דברי אופיר בראון
דקאן הפקולטה: פרופ' עודד ליפשיץ, חברי וחברות הסגל האקדמי והמנהלי, חַבְרוֹתַי וחַבֵרָי המסיימים, משפחות יקרות, מכובדי כולם.
התבקשתי לשאת דברים לכבוד מעמד זה אך חייב אני להודות כי מעמד זה מרגש במיוחד עבורי. אני מתרגש מאוד לעמוד כאחד הסטודנטים ולקבל את תעודת התואר לאחר 629 ימי מילואים במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".
את חוויית התואר האישית שלי מגדיר טוב המשפט "זר לא יבין זאת". הצד הראשון של משפט זה הוא כמובן חוויית המילואים: לא פעם נשאלתי את השאלה "למה אתה חוזר?" או שמעתי את המשפט "די... נתת מספיק". קשה מאוד להסביר לאדם שלא נשם את העשן והאבק של עזה למה כל כך חשוב לחזור לשם פעם אחר פעם, קשה לא פחות להסביר למה כאשר הצוות מתגייס אינך יכול לעמוד מנגד.
הצד השני של אותו משפט הוא ההסבר למה ללמוד דווקא בפקולטה למדעי הרוח. קשה להסביר את חוויית הלמידה המדהימה בפקולטה זו. להגיע כל בוקר עם חיוך על הפנים וללמוד מתוך תשוקה ואהבה לידע. קשה להסביר למה דווקא בתקופה כל כך מורכבת בעולם המקצועות האלו רלוונטיים מתמיד: מדעי הרוח הם הליבה של האקדמיה, הבסיס לידע האנושי: הם מהווים את חקר האנושות תוך הבנת התהליכים והסוגיות העמוקות ביותר בחברה, השאיפה לחקר האמת מגיעה תוך הטלת ספק וההבנה שהמציאות תמיד מורכבת ממה שהיא נראית. לא פעם השיעור נגמר בשאלה פתוחה ולא בתשובה סגורה. בעידן הAI, בו הזמינות לקיצורי דרך נמצאת בהישג יד, דווקא ההתעקשות על הדרך הארוכה, על קריאה מעמיקה באין ספור מקורות תוך בחינתם המדוקדקת, היא המפתח לשמירה על עומק החשיבה ורוחב היריעה של השיח האקדמי החיוניים כבסיס לחברה מתקדמת.
המלומד המוסלמי בן המאה ה-14, אבן ח'אלדון, חקר את החברה האנושית בניסיון לדון בשאלה מדוע מדינות ואימפריות קמות ומדוע הן נופלות. בתאוריה שהציג, עמד אבן ח'אלדון על מעגליות היסטורית בה עלייתה של חברה למעמד הקמת מדינה או אימפריה נובעת מתודעה קיבוצית חזקה מאוגדת אשר מתפוררת כתוצאה מהתמסדות החברה, גדילת השפע החומרי וכתוצאה מכך, איבוד הערכים החברתיים והתודעה הקולקטיבית ונפילה לאנוכיות ואינדיווידואליות. בתאוריה שלו מחלק אבן ח'אלדון את התהליך ההיסטורי שעוברת חברה לחמישה דורות על ציר הזמן של המדינה:
- דור המדבר/ דור ההקמה: דור אשר חי בתנאים קשים, רגיל למחסור ולמאבק קיומי. על כן הוא מלוכד מאוד ובעל תודעה קיבוצית חזקה. דור זה כובש ומקים את המדינה ומוסדותיה ונחשב למופת בעיני הדורות הבאים.
- דור המיסוד והבנייה: דור זה אחראי על מיסוד מוסדות המדינה, יצירת סדר חברתי-מדיני יציב. בדור זה לרוב מורחב השגשוג המדיני בתחומים רבים.
- דור השפע והשגשוג: דור זה נהנה מפסגת השגשוג הכלכלי והמדיני ולרוב נחשב ל"תור הזהב" במדינה.
- דור הקפאון והפילוג: השפע והשגשוג המדיני מביאים את דור זה להיעדר חוויית קשיים ומלחמה קיומית. בדור זה התודעה הקיבוצית נחלשת באופן משמעותי עד שכמעט נעלמת והחברה מתפלגת לקבוצות קטנות ויחידים. לרוב בדור זה ההנהגה תהיה מנותקת ומנוכרת מן העם ותשען על המוסדות החברתיים שהוקמו מימי קדם.
- דור הנפילה: בדור לזה למעשה חלה התפוררות מוחלטת של החברה בהיעדר גורם מלכד בין חבריה. אבן ח'אלדון מתאר כי בשלב זה עולה קבוצה חדשה, בין אם פנימית או חיצונית, בעלת שושלת חדשה עם תודעה מלוכדת סביבה אשר צוברת כוח ומביאה להפלת השושלת הקודמת וכך מתחיל מעגל חדש.
בפרשנויות המחקריות לתאוריה זו עם השנים, אוחדו פעמים רבות הדורות לכדי שלושה שלבים מרכזיים בתוחלת חייה של מדינה:
- הקמה, כיבוש ובנייה
- שגשוג, פריחה ושפע
- קפאון, פילוג ונפילה
מונח המפתח אותו מדגיש אבן ח'אלדון הוא "עצביה" – אותה תודעה קיבוצית של נאמנות לקבוצה, לאתוס ולרוח שלה.
כסטודנטים למדעי הרוח, למדנו היטב לבחון כל תיאוריה והגות תוך הטלת ספק בה מתוך הבנה כי האנושות אינה פועלת על פי חוקי טבע. לא פעם תואר הדור הנוכחי בחברה הישראלית כתואם את ההגדרות של הדורות האחרונים, אך עם זאת ניפץ את התאוריה של אבן ח'אלדון במלחמה האחרונה כאשר מאות אלפי חיילים סדירים ואנשי מילואים התייצבו פעם אחר פעם למשימת ההגנה על המדינה תוך הקרבה אישית ותשלום מחירים כבדים: דבר אשר מרמז (לפחות לי) כי קיימת עצביה בדור הזה.
במעמד זה, אשמח לפנות לחבריי הסטודנטים במספר איחולים: ראשית היו גאים בעצמכם, זוהי אבן דרך והישג מכובד לכל הדעות לסיים תואר. היו גאים בעצמכם גם על הבחירה ללמוד במקצועות אלו הכה "לא טריוויאליים" בחברה של ימינו, אם כי כה חשובים בעת זו. אאחל לכם בהצלחה בכל דרך שתבחרו.
אבקש מכם להיות חלק מדור בעל ערכים וחשיבה ביקורתית, אשר מטיל ספק בתאוריה של אבן ח'אלדון, כמו בכל תאוריה, מקור או הגות אחרת, ולוקח ממנה את הדברים הנכונים לבניית חברה טובה בכל מקום אשר תהיו.
ברגע זה, ארצה להודות למרצי הפקולטה, על חוויית הלמידה המשמעותית והקניית האהבה לידע. אין הנאה כמו להסביר למי שאינו לומד בפקולטה כמה מעשיר ללמוד מאדם בעל תשוקה כל כך גדולה לתחום עיסוקו. אודה גם לסגל הניהולי ומזכירויות החוגים על התמיכה האינסופית במענה לבעיות ולגישור הפערים אשר נוצרו בניהול הלימודים תוך כדי המילואים. לבסוף אודה להורים על התמיכה האינסופית לאורך כל הדרך גם ברגעים הקשים.
אסיים את דברי בהקדשה אישית של מעמד זה לחברי היקר ליחידה ומי שהיה הסמל של הצוות שלי: סרן ארנון בנבניסטי וספי ז"ל. ארנון דוגמה ומופת להצבת מטרות ועמידה בהן, נפל כחודש וחצי לאחר תחילת הלחימה ב20 בנובמבר 2023 ז' בכסלו תשפ"ד. ארנון היקר אני אוהב אותך אהבת אמת.
תודה רבה לכולכם.
