בעקבות נפילת משטר אל-אסד: אובדן "העומק האסטרטגי" של איראן בסוריה

רז צימט

בראשית אפריל 2025 פרסם עלי-אכבר ולאיתי, יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, גילוי דעת בתגובה לתקיפות הנמשכות מצד ישראל בסוריה, בלבנון ובעזה. ולאיתי ניצל את תקיפות צה"ל כדי לתקוף בחריפות את המשטר החדש בסוריה בהנהגת אחמד אל-שרע ולהאשים אותו באדישות לנוכח תקיפות ישראל בארצו. ולאיתי ציין, כי המשטר הסורי נעדר כל תחושת אחריות וחושב רק על שימור שלטונו. הוא אינו מגיב ל"תוקפנות הציונים" נגד שלמותה הטריטוריאלית של סוריה ואף נמנע מלגנות אותה. לדבריו, ההתפתחויות האחרונות בסוריה מספקות הוכחה לכך ש"קבוצה חסרת לגיטימציה ובעלת רקורד גרוע של הרג מוסלמים" תפסה את השלטון בסוריה ומעדיפה להילחם נגד אזרחים חפים מפשע בשעה שהיא מאפשרת לישראל לתקוף באופן חופשי בכל רחבי סוריה, להרוג אזרחים ולהרוס תשתיות של מיליארדי דולרים (ח'בר אונליין, 4 באפריל 2025). ניתן לראות בהודעתו של ולאיתי ביטוי נוסף לתסכול הגובר בטהראן לנוכח השלכותיה החמורות של קריסת משטר אל-אסד בדצמבר 2024.

הפלת משטר אל-אסד הנחיתה על איראן את אחת המהלומות האסטרטגיות החמורות ביותר מאז מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. לא בכדי הישווה סגן נשיא איראן לשעבר, חוסיין מרעשי, בינואר 2025 את מצבה של איראן לנוכח ההתפתחויות האזוריות בחודשים האחרונים למצבה בתום מלחמת שמונה השנים עם עיראק (ח'בר אונליין, 13 בינואר 2025). זמן קצר לאחר קריסת המשטר הסורי הצהיר מרעשי, כי איראן איבדה קלפים חשובים שהיו בידיה באזור, ובראשם סוריה ולבנון, והיא נמצאת במצב קשה שמזכיר את מצבה במחצית 1988, כאשר עיראק הצליחה להביס את הכוחות האיראניים ולהחזיר אליה את מעט השטחים שנתפסו על ידי האיראנים, ובראשם חצי-האי פאו שלחופי המפרץ הפרסי. כישלונות אלה, לצד האבדות הקשות והמצב הכלכלי הקשה, אילצו את מנהיג איראן דאז, איתאללה רוחאללה ח'ומיני, "לשתות את כוס התרעלה" ולהסכים להפסקת אש עם עיראק.

סוריה כנדבך מרכזי בעומק האסטרטגי של איראן

מאז המהפכה האסלאמית (1979) נחשבה סוריה בעלת בריתה האזורית החשובה ביותר של איראן. סוריה בהנהגתו של חאפז אל-אל-אסד (2000-1970) היתה המדינה הערבית היחידה שתמכה באופן מלא באיראן במהלך מלחמתה עם עיראק. היחסים בין המדינות התהדקו אף יותר לאחר עלייתו של בשאר אל-אסד לכס הנשיאות ביוני 2000, משוויון יחסי בין שותפים לתלות סורית באיראן. מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 נתפסה באיראן כאיום משמעותי וכניסיון מערבי בהובלת ארצות הברית ובעלות בריתה לקדם מדיניות של שינוי משטר בסוריה, שעלול להשליך גם על ביטחונה הלאומי של איראן. איראן עמדה לצידו של משטר אל-אסד מתוך חשש שנפילתו והחלפתו במשטר סוני או גרוע מכך – משטר בשליטת ארגונים רדיקליים-סלפיים – יהוו עבורה תבוסה אסטרטגית. חשש איראני מרכזי היה שקריסת המשטר בסוריה עלולה לעודד את ארצות הברית לנסות לקדם שינוי דומה גם באיראן. יתר על כן, במשך שנים ראתה איראן בסוריה (לצד עיראק) את העומק האסטרטגי שלה ואמצעי למימוש צרכיה הביטחוניים, ובכלל זה היכולת לתמוך בחזבאללה בלבנון, הנחשב מבחינתה לנכס אסטרטגי המספק לה יכולת הרתעה כלפי ישראל וזרוע ביצועית שלה במזרח התיכון כולו.

מבחינת טהראן, אובדן משטר אל-אסד היה בבחינת אובדן קו ההגנה הקדמי מול ישראל. ככל שנראה היה שסיכוייו של אל-אסד לשרוד פוחתים, כך הגבירה איראן את מעורבותה בסוריה בדרכים שונות, לרבות שיגור אנשי משמרות המהפכה, מתן סיוע כספי ישיר ואשראי בשווי מיליארדי דולרים, סיוע לצבא ולכוחות הביטחון הסוריים וגיוס אלפי לוחמים שיעים מארגון חזבאללה בלבנון, מיליציות שיעיות עיראקיות ולוחמים אפגאנים ופקיסטאנים בתמורה לשכר חודשי ולהטבות כלכליות שונות. ניתן למצוא ביטוי לחשיבות, שאיראן ייחסה לשימורה של סוריה ב"ציר ההתנגדות", בשורת הצהרות של בכירים איראניים במהלך מלחמת האזרחים במדינה. בפברואר 2013 הצדיק איש הדת הרדיקלי מהדי טאא'ב את הסיוע האיראני למשטר אל-אסד בכך שחשיבותה של סוריה עבור איראן רבה אף מזו של מחוז ח'וזסתאן, השוכן לחופי המפרץ הפרסי. הוא טען כי אם תותקף איראן בידי אויביה עליה לתת עדיפות לשמירה על סוריה על פני ח'וזתסאן, משום שאם סוריה תישמר בידיה היא תוכל להשיב אליה גם את ח'וזסתאן, אך אם היא תאבד את סוריה היא תאבד גם את טהראן. הוא אף כינה את סוריה "המחוז ה-35 והאסטרטגי של איראן (עצר-י איראן, 14 בפברואר 2013).

עוצמת המהלומה, שניחתה על המשטר האיראני בעקבות קריסת המשטר הסורי, היתה משמעותית במיוחד לנוכח שורת האירועים המטלטלים, שהחלישו באופן משמעותי את איראן ואת הציר הפרו-איראני באזור מאז קיץ 2024 לנוכח הישגיה הצבאיים של ישראל מול חמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון. התקיפה הישראלית באיראן ב-26 באוקטובר 2024, חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והעמקת המשברים הפנימיים מבית, ובראשם המשבר הכלכלי, החריפו אף יותר את מצבה של איראן והציבו בפניה שורה של אתגרים משמעותיים.

איראן לנוכח קריסת משטר אל-אסד: בין תקוות להתפכחות

בשבועות הראשונים שלאחר נפילת משטר אל-אסד עוד ניסתה טהראן לבסס ערוצי קשר עם המשטר החדש ולפתוח מחדש את נציגויותיה הדיפלומטיות בדמשק, שנסגרו לאחר השתלטות ארגון המורדים היא'ת תחריר אל-שאם (HTS) על הבירה הסורית. ימים ספורים לאחר קריסת המשטר בדמשק דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס מפי מקור איראני בכיר, כי טרם נפילת המשטר בסוריה, הקימה טהראן ערוצי קשר ישירים עם כמה קבוצות בהנהגת האופוזיציה הסורית וכי היא פתוחה לדיאלוג ישיר עם ההנהגה הסורית החדשה כדי לייצב את היחסים בין שתי המדינות ולמנוע מתיחות נוספת באזור (רויטרס, 9 בדצמבר 2024). דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג'ראני, עדכנה בסוף דצמבר 2024 כי איראן מקיימת התייעצויות דיפלומטיות, שנועדו להביא לפתיחתה מחדש של שגרירות איראן בדמשק (snn.ir, 24 בדצמבר 2024).

בינואר 2025 מינה שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, את שליחו המיוחד למזרח התיכון, מוחמד-רזא שיבאני, לנציגו המיוחד לסוריה. בהודעת המינוי הדגיש עראקצ'י, כי איראן תסדיר את יחסיה עם כל מערכת שלטונית המבוססת על רצון העם הסורי, על האינטרסים ההדדיים ועל החוק הבינלאומי (איסנא, 12 בינואר 2025). המאמץ מצד המשטר האיראני להפיג את המתיחות עם המשטר הסורי החדש ניכר גם בהחלטת רשות השידור הממלכתית של איראן לשנות את אופן התייחסותה לארגון המורדים הסורי. בימים שקדמו לנפילת המשטר הסורי חדלו אמצעי התקשורת הממלכתיים לכנות את פעילי הארגון במונח "טרוריסטים" והחלו לכנותם "חמושים" (תאבנאכ, 9 בדצמבר 2024).

יתר על כן, בכירים איראניים הדגישו את יכולתן של איראן ו"חזית ההתנגדות" להתגבר על האתגרים, לרבות נפילת משטר אל-אסד, ולהמשיך לפעול לנוכח הנסיבות החדשות. בכירי המשטר בטהראן הציגו את נפילת משטר אל-אסד כמזימה אמריקאית-ציונית והביעו דאגה מההתפתחויות העתידיות בסוריה ומהשלכותיהן על קשרי איראן וציר ההתנגדות. כך, למשל, הודה מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, כי כלל הדרכים ששימשו להעברת כוחות איראניים לסוריה נסגרו בעקבות נפילת משטר אל-אסד, אך טען כי יש עדיין דרכים לתמוך ב"חזית ההתנגדות" שאינן תלויות בסוריה, וייתכן שגם בסוריה הדברים ישתנו (איסנא, 12 בדצמבר 2024). מזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי", עלי-אכבר אחמדיאן, הודה אף הוא כי התמיכה ב"התנגדות" הפכה קשה יותר בעקבות נפילת משטר אל-אסד, אך הדגיש כי חזבאללה, חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין אינם תלויים עוד באיראן והשיגו יכולת ייצור עצמי של אמצעי לחימה (אתר מנהיג איראן, 20 בדצמבר 2024).

עם זאת, עד מהרה התבררה גישתו העוינת של המשטר החדש בדמשק כלפי איראן. הצהרותיו של נשיא סוריה אל-שרע בחודשים האחרונים סיפקו לאיראן סיבה רבה לדאגה. כך, למשל, הוא האשים כי איראן הפכה את סוריה למפעל של סם הקפטגון וכי ייצוא המהפכה האסלאמית השפיע על האזור כולו וגרם לסכסוכים עדתיים, למלחמות ולשחיתות. הוא הדגיש כי על איראן לכבד את ענייניה הפנימיים של סוריה ולחשב מחדש את מעורבותה באזור (אל-חדת', 29 בדצמבר 2024). בפגישה עם ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג'יב מיקאתי, אמר אל-שרע כי איראן פגעה בסוריה, והדגיש כי סוריה לא תשמש עוד צינור להזרמת נשק איראני לחזבאללה (אל-חדת', 12 בינואר 2025). עוינותו של המשטר הסורי כלפי איראן לא נותרה מוגבלת רק להצהרות והוא החל לנקוט בשורה של פעולות שנועדו למנוע את מאמצי איראן וחזבאללה לבסס מחדש את השפעתן בסוריה ולהמשיך להשתמש בשטחה כנתיב העברת אמצעי לחימה לארגון בלבנון. במחצית ינואר 2025 דיווחה המנהלה לביטחון פנים של טרטוס על סיכול מבצע הברחת נשק שעשה דרכו ללבנון במעברים בלתי חוקיים. בתמונות שפרסם המשרד נראו כטב"מים מתוצרת איראן מסוג שאהד-101 וכן נשק קל (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 17 בינואר 2025).

איראן וסוריה: משותפוּת ליריבוּת

בעקבות שינוי הקו הרשמי הסורי כלפי טהראן הקצינו בכירים איראניים את הצהרותיהם בגנות המשטר הסורי ואף דיברו בזכות חידוש הפעילות האלימה נגד השלטונות הסוריים. כבר בראשית ינואר 2025 הצהיר חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, בח'שאיש ארדסתאני, כי בסוריה עדיין פועלים 130 אלף סורים, רובן שיעים ועלווים, שנלחמו לצד משטר אל-אסד במהלך מלחמת האזרחים וכי יש ביכולתם לפעול נגד הממשלה החדשה אם זו תפעל נגדם בכוח או תפלה אותם לרעה. הוא הוסיף, כי אין בידי הממשלה הסורית החדשה היכולת להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפניה והיא תעמוד בעתיד בפני בעיות ביטחוניות וכלכליות משמעותיות, שיובילו לכך שהצעירים הסורים יפעלו בכוחות עצמם ויקימו ארגונים שיאבקו נגד הממשלה החדשה (דידהבאן, 5 בינואר 2025). זאת ועוד, עד מהרה התברר כי חרף היחלשות איראן והציר השיעי באזור ניכר כי אין בכוונת טהראן לסגת ממאמציה לנסות ולשמר את מעמדה האזורי, ובכלל זה את השפעתה בסוריה, באמצעות חיזוק מגמות של ערעור היציבות במדינה לאורך זמן, הברחת אמצעי לחימה דרך סוריה ללבנון וניצול נוכחותה הצבאית של ישראל בסוריה כדי לעודד הקמת תאי "התנגדות" בדרום סוריה.

במסגרת המאמצים לנצל מגמות של חוסר יציבות בסוריה לביסוס ההשפעה האיראנית, הבליטו  אמצעי תקשורת ממסדיים באיראן בשבועות האחרונים את המתיחויות והעימותים בין השלטון המרכזי בדמשק למיעוטים דתיים במדינה. היומון הרדיקלי וטן אמרוז דיווח במחצית ינואר על עימותים, שפרצו בסוריה סביב דרישת השלטונות בדמשק לפרק את הקבוצות החמושות בדרום המדינה מנשקן. בדיווח נכתב כי הגיוון האתני וקיומן של קבוצות חמושות בסוריה לא יאפשרו את חזרת סוריה לשגרה (וטן אמרוז, 13 בינואר 2025). דיווח איראני נוסף התייחס להתגברות המתקפות וההוצאות להורג מצד הקבוצות השולטות בסוריה נגד אזרחים בדמשק, בחמץ ובחמאת מאז נפילת משטר אל-אסד ועל פגיעות מכוונות כנגד העלווים והשיעים, לרבות מעצרים והוצאות להורג (אל-עאלם, 11 בינואר 2025). בדיווח אחר נטען כי המשטר הסורי משתלט על מסגדים עלווים כדי להפיץ רעיונות אסלאמיים סוניים קיצוניים ומעורר בכך דאגה גוברת בקרב המיעוטים הדתיים השונים בסוריה (מהר, 12 בינואר 2025). בסוף ינואר 2025 פרסמה התקשורת האיראנית סרטון תחת הכותרת "תחילת הפעילות להריסת מתחם קבר זינב" המתעד עבודות שיפוץ, שמבצעים שלטונות סוריה במסגד עמר אבן אל-ח'טאב בדמשק והעלולות להביא לפגיעה במתחם קבר סיידה זינב, האתר המקודש לשיעים שנמצא סמוך למסגד (תאבנאכ, 31 בינואר 2025).

דוברים איראניים הכחישו אומנם טענות מצד המשטר הסורי כי איראן מעורבת בעימותים העדתיים במדינה, אך הדגישו את הצורך להבטיח את ביטחונם של בני המיעוטים הדתיים בסוריה. ב-26 בדצמבר התייחס דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא'י, לאזהרתו של שר החוץ הסורי, אסעד חסן אל-שיבאני, מפני הפצת כאוס בסוריה בידי איראן. הוא הדגיש, כי איראן תומכת בשלמותה הטריטוריאלית ובאחדותה הלאומית של סוריה ובכינון מערכת פוליטית בהשתתפות כלל הקבוצות הפוליטיות, האתניות והדתיות במדינה וכי יש למנוע את התפשטות חוסר הביטחון והאלימות נגד חלקים שונים בחברה הסורית ולהבטיח את ביטחונם של האזרחים (אתר משרד החוץ האיראני, 26 בדצמבר 2024).

ההתנגשויות האלימות בין המשטר הסורי למתנגדיו בקרב העלווים ברצועת החוף הסורית במרץ 2025, שהובילו למותם של מאות בני אדם, החריפו אף יותר את הביקורת באיראן כנגד שלטונות סוריה. חבר "מועצת המומחים" ומנהל המכללות הדתיות, איתאללה עלי-רזא אעראפי, פרסם גילוי דעת, בו גינה בחריפות את הרג האזרחים בסוריה בידי תומכי היא'ת תחריר אל-שאם המנוגד, לדבריו, לעקרונות האסלאמיים ולחוק הבינלאומי וגורם לפילוג ולפגיעה בקהילה המוסלמית (ח'בר אונליין, 19 במרץ 2025). יו"ר ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אבראהים עזיזי, אמר כי ההתנגשויות האלימות בסוריה חשפו את פניהם האמיתיות של מנהיגיה הנוכחיים של המדינה. הוא ציין כי על שכנותיה של סוריה לסייע לתושבי המדינה לפתור את בעיותיהם ולמנוע הסתה מצד "הקבוצות הטרוריסטיות" התוקפות תושבים חסרי הגנה. כמו כן, הדגיש כי איראן מגנה בתוקף את התקריות נגד העלווים ובטוחה שבעתיד נהיה עדים להצלחה ולניצחון של "תושבי סוריה המוסלמים והמתנגדים" (דפאע פ'רס, 15 במרץ 2025). שגריר איראן בלבנון, מג’תבא אמאני, גינה אף הוא את העימותים האלימים בסוריה וטען, כי הם מוכיחים שנשיא סוריה אל-שרע אינו מסוגל לספק את הביטחון שהבטיח ולעצור את מעגל האלימות במדינה (הטלוויזיה האיראנית, 8 במרץ 2025).

המשך פעילות צה"ל בדרום סוריה סיפק בידי איראן כר נוח כדי לקרוא לחידוש "ההתנגדות" בסוריה אל מול ישראל. מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, הצהיר בסוף דצמבר 2024, כי אין ספק שהצעירים הסורים האמיצים יוציאו את "הציונים" מסוריה (אתר מנהיג איראן, 22 בדצמבר 2024). מפקד משמרות המהפכה סלאמי אמר כי המצב שבו "הציונים" יכולים להשקיף לתוך הבתים של דמשק בעין בלתי מזוינת הוא בלתי נסבל וכי הם ישלמו מחיר כבד וייקברו באדמת סוריה (תסנים, 15 בדצמבר 2024). מזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי" אחמדיאן אמר בפגישה עם שר החוץ העומאני, בדר אלבו סעידי, שעם כיבוש אדמות סוריה בידי ישראל, נולדה "התנגדות" חדשה, שתבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות (איסנא, 30 בדצמבר 2024).

התקשורת האיראנית הציגה את פעילותה הצבאית של ישראל בסוריה כביטוי לתוכניתה לפצל את המדינה. אתר החדשות "תאבנאכ" טען במאמר פרשנות שפרסם בראשית מרץ, כי ישראל חותרת לפצל את סוריה לחמישה חלקים, בהם שתי מדינות עבור הערבים הסונים ושלוש מדינות נפרדות עבור הכורדים, הדרוזים והעלווים כדי למנוע כינון סוריה מאוחדת שתהווה סכנה עבור ישראל (תאבנאכ, 3 במרץ 2025). סוכנות הידיעות "תסנים", המזוהה עם משמרות המהפכה, טענה במאמר פרשנות, שדן בפעילות הישראלית בסוריה מאז נפילת משטר אל-אסד, כי האסטרטגיה של ישראל כלפי סוריה נועדה להחליש באופן מתמשך את סוריה ומבוססת על שני נדבכים מרכזיים: מניעת כניסתן של יריבותיה האזוריות לסוריה כדי לאפשר לה לשמר את שליטתה בדמשק וכתוצאה מכך על כל אזור הלבנט ויצירת אזור חיץ בדרום סוריה (תסנים, 3 באפריל 2025).

בסיכומו של דבר, נראה כי ארבעה חודשים לאחר נפילת משטר אל-אסד, מתקשה הרפובליקה האסלאמית להתאושש מהשלכות אובדנו של בעל בריתה האסטרטגי. תקוותיה של טהראן כי תוכל לבסס ערוצי קשר והידברות עם המשטר החדש ולצמצם את הפגיעה באינטרסים החיוניים שלה, ובראשם שימור השפעתה בסוריה והמשך התמיכה בחזבאללה דרך סוריה, מתנפצות בשלב זה לנוכח מדיניותו העוינת מצד המשטר החדש בדמשק כלפי איראן. אין משמעות הדבר כי בכוונת טהראן לוותר על שאיפותיה לשמר את השפעתה האזורית ולתמוך ב"חזית ההתנגדות" שטיפחה משך שנים. שאיפתה של איראן לבסס את עצמה כגורם כוח משמעותי במרחב הערבי במזרח התיכון מהווה לא רק נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן אלא אחד מאבני היסוד במדיניות החוץ שלה עוד מהתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית. עם זאת, הקשיים הניצבים בפניה בסוריה ומתעצמים אף יותר לנוכח האתגרים הגוברים מבית ומחוץ מחייבים אותה להתאים את מדיניותה לנסיבות המשתנות ולחפש דרכים שיאפשרו לה – גם אם בטווח הארוך יותר – להפוך איומים להזדמנויות, כפי שעשתה בעבר.