בלשנות שמית תואר שני

נשמע ונדבר אמהרית, ארמית וניבים ערביים, נגלה דיאלקטים של עברית, ונסע לטיול שורשים לשוני, מהמקום בו הכל התחיל... 

 

מה המקור של המילה העברית "פטיש"?

ומה קשרה לשם האמהרי של פינוקיו "אפינצ'ו" ולמילה המצרית העתיקה פ.נ.ד', האף של האל המצרי תחות?

 

ומה לגבי "מלָח" שאינו קשור בכלל למי הים הממלוחים?

מקורה המילה בשפה השומרית: מ-לח (מים-להנהיג). 

אותו הפועל "לח" (להנהיג) מופיע בעוד מילה שומרית שהיא גוד-לח (צאן-להוביל= רועה צאן).

הדמיון של המילה השומרית "גוד" עם העברית "גדי" מרתק, על אף ששומרית אינה שפה שמית...

 

ומה הקשר בין המילה "מח'ננך" (ערום) בערבית פלסטינית, ח'ניך (חכם) בגעז ושם החג של חנוכה?

עוד משהו לגבי החנוכה: איש האומרים שמסורת הענקת דמי חנוכה מגיעה מהחלפת המתנות בחג המולד, אבל מסורת זו קדומה הרבה יותר:

ח'-נ-ך במצרית עתיקה נכתבת בקירות הפירמידות ופירושה "להביא מנחה, קרבן"...

 

אם השם "רחל" משמעותו "כבשה", איזו חיה מסתתרת בשם "לאה"?

התשובה היא בשפות דרום הערב החדשות ובשפות הכושיתיות (שהן שארות לשפות השמיות)...

 

האם הספיק לכם הטיזר (גריָן smiley)?

נוסיף רק שהמילה העברית "חיוור" אינה קשורה לצבע עורן הלבן של העלמות שבקוראן (ח'ור), אלא לצבע השחור הבוהק של עיניהן. איך זה אפשרי?

בואו לגלות... 

אנחנו פה כבר עשינו יותר מדי ספוילר (קלקלן smiley), אבל אל תדאגו: אין סוף לדברים המעניינים שתגלו אצלנו.
השפות השמיות נולדו באזור המזרח התיכון לפני אלפי שנים כחלק ממשפחה גדולה יותר שנקראת "אפרו-אסייתית". 

במזרח התיכון השפות השמיות התקיימו במגע הדדי מתמשך ביניהן ובין שפות לא שמיות כמו שומרית, מצרית עתיקה וחיתית. 

בגלל הקרבה והמגע, מילים רבות עברו בין השפות: למשל, בתחום האריגה, המילה האכדית "בורו" (מחצלת קנים) מופיעה בארמית הספרותית כ- "בוריא" באותה המשמעות, ואולי קשורה לכך המילה האכדית "ביריתו" (כבל) המופיעה בעברית של חז"ל כ- "בירית".

 

כמה מהשפות השמיות נכחדו במהלך הדורות, אך אחרות כמו עברית, ערבית, האמהרית, ארמית ושפות דרום-הערב החדשות עדיין מדוברות. 

יש לשונות שמיות חיות שנותר בידינו תיעוד קדום שלהן בכתב, והוא מקל עלינו את ההתחקות אחרי גלגוליהן הקדומים, למשל במקרה של הארמית, שיש לה חיים רצופים של כ- 3,000 שנה, מן הארמית של הכתובות העתיקות ועד הארמית המדוברת בימינו.

מלשונות אחרות שרדו רק רמזים מועטים ויש אתגר רב בשחזורן. 

הלשונות השמיות הן קבוצות מיוחדות בשפות העולם. למשל, השימוש בשורש בן שלושה עיצורים בשפות השמיות הוא דרך חסכונית ביותר, שיש בה כדי להביע במילה או שתיים רעיון שלם שבשפה אחרת משפות העולם יידרשו מילים רבות יותר כדי לבטאו.

בנוסף, השפות השמיות הן בין השפות בעלות התיעוד הקדום ביותר ובעלות עומק היסטורי קדום יותר מרוב שפות העולם, מה שמאפשר להחיל עליהן גישות מחקר מגוונות. 

 

אם ברצונך להכיר ולגלות את כל היופי של השפות השמיות, המקום שלך איתנו - לימודי תואר שני מחקרי בבלשנות שמית, בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב. 

 

התוכנית שלנו היא היחידה בארץ ובעולם שמוקדשת במלאה לשפות השמיות. 

סגל המרצים מומחים ומובילים בתחום שזכו להכרה בינלאומית ילוו ויכשיר אתכם בתואר שני מתוך גישות בלשניות רבות, מהבלשנות ההיסטורית וההשוואתית לפרגמטיקה, חקר השיח, סוציו-בלשנות, פסיכו-בלשנות, בלשנות המגע, קוגניציה ושפה-וכתב. 

 

בקורסי התוכנית תלמדו יסודותיה בלשניים תיאורטים עם התמקדות בשיטות המחקר וההוראה הספציפיות לשפות השמיות ותיחשפו לשימוש בשפות קדומות וחיות דרך קריאת טקסטים, האזנה להקלטות וצפייה בסרטונים ובסרטים. 

 

בין הקורסים התיאורטיים תמצאו: 

  • מבט פנורמי משווה על השפות המשיות השונות, 
  • דיאלקטולוגיה של השפות השמיות החיות,
  • הקשר שבין שפה לחברה באתיופיה, 
  • דאלקטולוגיה ערבית,
  • שפה, מחשבה ותרבות, 
  • מגע בין-לשוני בעולם השמי, 
  • בלשנות אפרו-אסייתית משווה. 

 

השפות הנלמדות בתוכנית הן: 

  • ארמית מדוברת,
  • געז, 
  • אמהרית,
  • שפות דרום הערב העתיקות והחדשות,
  • שפות צפון הערב העתיקות, 
  • אוגריתית,
  • פיניקית,
  • ערבית של דובאי ושל האמירויות,
  • ערבית פלסטינית 
  • ומלטזית בין היתר

 

תלמידי המחקר עוסקים אצלנו בתחומים רבים. 

חלק מהם פועל במסגרת ה"מעבדה לשפות האפרו-אסייתיות, תרבות וקוגניציה", שבה מפתחים ביחד, תוך שיח מדעי מתמשך, שיטות מחקר ניסיוניות בתחומים שונים (מרחב, זמן, צבעים, מיון לשוני, חלקי גוף, קשרי משפחה, מידות ומשקלים, מחשבה מתמטית ועוד) ואוספים חומרים לאטלס הלשוני של הדיאלקטים הערביים של המשולש.

עוד תחומי עניין הם דיאלקטים ערביים בארץ בכלל, היבטים דקדוקיים בדיאלקט של יהודי בגדאד, מידות ומשקלים בין שפה וקוגניציה בשפות השמיות העתיקות, ירושה לקסיקאלית ממצרית עתיקה בשפות שמיות שונות (עברית, ערבית, שפות דרום ערב החדשות) ועוד. 

 

למחקרים בעברית בתוכנית >>

למחקרים באנגלית בתוכנית >>

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>