הנחיות לכתיבת עבודות סמינריוניות

בחירת נושא / שאלת מחקר

נושא טוב לעבודת סמינר עונה בדרך כלל על שני קריטריונים מרכזיים.

עניין: הכותב הציג סוגייה או שאלה שעניינה אותו ויש בה עניין לקוראים נוספים.
אפשרות חקירה: השאלה בת- חקירה מבחינת זמן הלימוד, היקף הכתיבה, והימצאותם של נתונים ומחקרים העשויים לקדם את הבנת הנושא.

שאלת המחקר ניצבת בבסיס עבודת המחקר ומטרת העבודה לענות על שאלה זו. הפרקים שיופיעו בעבודה הם שלבים בבדיקת הסוגיה ובפתרון התשובה. לאחר שתאספו את החומר הביבליוגרפי ותקראו אותו, יובהר לכם מבנה העבודה הרצוי לכם. ייתכן כי במהלך העבודה ישתנה המבנה או אף שאלת המחקר, ואין בכך כל פסול. מכיוון שכך, עדיף להתחיל לעבוד על גוף העבודה, ורק בסוף התהליך לכתוב את המבוא והסיכום. יש לנסח מחדש את השאלה אחרי הלימוד כדי שתהיה בהירה וברורה בעבורכם ובעבור הקוראים.
הנושא ייבחר בתיאום עם מנחה הסמינריון. הימנעו מלהגיש עבודות גמורות ללא התייעצות עם המנחה. לעיתים תתבקשו להגיש ראשי פרקים לאישור.
מומלץ להתחיל באיסוף החומר, גיבוש ראשי פרקים וכתיבתה כבר במהלך הסמסטר. כתיבת עבודה סמינריונית מתמשכת זמן מה, ולא כדאי לדחותה לתקופת המבחנים או החופשות.
בשלב זה אינכם מתבקשים לחדש. אם תוכלו לחדש, הרי זה משובח, אך אין זה הכרחי. למעשה, אתם נבחנים על הצלחתכם להגיע לחומר הביבליוגרפי הרלוונטי, ארגון החומר, התמודדות עמו והכתיבה המדעית. לפיכך כדאי גם להקפיד על צורה מסודרת ויפה של העבודה, על כללי הרישום הביבליוגרפי וכו'.

היקף מומלץ

עבודת סמינר: 25-20 עמ'. עבודת רפראט: 7 עמ', אך זכרו כי טיב העבודה נקבע על פי תוכנה ולא על פי היקפה.

כותרת העבודה

שם העבודה מסכם בצורה הקצרה ביותר את תוכן העבודה. רצוי לבחור את שמה לאחר סיום העבודה.

תוכן עניינים

החלוקה לפרקים תיעשה על פי אופי העבודה ושאלת המחקר.

המבוא
המבוא מציג את שאלת המחקר/נושא העבודה. הוא מסביר מהי השאלה ומתאר כיצד תתמודדו עם השאלה בפועל, כלומר, מה תהיינה דרכי המחקר. במבוא יוסבר מבנה העבודה ומדוע בחרתם במבנה זה. במבוא יוגדר תחומי המחקר וגבולותיו – מה נדון בעבודה ומה לא. בשלבים מתקדמים של לימודכם תתבקשו להביא במבוא גם סקירת מחקר קצרה הכוללת את הפתרונות שהוצעו עד עתה לשאלת המחקר שלכם ולעמוד על יתרונותיהם וחסרונותיהם של ההצעות הקודמות. בהמשך יש להציג או לרמוז באיזה אופן יוכל הפתרון שלכם לעלות על קודמיו. זכרו: בשלב זה כדאי לעורר עניין בנושא המחקר ולא להציע פתרונות.

גוף העבודה
גוף העבודה יכלול דיון בנושא שאותו הצגתם במבוא, למעשה: גוף העבודה מכיל את השלבים השונים בפתרון השאלה שהצגתם במבוא. השלבים השונים בפתרון הם פרקי העבודה וחלקיה.
בסיומו של כל פרק בעבודה רצוי לסכמו בקיצור ולהציג את מסקנותיכם עד שלב הזה. במסגרת הדיון עליכם להציג את דעתכם המנומקת לגבי הנושאים השונים תוך התייחסות למחקרים המדעיים הרלוונטיים והערכתם. זכרו: מבנה העבודה, כלי העזר והביבליוגרפיה ייקבעו על- פי הנושא שבחרתם ועל- פי דרישות מנחה הסמינריון.

הערות השוליים
תפקידן של הערות השוליים להסב את תשומת לב הקורא לעניינים הנוגעים לנושא הנדון, אך אינם מעיקרם של הדברים. ההערות כוללות הפניות לספרות מחקר (עם ציון למספרי העמודים (cross references) המדויקים), כולל הערכה שלכם למחקרים. הן כוללות גם הפניות מקשרות בתוך העבודה עצמה, הפניות למראי מקום בספרות מחוץ למקרא, תוספת אינפורמציה ועוד. יש להקפיד ולהעריך האם הערה שכתבתם מקומה אכן בשוליים, או שיש לה חלק חשוב בעבודה.

אולם זכרו:

הערות שוליים אינן סימן למדעיוּת. אין "להתהדר" בהערות שוליים כאשר הן אינן נחוצות.
הערות שוליים ארוכות מדי (מעל לפסקה אחת) ראויות אולי לדיון נפרד בנספח, או בעבודה עצמאית המוקדשת לנושא הנידון בה.

הפנייה ביבליוגרפית מלאה ומדוייקת (ראו גם רשימה ביבליוגרפית להלן) מאפשרת לקוראים להתחקות אחר בסיס הטיעונים שלכם ולאתר את המקורות הראשוניים והמשניים שנזכרו אצלכם. נתינת קרדיט מלא יוצרת שקיפות בעבודת החקירה ומונעת 'פלגיאטים' (בחזקת "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", מגילה טו, א).

הסיכום
מכיל תמצית קצרה של תוכן העבודה לשלביה. רצוי לא להלאות את הקורא ולא לחזור על כל המידע שניתן קודם, ורצוי אולי אף לשנות מעט את הסגנון שנקטתם בו. אפשר להציע בסופו של הסיכום כיוונים אפשריים להמשך המחקר ולהעלות שאלות שתשובותיהן מחוץ לתחומי עבודותיכם (ולציין זאת במפורש).

נספח
כאן ניתן לכלול חומרי עזר שאתם מפנים אליהם במהלך העבודה כגון: טבלאות, תרשימים, טקסטים חוץ-מקראיים וכיוצא בהם. כדאי לא להרבות בנספחים – אם החומר חשוב, אולי מקומו בגוף העבודה. אם איננו חשוב מוטב לא להביאו בעבודה זו.

רשימה ביבליוגרפית
הרשימה תיערך על- פי הכללים המוצגים בדף הנחיות נפרד. הרשימה צריכה לכלול את כל הפריטים הביבליוגרפיים ששימשו אתכם בעבודה (לא מקובל לציין קונקורדנציות). אין לציין ספרים שלא קראתם או שלא נזכרו בגוף העבודה.
המהדורות של המקורות ראשוניים שבהם השתמשתם כגון: בראשית רבה, ילקוט שמעוני וכו' נזכרים בחטיבה נפרדת של הרשימה הביבליוגרפית, בדרך כלל בראש הרשימה תחת הכותרת "ספרות ראשונית/מהדורות". שאר הספרות תופיע בהמשך תחת הכותרת "ספרות משנית/ספרות מחקר". אין נוהגים לציין מהדורה לתנ"ך ולתלמוד בבלי אלא אם כן יש לכך חשיבות על פי אופי העבודה. אם בחרתם להשתמש בקיצורים בגוף העבודה, יש להשתמש במפתח קיצורים ביבליוגרפי. המפתח ישמש גם כרשימה ביבליוגרפית. הרשימה תסודר לפי סדר הא"ב של הקיצורים (שמות המחברים); עברית ולועזית יחדיו.

סגנון הכתיבה
ענייני, אובייקטיבי, מדוייק, בהיר ובעברית תקינה. אין להשתמש בביטויים פוגעניים. התייחסו לעצמכם בגוף ראשון יחיד. למשל, "לדעתי..." ולא "לדעתנו."...

הגשה
את העבודה יש להגיש למזכירות החוג (ולא למנחה הסמינריון). רצוי תמיד לשמור עותק (ממוחשב או מודפס) אצלכם.

מראי-מקום ממקורות ראשוניים
מראי-מקום לכתובים מהמקרא, מספרות חז"ל, מהספרים החיצוניים, מהברית החדשה וכו' יבואו בגוף העבודה. ספרי המקרא יוזכרו תוך שימוש בקיצורים המקובלים (ראו להלן); שמות
שאר הספרים יבואו במלואם.

להלן רשימות הקיצורים המקובלים לשמות ספרי המקרא:

בר' - בראשית	יש' - ישעיה	תה' - תהלים
שמ' - שמות	יר' - ירמיה	מש' - משלי
וי' - ויקרא	יח' - יחזקאל	איוב - איוב
במ' - במדבר	הו' - הושע	שה"ש - שיר השירים
דב' - דברים	יואל - יואל	רות - רות
יהו' - יהושע	עמ' - עמוס	איכה - איכה
שופ' - שופטים	עוב' - עובדיה	קה' - קהלת
שמ"א - שמואל א	יונה - יונה	אס' - אסתר
שמ"ב - שמואל ב	מי' - מיכה	דנ' - דניאל
מל"א - מלכים א	נח' - נחום	עז' - עזרא
מל"ב - מלכים ב	חב' - חבקוק	נחמ' - נחמיה
צפ' - צפניה	דה"א - דברי הימים א
חגי - חגי	דה"ב - דברי הימים ב
זכ' - זכריה	מל' - מלאכי

הקיצורים משמשים למראי-מקום בלבד, ואין להשתמש בהם בגוף הדיון. למשל: "מונטגומרי חיבר פירוש לספר מלכים שבו הוא דן במל"א ו 1".

יש לציין את הפרק באותיות ואת הפסוק בספרות ללא גרשיים, וללא פסיקים ביניהם, כשבין הפרק לפסוק יש רווח: "בראשית ברא אלהים" (בר' א 1). בסדרת מראי-מקום יבואו פסיקים בין הפסוקים וסימן נקודה-פסיק בין הפרקים והספרים: "ברא" (בר' א 1 27 ; ב 3; ה 1; דב' ד 32 , ועוד).

לעיון נוסף: יוסף עופר, "כיצד מצטטים מן התנ"ך", לשוננו לעם מב, ב (תשנ"א), עמ' 61-57.

ספרות עזר לכתיבת עבודה סמינריונית

נבט אפרתי (ואחרים), העבודה האקדמית במוסד אקדמי - חלקיה ודרך הגשתה, מכון מופ"ת, תל- אביב 2002.
ראובן אשל, מדריך לעבודה סמינריונית במדעי הרוח, , ירושלים תשנ"ב.
שחף הגפני, כתיבת עבודה, סדנה לחשיבה מדעית ומתודולוגית, חיפה 1981.
עידית וולפה ועירית עמית, חיבור מדעי – האתגר, תל- אביב 1994.
עידית וולפה ועירית עמית, לכתוב עבודת מחקר – כלים וכללים, תל-אביב 1998.
רחל וילנאי, עשרה צעדים בכתיבת עבודה מדעית, עתלית 2003.
ערן חיות, מדריך למחקר ולכתיבה מדעית: מהלכה למעשה, מהדורה מעודכנת, רעננה תשע"ב 2012.
אברשה טנא, ברוריה מרגולין וחנה עזר, תדריך לכתיבת עבודה אקדמית, תל-אביב 1998.
אלי יזרעאלי, המדריך המלא לכתיבה אקדמית: החיבור האקדמי – עבודת המחקר – איסוף המקורות, רמת-גן 1999.
דרורה כפיר, סמינריון אקדמי וכתיבת עבודה סמינריונית לסטודנט, תל אביב 2000.
תרצה לבציון, הסדנה לכתיבה עיונית ולעבודות גמר; קריטריונים להערכת עבודות גמר, ירושלים 1994.
חנה עזר, כתיבת עבודה אקדמית – תהליך ותוצר, תל אביב 1999.
בועז ערפלי, מדריך להגשת חיבור אקדמי, תל-אביב 1999.
א' פייקס, הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית, ירושלים תשל"ה.
יונה פינסון, מדריך לכתיבת עבודה אקדמית, אוניברסיטת תל- אביב 1998.
שלמה קניאל, כתיבת עבודות מחקר בחינוך הגבוה, תל- אביב 1997.
אורה רודריג-שורצולד, הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית, רמת-גן 1998.