תלמידי PhD

ארליך דפנה

שם המנחה והחוג: פרופ' עילית פרבר, החוג לפילוסופיה.

נושא המחקר: טאוטולוגיה וההבדל אצל היידגר המאוחר ולאחר מושג הדיפראנס של דרידה. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: היידגר, טאוטולוגיה, הוויה ושפה, הבדל, דרידה, דלז, דיפראנס, תוסף, עקבה, הבדל-כשלעצמו, סימולקרה, אונטולוגיה, פנומנולוגיה. 

הסבר קצר

הטאוטולוגיה או המבע הטאוטולוגי מוכרים לנו מתחום השפה והרטוריקה במובנם הלוגי או הבלשני-תחבירי. במחקרי אציע שהטאוטולוגיה (to-auto-logos) היא מושג אונטולוגי-לשוני עקרוני ומרכזי במחשבת היידגר המאוחר, המוגדרת אצלו מחדש כזהות-עם-הבדל. היידגר, כך אטען, הוגה את מושג הטאוטולוגיה שלו כמושג של "הבדל" בשפה. לשם פיתוחו של רעיון זה אפנה לדרידה (המוקדם) ולמושגי ההבדל שלו: "דיפראנס", תוסף ועקבה. בכוחם של אלה לחלץ את המושג מעולם ההקשרים ההיידגרי המכונס לעתים בתוך עצמו, ולטוות זיקות חדשות עם - כפי שאבקש לטעון - אחד ממושגי ההבדל החשובים ביותר של היידגר בשפה, הטאוטולוגיה.

בירך יואב

שם המנחה והחוג: פרופ' אלי פרידלנדר, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: המידה של הזמן: קאנט ובעיית ההרמוניה הלא-מתמטית. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: מוזיקה, אסתטיקה, קאנט, היסטוריה ופילוסופיה של המדע, ביקורת כוח השיפוט, תיאוריה של ההרמוניה, תפיסת זזמן, המצאת השניה, המצאת התדירות. 

הסבר קצר 

המחקר מציג את ההיסטוריה של מושג הההרמוניה במערב, החל מראשית ימיו של מדע ההרמוניה המתמטי ביוון של המאה ה- 5 לפנה"ס ועד לשני אירועים מודרניים מכוננים אשר מתבטאים בעוצמה בכתביו של קאנט: המצאת השנייה ומושג התדירות במאה ה- 17, והתכוננותה של המערכת הטונאלית המוזיקלית אשר עדיין מגדירה וקובעת באופן יסודי את המחשבה, הרגישות והביצוע שלנו למוזיקה בימינו אנו. 

כתיבתו של קאנט על מושג ההרמוניה בכתביו האסתטיים הדתיים והמדעיים, חושפת את המתחים היסודיים הרבה אשר עומדים ביסוד מושג זה לאורך תקופה כה ארוכה של מחשבה אירופאית. השוואה בין כתיבתו של קאנט על מושג ההרמוניה לבין מסורת ארוכה של פולמוס פילוסופי, אסתטי ודתי על מעמדן של צורות מוזיקליות ושיטות למדידת זמן באירופה, מאפשרת חשיבה מחודשת של תורתו האסתטית הרדיקלית והקשר שלה לאפיסטמת הזמן החדשה אשר מופיעה במודרנה, ובמקביל מצביעה על אופק שיכול לאפשר הליכה מעבר למושגי הזמן והמוזיקה היסודיים שלנו אשר התמסדו והתקבעו בתקופתו.

בצר יהונתן

שם המנחה והחוג: ד"ר נחמה ורבין, פילוסופיה. 

נושא המחקר: אחרות אנושית אצל קירקגור

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: קירקגור, אחרות, דיאלוג, קיום, אקזיסטנציאליזם, תאולוגיה, אהבה, תקשורת עקיפה, אירונעיה, נוכחות, הבדל.

דרורי נועם

שם המנחה והחוג: פרופ' (אמריטוס) אסא כשר, החוג לפילוסופיה; פרופ' (אמריטוס) יצחק בן ישראל

נושא המחקר: אתיקה חברתית ברשת

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ניתוח שיטתי, אנליזה, אנליטי, קיברנטי, סייבר, Cyberspace, אתיקה, מוסר, שינוי פרדיגמה, שפה, רשת, אתיקה חברתית ברשת. 

הסבר: מטרת המחקר היא ניתוח שיטתי של מאפייני התקשורת הבין אישית המתרחשת במרחב הקיברנטי (Cyberspace) תוך התמקדות בהבדלים הנוגעים לאתיקה של משתתפי המרחב. הניתוח מביא לידי קטלוג הבדלים מוגדר וקטלוג זה מהווה נקודת מוצא לתהליך שינוי פרדיגמטי של השפה בה אנו משתמשים על מנת לתאר את פעולתינו ברשת. 

וינאפל גלית

שם המנחה והחוג: ד"ר נחמה ורבין, פילוסופיה. 

נושא המחקר: מושג ה"ראייה המוסרית" של אייריס מורדוק. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אירייס מורדוק, סימון וייל, תפיסה מוסרית, האסתטיקה של קאנט, ראיית אספקטים (ויטגנשטיין), 'אהבה', תשומת לב ויילית. 

הסבר קצר: המחקר מנתח בהרחבה את מושג ה'ראייה' של מורדוק, המציין את המנגנון הקוגניטיבי-רגשי שבאמצעותו אנו תופסות משמעות, ועומד על מרכזיותו בכל הקשור להתנהלות מוסרית. הנחת היסוד של מורדוק היא שאופן תפיסת המשמעות שלנו הינו אגוצנטרי, ויש לעבוד על מנת לראות את הדברים באופן ריאליסטי ולפיכך מוסרי יותר. המחקר מציע ניתוח של מורדוק שנשען באופן נרחב על השפעתה העמוקה של הפילוסופית סימון וייל, ונעזר גם בכלים פילוסופים של קאנט וויטגנשטיין. תהליך "זיכוך" הראייה והפיכתה לריאליסטית ולפיכך מוסרית יותר, וחשיבותם המכרעת של ההתנסות והניסיון האישי (בניגוד ללימוד תיאורטי) של 'אהבה מזוככת', ושל היכולת ל'תשומת לב קשובה' לתהליך זה מוסברים.

ון דה רור איליה

שם המנחה והחוג: פרופ' רות רונן, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: פילוסופיה ושאלת האורגניזמים המארגנים את עצמם. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ביולוגיה, אונטוגנית, מורפוגנית, אבולוציה, דלז, סימונדון, מרלו-פונטי, האנס ג'ונאס. 

יאירי רגב

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה.

נושא המחקר: "פוקו ושאלת האסתטי"

הסבר קצר: יאירי מתעניין במקומה של האסתטיקה בהיסטוריה של הפילוסופיה במערב לצד קטגוריות נוספות כמו אפיסטמולוגיה ואתיקה. עבודת המחקר שלו עוסקת בהגותו של מישל פוקו ובאה לבחון את חשיבותם של אלמנטים מהותיים בשדה האסתטי (כמו ייצוג, עונג, יופי ועוד) לפילוסופיה עכשווית. 

יונגרמן אנה

שם המנחה והחוג: פרופ עילית פרבר, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: ידידות ואבל בדיאלוג בין דרידה, בלאנשו ובטאיי. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: דרידה, בלאנשו, בטאיי, דקונסטרוקציה, דיאלוגיות, מוות, ידידות, מרחב ספרותי, אחרות. 

הסבר קצר: עבודת המחקר תעסוק ביחסים בין ידידות ואבל דרך ביטויים בדיאלוג הפילוסופי בין ז'אק דרידה, מוריס בלאנשו וז'ורז' בטאיי. באמצעות קריאה בטקסטים שונים פרי עטם (טקסטים הגותיים, ספרותיים, ביקורתיים, וכן מכתבים והספדים שכתבו זה לזה), ייבחנו הדיאלוגים - הגלויים והסמויים - בין כל אחד מזוגות ההוגים, ובפרט יוצגו היחסים ביניהם כדיאלוג משולש - בטרם ולאחר-המוות - אשר היהידות הבין-אישית והטקסטואלית עומדת בבסיסו.

יחזקאל קרן

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: עקבות בזמן (Traicing Time: The Philosophy of the Photographic Trace)

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: לוינס, דרידה, צילום, עקבה, דקונסטרוקציה, אחרות, טמפורליות. 

הסבר קצר: המחקר בראשיתו בנוי כסקירה היסטורית ותיאורטית של עקבה (Trace) כמונח מרכזי בתיאוריות צילום, תוך דגש על היחסים המורכבים בין עקבה למושג האינדקס שזלג מהמבנה הטריכוטומי של צ'.ס פרס ואף שלט בתיאוריות צילום. 

בשלב השני, המחקר מציע ניסוח מחדש של העקבה הצילומית באמצעות חשיפת מאפייניה הייחודיים דרך הגותם של עמנואל לוינס וז'אק דרידה. 

ישראלי נעם

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: היחסים בין פילוסופיה ופסיכואנליזה בהגותו של ז'אן פול סארטר. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ז'אן-פול סארטר, פרויד, השלילה והאין, רגשות, אגו, תת-מודע, האחר, אחרות, מתודה, תודעה, פסיכואנליזה, פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית, חופש, נרטיביות (גאלאן סטראוסון). 

הסבר קצר: הסוגיות שהמחקר דן בהן - 

1. הנגזרות מהיחסים שבין הפסיכואנליזה והפנומנולוגיה על הבנת התודעה, פנומנולוגיה, פסיכואנליזה, מתודה ואתיקה - באופן כללי - של הפסיכותרפיה. 
2. השלכות עכשוויות של פילוסופיות התודעה של ז'אן-פול סארטר - האגו, אחדות התודעה, רגשות ומתודה. 

לביא יעל

שם המנחה והחוג: ד"ר ענת מטר- החוג לפילוסופיה

נושא המחקר: מעבר למוסר ולקליניקה: לקראת פנומנולוגיה של החלטות סוף החיים. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אובדן אמון, אנטי לוגיקה, בדידות-אפיסטמולוגית, החלטות סוף-ההחיים, התאבדות, ז'אן אמרי, כלל, רציונאליות, שיפוט. 

הסבר קצר: המחקר עוסק ב"מוות מרצון" וברלוונטיות שלו לאופנים בהם אנו חושבים את ועל החיים האנושיים. הטענה היא שהמחשבה כי החיים אינם הכרח, קשורה קשר הדוק לחווית 'אובדן אמון' שייתכן ויהיה מועיל לנסחה באמצעות המושג 'בדידות אפיסטמולוגית'. הפרק הראשון של המחקר מציע סקירה היסטורית של גישות בפילוסופיה המערבית כלפי מוות מרצון, בדגש על שני מקרי מבחן: דיויד יום ועמנואל קאנט. הפרק השני עוסק בביקורת השיח הנוכחי אודות התאבדות ואובדנות, שיח שרובו ככולו מתרחש בזירה המוסרית (בעיקר בזו של הפילוסופיה האנליטית) ובזירה הקלינית-מדעית (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה וכו'), שתי זירות אשר בפרקטיקה שלהן מקיימות במובלע או במוצהר קשר ישיר, ואשר מגבלותיהם המבניות, כמו גם הנחות העבודה עליהן הן נשענות בדבר מושגים כגון רציונליות ואוטונומיה מרדדות את האפשרויות הפילוסופיות-קיומיות הגלומות בסוגית ההתאבדות. 

בפרק השלישי, לביא מפתחת, בעקבות ז'אן אמרי, את הטענה כי יש להרחיב את השיח אודות מוות מרצון מעבר למוסר ולקליניקה לשם מיפוי ותיאור של המרחב בו שזורים 'הלוגיקה של החיים' ו'אנטי לוגיקה של המוות' ומשרטטת קווי מתאר לחקירה פנומנולוגית של 'אובדן אמון' ו'בדידות אפיסטמולוגית'. 

מרגלית תום

שם המנחה והחוג: פרופ' רות רונן, החוג לפילוסופיה

נושא המחקר: יחסי החשיבה והוויה בפסיכואנליזה ובפילוסופיה. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פסיכואנליזה, לאקאן, פילוסופיה קונטיננטלית, יחסי חשיבה והוויה. 

סופרין יהונתן

שם המנחה והחוג: פרופ' מנחם פיש, מנהלת הפקולטה למדעי הרוח; ד"ר ירון סנדרוביץ, החוג לפילוסופיה.

נושא המחקר: מעבר למראת הטבע: נפש, משמעות ותבונה-בעולם.

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: יסודות הנורמטיביות; ריאליזם / אנטי-ריאליזם; נטורליזם רדוקטיבי וטבע שני; מושגיות וקדם-מושגיות. 

עובדיה בן-ציון

שם המנחה והחוג: ד"ר יאיר לוי, החוג לפילוסופיה

נושא המחקר: תנאי זהות של פעולות והשלכותיהן. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פעולה, כוונה, דיוידסון, אנסקומב, אינדיוידואציה ותנאי זהות, כוונה, פעולה מכוונת, גרימה, מטאפיזיקה, פועל, Agent. 

הסבר קצר: מעסיקה אותי שאלת טבעה של פעולה, תנאי זהותה, טיבה של כוונה או פעולה מכוונת. 

עוז שחר

שם המנחה והחוג: פרופ' רות וינטראוב, החוג לפילוסופיה.

נושא המחקר: אמון: מחשבות על בינה מלאכותית כמומחה אנושי

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אפיסטמולוגיה, אפיסטמולוגיה חברתית, פילוסופיה של בינה מלאכותית. 

הסבר קצר: מטרת המחקר לערוך דיון נורמטיבי אודות ההצדקה של מתן אמון במערכות בינה מלאכותית מצד משתמשי הקצה. מערכות בינה מלאכותית מסוג רשתות נוירונים אינן מסוגלות לספק הצדקה להחלטותיהן, והמחקר מבקש לבחון הצדקה מסוג אחר. 

השערתי היא שכדי להצדיק אמון מצד משתמשי הקצה במערכות AI, יש להתבונן עליהן כעל מומחה אנושי המספק מידע, ולשפוט את מהימנותן בהתאם לראיות לאורן אנו שופטים מהימנותו של מומחה אנושי. בהתאם, שאלת המחקר היא: האם, בהינתן האנלוגיה של רשת נוירונים למומחה אנושי, האמון ברשתות נוירונים מוצדק לאור ראיות על פיהן נותנים אמון במומחה אנושי?

פרי ענת

שם המנחה והחוג: ד"ר ירון סנדרוביץ', החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: טרם גובש. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פסיכואנליזה, היידגר, מרלו פונטי, לוינס, וויניקוט. 

קורבסקי אריק

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: טרנסצנדנציה בהגותו של היידגר. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: היידגר, טרנסצנדנציה, פנומנולוגיה של החיים, פנומנולוגיה של הנצרות המוקדמת, אונטולוגיה פונדמנטלית, מתאונטולוגיה, שאלת ההוויה, אותנטיות וטרנספורמציה של האדם. 

הסבר קצר: אני חוקר את האופן בוההגות המוקדמת של היידגר נבנית סביב מושג הטרנסצנדציה והאופן בו היידגר חורג מעבר לסכימה של סובייקט-אובייקט החל מהרצאותיו הראשונות (ואף לפני) וכתוצאה מעגן את מחשבתו במושג הטרנסצנדנציה במובן חדש וייחודי בהיסטוריה של המחשבה המערבית. 

קינן גלעד

שם המנחה והחוג: ד"ר ענת מטר, החוג לפילוסופיה.  

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה של השפה; פילוסופיה פוליטית; פילוסופיה של המאה ה- 20; קונטיננטלית ואנליטית. 

שולץ גיא

שם המנחה והחוג: פרופ' אסא כשר, החוג לפילוסופיה; פרופ' יורם מרגליות, משפטים. 

נושא המחקר: שתי תיאוריות של צדק ופילנתרופיה: פרספקטיבות נגזרות מן התיאוריות של ג'ון רולס ושל מייקל וולצר. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילנתרופיה, מוסדות חברתיים, The Basic Structure of Society, תיאוריה של צדק, צדק בין דורי. 

שטיינבוק יותם

שם המנחה והחוג: פרופ' צביקה טאובר. 

נושא המחקר: חינוך כפיתרון אפשרי לשחרור האדם במסגרת הפילוסופית הפוליטית. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: חינוך, פוליטיקה, חינוך אמנציפטורי, שחרור האדם, תיאוריה ביקורתית. 

הסבר קצר: המחקר עוסק בניסיון הפילוסופי לשחרור האדם באמצעות חינוך, כפי שבא לידי ביטוי בין היתר בתורות של אפלטון, לוק, רוסו, קאנט ואחרים. העובדה שסוקרת את הגישות הקיימות, עוסקת באפשרויות השונות ובמגבלות החינוך כפי שהוא מוצג בהן, ושואפת להציג כיוון חשיבה חדש בנוגע לאפשרות לשחרור האדם באמצעות חינוך המבוסס על זרמים פילוסופיים מהמא ה- 20. 

פיאמנטה שמיר ענבל

שם המנחה והחוג: פרופ' גליה פת-שמיר, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: אתיקה קונפוציאנית יישומית. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה סינית, קונפוציאניזם, פילוסופיה משווה, פילוסופיה יישומית. 

הסבר קצר: העבודה עוסקת בתורת מוסר יישומית העולה מתוך הטקסטים הקונפוציאניים המוקדמים. יש לי עניין רב בניסוח והבנה של המחשבה הפילוסופית הסינית במונחים עכשוויים, ובאספקטים המעשיים שלה. 

שניבאום אבי ארתור

שם המנחה והחוג: פרופ' חגי כנען, החוג לפילוסופיה. 

נושא המחקר: העין, המוסד והרוח: הפנומנולוגיה של התיאוריה המוסדית של האמנות. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אמנות, פנומנולוגיה, מוריס מרלו-פונטי, ג'ורג' דיקי, פילוסופיה אנגלו-אמריקאית, הגדרות של אמנות. 

הסבר קצר: המחקר בוחן תיאוריה מרכזית בפילוסופיה של האמנות, התיאוריה המוסדית של האמנות, וזאת מתוך מטרה להציע פרשנות חדשהל כוחה ולמגבלותיה של תיאוריה זו באמצעות המחשבה הפנומנולוגית של מוריס מרלו-פונטי. עבודה זו מבקשת להצביע על פער בהגדרתה ובמהותה של התיאוריה המוסדית מתוך רצון לשמר מספר תובנות עקרוניות וחשובות של תיאוריה זו כמו גם להעמיקה ולהרחיבה. 

שפירא ענת

שם המנחה והחוג: פרופ' אסף שרון, החוג לפילוסופיה; פרופ' אלון הראל, החוג למשפטים. 

נושא המחקר: The Moral Foundation of the Ethics of War

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: Utilitarianism, Contractarianism, Revisionism, Just War Theory, Ethics of War, Deontology.

הסבר קצר

המחקר בוחן את יכולתן של גישות נורמטיביות שונות לספק את הבסיס המוסרי לכללי הלחימה. העבודה נפתחת בהצגת התפיסות הקיימות לגבי הכללים הראויים למתי מותר לצאת למלחמה ובאילו אמצעים ניתן לנקוט במסגרת המלחמה. לאחר מכן, נבחנות יכולתן של שלוש גישות מוסריות שונות לספק בסיס לכללים אלו- הגישה החוזנית, הגישה התועלתנית והגישה הדיאונטולוגית. לבסוף, לאחר ההכרעה בדבר הגישה הנכונה נבדקת ההשפעה של אימוץ גישה זו על כללי הלחימה הראויים בסוגיות