"תופסי האורית" – לימוד ומחקר של כתבי הקודש של ביתא ישראל

תוכנית הדגש ״תופסי האורית״

החוג למקרא מציע לימודי מ״א בדגש מיוחד - ״תופסי האורית״ - למתעניינים.ות במורשת קהילת ביתא ישראל (יהדות אתיופיה), ובמיוחד במסורות המקרא בכתב ובעל פה השמורות עם המנהיגים הרוחניים של הקהילה.
התוכנית נועדה להכשיר סטודנטים וסטודנטיות מן הציבור הכללי ומבני ובנות קהילת ביתא ישראל להיות מי שיחקרו בעצמם.ן את תרבות הקהילה.

״תופסי האורית״ - פירוש השם

על משקל ״תפשי התורה״ (ירמיה ב 8), שעל פי הנביא ירמיהו, היו הכוהנים בעלי הידע בתורה, ״תופסי האורית״ מכשירה מומחים באורית ובכתבי הקודש האחרים של ביתא ישראל. לא, אנחנו איננו מסמיכים קסים…, אלא מכשירים חוקרים וחוקרות לעסוק בכתבי הקודש.
האורית (מן הארמית: אורייתא, תורה) הוא השם המיוחד לשמונת הספרים הראשונים בתנ״ך האתיופי, והם מכתבי הקודש החשובים ביותר לקהילת ביתא ישראל. באורית נמנים חמשת חומשי התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים) והספרים יהושע, שופטים ורות. האורית כתובה בשפת הגעז, שפת קודש, המובנת רק לקסים (כוהני הדת) המנהיגים הרוחניים של ביתא ישראל, קומץ חוקרים, ומעט ישראלים ממוצא אתיופי.

מה כוללת התוכנית?

סטודנטים וסטודנטיות בתופסי האורית לומדים לימודי מקרא, שפות אתיופיות (געז ואמהרית) ומקבלים הכשרה באנתרופולוגיה חברתית.

במסגרת הלימודים (במסלול העיוני או המחקרי) תזכו ל:

• הכשרה בלימוד מסורות נוסח המקרא, כולל מסורת הנוסח האתיופי של כתבי הקודש, מפי מרצים ומרצות בחוג למקרא; והם גם יכירו לכם שיטות תרגום ופרשנות קדומה ומודרנית למקרא, ושיטות מחקר בכל אלה.
• לימוד השפות געז ואמהרית, על יד פרופ׳ אנבסה טפרה (החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית), במטרה לרכוש מיומנות בקריאת האורית ובדרכי תרגומה, ועל מנת להכיר כתבי קודש אחרים של הקהילה המתבססים על האורית. 
• הכשרה אנתרופולוגית בשיטות לאיסוף ושימור מסורות בעל פה, על יד פרופ׳ אריקה וייס (החוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה), לצורך מפגשים עם הקסים (המנהיגות הדתית) הבכירים והמבוגרים ביותר של הקהילה. במפגשים אלה הסטודנטים.ות יוצאים.ות לשטח, מראיינים.ות את הקסים, לומדים.ות מהם, ומגבשים.ות תוצרים מחקריים מעמיקים הנשענים על ממצאי הראיונות. 

פרויקטים של לימוד ומחקר במסגרת ״תופסי האורית״

לפניכם.ן שורה של פרויקטים של לימוד ומחקר שתכליתם לשמר ולתעד את המורשת הנוגעת לכתבי הקודש של ביתא ישראל: 

• "הקריאה באורית: תיעוד ושימור מסורת הקריאה, התרגום והפרשנות של הקסים". החל מתשפ״ב (2022), אנחנו מקיימים עבודת שדה של תיעוד ומחקר של מסורות הנוסח, התרגום והפרשנות של האורית. פרויקט התיעוד והשימור החל במסורות הנוגעות לפסיכא (פסח) והוא נעשה בשיתוף פעולה עם המרכז למורשת יהדות אתיופיה. המחקרים יופיעו בספר: פסיכא – קריאות באורית של הקסים מביתא ישראל: אוסף מחקרים, בעריכת פרופ' דלית רום-שילוני ופרופ' אריקה וייס. שלושה סטודנטים.ות: סלמווית פיסהה, קס מולועלם טמייט וגדי מלאכו, יחד עם האנתרופולוגית אריקה וייס, ודלית רום-שילוני כותבים.ות כל אחת ואחד פרק בספר שעתיד להופיע בראשית 2027. 
   
• המאגר הדיגיטלי לכתבי הקודש של ביתא ישראל (שבאחזקה פרטית). שיתוף פעולה עם הספריה הלאומית ועם המרכז למורשת יהדות אתיופיה. המאגר הוקם באפריל 2024, ובמאי התקיימה סדנה ראשונה נודדת ברחבי הארץ עם חוקרים.ות בינלאומיים ובה נמצאו 19 כתבי קודש מיוחדים במינם - כתבי הקודש נשארים (כמובן) בידי בעליהם, והם מצולמים בבתי התפילה של הקסים לצורכי מחקר בלבד. הצילומים של כתבי היד נמצאים עתה בתהליך של דיגיטציה ויהיו פתוחים לכל מתעניין בארץ ובעולם באתר הספריה הלאומית.
   
• קטלוג וחקר כתבי הקודש של ביתא ישראל שבאחזקה פרטית. פרויקט מחקר במסגרת המרכז לחקר התפוצות (אוניברסיטת תל אביב) לשנים 2026—2029. הפרויקט יניב ספר בעברית וספר באנגלית ובו יתוארו כתבי היד שנמצאו ושעוד יימצאו (ויישארו בידי בעליהם). וכן יתקיימו שלוש סדנאות חוקרים בינלאומיות.
   
• אורית-שמות: בכתבי יד ובמסורות בעל פה של ביתא ישראל – פרויקט מחקר בראשות פרופ׳ דלית רום-שילוני ובתמיכת הקרן הלאומית למדע, 2027-2024. מבין ספרי האורית, ספר שמות הוא בעל חשיבות מיוחדת לביתא ישראל. זאת משום תכניו: סיפורו של העם, השעבוד ובמיוחד הישועה ממצרים, משה, מנהיגותו של אהרן הכוהן, ומעל לכל אלה, סיפור הברית במעמד הר סיני, עשרת הדברות - אסרתו קאלאת, ויחידות החוק הנוגעות לחגים ולמשכן. חשיבותו של הספר ניכרת גם בכך שהוא ספר האורית היחיד שזכה לקודקסים משל עצמו. פרויקט המחקר הזה עוסק בהיבטים שונים שנוגעים לחשיבות המיוחסת לספר שמות, ובמהלכו נחשפו ששה כתבי יד מיוחדים של אורית-שמות שנמצאים רק בידי ביתא ישראל. המחקר מתמקד במסורות הנוסח ובמסורות תרגומיות ופרשניות בעל פה סביב פרקים נבחרים בספר שמות, ומשתתפים בו חמישה סטודנטים.ות.
   
• עבודה מחקרית משותפת עם פרויקט THEOT (ראשי תיבות של: Textual History of Ethiopic Old Testament), התקיימה בפברואר 2025—פברואר 2026. THEOT הוא פרויקט מחקר בינלאומי (בניהול החוקר Steve Delamarter ואחרים), שבו פיענחו החוקרים את תולדות כתבי הקודש האתיופיים של התנ״ך לאורך כ-700 שנים. לראשונה, הוספנו אל המחקר אוריות של ביתא ישראל במטרה לראות האם וכיצד המסורות הטקסטואליות של ביתא ישראל משתלבות או יוצאות דופן בהשוואה לכתבי היד שבידי נוצרים אורתודוכסים באתיופיה.
  בפרויקט לקחו חלק שבעה סטודנטים.ות מתופסי האורית, וצוות של ארבעה חוקרים.ות מטעם THEOT. הפרויקט הביא לגילויים חשובים (ואפילו מרעישים), והוא הוצג כבר בשני כנסים בינלאומיים, ועתיד להתפרסם בספר שעורכים החוקרים המובילים את הפרויקט. בפרק מיוחד, פרופ׳ דלית רום-שילוני מספרת על תופסי האורית ועל הממצאים ממחקר שישה ספרי אוריות-שמות שבהם מתגלית מסורת סופרים מיוחדת לביתא ישראל.
  
   
• ״אסרתו קאלאת (עשרת הדברות) המסורות בעל פה ובכתב. הפרויקט מתמקד במסורות בע״פ של עשרת הדברות (אסרתו קאלאת בגעז), שהוא טקסט מגדיר-זהות של ביתא ישראל. פרופ׳ רום-שילוני פרסמה מחקר ראשוני על המסורת בע״פ של הקהילה בהשוואה לטקסטים כתובים של עשרת הדברות (המאמר התפרסם בכתב העת Israel Oriental Studies Annual 25 בשנת 2025, ראו כאן). המחקר הראה שלמסורת על פה שורשים בכתב החוזרים לפחות כ-600 שנים אחורה (אל ראשית המאה החמש עשרה). בהמשך לכך, החל משנת 2025, אנחנו אוספים וחוקרים את המסורות בע״פ שבפי הקסים הבכירים ומבוגרים אחרים בקהילה (גברים ונשים) בשאלה – האם ישנה מסורת אחת אחידה של אסרתו קאלאת, או מסורות שונות שנשמרו במורשת הקהילה? – הפרויקט בהשתתפות הסטודנטים.ות כולל הקלטות מצולמות וניתוחן, וסופו יהיה פרסום ספר בעברית וספר באנגלית.

עבודות מחקר של סטודנטים וסטודנטיות בתוכנית

בימים אלה ארבעה סטודנטיות וסטודנטים הלומדים בתוכנית כותבים.ות תיזות לתואר שני (MA), ואחת החלה מסלול דוקטורט (PhD).
כדוגמאות (לסקרנים.ות), הנה כמה מן הנושאים הנחקרים: החיבור החשוב 'גדלא מוסה';  שני כתבי יד של אורית-שמות מזמנים דיונים בנוסחים של כתבי יד יוצאי דופן בהשוואה למסורת הנוסח האתיופית; תפילת שבת ושורשיה; ומקומה של האורית בתהליכי ההכשרה של הקסים.

ישנם הרבה מאד נושאים נוספים שרק ׳מחכים׳ לתשומת לב ולמחקר עמוק וחדשני!

מבנה הלימודים

הלימודים מרוכזים ביום לימודים אחד (ארוך) ומחייבים השקעה רבה ומאמץ לאורך השנה כולה ולמשך כשלוש שנים:

1. שנת השלמות (בימי א׳)
2. שתי שנות לימודים של התואר השני (בימי ד׳) 

סטודנטים.ות מצטיינים.ות יוכלו להתקבל למסלול המחקרי ולכתוב תזה אם יעמדו בתנאים אלה:

1. צבירת קורסים בהיקף של 12 ש"ס לפחות בציון ממוצע של 85 לפחות.
2. הגשת הצעה מחקר לעבודת הגמר מאושרת על ידי מנחה מהחוג.

המסיימים יקבלו תואר שני (MA) במקרא.

סטודנטים.ות מצטיינים.ות בלימודי התואר השני במסלול המחקרי (ציון ממוצע 90 לפחות) יוכלו להמשיך ללימודי דוקטורט (אחרי השלמת התואר השני בתוכנית).
פרטים ונוסח מחייב ראו באתר ביה"ס למדעי היהדות.
 

קול קורא לקראת תשפ״ז

ההרשמה למחזור חדש של ״תופסי האורית״ לקראת תשפ״ז נפתחה, ראו הקול הקורא להלן.

״תופסי האורית״ – לימוד ומחקר של כתבי הקודש של ביתא ישראל

מלגות

עד חמש מלגות לסטודנטים.ות בני ובנות הקהילה ביתא ישראל הכוללות:

1. שכר לימוד 
2. מלגת קיום (צנועה אך משמעותית)

למי מיועדת התוכנית?

בוגרות ובוגרי ב"א/בא"ד (בציון ממוצע 80 לפחות) המעוניינים.ות:

1. לעסוק במחקר ייחודי של כתבי הקודש של ביתא ישראל.
2. לרכוש הכשרה אקדמית וכלים למחקר טקסטואלי ותרבותי.
3. להשתלב בפרויקטים בעלי חשיבות תרבותית והיסטורית.

אנו מזמינים אתכם.ן לפנות אלינו ולהגיש מועמדות לדגש המיוחד הזה בלימודי המ"א של החוג למקרא.
 

למה להצטרף?

1. תחום מחקר ייחודי ופורץ דרך.
2. שילוב בין פילולוגיה, מקרא, שפה ואנתרופולוגיה.
3. עבודה עם הקסים הבכירים שהוכשרו עוד באתיופיה ולימוד המסורות החיות השמורות בעל פה עימם.
4. הכשרה מקצועית ברמה גבוהה.

הרשמה ופרטים נוספים

ההרשמה למחזור הבא נפתחה בימים אלה, הקדימו ליצור קשר. ההרשמה דורשת ראיון וקבלה.
לפרטים נוספים, אנא, פנו אל מזכירות החוג למקרא, 03-6409787.
ולפרופ׳ דלית רום-שילוני  050-33321005 או dromshil@tauex.tau.ac.il.

״תופסי האורית״ - תוכנית הלימודים, המלגות והליך ההרשמה לקראת תשפ״ז 

צפו בנו ו/או קראו עלינו

בתופסי האורית קיימנו עד כה שורה של סדנאות חוקרים - לפניכם תוכניות הכנסים:

• קריאה באורית: כתבי יד אתיופיים של התנ״ך שבידי ביתא ישראל והכנסיה האורתודוכסית, קירבה והתבדלות, בהשתתפות פרופ׳ לורן שטוקנברוק, סופיה דגה-מולר וטד ארהו, 11 באוגוסט 2022.  
   
• סדנת כתבי הקודש של ביתא ישראל, בהשתתפות פרופ׳ לורן שטוקנברוק, סופיה דגה-מולר, טד ארהו וד״ר בר קריבוס, 19–23 במאי 2024 (והתוכנית באנגלית כאן).
   
• החיפוש והמחקר: מתודולוגיות ויישומן, בהשתתפות פרופ׳ לורן שטוקנברוק, 6 באוגוסט 2025.
   
• ביתא ישראל וכתבי הקודש של הקהילה בראייה היסטורית, סדנת מחקר בהשתתפות פרופ׳ סטיב קפלן ותופסי האורית בחוג למקרא, 25 בפברואר 2026

כתבות בעברית (ובאנגלית) על הגילויים המרעישים של אוריות מן המאה החמש עשרה!

• ״לחשוף את הקלפים״, יפעת ארליך, ישראל היום, 30.5.2025.
   
• תגלית מרעישה: האוריות של ביתא ישראל מן המאה החמש עשרה! 3.7.2025 Ynet.
   
• המאגר הדיגיטלי של כתבי הקודש של ביתא ישראל, בשיתוף הספריה הלאומית בירושלים והמרכז למורשת יהדות אתיופיה, אוקטובר 2024.
   
• וובינר: מוזמנים לצפות בשעה מרתקת של הרצאות קצרות וראיונות מוקלטים בעברית (בליווי כתוביות) עם הסטודנטים.ות של ״תופסי האורית״ על כתבי הקודש בשפת הגעז, ובתפקידיהם של הקייסים מנהיגי הדת של יהודי אתיופיה, בכלל ובפרט בהוראת האורית, הטקסט המקודש המחבר את יהודי אתיופיה בימינו לאבותיהם והנמסר מדור לדור. הוובינר התקיים ביום ראשון 17 בינואר 2021, להלן הקישור.
   
• כתבה באנגלית על הפרויקט: בקישור הבא כתבה שכתבה ד״ר דיאנה ליפטון, יו״ר הועדה האקדמית המלווה של תופסי האורית, על תוכנית הלימודים ועל פרויקט השימור.  
   
• איגרת לחג הסגד (תשפ״ג): לקראת חג הסגד תשפ״ג (כט מרחשוון תשפ״ג, 23 בנובמבר 2022), ולבקשת סגנית הנשיא לענייני שוויון ומגוון, פרופ׳ נטע זיו ואנשי/נשות משרדה, הכנו ב״תופסי האורית״ איגרת הסבר על החג, שכתבו הסטודנטים גדי מלאכו וקס מולועלם טמייט.