בלשנות שמית תואר ראשון

נשמע ונדבר אמהרית, ארמית וניבים ערביים, נגלה דיאלקטים של עברית, וניסע לטיול שורשים לשוני, מהמקום שבו הכול התחיל... 

 

מה המקור של המילה העברית "פטיש"?

ומה קשרה לשם האמהרי של פינוקיו "אפינצ'ו" ולמילה המצרית העתיקה פ.נ.ד', האף של האל המצרי תחות?

 

ומה לגבי המילה "מלָח" שאינה קשורה בכלל למי הים המלוחים?

מקור המילה בשפה השומרית:

מ-לח (מים-להנהיג, להוביל). 

אותו הפועל "לח" (להוביל) מופיע בעוד מילה שומרית שהיא גוד-לח (צאן-להוביל= רועה צאן).

הדמיון של המילה השומרית "גוד" עם העברית "גדי" מרתק, על אף ששומרית אינה שפה שמית...

 

ומה הקשר בין המילה "מח'ננך" (ערום) בערבית פלסטינית, ח'ניך (חכם) בגעז ושם החג של חנוכה?

עוד משהו לגבי החנוכה: יש אומרים שמסורת הענקת דמי חנוכה מגיעה מהחלפת המתנות בחג המולד, אבל מסורת זו קדומה הרבה יותר. 

ח'-נ-ך במצרית עתיקה נכתבת בקירות הפירמידות ופירושה "להביא מנחה, קרבן"...

 

אם השם "רחל" משמעותו "כבשה", איזו חיה מסתתרת בשם "לאה"?

התשובה היא בשפות דרום הערב החדשות ובשפות הכושיתיות (שהן שארות לשפות השמיות)...

 

האם הספיק לכם הטיזר (גריָן smiley)?

נוסיף רק שהמילה העברית "חיוור" אינה קשורה לצבע עורן הלבן של העלמות שבקוראן (ח'-ור), אלא לצבע השחור הבוהק של עיניהן. איך זה אפשרי?

בואו לגלות... 

כבר עשינו יותר מדי ספוילר (קלקלן smiley), אבל אל תדאגו: אין סוף לדברים המעניינים שתגלו אצלנו. 

 

השפות השמיות נולדו באזור המזרח התיכון לפני אלפי שנים כחלק ממשפחה גדולה יותר שנקראת "אפרו-אסייתית". 

במזרח התיכון השפות השמיות התקיימו במגע הדדי מתמשך ביניהן ובין שפות לא שמיות כמו שומרית, מצרית עתיקה וחיתית. 

בגלל הקרבה והמגע, מילים רבות עברו בין השפות: למשל, בתחום האריגה, המילה האכדית "בורו" (מחצלת קנים) מופיעה בארמית הספרותית כ- "בוריא" באותה המשמעות, ואולי קשורה לכך המילה האכדית "ביריתו" (כבל) המופיעה בעברית של חז"ל כ- "בירית".

 

כמה מהשפות השמיות נכחדו במהלך הדורות, אך אחרות כמו עברית, ערבית, האמהרית, ארמית ושפות דרום-הערב החדשות עדיין מדוברות. 

יש לשונות שמיות חיות שנותר בידינו תיעוד קדום שלהן בכתב, והוא מקל עלינו את ההתחקות אחרי גלגוליהן הקדומים, למשל במקרה של הארמית שיש לה חיים רצופים של כ- 3,000 שנה, מן הארמית של הכתובות העתיקות ועד הארמית המדוברת בימינו.

מלשונות אחרות שרדו רק רמזים מועטים ויש אתגר רב בשחזורן. 

 

הלשונות השמיות הן קבוצות מיוחדות בשפות העולם. למשל, השימוש בשורש בן שלושה עיצורים בשפות השמיות הוא דרך חסכונית ביותר, שיש בה כדי להביע במילה או שתיים רעיון שלם שבשפה אחרת משפות העולם יידרשו מילים רבות יותר כדי לבטאו.

בנוסף, השפות השמיות הן בין השפות בעלות התיעוד הקדום ביותר ובעלות עומק היסטורי קדום יותר מרוב שפות העולם, מה שמאפשר להחיל עליהן גישות מחקר מגוונות. 

 

אם ברצונך להכיר ולגלות את היופי של השפות השמיות, מקומך איתנו - לימודי תואר ראשון בבלשנות שמית, בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב. 

הלימודים לקראת תואר ראשון בבלשנות שמית נלמדים במסגרת דו-חוגית. 

 

התוכנית שלנו היא היחידה בארץ ובעולם שמוקדשת במלואה לשפות השמיות. 

סגל המרצים מומחים ומובילים בתחום שזכו להכרה בינלאומית ילוו ויכשיר אתכם בתואר ראשון. 

בקורסי התוכנית תלמדו את יסודותיה הבלשניים של משפחת השפות השמיות, בנוסף לקריאת טקסטים בשפות קדומות וחיות, האזנה להקלטות וצפייה בסרטונים ובסרטים.

בנוסף לכך, תיחשפו גם ללימודים תיאורטיים כחלק מרכזי במחקר השפות השמיות. 

 

למחקרים בעברית בתוכנית >>

למחקרים באנגלית בתוכנית >>

 

האתר נועד להתמצאות בלבד. פרטים ונוסח מחייב ראו בידיעון התוכנית.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>