חיים יחד: חשיבה מחודשת על קהילה, אזרחות והשתתפות פוליטית 

קבוצת מחקר, בראשות ד"ר ראיף זרייק

​​

 

אודות הקבוצה

קבוצת המחקר "חיים יחד", שהחלה את פעילותה בפברואר 2010, מבקשת להעשיר את הרפרטואר הקיים של אופני ההתאגדות, האזרחות וההשתתפות הפוליטית.

כדי לפתח גישות חדשות לשאלת ההשתתפות הפוליטית, חברי הקבוצה מנסים ליצור מרחב לאוצר מילים חדש, שיוכל להכיל צורות מחשבה מקוריות על אודות המושגים העומדים ביסוד סוגיית ההשתתפות הפוליטית, כגון אזרחות, חברות ואהבה, סולידריות, שכנות וילידות, קהילה וחברה אזרחית, פרטיות והמרחב הציבורי.

הפרויקט מתבסס על מקורות מוסלמיים, נוצריים ויהודיים – פרה-מודרניים, מודרניים ועכשוויים כאחד – בניסיון להרחיב את נקודות המבט העולות מן המחלוקות שבין הליברליזם לבין מבקריו העכשוויים.

חברי הקבוצה הם בעלי תחומי עניין משותפים, אך מגיעים ממחלקות שונות ובעלי רקע אקדמי ושיטות עבודה מגוונים, באופן שמעניק לקבוצה את אופייה הבינתחומי הייחודי.

פעילות הקבוצה נחלקת לשלושה רבדים:

הקבוצה נפגשת אחת לשבועיים לשם קריאה ודיון בטקסטים מרכזיים מתחומי ידע שונים, הקשורים לאזרחות, מודרניות וחילון, אהבה, חברות וכבוד. את הדיון מנחה הניסיון לחשוב על השתתפות פוליטית באמצעות קטגוריות חדשות, ומטרתו היא העשרת הפרויקטים האינדיווידואליים של החוקרים החברים בקבוצה.

אחת לחודש מציג אחד החוקרים בקבוצה את עבודתו, או חלק ממנה הקשור לתמות שהקבוצה עוסקת בהן. מטרתם של מפגשים אלה היא לתת במה להצגת עבודותיהם של החוקרים בעודן בהתהוות, מול קהל ידידותי שיכול לתת משוב ולהציע נקודות מבט שונות על נושא המחקר. הפרויקטים האינדיווידואליים של החוקרים החברים בקבוצה ממומנים בחלקם על ידי מלגות מאת "מרכז מינרבה למדעי הרוח". כמו כן, המרכז מסייע לחוקרים במציאת מקורות מימון נוספים ואפשרויות לפרסום מחקריהם.

נוסף על הפעילות השוטפת של הקבוצה, חברי הקבוצה יוזמים ומארגנים כנסים בנושאים שונים, המיועדים לקהל אקדמי או לקהל הרחב המשכיל. המטרה היא לאפשר לחוקרים צעירים להתנסות בארגון כנסים, להכיר חוקרים אחרים מתחומי מחקרם ולהציג את עבודתם מול קהל רחב יותר.

הקבוצה מעודדת את צמיחתן של תתי-קבוצות מחקר, בראשותם של חברי הקבוצה, אשר ידונו בנושאים המשיקים לאלה שהקבוצה דנה בהם. בשנה האחרונה קמה ופעלה תת-קבוצה אחת, בראשותו של ד"ר אחמד איגבריה, שעסקה בטקסטים הקשורים לאסלאם פוליטי עכשווי.

 

חברי הקבוצה

ראיף זריק הוא בוגר האוניברסיטה העברית (LL.B בהצטיינות, 1997; LL.M, 1998), הפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה (LL.M, 2001) והפקולטה למשפטים באוניברסיטת הארוורד (S.J.D, 2007). עבודת הדוקטור שלו עסקה במושג המשפט של קאנט. זריק מרצה בכיר למשפטים במרכז האקדמי כרמל ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בעבר מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וכיהן כחוקר במכון ון ליר בירושלים. במסגרת המחקר וההוראה שלו הוא עוסק בשאלות הקשורות לתיאוריה משפטית ופוליטית, וכן בסוגיות של אזרחות וזהות. פרסומיו הרבים בתחומים אלה ראו אור בקבצי מאמרים ובכתבי עת משפטיים ובינתחומיים.

_____

אביטל ברק היא חוקרת תנועה ופרפורמנס, אוצרת אמנות ודוקטורנטית בבית הספר לתרבות באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בווריאציות של התנגדות במופעי תנועה במרחב הציבורי. היא מלמדת בסמינר הקיבוצים בחוג לאומנויות התנועה ומשנת 2014 מרכזת את קבוצת חיים ביחד במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. עורכת שותפה של הספר ההר, הכיפה והמבט – הר הבית בתרבות החזותית הישראלית שראה אור בינואר 2018 . 

_____

רונן בן-אריה השלים את לימודי הדוקטורט במחלקה לממשל ומחשבה מדינית בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת במושגים של התנגדות במחשבה הפוליטית של ז'יל דלז ומישל פוקו, כבסיס למחשבה אודות אפשרויות לשינוי של סדר פוליטי וחברתי. תחומי המחקר שלו כוללים ביטויים מרחביים של כוח, התנגדות ושינוי בתיאוריה פוליטית עכשווית ובפילוסופיה קונטיננטלית; מרחבים עירוניים במחלוקת; קולוניאליזם התיישבותי בפלסטין; וביטויים ומשמעויות פוליטיות ומוסריות של תכנון מרחבי אלטרנטיבי. הוא חוקר נושאים אלו, בדגש על מושגים של אזרחות ואקטיביזם, במרחבים הטרוגניים בישראל-פלסטין.

_____

שאול סתר הוא בעל תואר שני מהחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור מהחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת ברקלי. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת במופעים של קולקטיביות פוטנציאלית בישראל/פלסטין ודנה ביצירותיהם של ס. יזהר, ז'אן לוק גודאר, ז'אן ז'נה וחביבה פדיה. הוא מתעניין בקשר בין פוליטיקה לפואטיקה וביחסים בין ספרות להיסטוריה.

_____

עירית אבירם היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב ודוקטורנטית בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עירית היא בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בהצטיינות ותואר שני בפילוסופיה בהצטיינות יתרה. בעבודת הדוקטורט שלה היא עוסקת במושג האחרות ובקשר שלו לאלימות בפסיכואנליזה, בפילוסופיה ובתיאוריה ביקורתית.

_____

עאמר דהאמשה הוא בעל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר שלו הם חקר השמות הערביים של המקומות בארץ, הייצוג של העברית והערבית בנוף הלשוני של שילוט הכבישים, וחקר זהות המקום והבנייתו בסיפורת העממית, "בזיכרונות היסטוריים" ובספרות. דהאמשה פרסם מאמרים בנושאים אלה, וספר ראשון פרי עטו יתפרסם בקרוב מטעם מכון הקשרים – אוניברסיטת באר שבע.

_____

קרן דותן היא דוקטור לספרות מאוניברסיטת ניו יורק. היא עורכת דין לשעבר, בוגרת החוגים למשפטים ולכלכלה (אונ' תל אביב), פסיכולוגיה (אונ' ת"א, הצטיינות יתרה) ותואר שני בספרות (אונ' ת"א, הצטיינות יתרה). היתה עורכת וראש דסק בעיתון הארץ, ראש ועד העובדים של העיתון וכן עורכת בכתב העת מטעם. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בסופרים מזרחים בסוף התקופה העות'מנית ותחילת המנדט. מתעניינת בשאלות של מודרניות, מזרחיות וחילוניות.

_____

אורית דודאי היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן, התכנית לפרשנות ותרבות, מרצה וחוקרת בסמינר הקיבוצים בתכנית לתואר שני לטיפול באמנויות. מתעניינת בקשר בין פואטיקה, פסיכואנליזה ותרבות. תחום המחקר שלה מתמקד בבחינה של מושגים פסיכואנליטיים באמצעות שפת הקולנוע, כשהיא מתמקדת בהיבטים קיומיים פרה סימבוליים ופרה וורבאליים. היא חוקרת בין השאר נושאים כטראומה, נקמה ותיקון. מאמרה בנושא נקמה ותיקון התפרסם ב-2018 בכתב העת של ה-International Journal of Psychoanalysis. בהכשרתה הקלינית אורית היא מטפלת באמנות, יש לה קליניקה פרטית בת"א בנוסף לעבודתה במרכז טיפולי ת.ל.מ אשדוד.

_____

עאזר דקואר הוא רכז מחקר ואדבוקציה בעמותת 'סיכוי' ולומד לתואר שני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. סיים תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי החיים (תוכנית 'אתגר') באוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית עם תזה בסוציולוגיה פוליטית בהנחיית קלאוס אופה בבית ספר הירטי לממשל בברלין. מתעניין בקשרים שבין תיאוריה פוליטית, סוציולוגיה פוליטית וריבונות, ובקשר שבין הפוליטי והחיים פוליטיים להבנה אסתטית.

_____

עודד היילברונר פרופ' היילברונר הוא מרצה בכיר בפקולטה לעיצוב ואמנות-שנקר ומרצה במרכז הבין-תחומי, ובאוניברסיטה העברית.היה עמית מחקר באוניברסיטאות אוקספורד וגטינגן.תחומי מחקר ופרסומים בהיסטוריה ודת אירופאיים, בלימודי תרבות, ביקורת התרבות המודרנית,היסטוריה עולמית, תולדות הקריקטורה, תולדות הכרזה, תקשורת וחברה, דת וחברה, היסטוריה אירופאית אינטלקטואלית וחברתית, שואה ונאציזם, תרבות הפופ, תרבות צעירים. בשנים האחרונות עוסק במחקר על חולי נפש ומתאבדים בחברה הישראלית. פירסומים אחרונים. דיוויד בואי האיש שנפל מכוכב אחר, הוצאת רסלינג, 2013; From Popular Liberalism to National Socialism: Popular Culture and Popular Politics in Southern Germany, Ashgate 2016.

_____

נועה חזן (PhD) היא מבקרת וחוקרת תרבות חזותית ועמיתת מחקר במכון מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב בו היא מובילה בימים אלה על מחקר חזותי חדש בנושא צילומי הר הבית. מחקריה הקודמים האירו את מרכזיותו של מרכיב הגזע בתצלומים מדינתיים מקום המדינה ועד היום. מחקרה האחרון על מוזיאונים בישראל עמד על הקשר שבין לאומיות, מגדר וגזע בתצוגות מוזיאליות בישראל בעבר ובהווה.  נועה היא עורכת שותפה של האסופה הישראלית הראשונה למחקרים בתרבות חזותית, שתראה אור במהלך 2015 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ובימים אלה משלימה את ספריה צילום שחור לבן,  וגזע ותרבות חזותית בישראל.

_____

אמנון יובל הוא מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים ומשמש כראש החוג להיסטוריה במכללה. כמו כן הוא העורך המדעי של "גילוי דעת: כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות". מחקרו של יובל עוסק בהיסטוריה פוליטית, תרבותית ואינטלקטואלית של מערב אירופה בעשורים שסביב מפנה המאה ה-18, ובמיוחד בתרבות הפוליטית בבריטניה ובצרפת בעידן המהפכה הצרפתית; במפעל הרעיוני והתרבותי של תנועת הנאורות ובהשלכותיו; ובמפגשים בין-תרבותיים בתוך אירופה ומחוצה לה. עבודת הדוקטור של יובל, שאותה כתב בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפאריס (EHESS), עסקה בהשפעת המהפכה הצרפתית על רדיקלים בריטיים בני תקופתה, ועל תהליך ההתפכחות שהם עברו בעקבות הטרור המהפכני. במקביל לכך כתב בשנים האחרונות גם על נקודות המפגש בין חינוך, פוליטיקה ואידיאולוגיה. כיום מקדם יובל שני פרויקטים מחקריים עיקריים: מחקר על המהפכה הצרפתית ומושג הטראומה; והובלה (יחד עם ד"ר דפנה יצחקי) של קבוצת חקר בנושא של חינוך והסכסוך היהודי-ערבי.

_____

אשר לוי הוא דוקטורנט בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כותרת המחקר שלו היא "הדרכים למניעת דיכוי בביה"ס" והוא עוסק בהשפעות גדולי הפילוסופים במהלך הדורות על מערכת החינוך כמערכת דכאנית וכן בשאלה האם יש דרך חינוכית לשחרור. בעבר ייסד וניהל מערכת חינוך אלטרנטיבית שעסקה בחינוך אחר למתקשים להתמודד עם דרישות המערכת. לוי, נשוי ואב לשניים, משמש כיום כיו"ר ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל.

_____

גל לוי (PhD) הוא בעל תאר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה ושני במדע המדינה מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שלישי במדע המדינה מאוניברסיטת לונדון (LSE). גל הוא חבר סגל הוראה בכיר באוניברסיטה הפתוחה, וחוקר את קשרי הגומלין בין חינוך, אתניות מעמד דת ואזרחות. פרסם על פוליטיקה אתנית מזרחית וחינוך, הרפורמה בחינוך והחברה הפלסטינית, על הצבעה מעמדית ואתנית, ועל אזרחות לאחר המחאה החברתית בעולם. מאמרו Contested Citizenship of the Arab Spring and Beyond  יתפרסם בשנת 2014 בספר The Routledge Handbook of Global Citizenship Studies. (edited by E. F. Isin and P. Nyers). מחקריו העכשוויים עוסקים בסוגיות של חינוך אלטרנטיבי ודמוקרטי בחברה הפלסטינית בישראל (מענק הקרן הלאומית למדעים מס. 217/09), במעשי אזרחות בחברה הערבית והיהודית, ובאזרחות אורבנית בעקבות 2011.

_____

תום פסח מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. עבודת הדוקטורט שלו, אותה כתב במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, מנתחת את הייצוג של טיהורים אתניים בחברות מתיישבים דמוקרטיות (ישראל, ארה"ב, אוסטרליה וניו זילנד). הוא מתעניין באתניות וגזע, סוציולוגיה פוליטית וסוציולוגיה של התרבות.

_____

סיון רג'ואן שטאנג  ד"ר סיון רג'ואן שטאנג היא חוקרת צילום ותרבות חזותית. מאמריה עוסקים ביחסים שבין מגדר, מיניות, צילום וספרות; בצילום, פוליטיקה קווירית והגוף הציוני; ובתיאוריות של פרפורמנס והתנגדות פוליטית. לאחרונה החלה בעריכת מחקר העוסק בהיבטים של גזע, מגדר ומיניות בצילום מוסדי ציוני. היא ראש המסלול ללימודי תרבות חזותית במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר, מרצה ביחידה ללימודי תרבות בשנקר ובמחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים. היא עורכת שותפה של האסופה הישראלית הראשונה למחקרים בתרבות חזותית, שעומדת לצאת לאור בקרוב בהוצאת הקיבוץ המאוחד-שנקר.

_____

ניצן רותם בוחנת את המחויבות בין יחיד וחברה במודרנה המאוחרת. היא עומדת על שינוי עכשווי בדפוסי המחויבות, ומציעה כי חל מעבר מושגי ומוסרי מסולידריות לאחריות ומהקרבה עצמית להכלה רגשית. ניצן חוקרת יחסי צבא וחברה, מבעד לסוגיות של התאבדות חיילים בישראל ושל שיבה משבי בישראל ובארצות הברית, על ההתייחסות התרבותית לנושאים אלו (במדיניות הציבורית, בפסיכולוגיה, במשפט, בתקשורת, בספרות העברית ובקולנוע). עמיתת פוסט-דוקטורט בתכנית מרטין בובר באוניברסיטה העברית בירושלים (The Martin Buber Society of Fellows in the Humanities and Social Sciences).

_____

חן שטרס היא דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בה היא גם מלמדת. סיימה תואר ראשון בספרות עברית ומדעי ההתנהגות (בהצטיינות) ותואר שני בספרות עברית (בהצטיינות יתרה). עבודת הדוקטורט שלה עוסקת במרחב ובמבט בסיפורת של יהושע קנז וישעיהו קורן. היא מתעניינת בפואטיקה ובפוליטיקה של המרחב ובייצוגים של ראייה, מבט וכוח בספרות המודרנית.

_____

אבי שילון הוא ד״ר למדעי המדינה. עבודת המחקר שלו עסקה ביחסם של מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית לדת היהודית בשנים 1925-2005. שילון הוא עמית פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת צ׳ינגואה, בייג׳ינג, סין, שם הוא מלמד לראשונה קורס בתחום ״לימודי ישראל״. בשנת 2015-2016 הוא שהה כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטת ניו יורק (NYU). שילון הוא מחבר הביוגרפיה של מנחם בגין ( Menachem Begin: A Life, Yale University press, 2012)  ומונוגרפיה על אודות השקפת עולמו של דוד בן-גוריון בשנותיו האחרונות (Ben Gurion in the political wilderness, Rowman & Littlefield, 2016).

_____

לבנת קונופני דקלב היא בעלת תואר שני מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בהצטיינות, ודוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית ד"ר אריקה וייס עוסקת בהגליה עצמית כביטוי להתנגדות. היא מלמדת במכללת ספיר ומרכזת מחקר באוניברסיטת חיפה, וחברה בקבוצת מחקר בינלאומית לדוקטורנטים 'Transformation in European Societies' ובקבוצת המחקר 'לקסיקון פוליטי' במכון מינרבה.

_____

תמי של בעלת דוקטורט בפילוספיה של החינוך בשילוב תרבויות ומגדר, מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). מתמקדת במערכות יחסים ואינטראקציות בינ-אישיות, ובאופן שבו ניתן לגשר ביניהם. במחקרה, בחנתה את המונח caring בעזרת שילוב של פילוסופיה ומחקר אתנוגרפי, בהתמקדות על 5 מורים (נשים וגברים) ותלמידיהם, בבתי ספר יסודיים בלוס אנג'לס. כיום מלמדת במוסדות אקדמים מגוונים וגם מעבירה סדנאות לאנשי חינוך, וכן לומדת עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. בנוסף, מזה שנים משלבת מיזם המנגיש את הפילוסופיה והדיון הפילוסופי לאוכלוסיות מודרות ומקופחות וכאלו שבסיכון כמו אסירים, נשים במעגל הזנות, מכורים, פגועי נפש ועוד. תפיסתה, שטיפול ולמידה שזורים זה בזה. גישה זו גם מנחה אותה בהנחיית קבוצות למידה וקבוצות טיפוליות, וכן בעבודה עם יחידים.