פרופילים- מי אנחנו?

 

יובל כ"ץ

יובל כ"ץ 

שם המנחה והחוג: פרופ' נעמה פרידמן, החוג לבלשנות. 

 

נושא המחקר: מודל נוירופסיכולוגי-בלשני להפקת משפטים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אפאזיה, לקויות שפה, בלשנות תיאורטית. 

 

הסבר קצר: לקויות שפה יכולות לנבוע מפגיעה נוירולוגית (אפאזיה), להיות מולדות, או להיגרם מסיבות נוספות כמו שמיעה לקויה או חסר תזונתי בגיל הינקות. תכונה חשובה של לקויות שפה היא שהן נוטות להיות סלקטיביות מאוד: אצל כל מטופל חלק מהיכולות השפתיות נפגעות, בעוד שאחרות נותרות קתינות לחלוטין. התכונה הזאת מאפשרת לנוירופסיכולוגים להסיק מהם הרכיבים והתהליכים הקשורים בהפקה תקינה של שפה, וכך לשרטט מודלים השואפים להסביר כיצד בני אדם הופכים רעיונות לצלילים. גם בלשנים תיאורטיים מתארים כיצד פועלת השפה האנושית, על-ידי הסתכלות על שפות העולם ותכונותיהם המשותפות והייחודיות. אף על פי שנוירופסיכולוגיה ובלשנות תיאורטית חולקות מושא מחקר, הן חלוקות באשר למודלים שהן מציעות. מטרת המחקר שלי היא לגשר בין שתי המסגרות האלה על-ידי עיצוב מודל להפקת משפטים התואם לממצאים ולהנחות היסוד של שתיהן. אני עושה זאת על ידי בחינה של תופעות המתוארות בספרות הבלשנית (מורפולוגיה פעלית, כינויי גוף, מילות יחס, תנועת פועל, התאם ועוד), ועיצוב ניסויים הבודקים כיצד אנשים עם לקויות שפה שונות מתמודדים עם אותן תופעות. התוצאות מסייעות לי להכריע בין מודלים בלשניים שונים, ולשרטט מודל נוירופסיכולוגי עקבי עם הנחות בלשניות המסוגל להסביר הפקה תקינה ולקויה של התופעה הנחקרת. 

 

נור אודט פלאח

נור אודט פלאח 

שם המנחה והחוג: פרופ' רבקה פלדחי וד"ר אחמד אגבאריה, מכון כהן וביה"ס לפילוסופיה-מדעי הדתות.

 

נושא המחקר: היחס שבין "הדת הפנימית" למרחב הדת החיצוני בקרב נשים מוסלמיות המזוהות עם "התנועה האסלאמית" בישראל (The Relation Between the "Inner Relation" and the External Religion Among Muslim Women Identified With the "Islamic Movement" in Israel). 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: חוויה דתית, אסלאמיזם, תנועה מוסלמית, נשים ודתיות, נשים ופרקטיקות דתיות, סובייקטיביות אמונה ופרקטיקות דתיות, פמיניזם ודתיות, פמיניזם וקולוניאליזם. 

 

הסבר קצר: המחקר בא לבחון את האינטראקציה המתקיימת בין מרחב האמונה והחוויה הפנימית-סובייקטיבית הדתית לבין המרחב החיצוני הדתי בקרב נשים מוסלמיות המזוהות עם התנועה האסלאמית בישראל. כדי לחקור שאלה זו ייערכו ראיונות עומק עם נשים אלה, ומתוך התכנים שיעלו בראיונות תחקר שאלת האינטראקציה שבין החויה הדתית הסובייקטיבית שלהן לבין התכנים והפרקטיקות הדתיים המתקיימים במרחב הציבורי בו הן חיות.

 

צבי הסנס-בנינסון

צבי הסנס-בנינסון 

שם המנחה והחוג: אהוד לם, לימודי מדע

 

נושא המחקר: מחלוקות מדעיות כחלון לתהליכי מידול במדעי החיים

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה והיסטוריה של הביולוגיה, מודלים במדעי החיים, תהליכי מידול, מחלוקות מדעיות, ערכים במדע, פלורליזם פרגמטי, מחויבויות חוץ-מדעיות, סוציוביולוגיה, טבעון. 

 

הסבר קצר: מאז פרסומו של "The Logic of Scientific Discovery" מאת קרל פופר (1934), סוגיה מרכזית בפילוסופיה של המדעים היא האפשרות להבחין בין מדע לבין שאינו-מדע. כמעט 90 שנה לאחר מכן, ועדיין אין קבוצה ממצה ומוציאה של ערכים אפיסטמיים שכאשר הם נוכחים במחקר כלשהו ניתן להגיד עליו שהוא מדעי (ואם הם נעדרים, אי אפשר להגיד שהמחקר אינו מדעי). 

בעבודתי אטען שמצב דברים זה נובע מכך שהפעילות המדעית הסטנדרטית הופכת את הניסיון להגדיר קבוצה כזו של ערכים אפיסטמיים למשימה בלתי אפשרות - הליכי מידול, שהם פרקטיקה מחקרית מרכזית, עשויים להכניס ערכים (שקודם לכן נחשבו לערכים לא-אפיסטמיים) לתוך תמונת העולם המדעית הלגיטימית, הליך אותו אני מכנה "טבעון"; במילים אחרות, קו התיחום בין "מדע" לבין "שאינו-מדע" אינו נשאר במקום אחד. כדי להבין כיצד הדברים מתרחשים, אבחן את הוויכוחים סביב פרוגרמת המחקר של הסוציוביולוגיה - ויכוחים מרכזיים בביולוגיה אבולוציונית בשליש האחרון של המאה ה- 20, ובהם שאלות מתודולוגיות ושאלות אידאולוגיות דרו בכפיפה אחת (ולעתים קרובות אף הושפעו אלו מאלו).

 
יהונתן בצר

יהונתן בצר

שם המנחה והחוג: ד"ר נחמה ורבין, פילוסופיה. 

 

נושא המחקר: אחרות אנושית אצל קירקגור

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: קירקגור, אחרות, דיאלוג, קיום, אקזיסטנציאליזם, תאולוגיה, אהבה, תקשורת עקיפה, אירונעיה, נוכחות, הבדל. 

 

גלית וינאפל

גלית וינאפל

שם המנחה והחוג: ד"ר נחמה ורבין, פילוסופיה. 

 

נושא המחקר: מושג ה"ראייה המוסרית" של אייריס מורדוק. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אירייס מורדוק, סימון וייל, תפיסה מוסרית, האסתטיקה של קאנט, ראיית אספקטים (ויטגנשטיין), 'אהבה', תשומת לב ויילית. 

 

הסבר קצר: המחקר מנתח בהרחבה את מושג ה'ראייה' של מורדוק, המציין את המנגנון הקוגניטיבי-רגשי שבאמצעותו אנו תופסות משמעות, ועומד על מרכזיותו בכל הקשור להתנהלות מוסרית. הנחת היסוד של מורדוק היא שאופן תפיסת המשמעות שלנו הינו אגוצנטרי, ויש לעבוד על מנת לראות את הדברים באופן ריאליסטי ולפיכך מוסרי יותר. המחקר מציע ניתוח של מורדוק שנשען באופן נרחב על השפעתה העמוקה של הפילוסופית סימון וייל, ונעזר גם בכלים פילוסופים של קאנט וויטגנשטיין. תהליך "זיכוך" הראייה והפיכתה לריאליסטית ולפיכך מוסרית יותר, וחשיבותם המכרעת של ההתנסות והניסיון האישי (בניגוד ללימוד תיאורטי) של 'אהבה מזוככת', ושל היכולת ל'תשומת לב קשובה' לתהליך זה מוסברים. 

 

בועז ישי

בועז ישי

שם המנחה והחוג: פרופ' יוסי שוורץ, דר' אחמד אגברייה, מכון כהן. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה אסלאמית בימי הביניים, אגרות אח'ואן אל-צפא (האחים הטהורים), לימודי בעלי חיים, אתיקה של בעליל חיים. מעמד בעלי החיים בתרבות האסלם, יחסי אדם-בעלי חיים בכתבי אח'ואן אל-צפא, בעלי חיים בקוראן. 

 

הדס יברכיהו

הדס יברכיהו 

שם המנחה והחוג: פרופ' אותי בת-אל פוקס, בלשנות. 

 

נושא המחקר: פונוטקטיקה עברית: שכיחות ודקדוק.

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פונולוגיה, מורפולוגיה, פונוטקטיקה, תיאוריית האופטימליות, אילוצים אוניברסליים, אילוצים תלויי-שפה, עברית, שכיחות, מחקר קורפוס, ניסויים פסיכו-בלשניים.

 

הסבר קצר: במחקר הדוקטורט אני שואלת: מהן ההגבלות על רצפי העיצורים בעברית, ומהם הגורמים להגבלות אלו?

אני בוחנת את השילוב בין אילוצים תלויי שפה, שמקורם בלקסיקון של השפה הספציפית (במקרה הזה, עברית) ובין אילוצים אוניברסליים, המבטאים העדפות של שפות טבעיות. המחקר מושתת על שתי שיטות מחקר: ניתוחי קורפוס, המאפשרים לבחון את הקיים בשפה הנחקרת, וניסויים פסיכו-בלשניים, המאפשרים לבחון את הקיים בידע הלשוני של דוברי העברית.

מחקר זה הוא חלק מהתעניינות רחבה יותר בפונולוגיה ובמורפולוגיה בכלל, ושל העברית בפרט, תוך בחינה מערכתית של הגורמים המעצבים את לקסיקון השפה ומגבילים את השרירותיות ביצירת מילים.

 

יצחק (איציק) זילברמן

יצחק (איציק) זילברמן 

שם המנחה והחוג: פרופ' מנחם פיש ודר' סנאית גיסיס, מכון כהן. 

 

נושא המחקר: חקירה היסטורית של המחלוקת על ההסטוריות של ממלכת דוד ושלמה.

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: לקטוש, בורדייה, פיש, מחלוקות אינדיבידואלים וקולקטיבים, ארכאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת. 

 

הסבר קצר: מה, במשך 40 שנה, מתחזק את המחנאות סביב ממלכת דוד ושלמה (היתה או לא היתה?) למרות שכולם שותפים לאותו בסיס נתונים וקורפוס טקסטואלי?

 

בן-ציון עובדיה

בן-ציון עובדיה 

שם המנחה והחוג: ד"ר יאיר לוי, החוג לפילוסופיה

 

נושא המחקר: תנאי זהות של פעולות והשלכותיהן. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פעולה, כוונה, דיוידסון, אנסקומב, אינדיוידואציה ותנאי זהות, כוונה, פעולה מכוונת, גרימה, מטאפיזיקה, פועל, Agent. 

 

הסבר קצר: מעסיקה אותי שאלת טבעה של פעולה, תנאי זהותה, טיבה של כוונה או פעולה מכוונת. 

 

תום מרגלית

תום מרגלית 

שם המנחה והחוג: פרופ' רות רונן, החוג לפילוסופיה

 

נושא המחקר: יחסי החשיבה והוויה בפסיכואנליזה ובפילוסופיה. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פסיכואנליזה, לאקאן, פילוסופיה קונטיננטלית, יחסי חשיבה והוויה. 

 

נעם ישראלי

נעם ישראלי 

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: היחסים בין פילוסופיה ופסיכואנליזה בהגותו של ז'אן פול סארטר. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ז'אן-פול סארטר, פרויד, השלילה והאין, רגשות, אגו, תת-מודע, האחר, אחרות, מתודה, תודעה, פסיכואנליזה, פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית, חופש, נרטיביות (גאלאן סטראוסון). 

 

הסבר קצר: הסוגיות שהמחקר דן בהן - 

  1. הנגזרות מהיחסים שבין הפסיכואנליזה והפנומנולוגיה על הבנת התודעה, פנומנולוגיה, פסיכואנליזה, מתודה ואתיקה - באופן כללי - של הפסיכותרפיה. 
  2. השלכות עכשוויות של פילוסופיות התודעה של ז'אן-פול סארטר - האגו, אחדות התודעה, רגשות ומתודה. 
אריק קורבסקי

אריק קורבסקי 

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: טרנסצנדנציה בהגותו של היידגר. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: היידגר, טרנסצנדנציה, פנומנולוגיה של החיים, פנומנולוגיה של הנצרות המוקדמת, אונטולוגיה פונדמנטלית, מתאונטולוגיה, שאלת ההוויה, אותנטיות וטרנספורמציה של האדם. 

 

הסבר קצר: אני חוקר את האופן בוההגות המוקדמת של היידגר נבנית סביב מושג הטרנסצנדציה והאופן בו היידגר חורג מעבר לסכימה של סובייקט-אובייקט החל מהרצאותיו הראשונות (ואף לפני) וכתוצאה מעגן את מחשבתו במושג הטרנסצנדנציה במובן חדש וייחודי בהיסטוריה של המחשבה המערבית. 

 

רן אפק

רן אפק 

שם המנחה והחוג: ד"ר מיכאל מאך, מדעי הדתות

 

נושא המחקר: העליות לשמיים בעת העתיקה: מסורת מיסטית? 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: החוויה המיסטית, ספרות אפוקליפטית, אפוקריפה, ויליאם ג'יימס, מירצ'ה אליאדה, יואן קוליאנו, אוונס-פריצ'רד, קלוד לוי-שטראוס, גרום שלום, ספרות חז"ל, היכלות ומרכבה, גוף ונפש, פסאודואפיגרפיה. 

 

הסבר קצר: האירוע השנתי ההמוני הגדול ביותר בישראל כיום הוא הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר.

למעשה כל הרבנות העכשווית חולקת מסורת דתית ומיסטית שמתחילה בעת העתיקה.

היכן ולמה? מדוע חלק מהציבור הדתי והחילוני מתכחש לה ועדיין מקיים היבטים שלה? האם ניתן להבין את המציאות האמונית החילונית והדתית של היום באמצעות מחקר מעמיק של תקופת המהפך הגדול של היהדות שיצר גם את הנצרות? איך המיסטיקה והקוסמולוגיה המיסטית שנוצרו עם חתימת המקרא מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת האמונות בעת המודרנית?

 

אברהם זהבי

אברהם זהבי 

שם המנחה והחוג: פרופ' שאול קציר- מכון כהן. 

 

נושא המחקר: הסיבות להעברת האחריות על יחידת הבסיס של הזמןמ מהאסטרונומים לפיזיקאים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: קצב סיבוב כדור הארץ, הצעות לשינוי השיטה לקביעת זמן, מעגלים אלקטרוניים, גביש הקוורץ, מתנדים, פילטרים, תקשורת אלחוטית, רדאר, בקרה, שעון אטומי, דנז'ון, NIST, NPL, הוועידות הכלליות, הבינלאומיות המיעצות של מידות ומשקלות. 

 

הסבר קצר: ב- 1960 הוועידה הכללית למידות ומשקלות קבעה את יחידת הבסיס לזמן (בשם: Ephemeris Second) על-פי המלצת האסטרונומים. 7 שנים מאוחר יותר, אותה ועידה קבעה כי יחידת הבסיס של הזמן תשתנה ותקבע על-פי התדר האטומי על-פי שימוש באיזוטופ של צזיום. המחקר מבקש לברר כיצד התפתחות תחומי האסטרונומיה והטכנולוגיה של הגלים האלקטרומגנטיים הביאו לשינויים אלה. 

 

עידו גינת

עידו גינת  

שם המנחה והחוג: פרופ' (אמריטוס) רבקה פלדחי- מכון כהן. 

 

נושא המחקר: הבניית המרחב הציוני בתערוכות וירידים בינלאומיים בתקופת המנדט הבריטי. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ייצוג ולאומיות, קהילות מדומיינות, ציונות, תערוכות וירידים עולמיים, דיאורמות כמכשירי ראייה, בילדונג חברתי, עיצוב תערוכות, פרפגנדה, נדידת ידע. 

 

הסבר קצר: המחקר בוחן את הדרכים שבהם נבנה האתוס הציוני באמצעות השתתפות ציונית בתערוכות ובירידים עולמיים בתקופת המנדט הבריטי. המחקר מתמקד בצעדים שננקטו על מנת לייצג את הנוף הפלסטיני / "הארצישראלי" ואת פרוייקט הבנייה הציוני כדוגמה למוודרניזציה ולגאולת הארץ, וכמודל מוצלח לתפיסות של רפורמה לאומית וחברתית. באמצעות המחקר אני מבקש לזהות את הקשרים בין שיטות הייצוג החזותי בתערוכות, ובין מערךך האג'נדות של המארגנים והכוח הפרשני של הקהלים השונים. 

 יוסף עואבדייוסף עואבדי 

שם המנחה והחוג: דר' אחמד אגברייה, מכון כהן. 

 

נושא המחקר: 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: גישת האסלאם החנבלי לפילוסופיה של הטבע (מדעי הטבע) במאה ה- 12, אינטראקציה בין הזרם החנבלי לבין הזרם האשערי במיוחד אל אלג'זאלי. 

 

שירלי אור

שירלי אור 

שם המנחה והחוג: פרופ' מירה אריאל ופרופ' אורנה פלג- בלשנות. 

 

נושא המחקר: איוך אמת: חקירה אמפירית. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פרגמטיקה, סמנטיקה, תיאוריות על האמת, אמת, בולטות שיחית, סובייקטיביות, פרופיל שיחי, גרייס, סטראוסון, אוסטין, דיווידסון.

 

הסבר קצר: במחקר הדוקטורט שירלי אור חוקרת את המוטיבציה לאייך אמת מצבי עניינים בעולם, שכן הפעולה נתפסת כמיותרת בשיח הטבעי לאור העקרונות החלים על השפה. המחקר כולל ניתוחי קורפוס וניסויים פסיכו-בלשניים. 

 

מאיה רומן

מאיה רומן 

שם המנחה והחוג: פרופ' מנחם פיש- מכון כהן

 

נושא המחקר: הנורמטיביות של התודעה

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: קוגניציה, מדעי המוח, דניאל דנט, וילפריד סלרס, צ'ארלס טיילור, פילוסופיה פמיניסטית של המדע, אוולין פוקס קלר, דונה האראווי, הלן לונג'ינו, פילוסופיית תהליך, אלפרד נורת' ווייטהד, פילוסופיה של האורגניזם. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק בקשר שבין פילוסופיה של המיינד ופילוסופיה של מדעי המוח לפילוסופיה של המדע וספציפית בבעיה שפילוסופיה רדוקטיבית של המיינד דוגמת זאת של דניאל דנט מייצרת עבור פילוסופיה של המדע ועבור היכולת לטעון שהמדע היא צורת חקירה מועדפת ורציונלית של הטבע. אני מבססת את הבעייתיות הטמונה בתיאוריות רדוקטיביות על ידי השוואה בין מה שגישות דוגמת זו של דנט מאפשרות ומה שגישות דוגמת זו של סלרס מאפשרות ובהמשך מאתגרת את הגישה הדנטיאנית על ידי הצגת ביקורות מפילוסופיה של המדע על הגישה הרדוקטיבית במדע, ביניהן ביקורות ממדעי החברה, פילוסופיה פמיניסטית ופילוסופית תהליך.

 

מתי ברסקי

מתי ברסקי  

שם המנחה והחוג: פרופ' חוה יבלונקה, פרופ' דניאל דור- מכון כהן

 

נושא המחקר: הקו-אבולוציה של שפה ורגש בהבניית רגשות בני אדם מודרניים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אבולוציה תרבותית, אבולוציה של השפה, Affective Sciences, בלשנות אנתרופולוגית, תקשורת מימטית, שפות סימנים, שדות סמנטיים של מושגי רגש. 

 

הסבר קצר: התזה בנויה סביב הניסיון לערוך דה- ורה- קונסטרוקציה לרגשות בני אדם מודרניים - ולתיאוריות רגש מודרניות המבוססות עליהם - על-ידי בחינתן מבעד לתיאוריית השפה-כטכנולוגיית-תקשורת ומבעד לפרספקטיבה אבולוציונית-התפתחותית. בהתאם לכך, התזה בוחנת את השורשים האמוציונליים באבולוציה של שפה ואת תפקיד הרגש בתיאוריות שפה. נשאל בה: מהי עמדתה התיאורטית של שפה בקרב פרספקטיבות המחקר השונות על הרגש? מה היו התנאים האמוציונליים אשר אפשרו לשפה להופיע ולהתפתח אבולוציונית במיני אדם קדומים? ומרגע שהופיעה, כיצד שפה שינתה את הפרופיל האמוציונלי של אותם מינים?

 

אוריין זקס

אוריין זקס 

שם המנחה והחוג: פרופ' חוה יבלונקה- מכון כהן

 

נושא המחקר: האבולוציה של הזיכרון האפיזודי כבסיס לתודעת-דמיון

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אבולוציה של התודעה, זיכרון אפיזודי, דמיון, ייצוג, מחקר התנהגותי בבע"ח, מחקר נוירואנטומי בבע"ח, נוירואנטומיה של זיכרון אפיזודי, היפוקמפוס. 

 

הסבר קצר: זיכרון אפיזודי הוא היכולת לזכור מאורע מסוים בקונטקסט שלו- מתי התרחש, היכן, מי היו מעורבים ומה סדר ההתרחשות. במחקר שלי אנסה לעקוב אחר ההתפתחות של היכולת הזו לאורך האבולוציה. אתחיל מלסקור באילו בעלי חיים כיום ניתן לזהות זיכרון אפיזודי. אנסה לזהות מתי היכולת הזו הופיעה בשושלת האבולוציונית שהובילה אל בני אדם, והאם היא הופיעה באופן עצמאי בשושלות אחרות. לאחר מכן אנסה להבין כיצד מבנים מוחיים בבני אדם ובחיות הרלוונטיות מקיימים זיכרון אפיזודי, וכיצד אלו מתקשרים ליכולת הכללית יותר של "דמיון". התאוריה שעליה המחקר נסמך היא שזיכרון אפיזודי הוא הבסיסיל יכולות דמיון אחרות, הן מבחינה נוירואנטומית והן מבחינה אבולוציונית. 

 

יעל לביא

יעל לביא

שם המנחה והחוג: ד"ר ענת מטר- החוג לפילוסופיה

 

נושא המחקר: מעבר למוסר ולקליניקה: לקראת פנומנולוגיה של החלטות סוף החיים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אובדן אמון, אנטי לוגיקה, בדידות-אפיסטמולוגית, החלטות סוף-ההחיים, התאבדות, ז'אן אמרי, כלל, רציונאליות, שיפוט. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק ב"מוות מרצון" וברלוונטיות שלו לאופנים בהם אנו חושבים את ועל החיים האנושיים. הטענה היא שהמחשבה כי החיים אינם הכרח, קשורה קשר הדוק לחווית 'אובדן אמון' שייתכן ויהיה מועיל לנסחה באמצעות המושג 'בדידות אפיסטמולוגית'. הפרק הראשון של המחקר מציע סקירה היסטורית של גישות בפילוסופיה המערבית כלפי מוות מרצון, בדגש על שני מקרי מבחן: דיויד יום ועמנואל קאנט. הפרק השני עוסק בביקורת השיח הנוכחי אודות התאבדות ואובדנות, שיח שרובו ככולו מתרחש בזירה המוסרית (בעיקר בזו של הפילוסופיה האנליטית) ובזירה הקלינית-מדעית (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה וכו'), שתי זירות אשר בפרקטיקה שלהן מקיימות במובלע או במוצהר קשר ישיר, ואשר מגבלותיהם המבניות, כמו גם הנחות העבודה עליהן הן נשענות בדבר מושגים כגון רציונליות ואוטונומיה מרדדות את האפשרויות הפילוסופיות-קיומיות הגלומות בסוגית ההתאבדות. 

בפרק השלישי, לביא מפתחת, בעקבות ז'אן אמרי, את הטענה כי יש להרחיב את השיח אודות מוות מרצון מעבר למוסר ולקליניקה לשם מיפוי ותיאור של המרחב בו שזורים 'הלוגיקה של החיים' ו'אנטי לוגיקה של המוות' ומשרטטת קווי מתאר לחקירה פנומנולוגית של 'אובדן אמון' ו'בדידות אפיסטמולוגית'. 

 

אלי הרי

אלי הרי 

שם המנחה והחוג: ליאו קורי, מכון כהן

 

נושא המחקר: אספקטים פילוסופיים ופיסטמולוגיים של Deep Learning. 

 

הסבר קצר: אינטליגנציה מלאכותית בהשוואה לאינטליגנציה אנושית תוך התמקדות ב- Deep Learning / Machine Learninng. זהו אחד הנושאים החמים בתהליכי המחשוב הנוכחיים. בהקשר זה אני בוחן שאלות הקשורות ל- Cognitive Science, Philosophy of Mind ופילוסופיה של המדע. 

 

פביאן שפנגלר

פביאן שפנגלר 

שם המנחה והחוג: אוריה שביט, מדעי הדתות וערבית ואיסלאם

 

נושא המחקר: המשא ומתן והסגול של נורמות איסלאמיות בבתי ספר גרמניים

 

הסבר קצר: שפנגלר מסתכל על ההתפתחות של הדיון על איסלאם בבתי ספר (ועם זה במרחב הציבורי) בגרמניה מאז שנות ה- 60. שפנגלר חוקר איך העמדות של מוסלמים ושל מי שאינם מוסלמים שונו במשך הזמן. מנקודה זו שפנגלר מבקש לזהות זרמים עיקריים של הדיון על איסלאם בגרמניה.

 

חוץ מזה, שפנגלר עובד כעוזר מחקר בפרויקט ISF שחוקר דרך מתודולוגיה "מדעי חברתית" בתיאולוגיה של מוסלמים באירופה. במסגרת זו, יש לבקר במסגדים כדי לדעת איך מוסלמים מקבלים ידע על אסלאם ואיך הם משלבים אותו בחיי היום-יום שלהם בארצות לא מוסלמיות. 

 

שחר עוז

שחר עוז  

שם המנחה והחוג: פרופ' רות וינטראוב, החוג לפילוסופיה.

 

נושא המחקר: אמון: מחשבות על בינה מלאכותית כמומחה אנושי

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אפיסטמולוגיה, אפיסטמולוגיה חברתית, פילוסופיה של בינה מלאכותית. 

 

הסבר קצר: מטרת המחקר לערוך דיון נורמטיבי אודות ההצדקה של מתן אמון במערכות בינה מלאכותית מצד משתמשי הקצה. מערכות בינה מלאכותית מסוג רשתות נוירונים אינן מסוגלות לספק הצדקה להחלטותיהן, והמחקר מבקש לבחון הצדקה מסוג אחר. 

השערתי היא שכדי להצדיק אמון מצד משתמשי הקצה במערכות AI, יש להתבונן עליהן כעל מומחה אנושי המספק מידע, ולשפוט את מהימנותן בהתאם לראיות לאורן אנו שופטים מהימנותו של מומחה אנושי. בהתאם, שאלת המחקר היא: האם, בהינתן האנלוגיה של רשת נוירונים למומחה אנושי, האמון ברשתות נוירונים מוצדק לאור ראיות על פיהן נותנים אמון במומחה אנושי?

 

רגב יאירי

רגב יאירי 

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה.

 

נושא המחקר: "פוקו ושאלת האסתטי"

 

הסבר קצר: יאירי מתעניין במקומה של האסתטיקה בהיסטוריה של הפילוסופיה במערב לצד קטגוריות נוספות כמו אפיסטמולוגיה ואתיקה. עבודת המחקר שלו עוסקת בהגותו של מישל פוקו ובאה לבחון את חשיבותם של אלמנטים מהותיים בשדה האסתטי (כמו ייצוג, עונג, יופי ועוד) לפילוסופיה עכשווית. 

 

ענבל פיאמנטה שמיר

ענבל פיאמנטה שמיר 

שם המנחה והחוג: פרופ' גליה פת-שמיר, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: אתיקה קונפוציאנית יישומית. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה סינית, קונפוציאניזם, פילוסופיה משווה, פילוסופיה יישומית. 

 

הסבר קצר: העבודה עוסקת בתורת מוסר יישומית העולה מתוך הטקסטים הקונפוציאניים המוקדמים. יש לי עניין רב בניסוח והבנה של המחשבה הפילוסופית הסינית במונחים עכשוויים, ובאספקטים המעשיים שלה. 

 

אפרת לבנט

אפרת לבנט 

שם המנחה והחוג: פרופ' רחל גיורא, החוג לבלשנות / התוכנית ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה; פרופ' אגנס סל, החוג לבלשנות אנגלית, אוניברסיטת פריז-דידרו. 

 

נושא המחקר: סרקזם בשאלות

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: חקר השיח, בלשנות קוגניטיבית, בלשנות אנגלית, פסיכו-בלשנות, סרקזם, שאלות, תחביר, פרגמנטיקה. 

 

הסבר קצר: העבודה תתמקד בשלושה מבנים תחביריים שונים של שאלות בשפה האנגלית. מבנים אלו יכולים לשקף גם משמעות ליטרלית וגם משמעות סרקסטית. אחת ממטרות העבודה תהיה לבדוק אילו גורמים (תחביריים, לקיסקליים, קונטקסטואליים ועוד) מביאים את הקורא לקרי ליטראלי ואילו גורמים מביאים את הקורא לקרי סרקסטי. 

 

יותם שטיינבוק

יותם שטיינבוק 

שם המנחה והחוג: פרופ' צביקה טאובר. 

 

נושא המחקר: חינוך כפיתרון אפשרי לשחרור האדם במסגרת הפילוסופית הפוליטית. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: חינוך, פוליטיקה, חינוך אמנציפטורי, שחרור האדם, תיאוריה ביקורתית. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק בניסיון הפילוסופי לשחרור האדם באמצעות חינוך, כפי שבא לידי ביטוי בין היתר בתורות של אפלטון, לוק, רוסו, קאנט ואחרים. העובדה שסוקרת את הגישות הקיימות, עוסקת באפשרויות השונות ובמגבלות החינוך כפי שהוא מוצג בהן, ושואפת להציג כיוון חשיבה חדש בנוגע לאפשרות לשחרור האדם באמצעות חינוך המבוסס על זרמים פילוסופיים מהמא ה- 20. 

 

נגה שלומי

נגה שלומי 

שם המנחה והחוג: פרופ' יוסף שוורץ, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים; פרופ' מטאו וולריאני.

 

נושא המחקר: התפתחות שפה ויזואלית בספרי לימוד של קוסמולוגיה מהעת החדשה המוקדמת: ניתוח מבוסס למידת מכונה. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: תרבות חזותית ומדע, היסטוריה דיגיטלית, היסטוריה של הקוסמולוגיה, סקרובוסקו. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק באיורים בספרי לימוד של קוסמולוגיה מתחילת עידן הדפוס ועד אמצע המאה ה- 17. עותקים דיגיטליים של הספרים נאספו למאגר נתונים (דאטה בייס) בסמגרת הפרוייקט "דה ספרה" במכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין, בהובלתו של פרופסור מטאו ווליריאני. בעזרת מאגר הנתונים ניתן למיין את האיורים ולנתח מגמות שונות בקורפוס המונה כארבע מאות ספרים ומעל מעשרים אלף איורים. 

בתקופה זו האסטרונומיה עוברת שינויים עמוקים ונרחבים: תפיסת העולם הגיאוצנטרית (לפיה כדור הארץ במרכז היקום) מתחלפת בזו ההליוצנטרית (בה השמש ניצבת במרכז), הידע עובר מתמטיזציה והפרקטיקות של ידע ולמידה משתנות ללא הכר. השפה החזותית של האיורים במאגר מידע גדול זה והשינויים השונים בה לאורך התקופה הארוכה ובין אזורים שונים באירופה יכולה לסייע להבנה כיצד הפן הויזואלי של ספרים מדעיים קשור או מבטא את השינויים הגדולים בתפיסות המדעיות בתקופה. 

 

דפנה ארליך

דפנה ארליך 

שם המנחה והחוג: פרופ' עילית פרבר, החוג לפילוסופיה.

 

נושא המחקר: טאוטולוגיה וההבדל אצל היידגר המאוחר ולאחר מושג הדיפראנס של דרידה. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: היידגר, טאוטולוגיה, הוויה ושפה, הבדל, דרידה, דלז, דיפראנס, תוסף, עקבה, הבדל-כשלעצמו, סימולקרה, אונטולוגיה, פנומנולוגיה. 

 

הסבר קצר: הטאוטולוגיה או המבע הטאוטולוגי מוכרים לנו מתחום השפה והרטוריקה במובנם הלוגי או הבלשני-תחבירי. במחקרי אציע שהטאוטולוגיה (to-auto-logos) היא מושג אונטולוגי-לשוני עקרוני ומרכזי במחשבת היידגר המאוחר, המוגדרת אצלו מחדש כזהות-עם-הבדל. היידגר, כך אטען, הוגה את מושג הטאוטולוגיה שלו כמושג של "הבדל" בשפה. לשם פיתוחו של רעיון זה אפנה לדרידה (המוקדם) ולמושגי ההבדל שלו: "דיפראנס", תוסף ועקבה. בכוחם של אלה לחלץ את המושג מעולם ההקשרים ההיידגרי המכונס לעתים בתוך עצמו, ולטוות זיקות חדשות עם - כפי שאבקש לטעון - אחד ממושגי ההבדל החשובים ביותר של היידגר בשפה, הטאוטולוגיה. 

 

נועם דרורי

נועם דרורי 

שם המנחה והחוג: פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, החוג לפילוסופיה; פרופ' (אמריטוס) יצחק בן ישראל

 

נושא המחקר: אתיקה חברתית ברשת

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ניתוח שיטתי, אנליזה, אנליטי, קיברנטי, סייבר, Cyberspace, אתיקה, מוסר, שינוי פרדיגמה, שפה, רשת, אתיקה חברתית ברשת. 

 

הסבר: מטרת המחקר היא ניתוח שיטתי של מאפייני התקשורת הבין אישית המתרחשת במרחב הקיברנטי (Cyberspace) תוך התמקדות בהבדלים הנוגעים לאתיקה של משתתפי המרחב. הניתוח מביא לידי קטלוג הבדלים מוגדר וקטלוג זה מהווה נקודת מוצא לתהליך שינוי פרדיגמטי של השפה בה אנו משתמשים על מנת לתאר את פעולתינו ברשת. 

 

אבי ארתור שניבאום

אבי ארתור שניבאום 

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: העין, המוסד והרוח: הפנומנולוגיה של התיאוריה המוסדית של האמנות. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אמנות, פנומנולוגיה, מוריס מרלו-פונטי, ג'ורג' דיקי, פילוסופיה אנגלו-אמריקאית, הגדרות של אמנות. 

 

הסבר קצר: המחקר בוחן תיאוריה מרכזית בפילוסופיה של האמנות, התיאוריה המוסדית של האמנות, וזאת מתוך מטרה להציע פרשנות חדשהל כוחה ולמגבלותיה של תיאוריה זו באמצעות המחשבה הפנומנולוגית של מוריס מרלו-פונטי. עבודה זו מבקשת להצביע על פער בהגדרתה ובמהותה של התיאוריה המוסדית מתוך רצון לשמר מספר תובנות עקרוניות וחשובות של תיאוריה זו כמו גם להעמיקה ולהרחיבה. 

 

ענת פרי

ענת פרי 

שם המנחה והחוג: ד"ר ירון סנדרוביץ', החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: טרם גובש. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פסיכואנליזה, היידגר, מרלו פונטי, לוינס, וויניקוט. 

 

נעה אבנד

נעה אבנד 

שם המנחה והחוג: פרופ' רות רונן, בית הספר לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: הכחשת אלימות כפרויקט חינוכי בן זמננו. 

 

הסבר קצר: אני מבקשת לחקור את האופן בו אלימות, אונטולוגית ומושגית, מוסדרת חברתית בעת הזאת. אני רוצה למסגר את אופני הסדרת תוקפנות ואלימות כפרוייקט אתי וחינוכי, ולהצביע על השלכותיו. הנחת המוצא של החקירה הזו היא פסיכואנליטית ואומרת שתוקפנות היא דחף יסודי בחיי הנפש והחברה, וכי הכחשתו לא יכולה להכחידו, אלא לשלוח אותו לפעול במחתרת. 

 

ניקול קציר

ניקול קציר 

שם המנחה והחוג: פרופ' מירה אריאל, החוג לבלשנות. 

 

נושא המחקר: כמתים, פרופילי שיח וייצוגים מנטליים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: סמנטיקה, פרגמטיקה, בלשנות קורפוס, כמתים, יחסים לקסיקליים, סקאלות כמתים, ניסויים. 

 

הסבר קצר: המחקר שלי משלב נתוני קורפוס יחד עם ניסויים על מנת לבחון את היחסים בין כמתים (Quantifiers) בלקסיקון המנטלי. המחקר מתמקד בשלושה נושאים: סקאלות כמתים, סינונימיה בין כמתים והאופן בו כמתים שונים מבנים (Construe) את המשלימים שלהם כמורכבים מישויות יותר או פחות מופרדות. 

 

אביב שונפלד

אביב שונפלד 

שם המנחה והחוג: פרופ' פרד לנדמן, בלשנות. 

 

נושא המחקר: הוראה על תתי-סוגים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: סמנטיקה רפרנציאלית, קומפוזיציונלית, גנרטיבית, מודל-תיאורטית, תנאי-אמת, הוראה על סוגים, הוראה על תתי-סוגים, צירופים שמניים עירומים (Bare NPs), גנריות (Genericity), סְפִירוּת (Countability), כינויי קניין. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק בצירופים שמניים שמורים על תתי-סוגים (למשל סוג של ציפור). תתי-הנושאים הם הוראה על תתי-סוגים על ידי שמות עצם (למשל ציור ב- הציפור הזאת נכחדה), יחס התת-סוג (למה זה אמתי שכלבים הם סוג של חיית מחמד?), ודו-משמעות שבמסגרתה צירוף שמני מורה על סוג או דוגמה של הסוג (ניתן לפרש את טיטניום התגלה בקורנוול כטוען שהיסוד התגלה בקורנוול, או שכמות של היסוד התגלתה שם).

 

אמיר אונלי

אמיר אונלי 

שם המנחה והחוג: פרופ' אוריה שביט, בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע. 

 

נושא המחקר: הלכה, פנאי ומרחבים דתיים-ספורטיביים. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: הלכה, ספורט, תרבות פנאי, מובלעות דתיות, תרבות גוף, קהילות דתיות, מרחבים דתיים-ספורטיביים, אינטגרציה, הידמות. 

 

הסבר קצר: במסגרת עבודת המחקר, נבחנות קהילות דתיות וקהילות מיעוט דתי, תוך התמקדות במניעים שגורמים להן לסגל לעצמן מרחבי ספורט ופנאי ייחודיים. העיסוק במניעים של קהילות דתיות להתבדל נובע מתחום עניין רחב יותר - הלכהוהשפעתה על תרבות פנאי בכלל, ועל פעילות ספורטיבית בפרט. מטרת המחקר היא לבחון גם את האופן בו עקרונות הלכתיים ותרבותיים, שמקורם באסלאם וביהדות, משפיעים על מיקומן של קהילות דתיות בחברה הישראלית, ועל היכולת של החברים בהן להשתתף במסגרות פנאי שמיועדות לציבור הרחב. 

 

אנה יונגרמן

אנה יונגרמן 

שם המנחה והחוג: פרופ עילית פרבר, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: ידידות ואבל בדיאלוג בין דרידה, בלאנשו ובטאיי. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: דרידה, בלאנשו, בטאיי, דקונסטרוקציה, דיאלוגיות, מוות, ידידות, מרחב ספרותי, אחרות. 

 

הסבר קצר: עבודת המחקר תעסוק ביחסים בין ידידות ואבל דרך ביטויים בדיאלוג הפילוסופי בין ז'אק דרידה, מוריס בלאנשו וז'ורז' בטאיי. באמצעות קריאה בטקסטים שונים פרי עטם (טקסטים הגותיים, ספרותיים, ביקורתיים, וכן מכתבים והספדים שכתבו זה לזה), ייבחנו הדיאלוגים - הגלויים והסמויים - בין כל אחד מזוגות ההוגים, ובפרט יוצגו היחסים ביניהם כדיאלוג משולש - בטרם ולאחר-המוות - אשר היהידות הבין-אישית והטקסטואלית עומדת בבסיסו.

 

יחזקאל שבנוב

יחזקאל שבנוב

שם המנחה והחוג: ד"ר עינת שטרית, החוג לבלשנות. 

 

נושא המחקר: שלילה כפולה, הקשר, היחס בין כוונת הדובר לתפישת הנמען. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פרגמטיקה, פרגמטיקה ניסויית, שלילה, שלילה כפולה, הקשר, פסיכובלשנות. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק בשאלות הבאות: מהי המוטיבציה לשימוש בביטוי המסומן ויכצד הוא נתפש ומתפרש על-ידי נמענים. כיצד המוטיבציה ו/או הפרשנות מושפעות מסביבות שיחיות שונות (פרגמטיות, דקדוקיות ועיבודיות)? מהו הקשר (אם קיים) בין מה שהדובר מבקש להעביר לבין מה שהנמען מפרש. 

 

אלון פישמן

אלון פישמן

שם המנחה והחוג: פרופ' מירה אריאל, חוג לבלשנות; פרופ' ישעיהו שן. 

 

נושא המחקר: פעלי חישה אוגדיים, אבידנציאליות וסינסתזיה. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: סמנטיקה, פרגמטיקה, שפה חושית, בלשנות קורפוס, בלשנות ניסויית. 

 

הסבר קצר: המחקר עוסק בפעלי חישה אוגדיים (כגון 'נראה', 'נשמע', 'מרגיש'), במבנים השונים שבהם הם מופיעים, ובפירושים השונים שניתנים להם. אני מתמקד בשימושים אבידנציאליים שבהם הדוברת מביעה ספק (כגון "השמש נראית אדומה"), ובמטאפורות סינסתטיות (כגון "התמונה נראית כמו שהמוזיקה נשמעת"). 

 

קרן יחזקאל

קרן יחזקאל 

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: עקבות בזמן (Traicing Time: The Philosophy of the Photographic Trace)

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: לוינס, דרידה, צילום, עקבה, דקונסטרוקציה, אחרות, טמפורליות. 

 

הסבר קצר: המחקר בראשיתו בנוי כסקירה היסטורית ותיאורטית של עקבה (Trace) כמונח מרכזי בתיאוריות צילום, תוך דגש על היחסים המורכבים בין עקבה למושג האינדקס שזלג מהמבנה הטריכוטומי של צ'.ס פרס ואף שלט בתיאוריות צילום. 

בשלב השני, המחקר מציע ניסוח מחדש של העקבה הצילומית באמצעות חשיפת מאפייניה הייחודיים דרך הגותם של עמנואל לוינס וז'אק דרידה. 

יואב בירך

יואב בירך

שם המנחה והחוג: פרופ' אלי פרידלנדר, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: המידה של הזמן: קאנט ובעיית ההרמוניה הלא-מתמטית. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: מוזיקה, אסתטיקה, קאנט, היסטוריה ופילוסופיה של המדע, ביקורת כוח השיפוט, תיאוריה של ההרמוניה, תפיסת זזמן, המצאת השניה, המצאת התדירות. 

 

הסבר קצר: המחקר מציג את ההיסטוריה של מושג הההרמוניה במערב, החל מראשית ימיו של מדע ההרמוניה המתמטי ביוון של המאה ה- 5 לפנה"ס ועד לשני אירועים מודרניים מכוננים אשר מתבטאים בעוצמה בכתביו של קאנט: המצאת השנייה ומושג התדירות במאה ה- 17, והתכוננותה של המערכת הטונאלית המוזיקלית אשר עדיין מגדירה וקובעת באופן יסודי את המחשבה, הרגישות והביצוע שלנו למוזיקה בימינו אנו. 

כתיבתו של קאנט על מושג ההרמוניה בכתביו האסתטיים הדתיים והמדעיים, חושפת את המתחים היסודיים הרבה אשר עומדים ביסוד מושג זה לאורך תקופה כה ארוכה של מחשבה אירופאית. השוואה בין כתיבתו של קאנט על מושג ההרמוניה לבין מסורת ארוכה של פולמוס פילוסופי, אסתטי ודתי על מעמדן של צורות מוזיקליות ושיטות למדידת זמן באירופה, מאפשרת חשיבה מחודשת של תורתו האסתטית הרדיקלית והקשר שלה לאפיסטמת הזמן החדשה אשר מופיעה במודרנה, ובמקביל מצביעה על אופק שיכול לאפשר הליכה מעבר למושגי הזמן והמוזיקה היסודיים שלנו אשר התמסדו והתקבעו בתקופתו. 

דור שלטון

דור שלטון 

שם המנחה והחוג: פרופ' חוה יבלונקה, מכון כהן; פרופ' דניאל דור, החוג לתקשורת; איאן קרוס, מרכז למוזיקה ומדע (קיימברידג')

 

נושא המחקר: האבולוציה התרבותית של המוזיקה

 

 

ענת שפירא

ענת שפירא 

שם המנחה והחוג: פרופ' אסף שרון, החוג לפילוסופיה; פרופ' אלון הראל, החוג למשפטים. 

 

נושא המחקר: The Moral Foundation of the Ethics of War

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: Utilitarianism, Contractarianism, Revisionism, Just War Theory, Ethics of War, Deontology.

 

הסבר קצר: המחקר בוחן את יכולתן של גישות נורמטיביות שונות לספק את הבסיס המוסרי לכללי הלחימה. העבודה נפתחת בהצגת התפיסות הקיימות לגבי הכללים הראויים למתי מותר לצאת למלחמה ובאילו אמצעים ניתן לנקוט במסגרת המלחמה. לאחר מכן, נבחנות יכולתן של שלוש גישות מוסריות שונות לספק בסיס לכללים אלו- הגישה החוזנית, הגישה התועלתנית והגישה הדיאונטולוגית. לבסוף, לאחר ההכרעה בדבר הגישה הנכונה נבדקת ההשפעה של אימוץ גישה זו על כללי הלחימה הראויים בסוגיות שעדיין נמצאות במחלוקת בשיח הקיים. 

נעמה פינס רויכמן

נעמה פינס רויכמן 

שם המנחה והחוג: פרופ' משה צוקרמן, מכון כהן. 

 

נושא המחקר: Residues of a Dreamworld: World Fairs and their Permanent Marks on the Public Sphere.

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: תערוכות וירידים עולמיים, אסתטיקה סביבתית, Visual Culture, פילוסופיה של המרחב, מיתוס ונרטיב, Landscape & Vision, אדריכלות. 

 

 

יובל איתן

יובל איתן 

שם המנחה והחוג: פרופ' ז'וזה ברונר, מכון כהן. 

 

נושא המחקר: מושג האור ומושג האותנטיות בהגות המודרנית. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אושר, אותנטיות, תשוקות, רגשות, נטיות, חירות, מוסר. 

 

הסבר קצר: המחקר מבקשלהבהיר כיצד אידיאל האושר התפתח בהגות המערב מתוך קשרים עמוקים למושג האמת, ולכן ביטא התנגדות לכל קיום, שביחב לאמתותו הושג הכשקרית. אני סבור שהתפתחות אידאל האותנטיות קשורה הייתה בין השאר בהתנגדות לאידיאל האושר, שבשל תפישת אמת חשה, הפך לשקרי. 

המחקר יבקש להניח את התשית התיאורטית שתאפשר להבין כי זיהוי אושר ואותנטיות כמושגים חופפים, מקורו בטעות הרווחת שלפיה המפנה המודרני התבטא במעבר מתיאוריית אושר אובייקטיבית-פילוסופית לתיאוריית אושר סובייקטיבית-פסיכולוגית. המחקר אינו חולק על כך, אלא שסבורני כי סיפק הוא המושא המשותף לתיאוריות אלו, בעוד המפנה הדרמטי שהתרחש בהגות המודרנית בהקשר לכך קשור בשלילת מושא זה. מדובר בשורש שבאמצעותו המחקר יבקש לתאר ממד מסוים בהתפתחות אידיאל האותנטיות, ושעל בסיסו ניתן גם להבין מדוע הוא מעולם לא יועד לשם קידום האושר האנושי. 

גיא שולץ

גיא שולץ 

שם המנחה והחוג: פרופ' אסא כשר, החוג לפילוסופיה; פרופ' יורם מרגליות, משפטים. 

 

נושא המחקר: שתי תיאוריות של צדק ופילנתרופיה: פרספקטיבות נגזרות מן התיאוריות של ג'ון רולס ושל מייקל וולצר. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילנתרופיה, מוסדות חברתיים, The Basic Structure of Society, תיאוריה של צדק, צדק בין דורי. 

 

 

איליה ון דה רור

איליה ון דה רור 

שם המנחה והחוג: פרופ' רות רונן, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: פילוסופיה ושאלת האורגניזמים המארגנים את עצמם. 

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ביולוגיה, אונטוגנית, מורפוגנית, אבולוציה, דלז, סימונדון, מרלו-פונטי, האנס ג'ונאס. 

 

 

נעמי כורם

נעמי כורם 

שם המנחה והחוג: פרופ' רות ויינטראוב, החוג לפילוסופיה. 

 

נושא המחקר: Do Category Mistakes Warrant a Revision of Logic?

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: טעויות קטגוריות, רוויזיה, לוגיקה, משמעות, חוסר משמעות, נונסנס. 

 

הסבר קצר: עבודת הדוקטורט דנה בטעויות קטגוריות ובשאלה האם הן מצדיקות רוויזיה של לוגיקה קלאסית. טעויות קטגוריות הן משפטים כמו ,המספר שתיים הוא חכם' ו'תורת היחסות אכלה את הסימפוניה התשיעית של בטהובן'. אלו הם משפטים שבהם תכונה מיוחסת לאובייקט מהסוג ה'לא נכון' (לפחות, לכאורה). למשל, המשפט 'המספר שתיים הוא חכם' הוא טעות קטגורית מפני שהוא מייחס חוכמה למספר ולא, כפי שהיינו מצפים, ליצור חי. טעויות קטגוריות עוררו עניין רב במהלך המאה העשרים, והן זוכות לעדנה מחודשת בשנים האחרונות. הדיון בהם נסוב בדרך כלל, סביב שאלת המשמעויות שלהן - האם הן בעלות משמעות או חסרות משמעות. המחקר מוסיף עניין חדש לדיון בכך שהוא בוחן את השלכותיו על השאלה האם טעויות קטגוריות מצדיקות רוויזיה של לוגיקקה קלאסית. ליתר דיוק, העבודה דנה בשאלה האם טעויות מצדיקות רוויזיה של לוגיקה קלאסית תחת ההנחה שהן חסרות משמעות. אם הן חסרות במשמעות, בוודאי שלוגיקה קלאסית לא יכולה לטפל בהן שכן לוגיקה קלאסית מטפלת אך ורק במשפטים בעלי ערך אמת קלאסי ('אמיתי' או 'שקרי'). ואולם, השאלה היא אם הן מצדיקות רוויזיה. המחקר נשקול תשובה מאוד טבעית לשאלה זו. טעויו קטגורית, לפי תשובה זו, לא מצדיקות רוויזיה של לוגיקה קלאסית מפני שלוגיקה (קלאסית או אחרת) לא אמורה לטפל בנונסנס. אני מציעה התנגדות לתשובה זו, וטוענת את הטענה המפתיעה שיש הצדקה לרוויזיה. 

גלעד קינן

גלעד קינן 

שם המנחה והחוג: ד"ר ענת מטר, החוג לפילוסופיה.  

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה של השפה; פילוסופיה פוליטית; פילוסופיה של המאה ה- 20; קונטיננטלית ואנליטית. 

 

יהונתן סופרין

יהונתן סופרין 

שם המנחה והחוג: פרופ' מנחם פיש, מנהלת הפקולטה למדעי הרוח; ד"ר ירון סנדרוביץ, החוג לפילוסופיה.

 

נושא המחקר: מעבר למראת הטבע: נפש, משמעות ותבונה-בעולם.

 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: יסודות הנורמטיביות; ריאליזם / אנטי-ריאליזם; נטורליזם רדוקטיבי וטבע שני; מושגיות וקדם-מושגיות. 

 

 

איתן בידרמן

איתן בידרמן 

שם המנחה והחוג: פרופ' משה צוקרמן, מכון כהן. 

 

נושא המחקר: היסטוריה בשיח הליבראלי בישראל אחרי 2,000. 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>