מחקר אקדמי

במכון כהן מיוצגות גישות אקדמיות רבות, בעיקר בתחומי היסטוריה ופילוסופיה של המדע. אנשי הסגל נבדלים בגישות השונות ובתחומי המחקר שלהם, בהם ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעיים הפיזיקליים וההיסטוריה והפילוסופיה של מדעי החיים בעת המודרנית ובעת העתיקה. תחומי מחקר נוספים במכון הם ביקורת התרבות, ההיסטוריה של המחשבה החברתית והקשריה להיסטוריה של המדעים והרעיונות, וההיסטוריה והפילוסופיה של מדעי האדם. תחומי המחקר הכוללים את ההיסטוריה של המחשבה היהודית, האסלאמית והמזרח-תיכונית מקבלים דגש רב, שכן המחקר במכון תמיד נעשה תוך שימת לב לחברה ולתרבות בה הוא מתרחש.

 

תלמידי המחקר של המכון מעשירים את תחומי הידע שהמכון חולש עליהם, מכיוון שהללו מגיעים מרקעים שונים ומתחומים שונים ובעלי מטרות מחקר מגוונות החל מפילוסופיה של האסתטיקה ועד לטכנולוגיות דיגיטליות מודרניות. בנוסף, מתארחים במכון מדי שנה מספר משתלמי בתר-דוקטורט וכולם יחד יוצרים קהילה אינטלקטואלית תוססת.

 

להלן מפורטים תחומי העניין של אנשי הסגל במכון באופן תמציתי. לקבלת מידע נוסף אנא גלשו לאתר האישי של חבר הסגל הספציפי.

 

היסטוריה ופילוסופיה של המתמטיקה והמדעים הפיזיקאליים

פרופ' ליאו קורי הינו דיקאן הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות פעילותו המחקרית מתמקדת בשני תחומים עיקריים: (1) המסורת האוקלידית של ימי הביניים ותקופת הרנסנס; (2) ההיסטוריה של המתמטיקה בתקופת המחשוב. הוא זכה לאחרונה במימון של הקרן הישראלית למדע בנושא "ההיסטוריה של החישוביות בישראל בשנים 1955-1985". בין פרסומיו האחרונים נמנים: A Brief History of Numbers, Oxford, Oxford University Press (2015). "Distributivity-like Results in the Medieval Traditions of Euclid's Elements: Between Geometry and Arithmetic", Mathesis Ser. V, Vol. 1 (2), (Jul. Dec. 2016). "Some distributivity-like results in the the medieval arithmetic of Jordanus Nemorarius and Campanus de Novara," Historia Mathematica (2016).

צפו בהרצאתו של פרופ' קורי על ההיסטוריה של תורת היחסות הכללית

צפו בסדרת ההרצאות של פרופ' קורי על היסטוריה ורציונליות

 

פרופ' מנחם פיש הוא בעל הקתדרה ע"ש יוסף וסיל מייזר להיסטוריה ופילוסופיה של המדע במכון כהן. הוא ראש הועדה האקדמית של המכון ועורך את כתב העת הבינלאומי להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, HOPOS. מפרסומיו האחרונים: "Babbage's Two Lives"  שפורסם ב- British Journal for the History of Scienceובשנת 2017 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת שיקאגו ספרו " Creatively Undecided: Toward a History and Philosophy of Scientific Agency". בשנת 2016-2017 הוא משמש כחוקר אורח באוניברסיטת פרנקפורט במכון ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.

 

ספרו של ד"ר שאול קציר " From Sonar to Quartz Clock: Technology and physics in war, academy and industry" חוקר את השינוי החל בתופעות פיזיקליות שונות ובוחן את ההשפעה ההדדית של המדע על הטכנולוגיה ולהפך. ד"ר קציר ארגן סדרת סדנאות בנושא יחסי הגומלין של הפיזיקה בתקופה שבין מלחמות העולם, כשהראשונה בהם התקיימה באוקטובר 2015 באוניברסיטת תל אביב בשיתוף המרכז להיסטוריה של הידע בציריך (ניתן לראות את תקציר ההרצאות כאן). הסדנה השנייה התקיימה בבודפשט, בדצמבר 2016 ומתוכנן לצאת גיליון המסכם את התוצאות. מפרסומיו האחרונים: "Time standards for the twentieth century – telecommunication, physics and the quartz clock," The Journal of Modern History. "Pursuing frequency standards and control: the invention of quartz clock technologies," Annals of Science, 73 (2016): 1-39. "Frequency and Time Standards from Acoustic to Radio: The First Electronic Clock," In: Lara Huber and Oliver Schlaudt (eds.) Standardization in Measurement: Philosophical, Historical and Sociological Issues, 2015. "Manchester at war: Bohr and Rutherford on problems of science, war and international communication," In: Finn Aaserud and Helge Kragh (eds.) One hundred years of the Bohr atom: Scientia Danica. Series M. Mathematica et physica, 1, 2015.

צפו בהרצאתו של ד"ר שאול קציר: The Turn to Applied Quantum Mechanics

 

לד"ר אורי בלקינד תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת וושינגטון. ד"ר בלקינד הוא מרצה בכיר במכון כהן, ובעברו היה פרופסור באוניברסיטת ריצ'מונד. כמו כן הוא היה עמית בתר-דוקטורט במכון כהן ,באוניברסיטת אונטריו המערבית ובאוניברסיטת פיטסבורג. בספרו Physical Systems: Conceptual Pathways between Space time and Matter שיצא בשנת 2012 בהוצאת ספרינגר, מפתח ד"ר בלקינד גישה פילוסופית ליסודות המגדירים את החלל, הזמן והתיאוריות הפיזיקליות הקלאסיות.

 

היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים

פרויקט המחקר העיקרי הנוכחי של פרופ' חוה יבלונקה הוא ספר משותף עם פרופ' סימונה גינזבורג אודות האבולוציה של ההרגשה (experiencing) האמור לצאת באמצע שנת 2018. בימים אלו היא לוקחת חלק בדיון התוסס בנושא "הסינתזה האבולוציונית המורחבת", ומכינה הרצאה לכנס בנושא מגמות חדשות בביולוגיה אבולוציונית: גישות ביולוגיות, פילוסופיות וחברתיות. כמו כן, הינה חברת מחקר בביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.

לצפייה בהרצאתה של פרופ' יבלונקה בנושא אבולוציה: Evolution in Four Dimensions

לצפייה בהרצאתה של פרופ' יבלונקה בנושא אפיגנטיקה: Epigenetics in Evolution

 

ד"ר אהוד לם הוא ראש התוכנית הבין-אוניברסיטאית להיסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים (תכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית). תחומי המחקר העיקריים שלו הם האבולוציה של הגנום והאבולוציה של יכולות קוגניטיביות גבוהות אצל בני אדם. הוא חוקר את התחומים הללו תוך שימוש בתיאוריות ביולוגיות, מודלים, וניתוח פילוסופי. כמו כן הוא חוקר בעיות פילוסופיות הקשורות למודלים מדעיים ונרטיבים אבולוציוניים. ביחד עם שותפי מחקר, הוא החל לחקור לאחרונה את הרעיון של הדריפט האבולוציוני וקו-אבולוציה. פרויקט המחקר העיקרי שלו, הנתמך על ידי הקרן הישראלית למדע, עוסק בתפקידו של ארגון הגנום באבולוציה. בפרויקט זה הוא למעשה מספר מחדש את סיפורה של הגנטיקה במאה ה-20 תוך שימת הדגש על ארגון הגנום ולא על גילוי הגן. מפרסומיו האחרונים: "Cultural group selection and holobiont evolution - a comparison of structures of evolution." In: Snait Gissis, Ehud Lamm, and Ayelet Shavit (eds.), Landscapes of Collectivity in the Life Sciences. MIT Press. 2017. "Big Dreams for Small Creatures: Ilana and Eugene Rosenberg's path to the Hologenome Theory." In: Oren Harman and Michael R. Dietrich (eds.), Dreamers, Visionaries, and Revolutionaries in the Life Sciences. Chicago University Press. 2016. "Systems Thinking Versus Population Thinking: Genotype Integration and Chromosomal Organization 1930s-1950s." Journal of the History of Biology, 2015. "The genome as a developmental organ." Journal of Physiology, 2014.

 

ד"ר סנאית גיסיס עובדת כרגע על שלושה פרויקטים: (1) היא מסיימת לכתוב את ספרה על למארקיזם וצמיחתם של מדעי החברה (סוציולוגיה ופסיכולוגיה) בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. (2) היא עורכת ספר המתבסס על הסדנה " Landscapes of Collectivity" יחד עם ד"ר אהוד לם וד"ר איילת שביט, שיצא לאור בשנת 2017 בהוצאת MIT.(3) היא לוקחת חלק בפרויקט מחקר אודות הגנטיקה הישראלית וההבדלים בגנים של אנשים ממוצא יהודי, ובפרט ניתוח המחקרים שנעשו על גנים הללו בידי גנטיקאים במשך שלושה דורות: החל מסיום מלחמת העולם השנייה וקום המדינה, ועד היום. בשנה האקדמית 2016-2017 ד"ר גיסיס משמשת כחברה בקבוצת המחקר על סולידריות חברתית במרכז ספרא באוניברסיטת תל אביב.

 

היסטוריה ופילוסופיה של מדעי האדם, מדעי החברה וביקורת התרבות

פרופ' ז'וזה ברונר מכהן כראש מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, והינו חבר סגל גם בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב. בפקולטה למדעי הרוח הוא משמש גם כראש המכון ע"ש אווה ומארק ביסן ללימודי המודעות ההיסטורית, בו הוא עורך את כתב העת History and Memory. תחומי המחקר של פרופ' ברונר כוללים את יחסי הגומלין בין משפט, זכרון וזהות, ההיסטוריה והפוליטיקה של הפסיכואנליזה, הפוליטיקה של השיח על טראומה, תיאוריות פסיכולוגיות על נאציזם, מחשבה פוליטית מודרנית ועתיקה וההיסטוריה של הפיצויים עבור ניצולי השואה בגרמניה ובישראל. מפרסומיו האחרונים: Beyond the Consulting Room: Psychological Discourse in Contemporary Culture (Tel Aviv: Resling, 2016) [Hebrew]. Co-Edited with Galia Plotkin-Amrami.  Recht auf Wahrheit. Genese eines neuen Menschenrechts. Co-edited with Daniel Stahl (Göttingen: Wallstein Verlag, 2016). Die Politik des Traumas. Gewalterfahrungen und psychisches Leid in den USA, in Deutschland und im Israel/Palästina Konflikt (Frankfurt Adorno Lectures; Frankfurt/Main: Suhrkamp Verlag, 2014).

 

פרופ' קרלו סטרנגר חוקר את ההשפעה של הגלובליזציה על הזהות האישית, המבנים האינדיבידואליים והקולקטיביים, ותחושת ההתפשטות המחלחלת של התרבות הגלובלית העכשווית. בשנים האחרונות הוא כותב בעיקר על משבר ההבנה העצמית של העולם המערבי מאז אסון התאומים, כפי שהוא משתקף מהשיח הציבורי של פילוסופים, פסיכולוגים ותיאורטיקנים פוליטיים. הוא מכהן בוועדה המדעית של קרן זיגמונד פרויד בוינה, והוא חוקר בכיר במרכז ללימודי טרור בג'ון ג'יי קולג', ניו יורק. בנוסף הוא חבר בסמינר לפסיכואנליזה קיומית בציריך, וחבר בפאנל לניטור טרוריזם בפדרציה העולמית למדע.

 

תחומי המחקר של פרופ' משה צוקרמן הם היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החברה והתרבות, אסכולת פרנקפורט, אסתטיקה וסוציולוגיה של האמנות, והשפעת השואה על התרבות הפוליטית בישראל ובגרמניה. בין ספריו נמנים:

Zweierlei Holocaust. Der Holocaust in den politischen Kulturen Israels und Deutschlands, Göttingen 1998

Kunst und Publikum. Das Kunstwerk im Zeitalter seiner gesellschaftlichen Hintergehbarkeit, Göttingen 2002

Antisemit! Ein Vorwurf als Herrschaftsinstrument, Vienna 2010

Israels Schicksal. Wie der Zionismus seinen Untergang betreibt, Vienna 2014

Freud und das Politische. Psychoanalyse, Emanzipation und Israel

 

מחשבה אסלאמית

ד"ר אחמד איגבריה הוא מרצה בכיר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ובמחלקה ללימודי ערבית ואסלאם. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תרבות איסלאמית בדגש על פילוסופיה, תאולוגיה ולוגיקה. בנוסף הוא מתעניין במחשבה הערבית המודרנית ויחסי הגומלין שלה עם המחשבה המערבית, והוא חבר בקבוצת הקריאה במרכז מינרבה העוסקת במחשבה ערבית במאה ה-20. הוא מתעניין גם בספרות ערבית על צדדיה השונים, ובמיוחד בהקשר של הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי אחרי שנת 1948. לד"ר איגבריה הוענק מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע אותה הוא מקדיש ללימוד התיאוריה של הקטגוריות בפילוסופיה האיסלאמית המאוחרת (מן המאה ה-13 ואילך). מפרסומיו האחרונים: “The Theory of Signification in Arabic Logic and its Influence on Jurisprudence and Eloquence”, Al-Majalla: Journal of the Arabic Language Academy, Vol. 7, 2016 (pp. 39-69). “The Manifestations of Dream in the Age of Magic: A Study of Anat by Ahmad Husein”, Al-Karmil: Studies in Arabic Language and Literature , Vol. 36, 2016 (pp. 5-52).

 

 

מחשבה יהודית

פרופ' מנחם פיש הוא ראש המרכז ללימודי דתות (CRIS) באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם אוניברסיטת קיימברידג' ופרנקפורט. הוא גם עמית מחקר בכיר במרכז קוגוד למחשבה יהודית בת זמננו במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסומיו האחרונים בתחום המחשבה היהודית כוללים: “Judaism and the Religious Value of Diversity and Dialogue: Drafting a Jewish Response to Nostra Aetate”, in S. Alkier, M. Schneider, C. Wiese (eds.), Diversität - Differenz - Dialogoizität: Religion in Pluralen Kontexten, de Gruyter, 2016. "Deciding by Argument versus Proving by Miracle: The Myth-History of Talmudic Judaism’s Coming of Age", Toronto Journal of Theology, 2017. (בקרוב) . בנוסף, בקיץ 2016 ראה אור כרך המוקדש להגותו שכותרתו: Menachem Fisch: The Rationality of Religious Dispute בסדרת עשרים כרכי ה-Library of Contemporary Jewish Philosophers שבהוצאת בריל. לפרופ' פיש הוענק מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע עבור ספרו " The Rabbis’ Dispute of Religiosity: A Study of Talmudic Confrontational Theology.".

צפו בהרצאתו של פרופ' מנחם פיש על מדעי הרוח, אתיקה ודת.

 

ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת

פרופ' יוסף שוורץ מכהן בימים אלו כראש ביה"ס לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע, וכחבר סגל במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (כיהן כראש המכון בשנים 2009-2015). כמו כן, הוא החזיק בקתדרת מרטין בובר לפילוסופיה יהודית של הדת במחלקה לתיאולוגיה אוונגלית באוניברסיטת גיטה בפרנקפורט. פרופ' שוורץ לימד באוניברסיטה המרכז-אירופאית בבודפשט ובאוניברסיטת היידלברג, ושימש כחוקר אורח במרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה ובספריית הרצוג אוגוסט בוולפנבאטל. הוא זכה במענק המחקר ERC שהוקדש ללימודי התרגום של הפילוסופיה הלטינית לעברית ובמענק ISF שהוקדש לחקר העיבריות הנוצרית והקבלה הנוצרית. המחקר שלו מתמקד בהיסטוריה האינטלקטואלית של ימי הביניים המאוחרים, בהדגשת ממדים חברתיים וממסדיים של ידע. בנוסף הוא מתעניין בתיאוריה ובפרקטיקה של תרגום ובתהליך העברתו של ידע בעיקר בתרבות האירופאית. מפרסומיו: “To Thee is silence praise”: Meister Eckhart’s reading in Maimonides’ Guide of the Perplexed, Tel Aviv: Am Oved 2002 (Hebr.); Y. Schwartz and V. Krech eds., Religious Apologetics – Philosophical Argumentation, Tübingen: Mohr Siebeck Verlag, 2004; Yossef Schwartz, Alexander Fidora, Harvey J. Hames (eds.), Latin-Into-Hebrew: Studies and Texts, volume 2: Texts in Contexts, Leiden: Brill 2013.

 

תחומי העניין של ד"ר אורי בלקינד כוללים את ההיסטוריה והפילוסופיה של הפיזיקה, ופילוסופיה של העת החדשה המוקדמת בעיקר הפילוסופיה והפיזיקה של אייזיק ניוטון. מפרסומיו בתחום: “Newton’s Conceptual Argument for Absolute Space” (International Journal for the Philosophy of Science, 2007), “Newton’s Scientific Method and the Universal Law of Gravitation, in Interpreting Newton: Critical Essays, (Cambridge University Press, 2012).

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive