בוגרים מספרים: ד"ר סיגלית אור
"בקיץ 2002 התחלתי את המעבר מעולם ההייטק לעולם החינוך הבלתי פורמלי, בעמותה גלילית בישוב מגורי - שורשים.
בעיצומה של האינתיפאדה השנייה הנחיתי עשרות מפגשים בין בני נוער ערבים אזרחי ישראל לבני נוער יהודים מחו"ל, מפגשים בהם לצד התעניינות וידידות בוטאו גם פחד ועוינות. בד בבד גם הדרכתי קבוצות בגן לאומי ציפורי, תוך שאנו קוראים מסיפורי חז"ל על המפגשים הידידותיים בין רבי יהודה הנשיא (תושב המקום) ואנטונינוס, קיסר רומא.
המפגשים הללו בין יהודים לנכרים, אלו מן הסיפורים התלמודיים ואלו שהנחיתי, ריתקו אותי. ומאז המחקר שלי מתמקד בסיפורי שיחות בין יהודים ונכרים בספרות חז"ל.
במשך שנתיים רפרפתי על כל ספרות חז"ל הקדומה כדי ללקט את הסיפורים הללו, חוויה מענגת בה פגשתי מכרים ותיקים וגיליתי חדשים. האוסף שנוצר היה מגוון ומרתק, ולא נכנע בקלות לניסיונותי לקטלג את סיפוריו למגירות מסודרות. אך עוד כמה שנים נוספות של מגע קרוב עם הסיפורים הולידו תובנות מעניינות שהולכות איתי גם לעבודה ולחיי במרחב הגלילי.
בניגוד לציפיותי, באוסף של כל סיפורי הדיאלוג, העוינות והחשד היו נדירים. הסיפורים תיארו מציאות של חיים משותפים בהם יהודים ונכרים משוחחים על שאלות פילוסופיות ותאולוגיות, מסתייעים זה בזה, ומוצאים שפה משותפת למרות השוני. הסיפורים המדממים והעוינים נדירים, למרות מקומם הדומיננטי בתודעתנו.
מהאוסף שיצרתי אני דולה סיפורים אותם אני לומדת עם מגוון קהלים, המתאהבים בעושר הנגלה לעיניהם ומהרהרים בקול על היחס בין סיפורים אלה לבין מציאות ימינו, במדינת ישראל שבה חיים זה לצד זה יהודים ונכרים."
