נעמה כהן-הנגבי

החוג להיסטוריה

​

זמן כרפואה: משברים נפשיים אחרי לידה בימי הביניים המאוחרים

רפואת נשים אחרי לידה היא רפואה הכרוכה בזמן, בתחושת זמן, בהנחות חברתיות ותרבותיות לגבי זמן והשפעתו, כמו גם בארגון הזמן. הרצאתי תעסוק במשמעות הזמן בטיפול בנשים אחרי לידה שחוו משברים נפשיים. היא תבחן עדויות שונות מימי הביניים המאוחרים בעיקר מדרום אירופה ותבקש לעמוד על השימוש בזמן בתוך מערך הטיפול בנשים אלו. אציע שהתבוננות בזמן מאפשרת להצביע על גישות כלפי בריאות נפשית בתקופה, על הדרכים בהן נוהלו משברים נפשיים, ועל תפקידם של טקסטים ושל הזמן עצמו בתוך מערך הריפוי. מחקר זה שנסמך על מגוון מקורות כגון כרוניקות, עדויות רפואיות, מסמכים משפטיים ועוד, חושף צורות שונות של התארגנות משפחתית וחברתית אחרי לידה, ואת המנגנונים התרבותיים שביקשו להסדיר שלב זה בחייהן של נשים. 

התכנסות לקפה וכיבוד בשעה 17:45 ליד חדר 449.

יו"ר: שאול קציר

הציבור מוזמן