התנגדות לבינאריות המגדרית

בהרצאה זו, פרופ' ריזמן מתייחסת לנראות ההולכת וגוברת של א.נשים שדוחים קטגוריות מגדריות בחברות פוסט-תעשייתיות מערביות. על ידי דחיית קטגוריות מגדר, והזדהות כלא-בינאריות, א.נשים אלו מזדהים לא כנשים ולא כגברים.
פרופ' ריזמן מתחילה את הרצאתה עם סקירה קצרה על האופן שבו אנו ממשיגות את המגדר כמבנה חברתי, ולאחר מכן משתמשת במסגרת תיאורטית זו כדי לתאר כיצד הנראות המוגברת של אנשים שדוחים את המגדר הבינארי משפיעה על האופן שבו אנו מבינים את אי-השוויון המגדרי, את השינוי החברתי ואת הצדק החברתי.
למרות שההרצאה היא בעיקרה תיאורטית, פרופ' ריזמן מציעה ניתוח אמפירי המבוסס על ראיונות עם 240 אנשים א-בינאריים בשלושה אזורים בארה"ב, כמו גם באוסטרליה, באיטליה ובספרד.
פרופ' ריזמן מתארת את האפשרות שאלו שדוחים קטגוריות מגדריות יכולים להעצים את החירות מציפיות מגדריות של כולםן. עם זאת, היא גם מתארת תוצאה פוטנציאלית הפוכה: צמצום הציפיות מקטגוריות מגדר מכיוון שקיימת אפשרות חדשה לצאת מהן. היא גם דנה בתגובת הנגד לנראות שלא מצייתת לתכתיבי מגדר, כפי שהוכחה בבחירות לנשיאות ב-2024. פרופ' ריזמן מסכמת את ההרצאה בטענה שעתיד הפמיניזם כתנועה חברתית צריך להיות מכוון לשחרור מהמגדר עצמו.

ההרצאה תתקיים בשפה האנגלית

In this talk, Professor Risman addresses the growing visibility of people who reject gender categories in Western post-industrial societies.  By rejecting gender categories, and identifying as non-binary, these people identify as neither women nor men.  Prof. Risman begins her talk with a brief overview of how we conceptualize gender as a social structure and then uses this theoretical framework to theorize how the increased visibility of people who reject the gender binary influence how we understand the gender inequality, social change, and social justice. While the presentation is primarily theoretical, she does offer some empirical analysis based on interviews with 240 non-binary people in three metropolitan areas in the United States, and in Australia, Italy and Spain. Professor Risman theorizes about the possibility that those who reject gender categories may increase freedom from gendered expectations for everyone. However, she also theorizes an opposite potential consequence: the narrowing of expectations of gender categories because a new opt out option exists.  She also discusses the backlash to increased visibility of gender non-conformity, as it was evidenced in the 2024 Presidential election.  She concludes the paper with an argument that the future of feminism as a social movement should be aimed at liberation from gender itself.