מיכאל פרידמן

מכון כהן

לייבניץ על מכונות דישה,

נולי אריגה ומתמטיקה

בסוף המאה ה-17 שיבח לייבניץ שלוש מכונות: מכונת סריגה אוטומטית, שהומצאה ב-1589 והייתה המכונה הראשונה שהומצאה למיכון סריגה; מכונת דישה אשר החליפה את הדישה הידנית; ואת מכונת החישוב שלו, שיכלה לבצע את כל ארבע פעולות החשבון. עם זאת, לייבניץ לא היה היחיד ששיבח את המכונות הללו: דידרו החשיב את מכונת הסריגה כיצירה אלוהית. עם זאת, נשאלת השאלה האם המכונות הללו תמיד נתפסו כסיפור הצלחה בלבד. מטרתי בהרצאה היא להראות אילו מתחים התעוררו סביב המכונות הללו במהלך המאה ה-17. לייבניץ כתב ב-1675 כי מכונת הסריגה הינה תגלית של ״גאון גיאומטרי״ והשווה אותה למכונות החישוב שלו, החשיב מכונות אריגה שונות ואריגה עצמה כ״גיאומטריות״, והתכתב באותה תקופה גם לגבי מכונת הדישה. לייבניץ לא מתאר את המכונה האחרונה כגאונית, אבל גם בהתכתבות זו עולה הדגש על הקלה על העבודה הידנית שמאפשרת המכונה ועל עקרונות מכניים שנמצאים בבסיס מכונה זו. בנוסף, מדגיש לייבניץ שמכונות אלו מעוררות פחד: מכונת הסריגה ומכונת הדישה נראו כבעלות פוטנציאל לגרום לאנשים למות ברעב, בגלל שהן גזלו מבעלי המלאכה את עבודתם. השאלה עולה, איך אפשר לאפיין את המתחים הללו, הנמצאים בין פחדים מוקדמים לדחיקה של פחדים אלו לשוליים, על ידי שימוש בתיאורים של מכונות אלו כגיאומטריות, כמו גם כגאוניות.

התכנסות לקפה וכיבוד קל בשעה 17:45, ליד חדר  449

יו"ר: שאול קציר

הציבור מוזמן­­