האקדמי הוא האישי - רואות מחדש את העולם

בת 23, מהכי פריפריה שיש, ימנית, מזרחית, עומדת בטלפון הציבורי בשלג של ניו יורק ומקריאה לאחותי הגדולה העדפות של חוגים על מנת שתרשום אותי לאוניברסיטת תל-אביב. מה חשבתי לעצמי שבחרתי בלימודי נשים ומגדר? כמה ידעתי אז על פמיניזם? מנסה לשחזר ולא מצליחה להיזכר מה הניע אותי לבחור בחירה כזו (על הנייר אני לא התלמידה הממוצעת בחוג) ובכל זאת...

כמה חודשים אחר כך, בקיץ של תל-אביב, מתחילה להיכנס לשיעורי מגדר השונים (והמשונים לפעמים) ועולה על רכבת שממנה אי אפשר לרדת, רכבת שבה יש מילים ותיאוריות שמסבירות את מה שעד עכשיו היו אינטואיציות עמומות. ואני צועקת בתוכי וגם קצת החוצה, בא לי שכל העולם יעלה איתי על הרכבת, אבל סביבי אנשים לא עומדים בקצב. בהתחלה הם מתעניינים, קצת מתווכחים, אבל עם הזמן מאבדים עניין, נושרים, לא מעוניינים במחשבה שמשתנה.

בודדה, כעוסה, נעלבת, מתקשה לצחוק מבדיחות שהצחיקו בעבר, מתקשה להתרגש מאירועים שריגשו בעבר. יוצאת למסע חיי, מסירה מעלי שכבות שכיסו אותי בעבר, מתעטפת באחרות, מדייקת קיימות, אוספת חברים וחברות חדשים, מתגאה גם בישנים שמשתנים.

נרגעת, זה לוקח שנים, לומדת לדבר ולחיות פמיניזם.

---

לוטם לב-ארי, בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ומגדר בהצטיינות מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. עבדה במשך כמעט עשור בחברת גוגל במטה החברה באירלנד ובישראל ובשנים האחרונות מנהלת את מחלקת תפעול המוצר של פייסבוק במטה החברה בארצות הברית. לוטם הקימה מספר יוזמות בתחום השוויון המגדרי בארגונים בהם עבדה שתרמו לשינוי מהותי בתרבות הארגונית עליהן זכתה להערכה רבה. בשנת 2020 חזרה לוטם לישראל עם בן זוגה וארבעת בנותיהן.

---