המחקר במכון כהן

במכון כהן מיוצגות גישות אקדמיות רבות, בעיקר בתחומי ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע 

 

תחומי מחקר נוספים במכון הם ביקורת התרבות, ההיסטוריה של המחשבה החברתית והקשריה להיסטוריה של המדעים והרעיונות, וההיסטוריה והפילוסופיה של מדעי האדם.

אנשי הסגל נבדלים בגישות השונות ובתחומי המחקר שלהם, בהם ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעיים הפיזיקליים וההיסטוריה והפילוסופיה של מדעי החיים בעת המודרנית ובעת העתיקה. תחומי המחקר הכוללים את ההיסטוריה של המחשבה היהודית, האסלאמית והמזרח-תיכונית מקבלים דגש רב, שכן המחקר במכון תמיד נעשה תוך שימת לב לחברה ולתרבות בה הוא מתרחש.

תלמידי המחקר של המכון מעשירים את תחומי הידע שהמכון חולש עליהם, מכיוון שהללו מגיעים מרקעים שונים ומתחומים שונים ובעלי מטרות מחקר מגוונות החל מפילוסופיה של האסתטיקה ועד לטכנולוגיות דיגיטליות מודרניות. בנוסף, מתארחים במכון מדי שנה מספר משתלמי בתר-דוקטורט וכולם יחד יוצרים קהילה אינטלקטואלית תוססת.

 

 

 

תחומי המחקר של חברי סגל המכון

 

 

למעבר ישיר לתחום המחקר 

היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים >> 
היסטוריה ופילוסופיה של המתמטיקה והמדעים הפיזיקאליים >>  
היסטוריה ופילוסופיה של מדעי האדם >> 

מדעי החברה וביקורת התרבות >>  מחשבה יהודית>>  
העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת >>

 

 

 

​היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים

 

פרופ׳ חוה יבלונקה 
 

פרופ׳ יבלונקה לוקחת חלק בדיון  בנושא "הסינתזה האבולוציונית המורחבת", ומכינה הרצאה לכנס בנושא מגמות חדשות בביולוגיה אבולוציונית: גישות ביולוגיות, פילוסופיות וחברתיות. כמו כן, הינה חברת מחקר בביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.
 

פרסומים נבחרים

בשנת 2018 יצא לאור ספרה של פרופ׳ יבלונקה בשיתוף עם פרופ' סימונה גינזבורג אודות האבולוציה של ההרגשה (experiencing).

 

 

ד״ר אהוד לם 
 

ד״ר לם חוקר מגוון שאלות המאתגרות את צורות החשיבה המקובלות באבולוציה. הוא חוקר את התחומים הללו תוך שימוש בתיאוריות ביולוגיות, מודלים, וניתוח פילוסופי. לאחרונה הדגש במחקריו הוא על אבולוציה של יכולות קוגניטיביות, רגשות, והתנהגות חברתית. במקביל לכך הוא חוקר את ההיסטוריה של החשיבה במדעי החיים. 

הוא ראש התוכנית הבין-אוניברסיטאית להיסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים (תכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית).

 

פרסומים נבחרים

Lamm, Ehud. 2020. “How to Live With Fake (Science) News.”

Lamm, Ehud. 2019. “I WAS SLIJPER’S GOAT.” 

Krashniak, Adam, and Ehud Lamm. 2021. “Francis Galton’s Regression towards Mediocrity and the Stability of Types.” Studies in History and Philosophy of Science

Lamm, Ehud, Oren Harman, and Sophie Juliane Veigl. 2020. “Before Watson and Crick in 1953 Came Friedrich Miescher in 1869.” Genetics

Veigl, Sophie Juliane, Oren Harman, and Ehud Lamm. 2020. “Friedrich Miescher’s Discovery in the Historiography of Genetics: From Contamination to Confusion, from Nuclein to DNA.” Journal of the History of Biology

          

 

ד״ר סנאית גיסיס
 


תחומי המחקר של ד״ר גיסיס הינם היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים, מדעי האדם-והחברה.

פעילותה המחקרית עוסקת בהשפעות הגומלין בין הביולוגי לחברתי,  בעיקר בשלושה שדות:

  1.  לאמארקיזמים ומדעי חברה חדשים בשלהי המאה ה-19.
  2. ״גזע״ וגזענות מן המאה ה-18 ועד עכשיו.
  3. קולקטיביות.

 

 

 


 

היסטוריה ופילוסופיה של המתמטיקה והמדעים הפיזיקאליים

 

פרופ׳ ליאו קורי  
 

 

פרופ׳ קורי הוא דקאן לשעבר של הפקולטה למדעי הרוח.

בשנים האחרונות פעילותו המחקרית מתמקדת בשני תחומים עיקריים: (1) המסורת האוקלידית של ימי הביניים ותקופת הרנסנס; (2) ההיסטוריה של המתמטיקה בתקופת המחשוב. הוא זכה לאחרונה במימון של הקרן הישראלית למדע בנושא "ההיסטוריה של החישוביות בישראל בשנים 1955-1985"

 

פרסומים נבחרים

A Brief History of Numbers, Oxford, Oxford University Press (2015). "Distributivity-like Results in the Medieval Traditions of Euclid's Elements: Between Geometry and Arithmetic", Mathesis Ser. V, Vol. 1 (2), (Jul. Dec. 2016).

"Some distributivity-like results in the the medieval arithmetic of Jordanus Nemorarius and Campanus de Novara," Historia Mathematica (2016).

 

פרופ׳ שאול קציר, פרופ׳ ליאו קורי

 

פרופ׳ שאול קציר
 

 

פרופ׳ קציר הוא היסטוריון של המדע והטכנולוגיה. תחומי העניין שלו נעים מן המדע בתקופת יוון העתיקה דרך הפיזיקה והטכנולוגיה במאה העשרים אל ההיסטוריוגרפיה של גרמניה הנאצית. פרסם ספר אקדמי ומספר רב של מאמרים במגוון נושאים בהיסטוריה של המדעים הפיזיקליים כמו גם על טכנולוגיות רלוונטיות ויחסי הגומלין ביניהם במאות התשע עשרה והעשרים, שהופיעו בכתבי עת אקדמיים מובילים בהיסטוריה של המדע, הטכנולוגיה והמערב המודרני.

ספרו של פרופ׳ שאול קציר: From Sonar to Quartz Clock: Technology and physics in war, academy and industry  חוקר את השינוי החל בתופעות פיזיקליות שונות ובוחן את ההשפעה ההדדית של המדע על הטכנולוגיה ולהפך.

 

פרסומים נבחרים

"Employment Before Formulation: Uses of Proto-Energetic Arguments”, Historical Studies in the Natural Sciences, 49 (2019): 1-40

Editor: Interactions of Interwar Physics: Technology, Instruments, and Other Sciences, special issue of Science in Context, 31(3) (2018), incuding:
- Introduction: “Physics, Technology, and Technics during the Interwar Period”, 251-261
- “The shaping of interwar physics by technology: the case of piezoelectricity,”: 321-350, pre published     manuschript >>

"'In war or in peace:' The technological promise of science following the First World War", Centaurus, 59 (2017): 223-237.

"Technological Entrepreneurship from Patenting to Commercializing: A Survey of Late Nineteenth and Early Twentieth Century Physics Lecturers”, History and Technology, 33 (2017): 109-125.                                     

“Time standards for the twentieth century – telecommunication, physics and the quartz clock”, The Journal of Modern History, 89 (2017): 119–150.  

פרופ׳ קציר ארגן סדרת סדנאות בנושא יחסי הגומלין של הפיזיקה בתקופה שבין מלחמות העולם, כשהראשונה בהם התקיימה באוקטובר 2015 באוניברסיטת תל אביב בשיתוף המרכז להיסטוריה של הידע בציריך (תקציר ההרצאות). הסדנה השנייה התקיימה בבודפשט, בדצמבר 2016.

 

ד״ר אורי בלקינד 
 

 

תחומי המחקר של ד״ר בלקינד כוללים את ההיסטוריה והפילוסופיה של הפיזיקה, ופילוסופיה של העת החדשה המוקדמת בעיקר הפילוסופיה והפיזיקה של אייזיק ניוטון.

ד״ר בלקינד מרצה בכיר במכון כהן, בעברו היה פרופסור באוניברסיטת ריצ'מונד. בעל תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת וושינגטון.

בספרו Physical Systems: Conceptual Pathways between Space time and Matter שיצא בשנת 2012 בהוצאת ספרינגר, מפתח ד"ר בלקינד גישה פילוסופית ליסודות המגדירים את החלל, הזמן והתיאוריות הפיזיקליות הקלאסיות.

 

פרסומים נבחרים

“Newton’s Conceptual Argument for Absolute Space” (International Journal for the Philosophy of Science, 2007), “Newton’s Scientific Method and the Universal Law of Gravitation, in Interpreting Newton: Critical Essays, (Cambridge University Press, 2012).

 

ד״ר מיכאל פרידמן 
 

 

ד״ר מיכאל פרידמן הוא מרצה בכיר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. תחומי המחקר העיקריים שלו הינם ההיסטוריה של המתמטיקה מהעת החדשה המוקדמת ועד המאה ה-21, ופעילותו המחקרית מתמקדת בכמה מוקדים: 1) המפגש בין מתמטיקה לפרקטיקות חומריות ואומנתיות – כגון אריגה, קיפולים, תפקידו של נייר, בנייית מודלים - מהמאה ה-16 עד ימינו. במסגרת מחקר זה הוא זכה לאחרונה במימון של הקרן הישראלית למדע בנושא ״הרחבת הגיאומטריה במאה ה-17. מעבר ידע מאריגה למתמטיקה?״ 2) היסטוריה של הגיאומטריה במאה ה-20. 3) היסטוריה של מטאפורות שונות במתמטיקה.

 

ספרו האחרון: Ramified Surfaces. On Branch Curves and Algebraic Geometry in the 20th Century שיצא לאור ב-2022 עוסק בהיסטוריה של חקר משטחים במאה ה-20. ב-2022 יצא לאור גם כרך מאמרים שבו היה עורך-שותף: Model and Mathematics: From the 19th to the 21st Century שעוסק במודלים חומריים מתמטיים בין המאה ה-19 עד לימינו.

 

פרסומים נבחרים

Michael Friedman, Ramified Surfaces: On Branch Curves and Algebraic Geometry in the 20th Century, within the book series: Frontiers in the History of Science, Basel: Birkhäuser (2022).


Michael Friedman, Karin Krauthausen (ed.), Model and Mathematics, Basel: Birkhäuser (2022).


Michael Friedman, Angelika Seppi, Grenzen der Formalisierung. Von Leibniz bis Lacan, Leipzig: Spector Books (2021).


Michael Friedman, “Leibniz and the Stocking Frame: Computation, Weaving and Knitting in the 17th century”, Minds & Machines (2023), online: https://doi.org/10.1007/s11023-023-09623-3


Michael Friedman, “Joachim Jungius and the Transfer of Knowledge from Weaving to Mathematics in the 17th Century”, Cahiers François Viète III-13 (2022) p. 43-82.

 

 


 

היסטוריה ופילוסופיה של מדעי האדם, מדעי החברה וביקורת התרבות

 

פרופ׳ אמריטוס ז׳וזה ברונר
 

 

ברונר פרסם יותר ממאה פרסומים מחקריים, שהופיעו באנגלית, גרמנית, עברית, ספרדית, יוונית ויפנית, וכוללים 2 מונוגרפיות ו-17 כרכים ערוכים. הם עוסקים במגוון רחב של נושאים: הקשר בין משפט, זיכרון וזהות, הזכות לאמת, היסטוריית הפיצויים לניצולי שואה בגרמניה ובישראל, ההיסטוריה והפוליטיקה של הפסיכואנליזה, הפוליטיקה של שיח בריאות הנפש על טראומה נפשית, תיאוריות פסיכולוגיות של נאציזם וסוגיות שונות בהגות המדינית המודרנית והעכשווית.

 

פרסומים נבחרים

Beyond the Consulting Room: Psychological Discourse in Contemporary Culture (Tel Aviv: Resling, 2016) [Hebrew]. Co-Edited with Galia Plotkin-Amrami.  

Recht auf Wahrheit. Genese eines neuen Menschenrechts. Co-edited with Daniel Stahl (Göttingen: Wallstein Verlag, 2016).

Die Politik des Traumas. Gewalterfahrungen und psychisches Leid in den USA, in Deutschland und im Israel/Palästina Konflikt (Frankfurt Adorno Lectures; Frankfurt/Main: Suhrkamp Verlag, 2014).

 

פרופ׳ אמריטוס משה צוקרמן

 

תחומי המחקר של פרופ׳ צוקרמן הם היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החברה והתרבות, אסכולת פרנקפורט, אסתטיקה וסוציולוגיה של האמנות, והשפעת השואה על התרבות הפוליטית בישראל ובגרמניה.

 

פרסומים נבחרים

Zweierlei Holocaust. Der Holocaust in den politischen Kulturen Israels und Deutschlands, Göttingen 1998

Kunst und Publikum. Das Kunstwerk im Zeitalter seiner gesellschaftlichen Hintergehbarkeit, Göttingen 2002

Antisemit! Ein Vorwurf als Herrschaftsinstrument, Vienna 2010

Israels Schicksal. Wie der Zionismus seinen Untergang betreibt, Vienna 2014

Freud und das Politische. Psychoanalyse, Emanzipation und Israel          

 

פרופ׳ עמוס מוריס-רייך 
 

 

מחקרו של פרופ' עמוס מוריס – רייך עוסק בקשרי גומלין בין היסטוריה של המדע והיסטוריה יהודית מודרנית במאות התשע עשרה והעשרים. מחקריו מתמקדים בשאלות של מתודולוגיה ואפיסטמולוגיה במדעי החברה ומדעי הרוח, עם עניין מיוחד בהקשר הגרמני והאירופי במאות התשע עשרה והעשרים.

ספריו עוסקים ביהודים מתבוללים ובמושג ההתבוללות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה, בצילום כראיה מדעית בחקר הגזע מאנתרופולוגיה פיסית ועד לפנומנולוגיה, ובצילום והיסטוריה יהודית במאה העשרים. יש לו עניין מתמשך בנאציזם, בגזענות, ובאנטישמיות בתולדות המדע, במושגי גזע ובהמשגה של הבדלים ביולוגיים במדע אחרי 1945 בהקשר הגרמני.

פרופ' עמוס מוריס – רייך הוא עורך-שותף של שני קבצים, על רעיונות של גזע בהיסטוריה של מדעי הרוח, ועל צילום ודמיון. ובעברית, הוא העורך של הכרך הראשון של כתבי הסוציולוג והפילוסוף גיאורג זימל בעברית ושל אסופה מכתבי חוקר התרבות סנדר גילמן. מחקרו הנוכחי עוסק בפילוסופיה של הטכנולוגיה, תוך עניין מיוחד במעמד הביולוגיה אחרי הנאציזם והשואה, בשאלות מתודולוגיות בחקר האנטישמיות והגזענות, ובמושג הקונטיגננטיות בהיסטוריה ובמדעי החברה ובתאוריה של "שטח אפור".

 

פרסומים נבחרים

ספר בדפוס:

Photography and Jewish History: Five Twentieth Century Cases (in press,  Jewish Culture and Contexts Series, University of Pennsylvania Press).

מאמרים:

“The Stranger as a Threshold Figure” (special forum on Georg Simmel’s ‘The Stranger’ and Jewish History),  The Jewish Quarterly Review 111 (2) 2021, 314–317.

“History and ‘Noise,’,” Zion [special issue on David Engel’s “Away from a Definition of Antisemitism,”], LXXXV (1-4) 2020, 59-72 [Hebrew].

“Georg Simmel’s Logic of the Future: ‘The Stranger’, Zionism, and ‘Bounded Contingency’,” Theory Culture & Society 36 (5) 2019, 71-94.

“Two Modes of Political Engagement in Contemporary Israeli Photography,” Images: A Journal of Jewish Art and Visual Culture, 11 (2018), 85–108.

 

 

 ד״ר לין חלוזין-דברת
 

 

ד״ר חלוזין-דברת עוסקת בפילוסופיה של הבלשנות, בהיסטוריה של הרעיונות על הלשון ובחקר מוסדות ידע (בפרט באוניברסיטאות בישראל) בגישה ביקורתית. מחקריה מתמקדים ביחסים בין זמן ומרחב בתיאוריה הבלשנית במודרנה ובתפקיד של יחסים אלה בדיסציפלינריזציה של הבלשנות (הפיכתה של הבלשנות למדע דיסציפלינרי).

חלוזין-דברת הראתה כיצד מושג המרחב השגור שינה את משמעותו בלקסיקון של שפות מערב אירופה כתוצאה משינויים מושגיים במטאפיזיקה ובתיאוריה הפיזיקלית, וכיצד שינויים מדעיים השפיעו על הבנת דקדוק הזמן. ספרה בכתובים, על זמן ומרחב בתיאוריות לשוניות, סוקר שאלות אלה בעבודותיהם של בלשנים מאז המאה ה-17 (כמו Arnauld & Lancelot, Grammaire de Port-Royal) עבור במאה ה-18 (אצל Du Marsais, Harris, Beauzée ואחרים), ועד המאה ה-20 (אצל Meillet, Guillaume, Chomsky, Clark, Traugott, Langacker למשל).

חלוזין‑דברת עורכת (עם י. שורץ, ה. קוטף, א. חוברס וש. לביא) את קובץ המאמרים "לחשוב על האוניברסיטה: ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל" העומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב.

 

 

 


 

 מחשבה יהודית

 

פרופ׳ מנחם פיש
 

 

פרופ׳ פיש מופקד הקתדרה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע ע״ש יוסף וסיל מייזר ומנהל המרכז ללימודים דתיים ובין-דתיים (CRIS) באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם אוניברסיטת קיימברידג' ופרנקפורט, וגם עמית מחקר בכיר במרכז קוגוד למחשבה יהודית בת זמננו במכון שלום הרטמן בירושלים.

מתמחה בפילוסופיה של העצמי ושל הרוח; בנורמטיביות ורציונליות וטבען הביקורתי; בטיבן של מהפכות מדעיות, ושל הדיאלוג התלמודי; בפילוסופית הרגש בהקשריה הפוליטיים.

בין השנים 2016-2017 שימש כחוקר אורח באוניברסיטת פרנקפורט במכון ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.

 

פרסומים נבחרים

 “Judaism and the Religious Value of Diversity and Dialogue: Drafting a Jewish Response to Nostra Aetate”, in S. Alkier, M. Schneider, C. Wiese (eds.), Diversität - Differenz - Dialogoizität: Religion in Pluralen Kontexten, de Gruyter, 2016.

"Deciding by Argument versus Proving by Miracle: The Myth-History of Talmudic Judaism’s Coming of Age", Toronto Journal of Theology, 2017 

בשנת 2017 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת שיקאגו ספרוCreatively Undecided: Toward a History and Philosophy of Scientific Agency"

בקיץ 2016 ראה אור כרך המוקדש להגותו שכותרתו: Menachem Fisch: The Rationality of Religious Dispute בסדרת עשרים כרכי ה-Library of Contemporary Jewish Philosophers שבהוצאת בריל.

לפרופ' פיש הוענק מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע עבור ספרו " The Rabbis’ Dispute of Religiosity: A Study of Talmudic Confrontational Theology."

"Babbage's Two Lives״ שפורסם ב- British Journal for the History of Science

בשנת 2017 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת שיקאגו ספרוCreatively Undecided: Toward a History and Philosophy of Scientific Agency"

          

 


 

העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת

 

פרופ׳ יוסי שוורץ
 

 

פרופ' שוורץ לימד באוניברסיטה המרכז-אירופאית בבודפשט ובאוניברסיטת היידלברג, ושימש כחוקר אורח במרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה ובספריית הרצוג אוגוסט בוולפנבאטל. הוא זכה במענק המחקר ERC שהוקדש ללימודי התרגום של הפילוסופיה הלטינית לעברית ובמענק ISF שהוקדש לחקר העיבריות הנוצרית והקבלה הנוצרית.

המחקר שלו מתמקד בהיסטוריה האינטלקטואלית של ימי הביניים המאוחרים, בהדגשת ממדים חברתיים וממסדיים של ידע. בנוסף הוא מתעניין בתיאוריה ובפרקטיקה של תרגום ובתהליך העברתו של ידע בעיקר בתרבות האירופאית.

פרופ׳ שוורץ כיהן כראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע בשנים 2015-2020.

פרסומים נבחרים

Language – Revelation. In the Footsteps of Moshe Schwarcz’s Thought, Jerusalem: Carmel, 2019.

“To Thee is silence praise”: Meister Eckhart’s reading in Maimonides’ Guide of the Perplexed, Tel Aviv: Am Oved 2002 (Hebr.);

Y. Schwartz and V. Krech eds., Religious Apologetics – Philosophical Argumentation, Tübingen: Mohr Siebeck Verlag, 2004; Yossef Schwartz, Alexander Fidora, Harvey J. Hames (eds.), Latin-Into-Hebrew: Studies and Texts, volume 2: Texts in Contexts, Leiden: Brill 2013.

 

ד"ר אחמד אגבאריה
 

 

ד״ר אגבריה הוא מרצה בכיר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ובמחלקה ללימודי ערבית ואסלאם. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תרבות איסלאמית בדגש על פילוסופיה, תאולוגיה ולוגיקה. בנוסף הוא מתעניין במחשבה הערבית המודרנית ויחסי הגומלין שלה עם המחשבה המערבית, והוא חבר בקבוצת הקריאה במרכז מינרבה העוסקת במחשבה ערבית במאה ה-20. הוא מתעניין גם בספרות ערבית על צדדיה השונים, ובמיוחד בהקשר של הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי אחרי שנת 1948. לד"ר איגבריה הוענק מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע אותה הוא מקדיש ללימוד התיאוריה של הקטגוריות בפילוסופיה האיסלאמית המאוחרת (מן המאה ה-13 ואילך).

 

פרסומים נבחרים

“The Theory of Signification in Arabic Logic and its Influence on Jurisprudence and Eloquence”, Al-Majalla: Journal of the Arabic Language Academy, Vol. 7, 2016 (pp. 39-69). “The Manifestations of Dream in the Age of Magic: A Study of Anat by Ahmad Husein”, Al-Karmil: Studies in Arabic Language and Literature , Vol. 36, 2016 (pp. 5-52).

 

 . ד"ר אשבל רצון
 

 

ד"ר אשבל רצון היא מרצה בכירה במכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע ובחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד. תחומי המחקר העיקריים שלה הם מדע יהודי עתיק והבנתו בהקבלה למדע של התרבויות הסובבות, בעיקר למדע הבבלי. בנוסף, היא חוקרת את המדע היהודי בהקשרו ההיסטורי, התיאולוגי והתרבותי. כחלק מעיסוקה בטקסטים עתיקים ד"ר רצון עוסקת בשחזור ופענוח מגילות מדבר יהודה וההדרה ותרגום של כתבי יד מהעת העתיקה ומימי הביניים בשפות עברית, ארמית, יוונית וגעז. היא מרבה לשלב כלים דיגטליים לחקר העולם העתיק. ספרה (בשיתוף עם פרופ' יונתן בן דב ואסף גיער) עוסק במתודולוגיה של שחזור דיגיטלי וחומרי של מגילות. בפרויקט הממומן ע"י קרן עזריאלי היא מתעתדת לפרסם מהדורות דיגיטליות חדשות של כל המגילות האסטרונומיות ומגילות הלוח מקומראן, וכן לפרסם ספר על האסטרונומיה בקומראן. בפרוייקט אחר שהוא חלק מעיסוקה במדעי הרוח הדיגיטליים, היא זכתה במענק של קרן קוגיטו בשיתוף עם ד"ר ליעד גוטליב ממדעי המחשב באוניברסיטת אריאל שמשתמש בבינה מלאכותית על מנת לנתח דיאלקטים ארמיים מהעת העתיקה. 

 

פרסומים נבחרים

Ratzon, E., Early Mesopotamian Intercalation Schemes and The Sidereal Month. Mediterranean Archaeology and Archaeometry, 16(4), 2016 (pp. 143-151).

Ratzon, E. and Ben Dov, J., A Newly Reconstructed Calendrical Scroll from Qumran in Cryptic Script. Journal of Biblical Literature, 136(4), 2017 (pp. 905-936).

Ratzon, E., The First Jewish Astronomers: Lunar Theory and Reconstruction of a Dead Sea Scroll. Science in Context, 30(2), 2017 (pp. 112-139).

Ratzon, E., Jewish Time: First Stages of Seasonal Hours in Judea. Studies in History and Philosophy of Science 75, 2019 (pp. 23-33).

Ratzon, E., 4Q208: A New Reconstruction and Its Implications on the Evolution of the Astronomical Book. Reveu de Qumran 31,1 (113), 2019 (pp. 51-110).

Ratzon E. and Dershowitz N., The Length of a Scroll: Quantitative Evaluation of Material Reconstructions. Plos One, 2020 (https://doi.org/10.1371/journal.pone.0239831).

Fincke, J., Horowitz, W., and Ratzon, E., BM 76829: A Small Astronomical Fragment with Important Implications for the Late Babylonian Astronomy and the Astronomical Book of Enoch, Archive for History of Exact Sciences 75,3, 2020 (pp. 349-368) (https://doi.org/10.1007/s00407-020-00268-7)

 

 

למעבר ישיר לתחום המחקר 

היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים >> 
היסטוריה ופילוסופיה של המתמטיקה והמדעים הפיזיקאליים >>  
היסטוריה ופילוסופיה של מדעי האדם >> 

מדעי החברה וביקורת התרבות >>  מחשבה יהודית>>  
העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת >>

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>