מחקר אקדמי
פרופ׳ חוה יבלונקה
|
|
|
פרופ׳ יבלונקה לוקחת חלק בדיון בנושא "הסינתזה האבולוציונית המורחבת", ומכינה הרצאה לכנס בנושא מגמות חדשות בביולוגיה אבולוציונית: גישות ביולוגיות, פילוסופיות וחברתיות. כמו כן, הינה חברת מחקר בביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.
|
|
|
פרסומים בשנת 2018 יצא לאור ספרה של פרופ׳ יבלונקה בשיתוף עם פרופ' סימונה גינזבורג אודות האבולוציה של ההרגשה (experiencing).
|
|
ד״ר אהוד לם
|
|
|
ד״ר לם חוקר מגוון שאלות המאתגרות את צורות החשיבה המקובלות באבולוציה. הוא חוקר את התחומים הללו תוך שימוש בתיאוריות ביולוגיות, מודלים, וניתוח פילוסופי. לאחרונה הדגש במחקריו הוא על אבולוציה של יכולות קוגניטיביות, רגשות, והתנהגות חברתית. במקביל לכך הוא חוקר את ההיסטוריה של החשיבה במדעי החיים. הוא ראש התוכנית הבין-אוניברסיטאית להיסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים (תכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית).
|
|
פרסומיםLamm, Ehud. 2020. “How to Live With Fake (Science) News.” Lamm, Ehud. 2019. “I WAS SLIJPER’S GOAT.” Krashniak, Adam, and Ehud Lamm. 2021. “Francis Galton’s Regression towards Mediocrity and the Stability of Types.” Studies in History and Philosophy of Science Lamm, Ehud, Oren Harman, and Sophie Juliane Veigl. 2020. “Before Watson and Crick in 1953 Came Friedrich Miescher in 1869.” Genetics Veigl, Sophie Juliane, Oren Harman, and Ehud Lamm. 2020. “Friedrich Miescher’s Discovery in the Historiography of Genetics: From Contamination to Confusion, from Nuclein to DNA.” Journal of the History of Biology
|
|
ד״ר סנאית גיסיס
|
|
|
|
Bohr Radium Atom, 1922 |
פרופ' ליאו קורי
|
|
פרופ׳ קורי הינו דיקאן הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות פעילותו המחקרית מתמקדת בשני תחומים עיקריים: (1) המסורת האוקלידית של ימי הביניים ותקופת הרנסנס; (2) ההיסטוריה של המתמטיקה בתקופת המחשוב. הוא זכה לאחרונה במימון של הקרן הישראלית למדע בנושא "ההיסטוריה של החישוביות בישראל בשנים 1955-1985"
|
|
פרסומים A Brief History of Numbers, Oxford, Oxford University Press (2015). "Distributivity-like Results in the Medieval Traditions of Euclid's Elements: Between Geometry and Arithmetic", Mathesis Ser. V, Vol. 1 (2), (Jul. Dec. 2016). "Some distributivity-like results in the the medieval arithmetic of Jordanus Nemorarius and Campanus de Novara," Historia Mathematica (2016).
|
פרופ' שאול קציר
|
|
פרופ׳ קציר הוא היסטוריון של המדע והטכנולוגיה. תחומי העניין שלו נעים מן המדע בתקופת יוון העתיקה דרך הפיזיקה והטכנולוגיה במאה העשרים אל ההיסטוריוגרפיה של גרמניה הנאצית. פרסם ספר אקדמי ומספר רב של מאמרים במגוון נושאים בהיסטוריה של המדעים הפיזיקליים כמו גם על טכנולוגיות רלוונטיות ויחסי הגומלין ביניהם במאות התשע עשרה והעשרים, שהופיעו בכתבי עת אקדמיים מובילים בהיסטוריה של המדע, הטכנולוגיה והמערב המודרני. ספרו של פרופ׳ שאול קציר: From Sonar to Quartz Clock: Technology and physics in war, academy and industry חוקר את השינוי החל בתופעות פיזיקליות שונות ובוחן את ההשפעה ההדדית של המדע על הטכנולוגיה ולהפך. |
|
פרסומים "Employment Before Formulation: Uses of Proto-Energetic Arguments”, Historical Studies in the Natural Sciences, 49 (2019): 1-40 Editor: Interactions of Interwar Physics: Technology, Instruments, and Other Sciences, special issue of Science in Context, 31(3) (2018), incuding: "'In war or in peace:' The technological promise of science following the First World War", Centaurus, 59 (2017): 223-237. "Technological Entrepreneurship from Patenting to Commercializing: A Survey of Late Nineteenth and Early Twentieth Century Physics Lecturers”, History and Technology, 33 (2017): 109-125. “Time standards for the twentieth century – telecommunication, physics and the quartz clock”, The Journal of Modern History, 89 (2017): 119–150. פרופ׳ קציר ארגן סדרת סדנאות בנושא יחסי הגומלין של הפיזיקה בתקופה שבין מלחמות העולם, כשהראשונה בהם התקיימה באוקטובר 2015 באוניברסיטת תל אביב בשיתוף המרכז להיסטוריה של הידע בציריך (תקציר ההרצאות). הסדנה השנייה התקיימה בבודפשט, בדצמבר 2016. |
פרופ' מנחם פיש
|
|
פרופ׳ פיש הוא בעל הקתדרה ע"ש יוסף וסיל מייזר להיסטוריה ופילוסופיה של המדע במכון כהן. הוא ראש הועדה האקדמית של המכון ועורך את כתב העת הבינלאומי להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, HOPOS. בין השנים 2016-2017 שימש כחוקר אורח באוניברסיטת פרנקפורט במכון ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.
|
|
פרסומים "Babbage's Two Lives״ שפורסם ב- British Journal for the History of Science בשנת 2017 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת שיקאגו ספרוCreatively Undecided: Toward a History and Philosophy of Scientific Agency"
|
ד"ר אורי בלקינד
|
|
לד״ר בלקינד תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת וושינגטון. ד"ר בלקינד הוא מרצה בכיר במכון כהן, ובעברו היה פרופסור באוניברסיטת ריצ'מונד. כמו כן הוא היה עמית בתר-דוקטורט במכון כהן ,באוניברסיטת אונטריו המערבית ובאוניברסיטת פיטסבורג. בספרו Physical Systems: Conceptual Pathways between Space time and Matter שיצא בשנת 2012 בהוצאת ספרינגר, מפתח ד"ר בלקינד גישה פילוסופית ליסודות המגדירים את החלל, הזמן והתיאוריות הפיזיקליות הקלאסיות.
|
|
פרסומים
|
פרופ' אמריטוס ז'וזה ברונר
|
|
ברונר פרסם יותר ממאה פרסומים מחקריים, שהופיעו באנגלית, גרמנית, עברית, ספרדית, יוונית ויפנית, וכוללים 2 מונוגרפיות ו-17 כרכים ערוכים. הם עוסקים במגוון רחב של נושאים: הקשר בין משפט, זיכרון וזהות, הזכות לאמת, היסטוריית הפיצויים לניצולי שואה בגרמניה ובישראל, ההיסטוריה והפוליטיקה של הפסיכואנליזה, הפוליטיקה של שיח בריאות הנפש על טראומה נפשית, תיאוריות פסיכולוגיות של נאציזם וסוגיות שונות בהגות המדינית המודרנית והעכשווית.
|
|
פרסומים Beyond the Consulting Room: Psychological Discourse in Contemporary Culture (Tel Aviv: Resling, 2016) [Hebrew]. Co-Edited with Galia Plotkin-Amrami. Recht auf Wahrheit. Genese eines neuen Menschenrechts. Co-edited with Daniel Stahl (Göttingen: Wallstein Verlag, 2016). Die Politik des Traumas. Gewalterfahrungen und psychisches Leid in den USA, in Deutschland und im Israel/Palästina Konflikt (Frankfurt Adorno Lectures; Frankfurt/Main: Suhrkamp Verlag, 2014). |
פרופ' אמריטוס משה צוקרמן
|
|
תחומי המחקר של פרופ׳ צוקרמן הם היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החברה והתרבות, אסכולת פרנקפורט, אסתטיקה וסוציולוגיה של האמנות, והשפעת השואה על התרבות הפוליטית בישראל ובגרמניה.
|
|
פרסומים Zweierlei Holocaust. Der Holocaust in den politischen Kulturen Israels und Deutschlands, Göttingen 1998 Kunst und Publikum. Das Kunstwerk im Zeitalter seiner gesellschaftlichen Hintergehbarkeit, Göttingen 2002 Antisemit! Ein Vorwurf als Herrschaftsinstrument, Vienna 2010 Israels Schicksal. Wie der Zionismus seinen Untergang betreibt, Vienna 2014 Freud und das Politische. Psychoanalyse, Emanzipation und Israel |
פרופ' עמוס מוריס-רייך
|
|
מחקרו של פרופ' עמוס מוריס – רייך עוסק בקשרי גומלין בין היסטוריה של המדע והיסטוריה יהודית מודרנית במאות התשע עשרה והעשרים. מחקריו מתמקדים בשאלות של מתודולוגיה ואפיסטמולוגיה במדעי החברה ומדעי הרוח, עם עניין מיוחד בהקשר הגרמני והאירופי במאות התשע עשרה והעשרים. ספריו עוסקים ביהודים מתבוללים ובמושג ההתבוללות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה, בצילום כראיה מדעית בחקר הגזע מאנתרופולוגיה פיסית ועד לפנומנולוגיה, ובצילום והיסטוריה יהודית במאה העשרים. יש לו עניין מתמשך בנאציזם, בגזענות, ובאנטישמיות בתולדות המדע, במושגי גזע ובהמשגה של הבדלים ביולוגיים במדע אחרי 1945 בהקשר הגרמני. פרופ' עמוס מוריס – רייך הוא עורך-שותף של שני קבצים, על רעיונות של גזע בהיסטוריה של מדעי הרוח, ועל צילום ודמיון. ובעברית, הוא העורך של הכרך הראשון של כתבי הסוציולוג והפילוסוף גיאורג זימל בעברית ושל אסופה מכתבי חוקר התרבות סנדר גילמן. מחקרו הנוכחי עוסק בפילוסופיה של הטכנולוגיה, תוך עניין מיוחד במעמד הביולוגיה אחרי הנאציזם והשואה, בשאלות מתודולוגיות בחקר האנטישמיות והגזענות, ובמושג הקונטיגננטיות בהיסטוריה ובמדעי החברה ובתאוריה של "שטח אפור".
|
|
פרסומים ספר בדפוס: Photography and Jewish History: Five Twentieth Century Cases (in press, Jewish Culture and Contexts Series, University of Pennsylvania Press). מאמרים: “The Stranger as a Threshold Figure” (special forum on Georg Simmel’s ‘The Stranger’ and Jewish History), The Jewish Quarterly Review 111 (2) 2021, 314–317. “History and ‘Noise,’,” Zion [special issue on David Engel’s “Away from a Definition of Antisemitism,”], LXXXV (1-4) 2020, 59-72 [Hebrew]. “Georg Simmel’s Logic of the Future: ‘The Stranger’, Zionism, and ‘Bounded Contingency’,” Theory Culture & Society 36 (5) 2019, 71-94. “Two Modes of Political Engagement in Contemporary Israeli Photography,” Images: A Journal of Jewish Art and Visual Culture, 11 (2018), 85–108. |
ד"ר לין חלוזין-דברת
|
|
ד״ר חלוזין-דברת עוסקת בפילוסופיה של הבלשנות, בהיסטוריה של הרעיונות על הלשון ובחקר מוסדות ידע (בפרט באוניברסיטאות בישראל) בגישה ביקורתית. מחקריה מתמקדים ביחסים בין זמן ומרחב בתיאוריה הבלשנית במודרנה ובתפקיד של יחסים אלה בדיסציפלינריזציה של הבלשנות (הפיכתה של הבלשנות למדע דיסציפלינרי). חלוזין-דברת הראתה כיצד מושג המרחב השגור שינה את משמעותו בלקסיקון של שפות מערב אירופה כתוצאה משינויים מושגיים במטאפיזיקה ובתיאוריה הפיזיקלית, וכיצד שינויים מדעיים השפיעו על הבנת דקדוק הזמן. ספרה בכתובים, על זמן ומרחב בתיאוריות לשוניות, סוקר שאלות אלה בעבודותיהם של בלשנים מאז המאה ה-17 (כמו Arnauld & Lancelot, Grammaire de Port-Royal) עבור במאה ה-18 (אצל Du Marsais, Harris, Beauzée ואחרים), ועד המאה ה-20 (אצל Meillet, Guillaume, Chomsky, Clark, Traugott, Langacker למשל). חלוזין‑דברת עורכת (עם י. שורץ, ה. קוטף, א. חוברס וש. לביא) את קובץ המאמרים "לחשוב על האוניברסיטה: ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל" העומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב.
|
|
פרסומים: |
פרופ' מנחם פיש
|
|
פרופ׳ פיש מופקד הקתדרה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע ע״ש יוסף וסיל מייזר ומנהל המרכז ללימודים דתיים ובין-דתיים (CRIS) באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם אוניברסיטת קיימברידג' ופרנקפורט, וגם עמית מחקר בכיר במרכז קוגוד למחשבה יהודית בת זמננו במכון שלום הרטמן בירושלים. מתמחה בפילוסופיה של העצמי ושל הרוח; בנורמטיביות ורציונליות וטבען הביקורתי; בטיבן של מהפכות מדעיות, ושל הדיאלוג התלמודי; בפילוסופית הרגש בהקשריה הפוליטיים. בין השנים 2016-2017 שימש כחוקר אורח באוניברסיטת פרנקפורט במכון ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.
|
|
פרסומים “Judaism and the Religious Value of Diversity and Dialogue: Drafting a Jewish Response to Nostra Aetate”, in S. Alkier, M. Schneider, C. Wiese (eds.), Diversität - Differenz - Dialogoizität: Religion in Pluralen Kontexten, de Gruyter, 2016. "Deciding by Argument versus Proving by Miracle: The Myth-History of Talmudic Judaism’s Coming of Age", Toronto Journal of Theology, 2017 בשנת 2017 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת שיקאגו ספרוCreatively Undecided: Toward a History and Philosophy of Scientific Agency" בקיץ 2016 ראה אור כרך המוקדש להגותו שכותרתו: Menachem Fisch: The Rationality of Religious Dispute בסדרת עשרים כרכי ה-Library of Contemporary Jewish Philosophers שבהוצאת בריל. לפרופ' פיש הוענק מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע עבור ספרו " The Rabbis’ Dispute of Religiosity: A Study of Talmudic Confrontational Theology."
|
פרופ' יוסף שוורץ
|
|
פרופ׳ שוורץ הינו ראש ביה"ס לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע, וחבר סגל במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (כיהן כראש המכון בשנים 2009-2015). כמו כן, הוא החזיק בקתדרת מרטין בובר לפילוסופיה יהודית של הדת במחלקה לתיאולוגיה אוונגלית באוניברסיטת גיטה בפרנקפורט. פרופ' שוורץ לימד באוניברסיטה המרכז-אירופאית בבודפשט ובאוניברסיטת היידלברג, ושימש כחוקר אורח במרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה ובספריית הרצוג אוגוסט בוולפנבאטל. הוא זכה במענק המחקר ERC שהוקדש ללימודי התרגום של הפילוסופיה הלטינית לעברית ובמענק ISF שהוקדש לחקר העיבריות הנוצרית והקבלה הנוצרית. המחקר שלו מתמקד בהיסטוריה האינטלקטואלית של ימי הביניים המאוחרים, בהדגשת ממדים חברתיים וממסדיים של ידע. בנוסף הוא מתעניין בתיאוריה ובפרקטיקה של תרגום ובתהליך העברתו של ידע בעיקר בתרבות האירופאית.
|
|
פרסומים “To Thee is silence praise”: Meister Eckhart’s reading in Maimonides’ Guide of the Perplexed, Tel Aviv: Am Oved 2002 (Hebr.); Y. Schwartz and V. Krech eds., Religious Apologetics – Philosophical Argumentation, Tübingen: Mohr Siebeck Verlag, 2004; Yossef Schwartz, Alexander Fidora, Harvey J. Hames (eds.), Latin-Into-Hebrew: Studies and Texts, volume 2: Texts in Contexts, Leiden: Brill 2013.
|
ד"ר אורי בלקינד
|
|
תחומי העניין של ד״ר בלקינד כוללים את ההיסטוריה והפילוסופיה של הפיזיקה, ופילוסופיה של העת החדשה המוקדמת בעיקר הפילוסופיה והפיזיקה של אייזיק ניוטון.
|
|
פרסומים “Newton’s Conceptual Argument for Absolute Space” (International Journal for the Philosophy of Science, 2007), “Newton’s Scientific Method and the Universal Law of Gravitation, in Interpreting Newton: Critical Essays, (Cambridge University Press, 2012).
|
ד"ר אחמד אגבאריה
|
|
ד״ר אגבריה הוא מרצה בכיר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ובמחלקה ללימודי ערבית ואסלאם. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תרבות איסלאמית בדגש על פילוסופיה, תאולוגיה ולוגיקה. בנוסף הוא מתעניין במחשבה הערבית המודרנית ויחסי הגומלין שלה עם המחשבה המערבית, והוא חבר בקבוצת הקריאה במרכז מינרבה העוסקת במחשבה ערבית במאה ה-20. הוא מתעניין גם בספרות ערבית על צדדיה השונים, ובמיוחד בהקשר של הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי אחרי שנת 1948. לד"ר איגבריה הוענק מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע אותה הוא מקדיש ללימוד התיאוריה של הקטגוריות בפילוסופיה האיסלאמית המאוחרת (מן המאה ה-13 ואילך).
|
|
פרסומים “The Theory of Signification in Arabic Logic and its Influence on Jurisprudence and Eloquence”, Al-Majalla: Journal of the Arabic Language Academy, Vol. 7, 2016 (pp. 39-69). “The Manifestations of Dream in the Age of Magic: A Study of Anat by Ahmad Husein”, Al-Karmil: Studies in Arabic Language and Literature , Vol. 36, 2016 (pp. 5-52).
|
