ימי הביניים
על פי מיתוס מקובל היו הימים שבין המאה החמישית לחמש-עשרה תקופת שקיעה ממושכת ("חשכת ימי הביניים"). במציאות היו ימי הביניים (כעידנים אחרים) תקופה של אורות וצללים. התקופה הזאת ראתה את קריסת התרבות הרומית, התמוטטות הערים ועליית הדת הקתולית, מלחמות פיאודליות, מסעי צלב למלחמה בכופרים ויצירת האינקוויזיציה לרדיפת אויבי הכנסייה. אבל בימי הביניים צמחה תרבות חדשה ומרשימה. ערים צצו מחדש; נוצרו האוניברסיטאות, הבנקים, איגודים, פרלמנטים, סגנונות חדשים באדריכלות וספרות גדולה בשפות המדוברות. זאת היתה תקופה של סתירות פנימיות ושל שינויים גדולים. בשיעורים העוסקים בימי הביניים דנים מורי הפרק ההיסטורי הזה בחברה ובכלכלה, באיכרים ובעניים, באצילים ובמלכים. הם דנים ברגשות, ביחס למגדר ולדת, במאבק בין מסורת לחידוש ובדרך שבה יחידים וחברות מעצבים את זהותם בתנאים משתנים.
ימי הביניים, ימי הביניים המאוחרים והעת החדשה המוקדמת, היסטוריה חברתית, אנתרופולוגיה היסטורית, היסטוריה גרמנית, מחקר התרבות, מגעים בין תרבויות, היסטוריה של המשפחה ושארות, סמנטיקה היסטורית, היסטוריה של שימוש לשון, אוריינות וכתב, היסטוריוגרפיה, היסטוריה של מדעי החברה ומוסדות הידע, קולוניאליזם וחברות ספר |
ימי הביניים, היסטוריה של הרפואה, היסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית, ספרד, רגשות, מפגש בין דתי |
אימפריה ביזנטית מוקדמת |
ימי הביניים,תופעות דתיות |
