסטייה כביטוי לשני מודלים של יחסים בין המחשבה לאידאי, האחד מבקש לבצר את מעמדו היסודי של הסובייקט ואילו השני מנסה לחרוג מיחסי סובייקט-אוביקט. כעת הוא מסב את הדיסרטציה לספר ומרחיב אותה לפרויקט חדש – מחקר השוואתי של תעייה בהיסטוריה של הפילוסופיה. בנוסף לכך הוא מתחיל במחקר הדן ביחסים מימטיים בין תאוריה ופרקסיס במסורת המרקסיסטית.

____

סיני רוסינק עוסקת בהיסטוריה של המושגים ובמדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities). עבודת הדוקטורט שלה, "Criticus, Kritikos, Critick", נכתבה בהנחייתם של פרופ' ימימה בן מנחם וד"ר עמיאל ורדי ועסקה באופן שבו תפקדו המונחים הללו בהקשרי שיח שונים מן העת העתיקה ועד ראשית העת החדשה. בתוך כך עמדה על הדרכים שבהן מושגי מפתח משתנים ומתעצבים מתוך השימוש בהם. בתור עמיתת פוסט-דוקטורט ע"ש פולונסקי, היא עוסקת בהיסטוריה הסמנטית של המושגים ""Envy ו- "Invidia" בעת החדשה המוקדמת. סיני חברה בוועד המנהל של בית הספר הבינלאומי להיסטוריה של המושגים "Concepta" (http://www.concepta-net.org/objectives), והובילה במכון ון ליר בירושלים קבוצת דיון וסדנאות קיץ שיוחדו להיסטוריה של המושגים. היא עורכת את כתב העת Contributions to the History of Concepts(http://www.historyofconcepts.org/) היוצא במכון ון ליר בירושלים בשיתוף עם הוצאת ברגהאן (ניו יורק) והקבוצה הבינלאומית להיסטוריה של מושגים פוליטיים וחברתיים HPSCG. בעת האחרונה היא מובילה ומשתתפת בפרויקטים למדעי הרוח הדיגיטליים (לפרטים: www.thedigin.org/he).

____

shoey razשוֹעִי רז, חוקר פילוסופיה ומדעים בימי הביניים ובתקופה הקדם-מודרנית ומנחה את הקהילה הלומדת התל אביבית של בית המדרש הפלורליסטי אֱלּוּל בירושלים. לשעבר, חוקר קבלה במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה, אוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה בהדרכת פרופ' חנה כשר והוגשה ב-2013 לאוניברסיטת בר אילן, עסקה ביצחק אבן לטִיף – פילוסוף ומטפיסיקן בן המאה השלוש עשרה: עיון היסטורי-אינטלקטואלי. בין תחומי ההתמחות והעניין שלו נמנים נאופלטוניזם גרקו-ערבי-עברי בימי הביניים; מורה הנבוכים לרמב"ם ופירושיו העבריים המוקדמים;מקור חיים לשלמה אבן גבירול ומקורותיו הפילוסופיים הערביים; מיסיטיקה פילוסופית ומטפיסיקה בחוג ההשפעתהּ של הפילוסופיה הערבית בימי הביניים;אתיקה לברוך שׂפינוזה; אתיקה מדע וקבלה באירופה הקדם-מודרנית: אברהם כהן דה היררה, יוסף שלמה דלמדיגו ומשה חיים לוצאטו.

____

רן שגב הוא פוסט דוקטורנט במרכז מינרבה. הוא היסטוריון של העת החדשה המוקדמת שתחומי העניין שלו כוללים  חקר דתות, ספרד האימפריאלית, מפגשים קולוניאליים, ומחשבה פוליטית בראשית המודרנה. עבודתו עוסקת בשינויים החברתיים והאינטלקטואליים שנבעו כתוצאה מהפרויקט הקולוניאלי באמריקה. הוא כתב את הדוקטורט במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת טקסס, אוסטין,  בהתמחות על לטינו-אמריקה והמרחב האטלנטי. מחקרו בוחן כיצד גאוגרפיים וחוקרי טבע מספרד ומאמריקה הספרדית, ובעיקר כותבים ממסדרים דתיים, השתמשו בכתביהם כדי לקדם אידיאולוגיות דתיות.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>