המאה התשע-עשרה

המאה התשע עשרה הארוכה, שראשיתה במהפכות הצרפתית והתעשייתית, וסופה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתה תקופה של שינויים אינטנסיביים באופן חסר תקדים. בעידן קצר יחסית זה השתנו, לבלי הכר, סביבת האדם והאקולוגיה שלה;  התגלו ויושמו טכנולוגיות חדשות והחל תהליך אינטנסיבי של תיעוש ועימו שינויים בארגון העבודה והייצור. מכונות, רכבות ומסילות ברזל, טלגרף ואוניות קיטור, עצבו מחדש את חווית הזמנן והמרחב של בני אדם.מאה זו הייתה תקופת הולדת המודרניות הפוליטית ולכסיקון מונחי יסוד בה: חירות (מושג ותיק שהוגדר מחדש) שויון, לאום, פטריוטיות, ובצידם—ליברל וליברליזם, סוציאליסט וסוציאליזם, שמרנות ועוד.. .בצד התגבשות הלאומיות והזדהויות של יחידים וקבוצות עם אומות-קיימות ווירטואליות (שטרם  היה להן קיום טריטוריאלי),  התרחשה התפשטות קולוניאלית חסרת תקדים של מדינות אירופה וצפון אמריקה והתגבשותן של יחידות הגדולות ממדינות אומה—אימפריות. במאה שכונתה "המאה של המודרניות" התגבשו תנועות פוליטיות—מהקומוניזם והפמיניזם ועד לתנועות רפורמה דתיות, וכן מוסדות אזרחיים, ואורחות וסגנונות חיים, אתרים ובמות שאנו מזהים כיום עם מודרניות והתמקדו בערי ענק מודרניות: עתונות המונים, מוזאונים ותערוכות עולמיות, חנויית כולבו ענקיות ואולמות קולנוע .

המאה המודרנית נלמדת בחוג בהיבטיה השונים: היסטוריה פוליטית, חברתית ותרבותית, היסטוריה של מגדר ומיניות,  והיסטוריה קולוניאלית ועולמית.

 

בתמונה: התערוכה האוניברסלית של סוף המאה, פריס, 1900