ההגירה האפגנית לאיראן כאתגר לאומי

ההגירה האפגנית לאיראן כאתגר לאומי

______________________________________________________________

זמן איראן מס' 83 / 4 נובמבר, 2024

שרונה מזליאן

להנהגה האיראנית אתגרים חברתיים וכלכליים רבים מבית, ובהם אינפלציה בשיעור הגבוה מ- 40%, אבטלה גבוהה בשיעור של כ- 25%, עוני, פערים חברתיים הולכים וגדלים, מחסור בחשמל ובמים ועוד. אולם אתגר מרכזי נוסף ניצב בפני המדינה ואזרחיה, והוא הולך ומחמיר וצפוי להשפיע דרמטית על דמותה של החברה האיראנית, הוא הגירתם של מיליוני אפגנים לאיראן בשנים האחרונות.

עד כמה המצב חמור? ב- 9 בספטמבר 2024, שר הפנים האיראני החדש בממשלתו של פזשכיאן, אסכנדר מומני קרא למהגרים האפגנים לעזוב את איראן ולהתמקד בבניית ארצם. לדבריו, אין ביכולתה של איראן להתמודד עם היקף ההגירה ועל המהגרים שנכנסו באופן בלתי חוקי לעזוב. "המהגרים צריכים לכבד את החוקים שלה, המדינה המארחת", אמר.

במשך עשורים, איראן הייתה יעד מרכזי עבור פליטים ומהגרים מאפגניסטאן, במיוחד בעקבות המלחמות והקריסה הכלכלית המתמשכת במדינה זו. נפילת הממשלה האפגנית ועליית הטאליבן לשלטון בשנת 2021, הביאו לגל גדול נוסף של פליטים אפגנים אשר היגרו לאיראן. להגירה זו יש השלכות כבירות על החברה האיראנית, בהיבטים כלכליים, חברתיים, ביטחוניים, דתיים ותרבותיים.

לאפגנים ולאיראנים קשרים היסטוריים, תרבותיים ולשונים, והם חולקים גבול משותף בן כ- 921 ק"מ, המשתרע המצפון ליד מפגש הגבולות בין איראן, אפגניסטאן וטורקמינסטאן, ולעד לדרום סמוך לגבול עם פקיסטאן. לשני העמים יש מסורות משותפות, שפה ותרבות דומים, והאפגנים – סונים ושיעים כאחד – אף חוגגים את הנורוז, ראש השנה הפרסי. היחסים בין איראן לאפגניסטאן כיום הם מורכבים ונעים בין יריבות לשיתוף פעולה. דוגמא למחלוקת פוליטית בין המדינות היא על מי נהר ההלמנד שמקורו במרכז אפגניסטאן והוא נשפך לאגם המלח סיסתאן שבאזור הגבול עם איראן. הנהר מהווה מקור מים מרכזי הוא חיוני לכלכלה, לחקלאות ולחיי התושבים בשתי המדינות, אולם נוכח המחסור במים, הקימו האפגנים סכר במטרה להפחית את הזרם המגיע לאיראן, דבר המגביר את המתיחות בין המדינות. למעשה, מאבקים טריטוריאליים ופוליטיים בין השתיים התקיימו מזה מאות שנים. אחד המאבקים המשמעותיים ביותר התרחש ב- 1722, כאשר השושלת הפשטונית הוטאקי (Hotak) התקוממה נגד ניסיון השתלטות של איראן, פלשה לשטחה, כבשה את בירתה דאז איספהאן והביאה לקץ השושלת הצפאווית ששלטה מאז 1501. הכיבוש האפגני נמשך עד לשנת 1730, עד שנאדר שאה הצליח להביסם ולכבוש את השטח בחזרה. ואולם נראה כי כיום האפגנים כובשים את איראן ללא מלחמה, ואיראנים רבים רואים זאת כאיום ועלבון שורשיו ההיסטוריים. כשם שהמגרים ממדינות אסיה, אפריקה והמזרח התיכון מאתגרים את אירופה ומשנים את דמותה, נראה שאנו נמצאים בראשיתו של תהליך דומה ואולי אף חמור יותר באיראן.

ההגירה האפגנית מתקיימת על רקע המשבר החברתי והכלכלי החמור באיראן, והיא מערערת את הסדר החברתי והכלכלי עוד יותר. איראן מונה כיום כ- 90 מיליון נפש, והמהגרים מצטרפים לתחרות ההולכת וגוברת של האזרחים על המשאבים נוכח יוקר המחיה והמחסור במים, במזון, בחשמל, בדיור, במקומות עבודה, בשירותי הרווחה, החינוך והרפואה. שר העבודה והרווחה האיראני אחמד מידרי הצהיר בתחילת ספטמבר 2024 כי כ- 30% מתושבי המדינה חיים מתחת לקו העוני וכי כ- 5 מיליון איש סובלים מעוני קיצוני.

האזרחים האיראנים והמהגרים האפגנים מתחרים זה בזה על מקומות העבודה ומקורות הפרנסה, כאשר האפגנים מציעים עצמם לעבודות בשכר נמוך מזה של המקומיים. על כן רבים מהם – בהם גם ילדים – מקבלים עדיפות ובמיוחד בעבודות הכפיים בתחומי הבנייה, החקלאות, הניקיון והתחזוקה. כפועל יוצא, מאשימים המקומיים את המהגרים בהחרפת המצוקה הכלכלית ובשיעור האבטלה הגבוה. גם שר הפנים, מומני, הפנה אצבע מאשימה כלפי האפגנים כאשר בספטמבר 2024 הטיל עליהם את האחריות על שיעור האבטלה הגבוה ואמר כי "הזדמנויות תעסוקתיות רבות נלקחות. אנו מצפים מהאפגנים לשוב לארצם". כחודש לפני כן, ב- 19 לחודש מרדאר 1403 (ה- 9 באוגוסט 2024) דיווח נשיא איגוד לשכות המסחר בכאשאן כי מעתה, אזרחים זרים לא יהיו רשאים לחתום על חוזי שכירות לחנויות בעיר. למחרת, פורסם דיווח ברשתות החברתיות לפיו חנויות המעסיקות אפגנים ייסגרו. לדיווח צורף תיעוד של מעצר אפגנים ואיסופם לרכב על ידי רשויות האכיפה.

מספרם של האפגנים באיראן אינו ידוע במדויק. על פי הצהרות הרשמיות של בכירים במשטר האיראני ופרסומים בכל תקשורת המזוהים עם המשטר, ישנם באיראן בין 5 – 8 מיליון מהגרים אפגנים, אולם גורמים שאינם רשמיים מדברים על מספרים הגבוהים מ- 10 מיליון מהגרים, ומרביתם אינם בעלי מגמד חוקי. גם אם מספרים אלה מוגזמים, מדובר בנטל משמעותי על המשאבים האיראניים.

בשנים האחרונות, ניכרת עלייה בגיל הנישואין של האיראנים לצד ירידה בילודה. נכון לשנת 2023 שיעור הילודה באיראן עומד על כ- 1.66 לידות לאישה. לעומתם, שיעור הילודה בקרב האפגניות באפגניסטאן עומד על כ- 4.43 לידות. ב- 25 בספטמבר 2023, הבלוגר האיראני מחמד פארס כתב בחשבון הטוויטר (X) שלו כי מתוך 300 לידות בבית חולים שיראז, 297 לידות היו של נשים אפגניות ורק 3 לידות היו של איראניות. בנוסף דיווח כי בבית חולים אחר בקום מתוך 28 לידות, 19 היו של אפגניות. גם אם המספרים הללו מנופחים, הם משקפים תחושת חרדה ואיום בקרב איראנים רבים ביחס להגירה האפגנית.

במאי האחרון הזהיר היומון השמרני ג'ומהורי אסלאמי מהשתלטותם של אפגנים על ישובים אירנים. בעיתון נכתב כי מיליוני אפגנים נמצאים ברחבי המדינה וכי ערים וכפרים שלמים מצויים תחת שליטתם המלאה של מהגרים אפגנים שאליהם חדר הטאליבן וכבש אותם. עוד נכתב כי ישנם דיווחים על מחסני נשק מוסתרים וכי תחושת חוסר הביטחון מצידם של האזרחים האיראנים הולכת וגוברת. העם האיראני התייאש מיכולת הרשויות להתמודד עם "התופעה המסוכנת" ועל כן הוא נוקט בצעדים באופן עצמאי כהכנה למאבק רציני נגד האפגנים. לבסוף המליץ היומון לראשי המשטר לעקוב מקרוב אחר פועלם של התושבים הזרים ולנקוט בצעדים אקטיביים ואפקטיביים בכדי למנוע אסון ולא להתיר את ניהול האירוע בידי העם האיראני.

אתגר אחר העומד בפני ראשי המשטר הוא הסחר בסמים ועצירת ההברחות הסמים מאפגניסטאן אל תוך איראן דרך הגבול. המשטר האיראני לחם בתופעה הזו עד חורמה, עד כדי הוצאה להורג של סוחרי סמים. בין הסמים ניתן למצוא אופיום, הרואין, חשיש וקריסטל מת'. בנוסף לכך, ישנם דיווחים רבים אודות מקרי פשיעה קשים בהם מעורבים נתינים אפגנים ובהם מקרי שוד, רצח ואונס. כך למשל, סוכנות הידיעות הממשלתית אירנא דיווחה באוגוסט האחרון על מעצרם של 25 אפגנים בחדשד לאונס קבוצתי במחוז קזווין. מציאות זו מגבירה את חששם ואת תחושת חוסר הביטחון האישי של האזרחים האיראנים.

ראשי המשטר ערים לאתגרים אלה המביאים עמם המהגרים האפגנים אולם נראה כי הם מנסים לאחוז את המקל משני קצותיו. מצד אחד, שר הפנים הכריז כי בקרוב תגובש תוכנית מקיפה להסדרת סוגיית המהגרים האפגנים במדינה, "תוך התחשבות בשיקולים אזוריים". הוא אף הצהיר בפני המג'לס כי הצעד הראשון הנדרש הוא גירוש של תושבים השוהים במדינה ללא אישור. זמן קצר טרם מינויו לתפקיד, הדגיש בפני חברי וועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של המג'לס כי הדרך למנוע כניסת מהגרים היא סגירת הגבולות. ואכן, המשטר מאיץ את מאמציו בבניית החומה בגבול איראן – אפגניסטאן כמכשול פיזי, תוך ויתורים טריטוריאליים משטחה של איראן לטובת אפגניסטאן. אולם בתוך כך, המשטר מעניק לאפגנים תושבות קבע וזכויות, מגייס רבים מהם לתמוך במשטר, לקחת חלק בהפגנות, באזכרות ובטקסים רשמיים, וכן מגייס אפגנים כשכירי חרב לשורות הפאטימיון כלוחמים מטעם משמרות המהפכה בסוריה לצד צבא אסד, תמורת תשלום.

במהלך אוקטובר 2024, התפרסמו בתקשורת הבינ"ל דיווחים כי חיילים איראנים הרגו ופצעו בשני אירועים בין 100 ל – 200 פליטים אפגנים, כולל נשים וילדים, שניסו לחצות את הגבול לאיראן. המספר הגבוה של הנפגעים מלמד על תחושת האיום בקרב האיראנים וככל הנראה על הנכונות בקרב הרשויות באיראן להתיר רסנים ומעצורים. ניתן רק לחכות ולראות, עד כמה תרחיק ממשלת איראן באופן התמודדותה עם אתגר הפליטים.