בלשנות שמית תואר ראשון

נדבר אמהרית, ארמית וניבים ערביים, נגלה דיאלקטים של עברית, ונסע לטיול שורשים לשוני, מהמקום בו הכל התחיל... 

 

מה המקור של המילה העברית "פטיש"?

ומה קשרה לשם האמהרי של פינוקיו "אפינצ'ו" ולמילה המצרית העתיקה פ.נ.ד', האף של האל המצרי תחות?

 

ומה לגבי "מלָח" שאינו קשור בכלל למי הים הממלוחים?

מקור המידע היא בשומרית.

מ-לח (מים-להנהיג). 

אותו הפועל "לח" (להנהיג) מופיע בעוד מילה שומרית שהיא גוד-לח (צאן-להנהיג = רואה צאן).

הדמיון של המילה השומרית "גוד" עם העברית "גדי" מרתק... 

 

ומה הקשר בין המילה "מח'ננך" (ערום) בערבית פלסטינית, ח'ניך (חכם) בגעז ושם החג של חנוכה?

עוד משהו לגבי החנוכה: אתם בטוחים שמסורת החלפת מתנות מגיעה מחג המולד? 

ח'-נ-ך במצרית עתיקה נכתבת בקירות הפירמידות ופירושה "להביא מנחה, קרבן"...

 

אם השם "רחל" משמעותו "כבשה", איזו חיה מסתתרת בשם "לאה"?

התשובה היא בשפות דרום הערב החדשות ובשפות הכושיתיות (שהן שארות לשפות השמיות)...

 

מספיק לכם הטיזר (גריָן smiley)?

תנו לי להוסיף רק שהמילה העברית "חיוור" אינה קשורה לצבע אורן הלבן של העלמות שבקוראן (ח'ור), אלא לצבע השחור הבוהק של עיניהן. איך זה אפשרי?

תבואו לגלות... 

אנחנו פה כבר עשינו יותר מדי ספוילר (קלקלן smiley), אבל אל תדאגו: אין סוף לדברים המעניינים שתגלו אצלנו. 

 

השפות השמיות נולדו באזור המזרח התיכון לפני אלפי שנים כחלק ממשפחה גדולה יותר שנקראת "אפרו-אסייתית". 

במזרח התיכון השפות השמיות נשארו במגע מתמשך בינהן ועם שפות זרות כמו שומרית, מצרית עתיקה וחיתית. 

בגלל הקרבה והמגע, הרבה מילים עברו בין השפות: למשל, בתחום האריגה, המילה האכדית "בורו" (מחצלת קנים) מופיעה בארמית הספרותית כ- "בוריא" באותה משמעות, ואולי קשורה לכך המילה האכדית "ביריתו" (כבל) המופיעה בעברית של חז"ל כ- "בירית".

 

כמה מהשפות השמיות נכחדו במהלך הדורות, אך אחרות כמו עברית, ערבית, האמהרית, ארמית ושפות דרום-הערב החדשות עדיין מדוברות. 

יש לשונות שמיות חיות שנותר בידינו תיעוד קדום שלהן בכתב, והוא מקל עלינו את ההתחקות אחרי גלגוליהן הקדומים.

מלשונות אחרות שרדו רק רמזים מועטים ויש אתגר רב בשחזורן. 

 

הלשונות השמיות הן קבוצות מיוחדות בשפות העולם. הן בין השפות עם התיעוד הקדום ביותר ועם יותר המשכיות בזמן מרוב השפות האחרות, מה שמאפשר גישות מחקר רבות.

בנוסף לזה, השימוש בשורש בן שלושה עיצורים הוא דרך חסכונית ביותר, שיש בה כדי להביע במילה או שתיים רעיון שלם שבשפה אחרת משפות העולם יידרשו מילים רבות יותר כדי לבטאו. 

 

אם ברצונך להכיר ולגלות את כל היופי של השפות השמיות, המקום שלך איתנו - לימודי תואר ראשון בבלשנות שמית, בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב. 

הלימודים לקראת תואר ראשון בבלשנות שמית נלמדים במסגרת דו-חוגית. 

 

התוכנית שלנו היא היחידה בארץ ובעולם שמוקדשת במלאה לשפות השמיות. 

סגל המרצים מומחים ומובילים בתחום שזכו להכרה בינלאומית ילוו ויכשיר אתכם בתואר ראשון. 

בקורסי התוכנית תלמדו את יסודותיה הבלשניים של משפחת השפות השמיות, בנוסף לקריאת טקסטים בשפות קדומות וחיות, האזנה להקלטות וצפייה בסרטונים ובסרטים.

בנוסף לכך, תיחשפו גם ללימודים תיאורטיים כחלק מרכזי במחקר השפות השמיות. 

 

למחקרים בעברית בתוכנית >>

למחקרים באנגלית בתוכנית >>

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>